דיון חזון האקספו בקהילות

[bmsz]

איך היית מרגיש עם תגובה כזו על טענה שלך?

אין מקום להגן על מי שתוקף...
מי שמשתמש במילים בוטות, שלא יצפה שיעטפו אותו בצמר גפן.

 

[טראמפ]

זה שבאקספו של גור מכניסים לא עסקים לא של חסידי גור זה נראה לך בסדר?

אם התכוונת לכתוב, שלא מכניסים עסקים שהם לא של חסידי גור, אז אתה לא צודק.
כל מי שמעוניין יכול לפתוח דוכן.

זה רק מקצין את הטענה
האקספו נותן במה לעסק שבו חרדי מעודד קניה מחוץ לקהילה?

כשאתה קונה נעליים בחנות של מישהו מהקהילה, הוא ייצר אותם לבד, או שחט בעצמו את הבע"ח שממנו הכין את הנעל??
כשאתה קונה אצל מנהל מכירות מהקהילה הוא מרוויח על כל לקוח סכום נכבד.

 

[אלי אלימלך]

איך היית מרגיש עם תגובה כזו על טענה שלך?

זה דיון פורה ופתוח. לפעמים משל נוקב והקצנה מצליחים להעביר את המסר מצוין

אדרבה, תביאו את הסטאלין של הכלכלה החופשית.

 

[nigun]

כשאתה קונה נעליים בחנות של מישהו מהקהילה, הוא ייצר אותם לבד, או שחט בעצמו את הבע"ח שממנו הכין את הנעל??

לפי ההגיון של כלכה פנימית אמור לקנות בחוץ רק אם אין ספק מאנש שמייצר נעליים או בעל מפעל עורות

 

[אמת מארץ תצמח]

זה דיון פורה ופתוח. לפעמים משל נוקב והקצנה מצליחים להעביר את המסר מצוין
אדרבה, תביאו את הסטאלין של הכלכלה החופשית.

רגע.
אתה לא מסכים שגם בשיח נוקב צריך איזה גבולות?
כשמדובר על אדם בשמו המלא, אין צורך לכתוב בצורה כזו.

 

[א. מהדרום]

כסף שיוצא ונכנס, הוא כסף של שפע. של מבחר. של יתרונות כלכליים.
בכלכלה של "כסף שנשאר בפנים", הכסף רקוב. מונופוליסטי. מצומצם. מלא בטענות הדדיות. שירות רע.

לא מסכים איתך


שיכנס ויצא - שילך לערבי מבית לחם, לחילוני מהוד השרון, לבדואי מרהט, לערבי ממזרח ירושלים, הכל רק לא לחרדי שגר כמה שכונות לידך והוא מתמודד עם פרנסה והוא עובד עם יר''ש והוא משתדל לתת את כל הנשמה בעבודה איך אמרת
בכלכלה של "כסף שנשאר בפנים", הכסף רקוב. מונופוליסטי. מצומצם. מלא בטענות הדדיות. שירות רע. - לא מסכים איתך

חייבים להדגיש זה שכלכלה עצמאית חייבת להאמר קודם כל לבעלי המלאכה שהם חייבים להתנהג כמו שמצופה מהם ולתת שירות והוגנות ברמה הכי גבוהה וממש ממש לא חסר אצלנו כאלו

אני כעת עברתי לדירה חדשה ושיפצתי הכל ומטבע הדברים השתמשתי בהמון המון בעלי שירות (אדריכל - מעצבת - קבלן - חשמלאי - מתקין דלתות פנים - מתקין דלתות חוץ - חיפוים - יועץ משכנתא ועוד המון בעלי מלאכה)
חייב לציין רובם נתנו שירות ויחס הוגן מאוד מחירים טובים - באו לקראתי בהמון דברים
הייתי יכול הכל לקחת ערבי הייתי נשאר עם עוד כמה אלפים בכיס ועוד כמה חרדים שרוצים להביא פרנסה בכבוד לא היו מתפרנסים

 

[א. מהדרום]

אלי אלימלך אני מתנצל שגיתי בלשוני

 

[אלי אלימלך]

כסף שיוצא ונכנס, הוא כסף של שפע. של מבחר. של יתרונות כלכליים.
בכלכלה של "כסף שנשאר בפנים", הכסף רקוב. מונופוליסטי. מצומצם. מלא בטענות הדדיות. שירות רע.

