דרוש מידע שכנים על חשבון הילדים

[פילהרמוניה]

זה לא תקין שלא מעניין את האבא הבית והמשפחה וסעודות השבת והילדים שלו ואין לו דעה בכל זה.
ועוד יותר לא תקין שהילדים לא חושבים שיש לו דעה ולמה בכלל לדבר איתו על זה.
לא תקין בכלל.

ברור שמעניין ...(:
רק שבשולחן שבת האבא עסוק עם החתנים בדברי תורה פרשת השבוע וכדו', הוא לא יורד ל'זוטות' של שיח נשים כלות חתנים נכדים ובלה בלה(:

תנו לכל משפחה להתנהג איך שמתאים לה!!
מי החליט מי הנורמלי, זה לא הנשוא...

 

[למדן וידען]

האם יש לכם הילדים תחושה של קנאה?

יש מישהי שמצליחה לעניין את האמא יותר ממכם?

תחושת כישלון אולי?

ההתבוננות בתחושות תעזור לכם לחדד מה אמא מקבלת ממנה, ולמה היא אמורה להפסיד את זה בגלל הילדים.

 

[לארג']

האמא מזמינה אתכם שבת או אתם מזמינים את עצמיכם ?

 

[קופיUX]

תנו לכל משפחה להתנהג איך שמתאים לה!!
מי החליט מי הנורמלי, זה לא הנשוא...

א. היא העלתה את שאלתה בפורום - משמע שחיפשה את דעת הקהל

ב. כמו שיש יחסי תקשורת תקינים במקום העבודה שמשפיעים על התוצר,
כך להבדיל, בהחלט ובהחלט שיש התנהגויות נורמטיביות של אב משפחה שמשפיעים עמוקות על כל המשפחה.
אב משפחה בגיל 55, שלא מצליח לבטא את רצונו בבהירות לגבי באי הבית,
בפרט שהוא תלמיד חכם,
ושהילדים חושבים שהוא לא פונקציה משמעותית בעניין, אומר דרשני.

 

[נעליים]

סליחה על אי התגובה, אבל פשוט הדף הדף היה חסום בנטפרי ולא יכלתי להגיב.
המצב כך בקיצור
ההורים די מבוגרים (55) ונוצר קשר מאוד חזק עם אחד השכנות, למשל שבאמצע הסעודה השכנה יכולה להכניס את ילדיה והסבתא תתייחס באופן מיוחד לילדי השכנה ולא לנכדים (זה נראה כאילו היא מחבבת אותם יותר...)
או סיטואציה נוספת, שהסבתא פשוט לא מפסיקה לדבר על ילדי השכנה כמה הם מתוקים וכו' ובתכלס ההרגשה היא שנכנסה אחות חורגת חדשה למשפחה שמדברים עליה, שהיא נושא שיחה מרכזי, שילדיה הם ככה וככה והשכנה מלבישה אותם ככה וכו',
תכלס המצב הזה יוצר אי נעימויות
אף אחד לא אמר שהם חייבים לנו משהו, אבל כמו שכתבו פה המצב יוצר ריחוק של הילדים מההורים.
לדעתי מאוד מובן המצב זה שמישהו זר נכנס לקן המשפחתי הפרטי ובעצם קנה מקום של כבוד ומרכזי בלב של ההורים שלנו
נ.ב. השכנה מתייחסת בקרירות זועקת ומנוכרת לנשואים שמגיעים... ואז כאילו יש מאבק אבסורדי בין הנשואים לשכנה על היחס מהסבתא (!!!)
ואגב השכנה לא חולה מסכנה או כל דבר חריג אחר

הגעתי עד לפה...
א. הורים בני 55 הם לא מבוגרים, עדיין מרגישים צעירים, ואם האמא לא עובדת אז ממש קשה לה להעביר את השבוע לבד (כנראה השכנה מספקת לה את החוסר הזה)
ב. מהניסיון שלנו (אפילו אם אמא שלי עובדת) אנחנו משתדלות לבא פעם בשבוע, כמובן בלי ילדים, לפעמים ביחד ולפעמים כל אחת ביום אחר, ומבחינת הורי אנחנו באות להתאושש מהיומיום ולצבור כוחות ולא כדי שיהיה להם תעסוקה ולא ירגישו לבד....(ואנחנו כולנו באות מעיר אחרת שזה משעה עד 3 שעות נסיעה כל צד!)
ג. שבתות ההורים שלי מזמינים, כי אוהבים לארח ואוהבים לתת לילדים (דבר שבמשך השבוע לא יוצא בד"כ, בגלל המרחקים)

וכל זה חוץ מהטלפונים על בסיס יומיומי...

 

[nori]

אני חושבת שאין מנוס מלהכיר בעובדה מה שממלא את האמא במהלך השבוע זה גם מה שיעסיק אותה בשבת.
לפעמים אצל חמותי אני מרגישה שכל מילה שאני אומרת על הילדים שלי היא מספרת לי על הילדים של גיסתי שגרים קרוב ונמצאים אצלה יום יום. זה לא נעים לי אבל זה המציאות. היא רואה אותם יום יום, הם קרובים לליבה, וברגע שהיא רוצה להיות שותפה פעילה ולהוסיף לשיחה גם מה שעובר עליה בשגרה אז בהכרח כל משפט שני יכרך בהם..

 

[לוטוס]

א. היא העלתה את שאלתה בפורום - משמע שחיפשה את דעת הקהל

ב. כמו שיש יחסי תקשורת תקינים במקום העבודה שמשפיעים על התוצר,
כך להבדיל, בהחלט ובהחלט שיש התנהגויות נורמטיביות של אב משפחה שמשפיעים עמוקות על כל המשפחה.
אב משפחה בגיל 55, שלא מצליח לבטא את רצונו בבהירות לגבי באי הבית,
בפרט שהוא תלמיד חכם,
ושהילדים חושבים שהוא לא פונקציה משמעותית בעניין, אומר דרשני.

דווקא נשמע לי מאוד נורמטיבי שת"ח לא מתעניין ביחסי שכנות ונכדים... ולא בגלל שלא מעניין אותו, אלא בגלל שזה נושא כ"כ פשוט וזוטר שבטח 'תדברו עם אמא' וחת שתיים תגמרו סיפור
גברים בד"כ לא נכנסים לרגשות, ואם הוא ת"ח ולא-צעיר ק"ו.

ולגבי הסבתא, מאוד כואב ומעצבן. באמת מעורבות משפחתית גבוהה לכאורה תפתור את הבעיה. מנסיון לתת לילד/ה להתקשר לסבתא "מוישי רצה לדבר איתך"/ "חני התגעגעה אלייך מאוד"/ התגעגענו/ היה שווה לבוא אין כמו האוכל של סבתא...

 

[מקצה הארץ-:)]

אני חושבת שאין מנוס מלהכיר בעובדה מה שממלא את האמא במהלך השבוע זה גם מה שיעסיק אותה בשבת.
לפעמים אצל חמותי אני מרגישה שכל מילה שאני אומרת על הילדים שלי היא מספרת לי על הילדים של גיסתי שגרים קרוב ונמצאים אצלה יום יום. זה לא נעים לי אבל זה המציאות. היא רואה אותם יום יום, הם קרובים לליבה, וברגע שהיא רוצה להיות שותפה פעילה ולהוסיף לשיחה גם מה שעובר עליה בשגרה אז בהכרח כל משפט שני יכרך בהם..

נכון, וזה מצוי.
וכבר נכתב בזה כאן באשכולות.

 

[מקצה הארץ-:)]

כל אלו שאומרים שההורים לא חייבים לילדים כלום - יש לכם מקור לזה?
כי אני קראתי בספר אהל מרים של ר' שמשון פינקוס שתפקיד ההורות נשאר מחייב גם אחרי שהילדים נישאים
וכמו שחובת תלמוד תורה לא מסתיימת עד 120 ככה גם תפקידה של האמא לא מסתיים כשהילדים מתחתנים.
הוא משנה צורה ומתבטא בעיקר בתפילה, אבל היא בהחלט חייבת גם בליווי ותמיכה.

(כותבת באופן כללי כתגובה לזה שההורים לא חייבים כלום
ספציפית פה לא הצלחתי להבין מה הסיפור..)

נפסק בשולחן ערוך הלכה למעשה שהורה לא חייב לזון את בניו הקטנים מגיל 6

אין מקרא יוצא מידי פשוטו
ועדיין
חייב לחזור על ביאור של הגה"ח ר' דוד וינברג זצ"ל (מנהל ישיבת סלונים ובן אדמו"ר בעל הברכת אברהם זצ"ל) שהיה ידוע בפקחותו
טוב שכן קרוב.
אבל
מאח - ביחס לקשר עם אח
רחוק - זה רחוק...

ולוואי

 

[שואל לעניין]

ממליץ לפנות לאדם שמכיר את פרטי המקרה טוב.
אבל קל לשפוט ולומר ההורים לא חייבים כלום.
נכון לא חייבים, אבל כאשר ההורים עושים דבר חריג יש כאן מקרה שצריך טיפול.
לא חייבים כלום, נכון
אבל גם הילדים לא חייבים להגיע אליהם שבתות וכו'
ובסופו של מעשה יווצר נתק מוחלט או קשר מעושה מאוד
ומה הועלנו בלומר שההורים לא חייבים כלום.

יש הבדל בין המענה לילדים למענה להורים.
לילדים ניתן לומר: קודם כל נצא מנקודת הנחה שההורים לא חייבים לכם. עכשיו בואו נראה איך מחזקים את הקשר.
להורים בהחלט ניתן לומר שזו התנהגות חריגה, שבהחלט משפיעה על הילדים והנכדים שלהם.
ועדיין, אם הם בוחרים בזה וטוב להם-אין הרבה מה לעשות.

 

[ליבה ארזי]

ההורים די מבוגרים (55)

בוא נתחיל מזה, שהורים בני 55 הם לא מבוגרים ולא קרובים לזה!!!
וזה אומר, שיש להם שיקול דעת מלא על החיים שלהם, ועל הדברים שנעימים להם בשלב זה של החיים,
וכנראה שהשכנה נותנת לה מענה רגשי כלשהו שאתה ויתר המשפחה לא נותנים!
תצאו מהבועה של עצמכם, תגדלו, ותחשבו על אמא שלכם והכבוד שלה בחיים, והנוחות שלה בחיים!
וכמובן שאתם יכולים לנסות לספק לה מענה רגשי אחר, אם אתם תשמרו הרבה יותר על קשר,
שיחות טלפון יומיומיות, שיתופים מצידכם על החיים שלכם, וכו'.
אולי, אז באמת היא תקבל את הצורך הרגשי שלה, ואולי גם אז לא.

ובמילים אחרות, תגדלו, ותבינו שהיא אומנם ילדה אותכם, וגידלה אותכם במשך עשורים רבים עד היום,
אבל היא גם בנ"א בפני עצמה עם הצרכים שלה.

וגם, שיכול להיות שאתה לא יודע הכל על השכנים, למרות שנראה לך שכן.

 

[אזרחית אמריקאית]

מבינה מאד ללבכם, לב של אמא זה משהו שאנחנו רוצים אותו לעצמינו.
אבל כנראה השכנה נותנת משהו שאתם לא נותנים או שדווקא מוכנה לקבל עזרה ויחס שאתם לא מוכנים לקבל: עצה טובה וכו...לפעמים בלי שנשים לב אנחנו מפסיקים להתייעץ עם ההורים ולתת להם תחושה שהם מעלינו והם בעלי הנסיון...

 

[אם הבנות :)]

לא עכשיו, תמיד,
זה לא תקין שלא מעניין את האבא הבית והמשפחה וסעודות השבת והילדים שלו ואין לו דעה בכל זה.
ועוד יותר לא תקין שהילדים לא חושבים שיש לו דעה ולמה בכלל לדבר איתו על זה.
לא תקין בכלל.

הסיפור של השכנה, שהוא תמוה ללא ספק נשמע מורכב.
אבל כאמור, לע''ד צריך פה יעוץ לילדים.

זה לא תקין לשפוט את ההורים בכזו חומרה.
זה לא תקין לרצות לשנות אותם.
זה לא תקין לנסות לשנות אותם.
וזה לא תקין ללכת להתייעץ "מה לעשות עם אבא שההתנהלות שלו אינה תקינה בעיני"
(מלבד התנהלויות שפוגעות ממש בילדים)

 

[מאמימוש]

ההורים די מבוגרים (55)

סליחה על ההגדרה
אבל מדובר באנשים ממש צעירים
(לצורך הדוג' אשה שילדה בגיל 40, עוד יש לה ילד בן 15)

ונוצר קשר מאוד חזק עם אחד השכנות,

יכול להיות שזה באמת ממלא לה צורך
כי היא ממש צעירה, ויש לה עוד המון כוחות ויכולות
והיא חייבת לממש אותן
ומצאה בשכנה איזה חסד למלא.

והסבתא תתייחס באופן מיוחד לילדי השכנה ולא לנכדים (זה נראה כאילו היא מחבבת אותם יותר...)
או סיטואציה נוספת, שהסבתא פשוט לא מפסיקה לדבר על ילדי השכנה כמה הם מתוקים וכו' ובתכלס ההרגשה היא שנכנסה אחות חורגת חדשה למשפחה שמדברים עליה, שהיא נושא שיחה מרכזי, שילדיה הם ככה וככה והשכנה מלבישה אותם ככה וכו',
תכלס המצב הזה יוצר אי נעימויות

זה באמת לא נשמע תקין
אני מנסה לחשוב על הסיטואציה
ואם תפתחי את זה בעדינות
יום אחד, תגיעי אליה
תשבו על קפה ועוגה
ובעדינות, ממש בעדינות
להגיד לה ולדבר על עצמך (במילים שלך כמובן)
את יודעת אמא,
לאחרונה ראיתי שלקחת לך חסד גדול
לעזור ל X
אני כ"כ מעריכה את זה, יש כ"כ הרבה אנשים שאין להם אף אחד בעולם
ואת יודעת למלא את החסר הזה
אבל
כשאני נמצאת עם הילדים והילדים שלה נכנסים, הילדים שלי נפגעים
כאילו היא חשובה לך כמונו
אני יודעת שזה אבל ככה מרגיש לנו, ואנחנו רוצים להיות מספר 1 אצלך, בלי עוד.
אני יודעת שאת עושה את זה לחסד, ואנחנו וודאי יותר חשובים לך
אבל בשביל ההרגשה שלנו
כשאנחנו נמצאים, תראי שהילדים/ אנחנו נרגיש יותר מהם.
זה חשוב לנו.
משהו בסגנון הזה
לדבר רק על עצמך, ועל החוויה והתחושה שלך
וזהו
והיא צודקת, וזה שטויות, ואת תינוקת
אבל כ"כ חשוב לך להרגיש שאת מספר 1 וכו'

 

[-רות-]

כבר אמרו לפני, אבל בכל זאת אצטרף...

ההורים די מבוגרים (55)

אישה בת 50 זו אישה צעירה ממש!
היא לא זקוקה לעזרה פיזית מהשכנה מן הסתם, אבל זה גיל שמאוד נפוץ בו צורך רגשי בתחושת משמעות.
הרגיש לי מהניסוח שלך שאתם מתיחסים אליה כאל מבוגרת שלא מתמצאת, או שאתם לא רוצים להקשות ולהעמיס עליה, זה יפה אבל זה עלול לתת הרגשה מיותרת מדי, כאילו לא ממש צריכים אותה נואשות.
היא מרגישה שהיא נותנת לשכנה, שהשכנה זקוקה לעזרתה, שהיא "מצילה" אותה, זה מה שהיא צריכה מן הסתם.
וזה שהיא מספרת על ילדי השכנים זו כבר תוצאה, פשוט כי איתם היא מתעסקת ונפגשת במהלך השבוע, הם חלק מחייה.
אז תתנו לה את זה, תנו לה את ההרגשה שהיא משמעותית ומצילה אותכם.
תתייעצו איתה, תיעזרו בה, תתלוננו ותספרו על דברים לא נעימים - אל תפחדו מזה, היא צעירה והיא רוצה לעזור!
אם השכנה מסוגלת להפיל עליה ילדים, מן הסתם אמא שלכם היא אישה צעירה ובעלת כוחות במותניה, היא מסוגלת לשמוע שאת מתוסכלת מהעבודה, שאת עוברת קושי עם ילד מסוים, שאת חלשה וחסר לך ברזל ושאת לא מרוצה מהגננת של הילדה...
אל תספרי לה רק על הדברים הטובים, היא רוצה לשמוע גם את הפחות פוטוגני, היא רוצה לעזור לך!

