מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

[חילזון]

זוכרים את תיקי האוכל שהיו תלויים על הצוואר מקדימה בנוסף לילקוט שהיה על הגב?
רק לחשוב איזה ילדה היום בגילאי היסודי היתה הולכת ככה..

 

[Jane Rubinson]

זוכרים את תיקי האוכל שהיו תלויים על הצוואר מקדימה בנוסף לילקוט שהיה על הגב?
רק לחשוב איזה ילדה היום בגילאי היסודי היתה הולכת ככה..

יש
בית ספר חסידי מסוים

 

[Jane Rubinson]

הזכרונות כאן נעים בין מי זוכר את מרד גטו וורשא לבין מי זוכר את העצרת השניה על חוק הגיוס.

 

[Jane Rubinson]

ובקשר לממתקים: העיקריים היו ביסקוויטים ובייגלאך בשלוש צורות: עגול, שמיניות או מקלות.
היה גם שלווה קטנה של אשבול ושלווה גדולה לבנה מנופחת.

קיים גם היום

 

[Jane Rubinson]

יואו כמה נכון, ואז בסוף הוא היה חייב לעלות על השיר ולהרוס את ההקלטה

מנחם טוקר עושה את זה כשיש שיר שעדין לא יצא לרשת

 

[Jane Rubinson]

לדעתי זה עב"ם לחברים/ות בפורום

צפה בקובץ המצורף 2147533היה גם עם מקל

 

[ה. בקר]

קיים גם היום

לא אמרה שלא קיים. סיפרה מה היה רמת הממתקים אז. כמעט ולא היה כלום.

 

[LeviMishpach]

הזכרונות כאן נעים בין מי זוכר את מרד גטו וורשא לבין מי זוכר את העצרת השניה על חוק הגיוס.

כן תכלס האשכול לפי איך שנראה נועד לגילאי 99 פלוס…
(לא כולל מע״מ…)

 

[זהבית87]

זוכרים את תיקי האוכל שהיו תלויים על הצוואר מקדימה בנוסף לילקוט שהיה על הגב?
רק לחשוב איזה ילדה היום בגילאי היסודי היתה הולכת ככה..

ובנוסף היתה מימיה...

 

[חילזון]

ובנוסף היתה מימיה...

חח נכוןןן

 

[תמיד יהיה טוב]

חח נכוןןן

יש עדיין מימיות

 

[מלי ו.]

קיים גם היום

ברור, רק שהיום יש גם את זה במיעוט, ופעם היה רק את זה.
הבמבה והביסלי הגיעו אחרי כן, כשקצת גדלנו, עדיין בימי הנעורים...

 

[דיסק שרוט]

@לורן @יהודי קטן
יש לי זיכרון המום שרכשו לי נעליים לפני כארבעים וחמש שנה בחנות נעליים חשוכה שהייתה במקום שממוקם היום בית מרקחת מידי פלוס בצומת בר אילן
מישהו יכול לאמת לי את זה?

 

[תמיד יהיה טוב]

מנחם טוקר עושה את זה כשיש שיר שעדין לא יצא לרשת

כאילו מי מקליט שיר מהרדיו היום
אחרי שעה מופץ בקבוצות

 

[דיסק שרוט]

יש כאלה בגיל שלך לא יודעים איך להשתמש בטלפון חכם

אני גם לא יודע
ב"ה רק על מחשב עם נטפרי

 

[מלי ו.]

שימו לב!
לא כל מילה של פעם שדומה לשל היום, זה אותו דבר.
למשל "מימיה"
יש היום אבל לא כמו של פעם. אולי הצבאיות הן כן אותו דבר.
איך זה היה נראה?
בקבוק פלסטיק עם פקק, וכוס מוברגת. משתי הצדדים מחוברת רצועת פלסטיק, אותה תלו על הצוואר.
הבקבוק לא דומה בכלל לבקבוקים של היום בשום צורה.
צרפתי תמונות. אחת מהן של ממיה יותר ישנה, שהכוס אאפילו לא מוברגת, אלא נתפסת בחוזק, וכמובן נופלת ונאבדת...
עוד מימיה שקיבלו בתוכנית חיסכון "דן חסכן"...

 

[מלי ו.]

נכון.
הכי אהבתי את ה "רכבת הרים" או לא זוכר את שמה היתה מסתובבת בכל הגג..

הלונה פארק של כלבו שלום, לא היה על הגג. זה היה במרפסת בקומה שלישית נראה לי, שהייתה רחבה יותר מהמגדל, וקראו לזה מאירלנד, על שם מאיר, כי הרי למגדל קראו: מגדל שלום מאיר.
גרנו ממש ליד.
בראש המגדל, הרבה לפני המיארלנד, היתה תצפית על כל תל אביב, עם משקפות שהיו צריכים לשים בהן לירה או יותר כדי לצפות כמה דקות.
היה שם סופרמרקט, הכניסה שלו הייתה קרובה יותר לרחוב מונטיפיורי. היה שם "חידוש עולמי" דלתות שנפתחות לבד. היה שטיח שחור, כדרכו עליו זה משך משהו שפתח את הדלת. זה היה מנגנון מכני, ולא חשמלי.
אחרי הסופרמקט אליו נכנסו מהרחוב, היתה הכניסה למרחב הכללי, משם ירדו במדרגות לדואר. ובצד שמאל נכנסו לחנות הכלבו, שהיתה כמה קומות. זה היה כבר יתר קרוב לצד של רחוב אחד העם
הכולבו היה ממש כמו בתמונות של הספר "מירי עורכת קניות"...
והיה שם גם את מוזיאון השעווה. גולדה מאיר עם הרגליים השמנות... המקום הגבוה שילדים לא יכלו לראות, צרחות של טרזן, שהכרנו רק משם ועוד...

 

[יונלה]

פעם פעם היינו יושבים כל המשפחה ביחד לאכול ארוחת צהריים, וברקע נילי המאירי סיפרה סיפורים בפינת הילד. (לא בלשכת התעסוקה). חדשות ברדיו היו רק שלש פעמים ביום. לא היו ערוצים. היה "הגל הקל" לעולים חדשים, ברשת א' היו שירים, וברשת ב' הקשיבו למה שהיה. בשתיים זה היה תוכנית לילדים. המנהלת בבית הספר שלנו, בית יעקב, ממש אמרה לנו שחשוב להקשיב לחדשות. האמת היא שזה היה בזמן שהחדשות היו בלי כל הלכלוך של היום. אבל עדיין כשהייתי בחורה, הם הפכו ללא ראויות והפסקנו לגמרי לשמוע, גם פינת הילד.
מי שזוכר, יודע מי זה חנוך רוזן מה"תסכית": האורלוגין של סבא.
גיל אלדמע וחבורת הילדים מלמדים שיר חדש.
רעיה אדמוני מקריאה חיבורים שילדים שלחו לה.
ללה הילה הטובה שאמא שלה חולה ואבא מטפל בה. ויש לה מציבוביקים קטנים.
היה את הפנקס של אדון סיפורון.
היה ילדים שנהיו קטנים ולא הצליחו לרדת מהארון למעלה
היה החתול הג'ינג'י יושב בפינה... ג'ינג'י שלנו חתול מדהים, יודע הכל ו... (לא זוכרת)
היה סיפור שהשיר שלו היה:
טוב טוב בעולם,
הכל סביב שר ורן
שמש צוחקת ברום
וירח מביט בחלון
ולי טוב טוב היום
משאירה לאחרים להוסיף עוד.
לחתול בשק לבוגרים, לא הקשבנו, זה כבר לא התאים.

מצעד הזמירות, יום שני בערב,
בימי שישי ברשת א' - הפרלמנט הירושלמי עם נחמה בן אליהו,
היתה תכנית מעניינת מאד,
קריאת ההפטרה ביום שישי בצהריים, נוסח עדות מזרח, (שמענו מהחלון של השכנים)
רשת ג' היה בצהריים מוזיקה קלאסית רגועה.

 

[אאאכהן]

בראש המגדל, הרבה לפני המיארלנד, היתה תצפית על כל תל אביב, עם משקפות שהיו צריכים לשים בהן לירה או יותר כדי לצפות כמה דקות.

היו כאלה גם במדרגות מהרובע לכותל ליד פורת יוסף (אמנם לא בלירה היו כבר שקלים).

 

[מלי ו.]

אתה כנראה מתכוון למשחק שהיה לו מתקן שחור שבפנים היו דפים ארוכים עם איזה שבע צורות הנדסיות והיו זורקים את הקוביה כדי לדעת כמה צורות להוציא ואז צריך לחשוב מה הצורה הבאה

קראו לזה "סערת מוחות" משחקי אורדע.
ואפילו יש לי את זה עדיין