לא מסכים איתך


שיכנס ויצא - שילך לערבי מבית לחם, לחילוני מהוד השרון, לבדואי מרהט, לערבי ממזרח ירושלים, הכל רק לא לחרדי שגר כמה שכונות לידך והוא מתמודד עם פרנסה והוא עובד עם יר''ש והוא משתדל לתת את כל הנשמה בעבודה איך אמרת
בכלכלה של "כסף שנשאר בפנים", הכסף רקוב. מונופוליסטי. מצומצם. מלא בטענות הדדיות. שירות רע. - לא מסכים איתך

חייבים להדגיש זה שכלכלה עצמאית חייבת להאמר קודם כל לבעלי המלאכה שהם חייבים להתנהג כמו שמצופה מהם ולתת שירות והוגנות ברמה הכי גבוהה וממש ממש לא חסר אצלנו כאלו

אני כעת עברתי לדירה חדשה ושיפצתי הכל ומטבע הדברים השתמשתי בהמון המון בעלי שירות (אדריכל - מעצבת - קבלן - חשמלאי - מתקין דלתות פנים - מתקין דלתות חוץ - חיפוים - יועץ משכנתא ועוד המון בעלי מלאכה)
חייב לציין רובם נתנו שירות ויחס הוגן מאוד מחירים טובים - באו לקראתי בהמון דברים
הייתי יכול הכל לקחת ערבי הייתי נשאר עם עוד כמה אלפים בכיס ועוד כמה חרדים שרוצים להביא פרנסה בכבוד לא היו מתפרנסים

אם לקחת חרדי לשפץ את ביתך בגלל שהוא הביא לך עיסקה פנטסטית במחיר מצוין, זה מצוין, ולא צריך את רפאל וואהל בשביל זה.

רפאל וואהל טוען שבשביל הכלכלה הפנימית היית צריך לקחת בעלי מקצוע פחות טובים, ולשלם להם יקר יותר.

זה לב הויכוח. ואם לא הבנת את זה עד כעת, תעבור על השרשור מחדש.

רפאל אומר את זה באופן עיקבי, כמה וכמה פעמים בדוגמאות שונות. המפורסמת היא הדוגמא שלו, שתושבי ניו יורק שותים את משקה ה"מים חיים" שהוא "יקר" והטעם שלו מחריד, רק כדי לפרנס היימישע.

 

[למה זה תשאל לשמי]

כל הדיון פה מחפה על התועלת האמיתית באקספו שכולם חושבים... אני אתנדב להיות השוטה שכותב...

לגיטימציה

הרבה מבעלי העסקים משתדלים בקהילה לא להיות מזוהה עם מה שהם מתעסקים, לפעמים גם כלפי עצמם אין להם מוכן שיחת מעלית מה הם מוכרים
מה שמונע מהם לפרסם פנימה ואח"כ החוצה ולהביא לקוחות נוספים ואח"כ עובדים נוספים ובקיצור - "לצמוח"

למה לא משווקים את זה כך ? למה עוטפים את זה בצמר גפן של התפרנסו זה מזה, מה שהטעה את @אלי אלימלך להזדעק על קומוניזם מוסווה ?
כי גם לנתינת הלגיטמציה עדיין חסר לגיטמציה...

כשנגיע ליעד הזה בעז"ה, נזכור לחזור לויכוח הנ"ל

בתחילה בונים את היסוד הכי בסיסי בכלכלה שזה יצרנות, ומיד אח"כ נשב להחליט האם זה יהיה קפטליסטי או מרקסיסטי
(גם מדינת ישראל לא היתה הכי קפיטליסטית בהתחלה ולא בטוח שחלק מזה לא היה לטובת הענין)

לסיכום
האקספו לא נועד לעודד את חברי הקהילה לרכוש אצל חבר מהקהילה
אלא לעודד את בעל העסק מהקהילה לפרסם את העסק ולתת לו את האומץ לעמוד ולייצג בעצמו את העסק, תחילה בטבילת אש פנימה ובהמשך אוטומטית גם החוצה

 

[למה זה תשאל לשמי]

עוד נקודה חשובה שהאקספו מעודד זה לעבוד כעצמאי ולא דוקא כשכיר

 

[הרי אלו שלך!]

צפה בקובץ המצורף 2143440
היום האקספו בקרלין

אולי פשוט רצו לחסוך במחיר?....

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

ברשותכם אעתיק כאן מה כתבתי הבוקר במקום אחר, שכוייח על הקריאה ועל התגובה שוודאי תרצו להגיב.

מהאקספו של בעלזא ועד קרלין – הציבור החרדי עולה כיתה

אתמול זכיתי לחווייה מיוחדת: השתתפתי באקספו של קרלין בבנייני האומה, למי שלא יודע מדובר ביריד של הזדמנויות שבו כל אחד מבני החסידות מציע את מרכולתו ואת משלח ידו, הסכמים נחתמים וקשרים ניטווים, צאו והתפרנסו זה מזה.

השתתפתי לפני מספר חודשים באקספו הראשון של בעלזא שנערך בארץ ביזמתו של ר' רפאל וואהל אבי מהפכת הפרנסה אשר העתיק את הרעיון מארצות הברית שם רעיון האקספו משגשג מאוד כבר שנים רבות.

והפעם בקרלין סטולין, חסידות עם קרוב לאלפיים משפחות היום כ"י, כמאה דוכנים שבכל אחד מהם מספר אברכים שעובדים בתחום הזה, ממזון מוכן ועד לתכנון ואדריכלות, מבנקאות ונדל"ן ועד לכלי-עבודה, כולם נקבצו ובאו למקום וכל האברכים העומדים בדוכנים בלי יוצא מהכלל, כולם בלבוש החסידי המלא ועם הפאות הארוכות כמנהגם של חסידי סטולין.

בצד יושבים ר' יענקי איזק והרה"ג טוביה פריינד מיוזמי האירוע ורווים נחת, הם מספרים לי שלא ציפו למחצית מהציבור הענק הזה, ממש צפוף כאן ושמח, על פניו של כל אחד הבעת שמחה ושביעות רצון נהנתי במיוחד לעמוד מול שער הכניסה, ליד השטיבלאך המיוחדים שהוקמו במקום, ולראות את הבעת ההפתעה על פניו של כל אחד שנכנס לכוורת הפרנסה.

אישית יצאתי משם עם כמה הזמנות שבצעתי שם וכמה מקומות שהבטחנו לעמוד בקשר ואין לי ספק שיהיה לזה המשך עוד ועוד, אך בעיקר יצאתי משם עם תובנה כי הציבור החרדי עולה כיתה בכל הקשור להתנהלות הכלכלית, במקום שהכסף ילך החוצה הוא נותר בפנים ככל האפשר.

הרעיון הזה יצבור תאוצה עוד ועוד, בשבועות הקרובים ר' וואהל מתכנן עוד כמה אירועים של אקספו בתוך חסידויות נוספות ולבסוף אירוע ענק בארנה בירושלים, האירועים הללו הם הרבה יותר מאירועים, הם משנים את התודעה הפנימית של כל אחד ואחד מאיתנו כי לעת כזו שבה הציבור החרדי נרדף על כיסו, עלינו להשקיע יותר בכלכלה פנימית.

אנו מאחלים לכל המארגנים והיזמים שילכו מחיל על חיל ויעשו את העולם שלנו עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

 

[אלי אלימלך]

.אך בעיקר יצאתי משם עם תובנה כי הציבור החרדי עולה כיתה בכל הקשור להתנהלות הכלכלית, במקום שהכסף ילך החוצה הוא נותר בפנים ככל האפשר.