 

[ליליאן]

אז כן, ילדים רוצים להיות הכי חשובים להוריהם (למרות שההורים לא חייבים להם כלום!...)

ילדים תמיד הכי חשובים להורים.
להיות נשי זה בדיוק השלב להפנים
שאם יש להורה עוד תחומי ענין ועיסוק הוא לא אוהב אותי פחות.

גם במערכת יחסים טוטאלית ומחייבת, כמו נישואין,
יש מקום כאדם בוגר לתת לשני מקום לעוד סוגי קשרים.

ילדים לא יוכלו לעעולם למלא להורים שלהם חוויה של חברה, כשווים.

(אם כי אני יכולה לדמין את עצמי מרגישה צביטה.
אבל זה מה שאני הייתי רוצה לזכור להגיד לעצמי במצב הזה)

הילדים רוצים להיות אלה שהכי מעניינים את ההורים (למרות שאולי ההורים מעדיפים להתעניין במישהו אחר)
הילדים רוצים את העזרה של ההורים שלהם פיזית, ובעיקר רגשית (שוב, למרות שההורים לא חייבים כלום, ומותר להם להעדיף להתנדב בעזר מציון)

האם הילדים מגיעים מספיק כדי להיות תחליף לשכנים?
האם הם מפנימים שיותר קרוב לעין אולי יותר קרוב ללב?
(לא אהבה, כן להיות עסוק בך)

 

[ליליאן]

ואידך,
השאלה אתה השעכנים שורצים בבית ומעורבים בכל הפרטים האישיים.

 

[עת רצון]

האמת זה מאוד קשה...
היינו משפחה מאוד פרטית ושמורה ופתאום גוף זר נכנס לבפנים.....

אולי כדאי לשים דברים על השולחן ולפתוח את הנושא 'דוגרי' עם ההורים?
כמובן בזמן שהשכנה לא נמצאת ולא עלולה להיכנס פתאום...

 

[אור צחצחות]

נפסק בשולחן ערוך הלכה למעשה שהורה לא חייב לזון את בניו הקטנים מגיל 6

לא דיברתי על לזון ולא על תפקיד האבא
הבאתי מקור לכך שתפקיד האימהות נשאר מחייב עד 120

 

[עת רצון]

אני חושבת שאין מנוס מלהכיר בעובדה מה שממלא את האמא במהלך השבוע זה גם מה שיעסיק אותה בשבת.
לפעמים אצל חמותי אני מרגישה שכל מילה שאני אומרת על הילדים שלי היא מספרת לי על הילדים של גיסתי שגרים קרוב ונמצאים אצלה יום יום. זה לא נעים לי אבל זה המציאות. היא רואה אותם יום יום, הם קרובים לליבה, וברגע שהיא רוצה להיות שותפה פעילה ולהוסיף לשיחה גם מה שעובר עליה בשגרה אז בהכרח כל משפט שני יכרך בהם..

נכון. כל מילה. אבל אין ספק שזה מעצבן.
שכל משהו שהיא רואה אצל הילדים שלי היא מיד נזכרת בבנים של גיסתי
ומתחילה להסביר ולספר לי עליהם.
זה כל כך מעצבן שהזהרתי את אמא שלי מהנפילות האלו אני חושבת שזה עניין של מודעות, בסך הכל