ההגדרה ש"ההורים מתיחסים לילדים כאל זרים" היא רחבה מני ים.
ולא תואר כאן התנכרות ממשית.
אז כן, כדאי באמת לבדוק האם השכנים נותנים איזה ערך מוסף.
כי נכון שההורים אמורים להישאר הורים גם אחרי נישואי הילדים, השאלה עם הילדים נשארו ילדים אחרי הנישואין...
כן, לפעמים הילדים לא שמים לב עד כמה הם לא ילדים...
יכולה לשתף שאני הרגשתי בשלב מסוים בחיים שהקשר שלי עם אמא שלי קלוש מדי
היא עזרה, היתה שם בשבילי, אבל פתאום שמתי לב שהיא לא משתפת אותי בדברים מסוימים, ולא בכוונה, אלא פשוט לא "זורמת" איתי, ואמא שלי היא טיפוס מאוד מאוד משתף...
הקש ששבר היה כשהיא שכחה לעדכן אותי כשאחי נפגש עם גיסתי עד לפגישה שלישית או רביעית. זו היתה שיכחה, והיא התנצלה שהיא לא שמה לב שאני היחידה מאחי ואחיותי שלא שמעתי על זה, אבל זה היה הבנה בשבילי שמשהו חסר ביננו.
אז מה עשיתי? ובכן, פשוט מאוד. התחלתי לשתף אותה בעצמי בחיי...
כן, תמיד היה ביננו קשר סביר, אבל התחלתי להתאמץ להתקשר אליה בתדירות גבוהה יותר, התיעצתי איתה והקשבתי לעצותיה (גם כשלא הייתי זקוקה לעצה, רציתי את השיתוף), צופפתי בעצמי את הפער שביננו...
זה עדין בעבודה שלי, לא יכולה לומר שסיימתי, אבל חד משמעית אני מרגישה שדברים השתנו.
ומשהו מדהים? גיליתי עד כמה אני המורווחת הראשית, גיליתי עד כמה עושה לי טוב להיות בת של אמא, זה היה מדהים.
פתאום חזרתי להיות הילדה שמתפנקת על שיחה עם אמא, והיא חזרה להיות האמא הדואגת...
חד משמעית מציעה לכולם לבדוק האם הם ילדים, לפני שהם בודקים האם ההורים נוהגים כהורים...

Reactions: AYALA A ו-מאמינה בד'2 //