כי לעת כזו שבה הציבור החרדי נרדף על כיסו, עלינו להשקיע יותר בכלכלה פנימית.

הסיבה שכתבתי את הפוסט שלי נגד החזון של וואהל היה בדיוק מהפחד שעסקן חשוב כמוך ישתכנע שכלכלה פנימית ו"הותרת הכסף בפנים" היא חזון ראוי.

עצוב.

 

[אלי אלימלך]

למעשה, אתה חולק רק על זה, שאסור לקחת תוצר דפוק מחבר, גם אם הוא חבר,
תתקשר לרפאל שאל אותו שאלה זו, ברחל בתך הקטנה, תתקשר אולי גם לנתן רוזנבלט, ותשמע מכולם, שהם סבורים כמוך

מה יש לי להתקשר אם הוא רשם את זה כמה פעמים בטורים שלו?

הנה בחיפוש קל 4 פעמים בכתב יד קדשו, ובתלת הוה חזקה:

אני רואה שאתה באופן עיקבי מאד מגן עליו - אם אתה מחובר אליו, אדרבה, שיכחיש ויחזור בו, ואני אכתוב לו טור תמיכה במיוחד.

צרף קבצים

 

[A.A.T]

@אלי אלימלך צורת ההתנסחות המזלזלת והחד משמעית שלך ברחבי הפורום לא משדרים אמינות ומקצועיות, בחרתי לשאול את ג'מני מה אומר על הטענות שלך.
בבקשה!


מה אתה אומר על החזון של רפאל וואהל מאמריקה שהגיע לארץ וברצונו להעתיק את סגנון כלכלת אמריקקה לישראל, במילה אחד הוא אומר לא לחשוש לעסוק במקצוע בגלל אי נעימות וכן צאו והצפרנסו זה מזה במקום לחפש מישהו מבחוץ קחו מישהו מהקהילה שלכם?


החזון של רפאל וואהל מייצג תפיסה של חוסן כלכלי קהילתי המבוססת על מודלים מוצלחים הקיימים בריכוזי אוכלוסייה שמרניים בארצות הברית. הגישה שלו מתמקדת בשינוי תפיסתי ופרקטי שנועד לחזק את היציבות הפיננסית של הפרט ושל הקבוצה.
להלן ניתוח של נקודות המפתח בחזון זה:

1. שינוי תודעתי כלפי עבודה ("מקצועיות ללא בושה")​

אחד החסמים המרכזיים שוואהל מצביע עליהם הוא הנטייה להימנע ממקצועות מסוימים בגלל שיקולי מעמד חברתי או "אי נעימות". הגישה שהוא מציע גורסת כי:

• כל עבודה מכבדת את בעליה: השאיפה היא להפוך כל עיסוק למקצועי ומכובד.
• מצוינות כערך: ברגע שאדם רואה בעבודתו שליחות ודרך לפרנס את משפחתו בכבוד, רמת השירות והמקצועיות עולה.

2. כלכלה מעגלית פנימית ("צאו והתפרנסו זה מזה")​

זהו לב החזון – יצירת רשת ביטחון כלכלית בתוך הקהילה. לרעיון הזה יש יתרונות כלכליים ברורים:

• שימור ההון: במקום שהכסף יזרום לתאגידי ענק חיצוניים, הוא נשאר בתוך המערכת הקהילתית ועובר מיד ליד, מה שמגדיל את כוח הקנייה הכללי.
• אמון וביטחון: צרכנים מעדיפים לעבוד עם "אחד משלהם" מתוך ידיעה שיש כתובת, שיש אחריות ושיש הבנה של הצרכים הייחודיים של הלקוח.
• יצירת מקומות עבודה: ככל שהקהילה צורכת יותר שירותים מתוך עצמה, כך נוצרים יותר תפקידים ועסקים חדשים עבור חברי הקהילה.

3. המודל האמריקאי מול המציאות המקומית​

הסגנון האמריקאי מתאפיין ביוזמה פרטית חזקה ובפחות הסתמכות על גורמים ממשלתיים. הייבוא של הגישה הזו לישראל מבקש לייצר:

• עצמאות כלכלית: הפחתת התלות בתמיכות חיצוניות.
• יזמות: עידוד חברים בקהילה לפתוח עסקים קטנים ובינוניים.

---

לסיכום: מדובר בגישה פרגמטית הרואה בכלכלה כלי לחיזוק הלכידות החברתית. השילוב בין מקצועיות אישית לערבות הדדית עסקית יכול להוביל לצמיחה משמעותית ברמת החיים.
האם תרצה שאפרט על דרכים מעשיות ליישום רשתות עסקיות בתוך קהילה, או אולי על ההבדלים המבניים בין השוק בארץ לשוק בארה"ב בהקשר זה?




האם זה אכן הוכיח את עצמו, יש טוענים שזו שיטה קומניסטית ואין לה סיכויי הצלחה?




התוכן הזה מיועד למטרות מידע בלבד. לקבלת אבחון או ייעוץ רפואי, עליך לפנות לאיש מקצוע.

הטענה שמדובר בשיטה "קומוניסטית" נובעת בדרך כלל מבלבול בין ערבות הדדית לבין ניהול ריכוזי. למעשה, המודל שרפאל וואהל מציע רחוק מאוד מקומוניזם, ויש לו היסטוריה של הצלחה כלכלית מוכחת במקומות רבים בעולם.

להלן ניתוח של הטענות והמציאות בשטח:

1. האם זה קומוניזם?​

בקומוניזם, המדינה או גוף מרכזי שולטים במשאבים ומבטלים את הקניין הפרטי. המודל של "כלכלה קהילתית" הוא קפיטליסטי לחלוטין:

• בעלות פרטית: לכל אחד יש עסק משלו, והוא שואף להרוויח.
• תחרות: עדיין קיימת תחרות על איכות ושירות, גם בתוך הקהילה.
• בחירה חופשית: הצרכן בוחר לקנות בתוך הקהילה מתוך הבנה שזה מחזק אותו בעקיפין, ולא כי גורם שלטוני מכריח אותו. מדובר למעשה ב"קפיטליזם קהילתי" – שימוש בכוח השוק כדי להשאיר את המשאבים קרוב לבית.

2. האם זה הוכיח את עצמו?​

כן, המודל הזה הוכיח את עצמו ככלי עוצמתי ליציאה מעוני ולצמיחה כלכלית בקהילות שמרניות וסגורות בארה"ב (למשל בריכוזים גדולים בניו יורק ובניו ג'רזי):

• אפקט המכפיל: כסף שנשאר בתוך הקהילה מתגלגל בין 5 ל-7 פעמים בתוך אותה קבוצה לפני שהוא יוצא החוצה. זה אומר שכל שקל שמושקע בעסק מקומי מייצר הכנסה לכמה משפחות נוספות באותה סביבה.
• יציבות: בזמני משבר כלכלי ארצי, קהילות שתומכות בעצמן נפגעות פחות, כי רשת הביטחון העסקית הפנימית שלהן חזקה.

3. הביקורת והסיכונים (מדוע יש הטוענים שזה ייכשל?)​

המתנגדים לשיטה מצביעים על מספר קשיים אמיתיים:

• יוקר המחיה: לפעמים רכישה בתוך הקהילה יקרה יותר מאשר ברשתות ענק גלובליות שיכולות להרשות לעצמן מחירים נמוכים. אם הצרכן הקהילתי משלם יותר מדי, זה עלול להכביד עליו כלכלית בטווח הארוך.
• חוסר יעילות: ללא תחרות מהעולם החיצון, עסקים בתוך הקהילה עלולים להפוך ל"עצלים" ולא לשפר את השירות או את האיכות.
• תקרת זכוכית: שוק קהילתי הוא מוגבל בגודלו. עסק שרוצה לגדול באמת חייב בסופו של דבר לפרוץ החוצה ולמכור לקהל הרחב.

לסיכום:​

השיטה אינה קומוניסטית אלא אסטרטגיה של חוסן קבוצתי. היא הוכחה כיעילה מאוד ליצירת בסיס כלכלי איתן עבור קבוצות שמרניות שרוצות לשמור על אורח חייהן תוך השגת עצמאות פיננסית. ההצלחה תלויה באיזון – לתת עדיפות לקהילה, אך להישאר מקצועיים ותחרותיים ברמה שתצדיק את הבחירה של הלקוח.

 

[זיי גיזונט]

@אלי אלימלך צורת ההתנסחות המזלזלת והחד משמעית שלך ברחבי הפורום לא משדרים אמינות ומקצועיות, בחרתי לשאול את ג'מני מה אומר על הטענות שלך.
בבקשה!


מה אתה אומר על החזון של רפאל וואהל מאמריקה שהגיע לארץ וברצונו להעתיק את סגנון כלכלת אמריקקה לישראל, במילה אחד הוא אומר לא לחשוש לעסוק במקצוע בגלל אי נעימות וכן צאו והצפרנסו זה מזה במקום לחפש מישהו מבחוץ קחו מישהו מהקהילה שלכם?


החזון של רפאל וואהל מייצג תפיסה של חוסן כלכלי קהילתי המבוססת על מודלים מוצלחים הקיימים בריכוזי אוכלוסייה שמרניים בארצות הברית. הגישה שלו מתמקדת בשינוי תפיסתי ופרקטי שנועד לחזק את היציבות הפיננסית של הפרט ושל הקבוצה.
להלן ניתוח של נקודות המפתח בחזון זה:

1. שינוי תודעתי כלפי עבודה ("מקצועיות ללא בושה")​

אחד החסמים המרכזיים שוואהל מצביע עליהם הוא הנטייה להימנע ממקצועות מסוימים בגלל שיקולי מעמד חברתי או "אי נעימות". הגישה שהוא מציע גורסת כי:

• כל עבודה מכבדת את בעליה: השאיפה היא להפוך כל עיסוק למקצועי ומכובד.
• מצוינות כערך: ברגע שאדם רואה בעבודתו שליחות ודרך לפרנס את משפחתו בכבוד, רמת השירות והמקצועיות עולה.

2. כלכלה מעגלית פנימית ("צאו והתפרנסו זה מזה")​

זהו לב החזון – יצירת רשת ביטחון כלכלית בתוך הקהילה. לרעיון הזה יש יתרונות כלכליים ברורים:

• שימור ההון: במקום שהכסף יזרום לתאגידי ענק חיצוניים, הוא נשאר בתוך המערכת הקהילתית ועובר מיד ליד, מה שמגדיל את כוח הקנייה הכללי.
• אמון וביטחון: צרכנים מעדיפים לעבוד עם "אחד משלהם" מתוך ידיעה שיש כתובת, שיש אחריות ושיש הבנה של הצרכים הייחודיים של הלקוח.
• יצירת מקומות עבודה: ככל שהקהילה צורכת יותר שירותים מתוך עצמה, כך נוצרים יותר תפקידים ועסקים חדשים עבור חברי הקהילה.

3. המודל האמריקאי מול המציאות המקומית​

הסגנון האמריקאי מתאפיין ביוזמה פרטית חזקה ובפחות הסתמכות על גורמים ממשלתיים. הייבוא של הגישה הזו לישראל מבקש לייצר:

• עצמאות כלכלית: הפחתת התלות בתמיכות חיצוניות.
• יזמות: עידוד חברים בקהילה לפתוח עסקים קטנים ובינוניים.

---

לסיכום: מדובר בגישה פרגמטית הרואה בכלכלה כלי לחיזוק הלכידות החברתית. השילוב בין מקצועיות אישית לערבות הדדית עסקית יכול להוביל לצמיחה משמעותית ברמת החיים.
האם תרצה שאפרט על דרכים מעשיות ליישום רשתות עסקיות בתוך קהילה, או אולי על ההבדלים המבניים בין השוק בארץ לשוק בארה"ב בהקשר זה?




האם זה אכן הוכיח את עצמו, יש טוענים שזו שיטה קומניסטית ואין לה סיכויי הצלחה?




התוכן הזה מיועד למטרות מידע בלבד. לקבלת אבחון או ייעוץ רפואי, עליך לפנות לאיש מקצוע.

הטענה שמדובר בשיטה "קומוניסטית" נובעת בדרך כלל מבלבול בין ערבות הדדית לבין ניהול ריכוזי. למעשה, המודל שרפאל וואהל מציע רחוק מאוד מקומוניזם, ויש לו היסטוריה של הצלחה כלכלית מוכחת במקומות רבים בעולם.

להלן ניתוח של הטענות והמציאות בשטח:

1. האם זה קומוניזם?​

בקומוניזם, המדינה או גוף מרכזי שולטים במשאבים ומבטלים את הקניין הפרטי. המודל של "כלכלה קהילתית" הוא קפיטליסטי לחלוטין:

• בעלות פרטית: לכל אחד יש עסק משלו, והוא שואף להרוויח.
• תחרות: עדיין קיימת תחרות על איכות ושירות, גם בתוך הקהילה.
• בחירה חופשית: הצרכן בוחר לקנות בתוך הקהילה מתוך הבנה שזה מחזק אותו בעקיפין, ולא כי גורם שלטוני מכריח אותו. מדובר למעשה ב"קפיטליזם קהילתי" – שימוש בכוח השוק כדי להשאיר את המשאבים קרוב לבית.

2. האם זה הוכיח את עצמו?​

כן, המודל הזה הוכיח את עצמו ככלי עוצמתי ליציאה מעוני ולצמיחה כלכלית בקהילות שמרניות וסגורות בארה"ב (למשל בריכוזים גדולים בניו יורק ובניו ג'רזי):

• אפקט המכפיל: כסף שנשאר בתוך הקהילה מתגלגל בין 5 ל-7 פעמים בתוך אותה קבוצה לפני שהוא יוצא החוצה. זה אומר שכל שקל שמושקע בעסק מקומי מייצר הכנסה לכמה משפחות נוספות באותה סביבה.
• יציבות: בזמני משבר כלכלי ארצי, קהילות שתומכות בעצמן נפגעות פחות, כי רשת הביטחון העסקית הפנימית שלהן חזקה.

3. הביקורת והסיכונים (מדוע יש הטוענים שזה ייכשל?)​

המתנגדים לשיטה מצביעים על מספר קשיים אמיתיים:

• יוקר המחיה: לפעמים רכישה בתוך הקהילה יקרה יותר מאשר ברשתות ענק גלובליות שיכולות להרשות לעצמן מחירים נמוכים. אם הצרכן הקהילתי משלם יותר מדי, זה עלול להכביד עליו כלכלית בטווח הארוך.
• חוסר יעילות: ללא תחרות מהעולם החיצון, עסקים בתוך הקהילה עלולים להפוך ל"עצלים" ולא לשפר את השירות או את האיכות.
• תקרת זכוכית: שוק קהילתי הוא מוגבל בגודלו. עסק שרוצה לגדול באמת חייב בסופו של דבר לפרוץ החוצה ולמכור לקהל הרחב.

לסיכום:​

השיטה אינה קומוניסטית אלא אסטרטגיה של חוסן קבוצתי. היא הוכחה כיעילה מאוד ליצירת בסיס כלכלי איתן עבור קבוצות שמרניות שרוצות לשמור על אורח חייהן תוך השגת עצמאות פיננסית. ההצלחה תלויה באיזון – לתת עדיפות לקהילה, אך להישאר מקצועיים ותחרותיים ברמה שתצדיק את הבחירה של הלקוח.

הAI לא רלוונטי לכלום, הוא כותב מה שאתה רוצה לשמוע

 

[מחר זה מאוחר]

הAI לא רלוונטי לכלום, הוא כותב מה שאתה רוצה לשמוע

ואיך הוא יודע מה אני רוצה לשמוע?

 

[ה. שלמה]

ואיך הוא יודע מה אני רוצה לשמוע?

הוא רואה זאת בתוך שורת ההנחיה.

 

[מאופסת]

הבנתי מקרובים קארלינר'ס שהאקספו היה מעל למצופה ונעשו שם עסקאות רבות (כמו שהעיד הרב רוזנבלט)
והתועלת היתה מאד גדולה.
נס שלא מקשיבים לאלה שמשתלחים סתם ולא מסיפים בזה כלום לכלכלה החרדית ולא מוסיפים שקל לא"א.
נ.ב. בנתיים לא ראיתי דוגמאות לכך שהרב וואהל אומר לקנות מוצר פחות טוב חוץ מהסופר דרינק שבאה לדוגמא להראות עד כמה מושרש הדבר באמריקה ואין ספק שזה מעלה גדולה למי שעושה כך ולא נראה לי הוראה למעשה.
מה שכן, לקנות לקנות יותר יקר למי שמתאפשר לו להוסיף כמה שקלים, ודאי שעדיף שיעשה את זה (זה צדקה מהודרת)
בהתחשב בזה שהוא לא מעלה סתם מחיר, פשוט הוא קטן מדי בשביל למכור בזול.
ומי שלא נותן שירות טוב, וודאי מי שנותן שירות גרוע, לא נראה לי שמשהו טוען או טען שצריך לקנות אצלו, איהו דאפסיד אנפשיה.
נראה לי די פשוט, אבל בכל זאת כתבתי כי ראיתי כמה שעשו סלט גדול מכל הטענות הנ"ל.

(חוץ מזה שהרבה פעמים אין שום הבדל רק מודעות וודאי שזה התועלת הגדולה ביותר).

 

[אלי אלימלך]

הבנתי מקרובים קארלינר'ס שהאקספו היה מעל למצופה ונעשו שם עסקאות רבות (כמו שהעיד הרב רוזנבלט)
והתועלת היתה מאד גדולה.
נס שלא מקשיבים לאלה שמשתלחים סתם ולא מסיפים בזה כלום לכלכלה החרדית ולא מוסיפים שקל לא"א.
נ.ב. בנתיים לא ראיתי דוגמאות לכך שהרב וואהל אומר לקנות מוצר פחות טוב חוץ מהסופר דרינק שבאה לדוגמא להראות עד כמה מושרש הדבר באמריקה ואין ספק שזה מעלה גדולה למי שעושה כך ולא נראה לי הוראה למעשה.
מה שכן, לקנות לקנות יותר יקר למי שמתאפשר לו להוסיף כמה שקלים, ודאי שעדיף שיעשה את זה (זה צדקה מהודרת)
בהתחשב בזה שהוא לא מעלה סתם מחיר, פשוט הוא קטן מדי בשביל למכור בזול.
ומי שלא נותן שירות טוב, וודאי מי שנותן שירות גרוע, לא נראה לי שמשהו טוען או טען שצריך לקנות אצלו, איהו דאפסיד אנפשיה.
נראה לי די פשוט, אבל בכל זאת כתבתי כי ראיתי כמה שעשו סלט גדול מכל הטענות הנ"ל.

(חוץ מזה שהרבה פעמים אין שום הבדל רק מודעות וודאי שזה התועלת הגדולה ביותר).

למה שירות גרוע זה "איהו דאפסיד אנפשיה"
ומחיר יקר יותר זה "צדקה מהודרת"?
"איהו דאפסיד אנפשיה" שהאיש מקים עסק קטן שלא יכול למכור בזול. אדרבה, שיקים עסק אחר שכן יכול להרוויח.

(אני כמובן מדבר על עסק שבמהותו הוא יעיל ויקר, לא על עסק בתחילת דרכו שעליו כתבו הפוסקים לקנות אצלו כדי לעזור לו "לעמוד על רגליו")