התייעצות הפלא השמיני בתבל , מי משלם את המחיר

  • הוסף לסימניות
  • #1
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מה ששמתי לב שאם בעבר יכולנו לקחת הלוואות ממשפחה היום כולם אומרים אין לנו, הכסף מושקע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
ועדיין חייך קודמין.
אני בגישה שיש מספיק כספים גם לזה וגם לזה, אבל כספים שמיועדים לטווח ארוך, ויש צורך בתשואה, זה בל תשחית לא להשקיע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ועדיין חייך קודמין.
אני בגישה שיש מספיק כספים גם לזה וגם לזה, אבל כספים שמיועדים לטווח ארוך, ויש צורך בתשואה, זה בל תשחית לא להשקיע.
מסכים עם כל מילה
ויותר מזה
להשקיע את הכסף לא אומר לא לקיים מצוות אתה יכול לשים את ה100,000 שלך בסנופי
ולהחליט שכשיבא לפניך צורך דחוף של מכר להלוואה תמשוך את הכסף (כמובן אם לא ירד...)
ובינתיים תהנה מהפירות (מה שכן; אצל הגבאי באמת יהיה פחות אפשרויות.)
2. אם כולם ישקיעו, במידה מסוימת יצטרכו פחות הלוואות 'דחופות'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ועדיין חייך קודמין.
אני בגישה שיש מספיק כספים גם לזה וגם לזה, אבל כספים שמיועדים לטווח ארוך, ויש צורך בתשואה, זה בל תשחית לא להשקיע.
הוא אשר כתבתי
האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.
מסכימה
וזו דילמה אמיתית שאנחנו חשים, האם לתת את הכסף לידידים שמשוועים לכך
או להכניס להשקעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מסכימה
וזו דילמה אמיתית שאנחנו חשים, האם לתת את הכסף לידידים שמשוועים לכך
או להכניס להשקעה
יש כספים שאפשר בקלות לשים בגמ"ח
לדוג'
לכל אחד יש כסף שלא מיועד טווח ארוך
במקום לשים בקרן כספית
לעשות קצת מצוות
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מה לגבי המעשרות(או לפחות החומש) מותר(ומצווה) להפקיד אותם בגמ"ח (אולי זה אפילו שיטה אני מניח שלכל הדעות לשים את החומש בגמח ולהוציא לפני חתונת הילדים [על הצד שמותר לתת לחתונת הילדים ממעשרות] זה מותר לכול הדעות)
משום מה כיום אנשים מחלקים בין הפקדה בגמ"ח מהכסף הפנוי לבין המעשרות אבל אפשר להפקיד גם אותם
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ועדיין חייך קודמין.
אני בגישה שיש מספיק כספים גם לזה וגם לזה, אבל כספים שמיועדים לטווח ארוך, ויש צורך בתשואה, זה בל תשחית לא להשקיע.
עקרונית, ברור שאתה צודק, אך אני לא חושב שפות"ש אמר אחרת, הוא רק אמר שצריך איזון, היות שלא על כל דבר אפשר לומר "חייך קודמין"..

דוגמא לדבר, היא אמנם קיצונית, אך היא בהחלט מסברת את האוזן: אדם יש לו 2 מיליון ש"ח שהוא לא צריך ל-30 שנה הקרובות, הוא מניח את ה-כ-ל בשוק ההון, ובעזה"י בסיום ה-30 שנה הללו יתרחשו לו לפחות 3 הכפלות [אם כי מסתבר שיהיו לו בסביבות 4], ואז יהיו לו 16 מיליון...
בו בזמן שיש לו אח רעב ללחם ושכן שנלחם על מחייתו דבר יום ביומו, ולא באמת היה "קורה משהו" אם היה שם בשוק ההון "רק" מיליון וחצי, ואחרי 30 שנה היו לו "רק" 12 מיליון... ועם החצי מיליון הזה הוא היה יכול להחזיק חצי שכונה...

ואידך זיל גמור.

@בטח בהשם @שושן חוחים כואב מאוד!
זה באמת נושא בעייתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
השאלה היא האם כשאנשים ישקיעו, הדור הבא כבר לא יצטרך גמחים, או לשים בגמח ואז כשמחתנים להצטרך הלוואה מהגמח.
חוץ מחתונות יש עוד מצוקות שבגללם לווים.
ואין מציאות שלא יהיו עניים.
כך גזרה חכמתו יתברך
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
וואו
הנחת הנחה שהגמחי"ם זה דבר טוב!

אז זהו שממש ממש לא!
גמחי"ם זה טוב לסכומים קטנים עד בינוניים לטווח בינוני.
גמחי"ם לסכומים גדולים זה אסון טבע מתגלגל, אין שום דרך להבין את העיוות הנוראי הזה.

הגמחי"ם הם אלו שיצרו את האפשרות ההזוייה להיכנס לחובות על מיליונים אין לזה מקבילה בשום מקום בעולם.
ואם הגמחים לא היו קיימים, בחור בשוק השידוכים לא היה דורש יותר מ80 אלף שקל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מהי הסגולה שהחפץ חיים ממליץ עליה ומעיד שמצליחה לבנים תלמידי חכמים ?!


כתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד ומי שרגיל במצווה זו (גמ"ח) בתמידות

זוכה עבור זה לבנים "בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה"


והוסיף וכתב שם וזה לשונו: מן תימה על האנשים המחפשים סגולות שיוולדו להם בנים ומוציאין על הסגולות כמה וכמה רובלי כסף ויש שמוציאין למאות ואלפים כל אחד לפי עושרו יותר טוב שיעשו סגלה הנמצאת בדברי חז"ל היינו שיתעסקו תמיד במדת הצדקה או שיעשו גמ"ח קבוע בממונם ויתעסקו בו קבוע כי עקר המצווה הוא העסק התמידי וכו' כמו שמורה הכתוב "רודף צדקה וחסד", עכ"ל.

והעיד החפץ חיים שם בלשונו:

"וכן עשו הרבה אנשים בזמננו והצליחו"
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
סיפור נורא לכל מי שחושב סנופי רבית דרבית תראו מה מספר החפץ חיים בעצמו בחשיבות עסק תמידי בגמ"ח:

סיפר הח"ח באחד שלא נתקיימו ילדיו והיו מתים ובקש סגולה לכך. ענה לו הח"ח שיתעסק בגמ"ח ע"י מתן הלוואות וע"י עסק התמידי בחסד יערה עליו ה' ממרום חסד. וכך עשה, התעסק בעירו בדבר זה בקביעות ואכן לתקופת הימים נולד לו בן, וכמה שנים שהתמיד להתעסק בעסק ההלוואות נולדו לו כמה בנים.

לאחר כמה שנים שכח את חסדיו של הקב"ה וביקש להפסיק בהתעסקות זו ולהעבירה לאחר, פנה לח"ח שאינו יכול יותר והח"ח הפציר בו להמשיך בכך, ענה לו שאינו יכול והעביר עסק זה לאדם אחר, ולמחרת בבוקר חזר אותו אדם לח"ח בבקשה להחזיר אליו את עסק ההלוואות משום שבאותו הלילה נחנק בנו.

אמר לו הח"ח כל זמן שעסקת בחסד הקב"ה התנהג אתך במידת החסד וכשהפסקת חזרה אליך מידת הדין, ה"י.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
וואו
הנחת הנחה שהגמחי"ם זה דבר טוב!

אז זהו שממש ממש לא!
גמחי"ם זה טוב לסכומים קטנים עד בינוניים לטווח בינוני.
גמחי"ם לסכומים גדולים זה אסון טבע מתגלגל, אין שום דרך להבין את העיוות הנוראי הזה.

הגמחי"ם הם אלו שיצרו את האפשרות ההזוייה להיכנס לחובות על מיליונים אין לזה מקבילה בשום מקום בעולם.
ואם הגמחים לא היו קיימים, בחור בשוק השידוכים לא היה דורש יותר מ80 אלף שקל.
כמובן שהבחורים היו דורשים גם אם לא היו גמחים (יש אופציה ללות מהבנק בריבית, מכיר?).
ואכן גמחים זה דבר טוב
לא לכל אחד, אבל דבר טוב.
יש מצווה דאו' אם כסף תלווה את עמי כפי שהאריך הח"ח באהבת חסד
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כמובן שהבחורים היו דורשים גם אם לא היו גמחים
דורשים זה ודאי, מקבלים? לא!
יש אופציה ללות מהבנק בריבית, מכיר?
נכון, אבל זה כבר ריבית קצוצה האסורה מדאורייתא. (שמענו על היתר עסקא... לא רלוונטי כרגע לנידון)

הוא אשר דיברתי, גמחים קטנים עם הלוואות קטנות, ימשיכו עם הפקדות קטנות של אברכים.
גמחים גדולים עם הפקדות גדולות, יסגרו, וטוב שכך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
דורשים זה ודאי, מקבלים? לא!

נכון, אבל זה כבר ריבית קצוצה האסורה מדאורייתא. (שמענו על היתר עסקא... לא רלוונטי כרגע לנידון)

הוא אשר דיברתי, גמחים קטנים עם הלוואות קטנות, ימשיכו עם הפקדות קטנות של אברכים.
גמחים גדולים עם הפקדות גדולות, יסגרו, וטוב שכך!
זה הציל רבים.
אני לא בעד המודל ככלל לציבור
אבל ודאי שיש אנשים שזה מציל אותם.
ולתת כסף לחתן זה לא איסור, אלא זכות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
טעות קריטית באשכול:


הטרנד של ההשקעות הוא אצל העניים, לא אצל העשירים, שאולי עשו את זה מזמן.
אנשים מדברים על חתונות ילדים. וכולי האי ואולי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני רוצה להאיר נקודה נוספת מי שמרוויח מההפקדה בגמ"ח הוא הרבה פעמים המפקיד עצמו כי הוא הוצא את הכסף מהעו"ש שלו (יש בתי כנסת שמבקשים הפקדה חודשית קטנה לקרן ההפקדות של בית כנסת וכדומה)
הכסף אמנם נשחק מהאינפלציה אבל חוץ מהמצווה הרווחת בעיקר את הקרן

התכוונתי על כספים שמיועדים לטווח בינוני וקצר
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
6 תגובות
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה