דרוש מידע שכנים על חשבון הילדים

[מקצה הארץ-:)]

לא דיברתי על לזון ולא על תפקיד האבא
הבאתי מקור לכך שתפקיד האימהות נשאר מחייב עד 120

אוקי.
אבל מחייב??
מעניין אותי מי מחייב את האמא לדאוג לילדים 24/7 ועד 120 שנה של כולם? שואל ברצינות.

מבין את זה כשזה יבוא מצד האמא, כי סה"כ אלו ילדים שיצאו מחלציה..

אבל לחייב אותה??
אולי אני טועה!?!?

 

[מקצה הארץ-:)]

זה כל כך מעצבן שהזהרתי את אמא שלי מהנפילות האלו אני חושבת שזה עניין של מודעות, בסך הכל

??

 

[-רות-]

אני חושבת שאין מנוס מלהכיר בעובדה מה שממלא את האמא במהלך השבוע זה גם מה שיעסיק אותה בשבת.
לפעמים אצל חמותי אני מרגישה שכל מילה שאני אומרת על הילדים שלי היא מספרת לי על הילדים של גיסתי שגרים קרוב ונמצאים אצלה יום יום. זה לא נעים לי אבל זה המציאות. היא רואה אותם יום יום, הם קרובים לליבה, וברגע שהיא רוצה להיות שותפה פעילה ולהוסיף לשיחה גם מה שעובר עליה בשגרה אז בהכרח כל משפט שני יכרך בהם..

נכון. כל מילה. אבל אין ספק שזה מעצבן.
שכל משהו שהיא רואה אצל הילדים שלי היא מיד נזכרת בבנים של גיסתי
ומתחילה להסביר ולספר לי עליהם.
זה כל כך מעצבן שהזהרתי את אמא שלי מהנפילות האלו אני חושבת שזה עניין של מודעות, בסך הכל

זה נכון מאוד מאוד, ואני גם מבינה שזה מעצבן.
אבל אני זורקת שאלה זהירה, בלי לצפות לתשובה, עדיף שתחשבו על זה.
יכול להיות שאם היא היתה מספרת על ילדי אחותכן זה היה שונה? שזה מעצבן יותר כי אלו ילדי גיסה?
שתיכן מבינות שזה קורה באופן טבעי ולא מתוך כוונה רעה, ושתיכן בכל זאת מתעצבנות על זה...
יכול להיות שאני צודקת?

 

[פוינט]

בתצרף של כל התשובות שמעלי אוסיף, שיש כאן שני צדדים.
האמא - האם הקשר הזה טוב לה או שהיא מנוצלת.
הילדים - שהם מרגישים נדחקים.

אז ראשית, מבלי להוריד מתחושת האי נוחות שיש לילדים, הנושא צריך להיות האם לאמא שלנו טוב או מה עושים כדי שלאמא שלנו יהיה יותר טוב!

לאמא מותר למצוא חברות חדשות, במיוחד בגיל שלה שיש עדיין את התחושות האמהיות והסבתאיות שרוצות לתת.
רק שאתם לא יודעים אם הקשר הזה טוב עבורה או לא.
תחברו אליה (מלשון להתחבר) אבל באמת מכל הלב, כי אחרת זה לא יעבוד...
תפרגנו לה על החברה/שכנה שהיא מצאה,
על כך שהיא (האמא) אוזן קשבת עבור אחרים,
על ששווה להתייעץ איתה ובטח השכנה שלה מורווחת,
על כך שהיא שכנה נהדרת והלואי והיתה לנו כזו שכנה,
תקשיבו בלי התנגדות לסיפורי הנפלאות של ילדי השכנה,
תחמיאו לה על איך שהיא יודעת להתייחס לילדים אחרים וכדו'.

ותקשיבו לתגובות.

אם האמא מנוצלת והקשר הזה לא טוב לה - ברגע שלא תהיה התנגדות למה שהיא עושה - היא תשמיע גם תגובות אי נוחות, ויתכן שתסיק לבד את המסקנה המתבקשת.
אם הקשר הזה טוב לאמא, תפרגנו לה אותו, היא צריכה אותו, אולי היא צריכה לדייק את הקשר - אבל יש לה חיים משלה!

ומנגד תחזקו את הקשר איתה, בלב, באהבה, באכפתיות, ביצירתיות, במפגשים ובכל מה שיעשה לאמא טוב, וימלא את זמנה סביב משפחתה האוהבת!

 

[אור צחצחות]

אוקי.
אבל מחייב??
מעניין אותי מי מחייב את האמא לדאוג לילדים 24/7 ועד 120 שנה של כולם? שואל ברצינות.

מבין את זה כשזה יבוא מצד האמא, כי סה"כ אלו ילדים שיצאו מחלציה..

אבל לחייב אותה??
אולי אני טועה!?!?

אין לי עניין להתפלסף על זה
כתבתי את המקור, אפשר לקרוא שם את כל הפירוט וההסבר.

 

[מקצה הארץ-:)]

כתבתי את המקור,

איזה מקור ואיה מקומו?

 

[ליבה ארזי]

אין לי עניין להתפלסף על זה
כתבתי את המקור, אפשר לקרוא שם את כל הפירוט וההסבר.

תסלחי לי, אבל זה לא נקרא מקור. (והלכתי לעיין עכשו שוב במה שכתבת).
חיוב זה בודאי לא, האמא רוצה להתפלל וללוות את ילדיה בדרך הטבע,
אבל היא לא חייבת משום כיוון לעשות את זה אם זה לא נח לה ולא מתאים לה.
ואפילו אם כן, תפילות זה לא אומר ליווי ותמיכה טכנית.

 

[מקצה הארץ-:)]

כל אלו שאומרים שההורים לא חייבים לילדים כלום - יש לכם מקור לזה?
כי אני קראתי בספר אהל מרים של ר' שמשון פינקוס שתפקיד ההורות נשאר מחייב גם אחרי שהילדים נישאים
וכמו שחובת תלמוד תורה לא מסתיימת עד 120 ככה גם תפקידה של האמא לא מסתיים כשהילדים מתחתנים.
הוא משנה צורה ומתבטא בעיקר בתפילה, אבל היא בהחלט חייבת גם בליווי ותמיכה.

(כותבת באופן כללי כתגובה לזה שההורים לא חייבים כלום
ספציפית פה לא הצלחתי להבין מה הסיפור..)

זה המקור?
אז מצטרף לנאמר להלן

חיוב זה בודאי לא, האמא רוצה להתפלל וללוות את ילדיה בדרך הטבע, אבל היא לא חייבת משום כיוון לעשות את זה אם זה לא נח לה ולא מתאים לה.
ואפילו אם כן, תפילות זה לא אומר ליווי ותמיכה טכנית.

אבל מחייב??
מי מחייב את האמא לדאוג לילדים 24/7 ועד 120 שנה של כולם?

מבין את זה כשזה יבוא מצד האמא, כי סה"כ אלו ילדים שיצאו מחלציה.. וברור שהיא וגם האבא כמובן דואגים, מתפללים ומייחלים להצלחת הילדים הנכדים והצאצאים.

אבל לחייב אותה??

 

[אור צחצחות]

תסלח/י לי, אבל זה לא נקרא מקור. (והלכתי לעיין עכשו שוב במה שכתבת).
חיוב זה בודאי לא, האמא רוצה להתפלל וללוות את ילדיה בדרך הטבע,
אבל היא לא חייבת משום כיוון לעשות את זה אם זה לא נח לה ולא מתאים לה.
ואפילו אם כן, תפילות זה לא אומר ליווי ותמיכה טכנית.

סולחת

אין לי עניין להתפלסף על זה
כתבתי את המקור, אפשר לקרוא שם את כל הפירוט וההסבר.

כתבתי את זה עבור כל מי שבשבילו ר' שמשון פינקוס הוא ת"ח גדול שיש משמעות לדבריו
אין צורך להיכנס להיסטריה אם אתם לא מאלו. לא נכתב עבורכם

 

[ליבה ארזי]

סולחת


כתבתי את זה עבור כל מי שבשבילו ר' שמשון פינקוס הוא ת"ח גדול שיש משמעות לדבריו
אין צורך להיכנס להיסטריה אם אתם לא מאלו. לא נכתב עבורכם

חס ושלום!
הוא ת"ח גדול וענק, אבל זה מאמרי השקפה,
וזה דבר שהוא מדבר לאמא, לא לילדים שלה!
ופה ההבדל הגדול, הוא מדבר על הזכות שיש לאמא להמשיך ללוות את הילדים שלה בכל החיים,
אבל זה לא חיוב כמו שהיה נשמע מהדברים שלך שאת משווה את זה לכבד את אביך ואת אמך.

 

[מקצה הארץ-:)]

כתבתי את זה עבור כל מי שבשבילו ר' שמשון פינקוס הוא ת"ח גדול שיש משמעות לדבריו
אין צורך להיכנס להיסטריה אם אתם לא מאלו. לא נכתב עבורכם

בדיוק באתי לכתוב ואני רואה שערכת את ההודעה.
כאחד שגדל על ספריו ואוהב עד כלות את דרכו ומשנתו.
הלכתי לבדוק ולא מצאתי ממש את הדברים. אשמח להחכים וביותר אם תפנו אותי למקור המדויק. (פרק/דף)

 

[עת רצון]

זה נכון מאוד מאוד, ואני גם מבינה שזה מעצבן.
אבל אני זורקת שאלה זהירה, בלי לצפות לתשובה, עדיף שתחשבו על זה.
יכול להיות שאם היא היתה מספרת על ילדי אחותכן זה היה שונה? שזה מעצבן יותר כי אלו ילדי גיסה?
שתיכן מבינות שזה קורה באופן טבעי ולא מתוך כוונה רעה, ושתיכן בכל זאת מתעצבנות על זה...
יכול להיות שאני צודקת?

זה מעצבן בכל מקרה. הקטן שלך אומר חכמה עושה משהו מצחיק
מותר להתלהב ממנו ולא לספר מיד על נכד אחר
לא אמרתי שחייבים ובטח יגידו פה שלסבתא אין מצווה להתלהב מהנכדים...
אבל אישה נורמלית רוצה להיות סבתא טובה ושויגער טובה,
בלי קשר אם זו גיסה או אחות (בדר"כ אצל השויגער זו תהיה גיסה - הבת הקטנה שגרה קרוב אליה, ולא בגלל שעם גיסה זה מציק יותר. אף אחת לא אוהבת שאמא שלה תשווה כל היום בינה לבין אחותה.)

 

[עת רצון]

??

אמא שלי היא שויגער צעירה שאוהבת את הכלות שלה
ובגלל שזה משהו שלפעמים לא שמים לב ונופלים בו,
סיפרתי לה את זה, כדי שתדע לא ליפול בבור הזה
שנכדים מגיעים מרחוק והסבתא כל הזמן משווה ומספרת על הנכדים שגרים קרוב.
אני חושב שכל מי שיש לה אמא צעירה וחמודה כמו אמא שלי 'מזהירה' אותה לפעמים מכאלה דברים,
בדיוק כמו שתזהירי את בעלך לא להתקרב לשיש כשאת עושה אקנומיקה... כי את לא רוצה שיהרס לא הסוודר
ממש לא חושבת שיש מה לתהות על זה

 

[מקצה הארץ-:)]

