- הוסף לסימניות
- #5,681
תופסת שרשרת, וכשהיינו כעשר/עשרים "תפוסים" בשרשרת...משחק חצר בשם 'שרשרת'
תופסת שרשרת, וכשהיינו כעשר/עשרים "תפוסים" בשרשרת...משחק חצר בשם 'שרשרת'
סוודר הזברה של סמינר שצ'רנסקי. כמה חיכינו ללבוש אותו, אבל כשהגענו לסמינר, הבנות טענו שזה מזכיר לניצולי שואה את המחנות...אם מדברים על תלבושות
אתן זוכרות את התלבושת של הסמינר הישן בירושלים
חולצה משובצת כזו.... האמת לא יודעת איך לבשו אותה - בושות....
בחצר שיחקו גם "שני כלבים ועצם", - התחלקנו לשתי קבוצות כל ילדה קבלה מספר. ונעמדנו בשתי קצוות המגרש. באמצע עמדה ילדה עם מטפחת. היא הכריזה מספר, ושתי הבנות, אחת מכל קבוצה היו צריכות לרוץ, לתפוס את המטפחת ולחזור לקבוצה.האם משהי מכירה את המשחק אוסלה? כדור גומי קטן ו..... עצמות פרה למי שהיה לו .........
ואבני לגו לאחרים....
מעניין אותי אם יש עוד שזוכרות
לא ממחוזות בני ברק וירושלים כמדומני
אצל סבתא שלי בבית לא היה ריצוף רגיל אלא אבנים מסותתות,אגב, מי שמדבר על "שואב-שוטף",
מי זוכרת לפני עידן המגב (שקראו לו בראשית ימיו "מקל גומי"), היו שוטפים את הרצפה באמצעות קרצוף מים עם מטאטא קש, ואיסוף המים עם הסמרטוט תוך כדי כיפוף וכריעה, בתנועות מיומנות. לאחמ"כ סחטו את הסמרטוט והמשיכו ב"איסוף" המים. עד שניתן היה להגיע לשלב הניגוב והייבוש.
איזה חיים יפים היו לנו פעם!!
(אני כבר לא זכיתי לעשות זאת בעצמי, רק זוכרת שראיתי שכך ניקו את הבית, וזוכרת את ה"בשורה" כשהתגלה הפלא של מקל הגומי, שיכול לגרוף את המים.)
במבה חברת "פה גדול"אז את ממש צעירונת..( :
במלחמת ששת הימים אותם חיילי הג"א הגיעו עם משאית חול ים ושקי יוטה וחילקו לילדים
מקלט היה אחד בשכונה..
לכן כל הילדות והילדים היו ממלאים שקים קטנים בחול, והמבוגרים קשרו את הפתח והניחו בערמה בכניסה לבניין
בזמן אזעקה כולם רצו במדרגות למחסה שבכניסה לבניין מעשה ידי הילדים.
אין סבון..
לא סובב רק לחץ וזה הפעיל מנגנון השטיפה שהיה בס"כ זרם מים.
וואלה חשבתי שזה נכון..
לי זכורשריח הפירות התערבב עם ריח השוקולד של מפעל עלית הסמוך..לא היה ריח משהו.
ולעסיס היה סלוגן "כי עסיס זה עסיס "
הפועלים שאכלו ארוחת צהריים חצי לחם לבן שהוציאו ממנו את הרך ומלאו אותו בשמנת..
לפעמים הם יצרו מהמכסה המתכתי הזה צורת כפית ואכלו "כמו בני אדם"
הבעיה הייתה שהקצוות של המתכת היו חדים כתער והיה צריך מיומנות לאכול כך.
זוועת עולם..
היה ממתקים תוצרת "צה-דה" ותוצרת "ליבר" עם הסלוגן "על כל לשון ליבר תמיד ראשון.."
ואת "פרוגרס" שייצר שוקולד במילוי ליקר ודובדבן (טראומת ילדות..)
היינו נוסעים לשם עם ההורים לקנות את השוקולד הזה "עודפים על המשקל" זה היה הרבה יותר זול.
למה רק למבוגרים?שהיה צהבת לאנשים מבוגרים היו מביאים להם "יונים"
שהיה צהבת לאנשים מבוגרים היו מביאים להם "יונים"
אף פעם לא ידעתי מה זה בדיוקלמה רק למבוגרים?
גם לי הביאו בילדותי
(אלא אם כן התכוונת לאפוקי צהבת יילודים)
אומרים שזה מועיל לכל סוגי הצהבת,אף פעם לא ידעתי מה זה בדיוק
אף פעם לא ידעתי מה זה בדיוק
אומרים שזה מועיל לכל סוגי הצהבת,
רק מה עם החיידקים וכינים שיש על היונים??
באיזה צבע הן היו?החולצות המשובצות ריבועים קטנים
של הסמינר הישן בירושלים
היו חולצות נוראיות
עדייןשהיה צהבת לאנשים מבוגרים היו מביאים להם "יונים"
זוועה. ובד לא נח בעליל. ולמי שהיתה מלאה היה אפשר לרכוש חולצות עם גומי למטה ללבוש בחוץ. מכרו אותן בחנות באזור צפניה, נראה לי מתחת איפה שהיום יש חנות בייגל בפינת צפניה בר אילןהחולצות המשובצות ריבועים קטנים
של הסמינר הישן בירושלים
היו חולצות נוראיות
שיבוץ קטן כחול לבן.באיזה צבע הן היו?
היה מעניין לראות תמונה של החולצה,כי בביה"ס היסודי שלמדתי בו בבני ברק,שיבוץ קטן כחול לבן.
כמו פיז'מה
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים


Reactions: טונקס, גיטריסט בנשמה ו-NOA#3 //