אמא שלי היא שויגער צעירה שאוהבת את הכלות שלה
ובגלל שזה משהו שלפעמים לא שמים לב ונופלים בו,
סיפרתי לה את זה, כדי שתדע לא ליפול בבור הזה
שנכדים מגיעים מרחוק והסבתא כל הזמן משווה ומספרת על הנכדים שגרים קרוב.
אני חושב שכל מי שיש לה אמא צעירה וחמודה כמו אמא שלי 'מזהירה' אותה לפעמים מכאלה דברים,
בדיוק כמו שתזהירי את בעלך לא להתקרב לשיש כשאת עושה אקנומיקה... כי את לא רוצה שיהרס לא הסוודר
ממש לא חושבת שיש מה לתהות על זה

זה נכון.
רק שקפץ לי הסלנג "הזהרתי אותה" (עם אצבע זקורה מונפת כאות נו נו נו )
הכל טוב.

ולדעתי זה לא משנה אם זה גיסה או אחות, תמיד זה לא נשמע טוב באוזן, ולא עובר חלק בגרון.

 

[שרהלוי]

בדיוק באתי לכתוב ואני רואה שערכת את ההודעה.
כאחד שגדל על ספריו ואוהב עד כלות את דרכו ומשנתו.
הלכתי לבדוק ולא מצאתי ממש את הדברים. אשמח להחכים וביותר אם תפנו אותי למקור המדויק. (פרק/דף)

כנראה מדובר על הספר נפש חיה
בו מופיע בתחילת הספר מכתב שכתב רבנו בעקבות סדרת מאמרים שהתפרסמו, בהם מתלוננים הורים על הקושי בארוח הילדים הנשואים... כמובן שהוא מיועד לאמא על פי כוחה, מהי ההשקפה הנכונה על עזרה לילדים הנשואים. ולא חיוב של הילדים לדרוש מההורים

 

[קופיUX]

זה לא תקין לשפוט את ההורים בכזו חומרה.
זה לא תקין לרצות לשנות אותם.
זה לא תקין לנסות לשנות אותם.
וזה לא תקין ללכת להתייעץ "מה לעשות עם אבא שההתנהלות שלו אינה תקינה בעיני"
(מלבד התנהלויות שפוגעות ממש בילדים)

זה לא מה שאמרתי.
צר לי שדברי סולפו.

להפך,
אמרתי שיש משהו מורכב כי ההתנהלות לא רגילה.
לא אמרתי לשפוט מי הרע ומי הטוב בסיפור!
אמרתי בפירוש שיכול להיות שלא יוכלו לשנות.
רק לדעת מה קורה ומה לעשות.

תקין מאד מאד ללכת ליעוץ מקצועי כדי לדעת איך להתנהל. בהחלט.
וזה נכון לכל כך הרבה צמתים בחיים.

 

[קופיUX]

דווקא נשמע לי מאוד נורמטיבי שת"ח לא מתעניין ביחסי שכנות ונכדים... ולא בגלל שלא מעניין אותו, אלא בגלל שזה נושא כ"כ פשוט וזוטר שבטח 'תדברו עם אמא' וחת שתיים תגמרו סיפור
גברים בד"כ לא נכנסים לרגשות, ואם הוא ת"ח ולא-צעיר ק"ו.

ולגבי הסבתא, מאוד כואב ומעצבן. באמת מעורבות משפחתית גבוהה לכאורה תפתור את הבעיה. מנסיון לתת לילד/ה להתקשר לסבתא "מוישי רצה לדבר איתך"/ "חני התגעגעה אלייך מאוד"/ התגעגענו/ היה שווה לבוא אין כמו האוכל של סבתא...

תלמידי חכמים, ואני מכירה רבים וגדולים מאד
אכפת להם מאד ממה שילדיהם מרגישים וחשים
יש עם מי לדבר, יש להם דעה ושיקול דעת ויש להם מילה בבית.
וזה עוד לפני ששאלנו בכלל איך הוא מרגיש ביחס לזה ששכנה זרה וילדיה
פולשים בסעודות שבת ותופסים את המרחב הפרטי.

ואגב, יכול להיות שבמקרה הזה מדובר באמת ב'עילוי'
שלאשתו (האמא) חסרה נפש קרובה לדבר איתה והשכנה ממלאה איזשהוא חלל ביום יום
תקין? לא בטוחה. אבל יעוץ מקצועי לילדים- נצרך.

 

[אור צחצחות]

וזה דבר שהוא מדבר לאמא, לא לילדים שלה!
ופה ההבדל הגדול, הוא מדבר על הזכות שיש לאמא להמשיך ללוות את הילדים שלה בכל החיים,
אבל זה לא חיוב כמו שהיה נשמע מהדברים שלך שאת משווה את זה לכבד את אביך ואת אמך.

כאחד שגדל על ספריו ואוהב עד כלות את דרכו ומשנתו.
הלכתי לבדוק ולא מצאתי ממש את הדברים. אשמח להחכים וביותר אם תפנו אותי למקור המדויק. (פרק/דף)

כנראה לא הבאתי את הדברים בצורה ברורה מספיק:

דבר ראשון ברור שהדברים נועדו לאמא ולא לילדים!
החובה שלהם זה לכבד הורים וכל אחד דואג לחיוב של עצמו ולא של השני..
(הוספתי גם שאין קשר לסיפור של פות"ש אלא סתם כתגובה לאקסיומה ש'הורים לא חייבים כלום'.)

דבר שני - קראתי את הדברים כמאמר שציטט חלק מדרשה של הרב פינקוס בנושא הנ"ל,
ולכן לא יודעת בדיוק להפנות לספר ולא רוצה להטעות,
אבל המסר העיקרי היה דווקא מאוד יפה ומחזק לאמא יהודיה:
הוא השווה בין זכות (וחיוב) לימוד תורה לגבר לבין התפקיד של האימהות
ולכן כמו שחיוב לימוד תורה לא מסתיים בגיל מסוים ככה גם תפקיד האמא ממשיך עד 120
כמובן שמטבע הדברים יש שלב של גידול ממש ויש שלב שזה בעיקר תפילות
אבל הוא בהחלט כתב במפורש גם על אירוח ותמיכה טכנית
(ואם אמא לא מסוגלת וקשה לה זה בדיוק כמו שאני לא אכין עוגה מיוחדת לשבת כי היה לי שבוע מתיש.
חובה זה לא אומר בכל מצב ובכל מחיר. תמיד צריך סדר עדיפויות)

לי אישית זה נתן הרבה כוח להבין את משמעות התפקיד שלי ואת הזכות.
מאמינה שבגיל 60 אני אפילו עוד יותר אתחזק מזה, כי עצוב לגלות שתפקיד חייך הסתיים ברגע שחיתנת את כולם.

 

[סימה המקסימה]

תלמידי חכמים, ואני מכירה רבים וגדולים מאד
אכפת להם מאד ממה שילדיהם מרגישים וחשים
יש עם מי לדבר, יש להם דעה ושיקול דעת ויש להם מילה בבית.
וזה עוד לפני ששאלנו בכלל איך הוא מרגיש ביחס לזה ששכנה זרה וילדיה
פולשים בסעודות שבת ותופסים את המרחב הפרטי.

ואגב, יכול להיות שבמקרה הזה מדובר באמת ב'עילוי'
שלאשתו (האמא) חסרה נפש קרובה לדבר איתה והשכנה ממלאה איזשהוא חלל ביום יום
תקין? לא בטוחה. אבל יעוץ מקצועי לילדים- נצרך.

השם נתן לכל בנאדם שכל, כדי שיחשוב בעצמו.
לא צריך על כל דבר להפנות לייעוץ מקצועי.

 

[גימפעל]

אם מישהו היה שולח את האשכול הזה לAI עם בקשה שיתמצת לו את הדמויות של ההורים איך שזה עולה מהמתואר פה,
השם ישמור מה היה התוצאה.