מידע שימושי שוב חרם?😱 תראו מה ילד בן 14 כתב כשהרגיש לבד.

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
לדעתי הענייה, המערכת/המוסד לא יכולה לטפל בילדים האלימים, אם הם הגיעו לכזה דרגה של אלימות.
תשאלו אנשי חינוך אם הצליחו לשנות/לחנך ילד אלים (זה הרבה פעמים חינוך לא טוב מבית שקשה לשנות)
אני חושבת שהכיוון צריך להיות לתת כח ודרך לילד המוחרם, לצאת מהמצב. (ולא מדובר רק על ביטחון עצמי כי כפי שכותבים כאן, מדובר גם על בעלי ביטחון עצמי,) אלא ממש לתת כלים של צורת תגובה לכל סוג של התעללות או החרמה + גיבוי של הצוות ומעקב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
זה סיפור שמסתובב.
אני גם שמעתי.
גם אני שמעתי את הסיפור הזה, אבל שמעתי אות על בנות ומורה
סיפור מיוחד.

לעניין נושא האשכול. לפעמים כשמדווחים לצוות והם מטפלים, אז הילד המציק ממשיך להציק אבל בלי שיוכלו להאשים אותו
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
קראתי השבוע שפעם נכנס מלמד בחיידר לרב שטיינמן, וסיפר לו שיש ילד מסוים שמחרימים אותו בכיתה ומה עליו לעשות.
ענה לו הרב שטיינמן, ילדים שמחרימים אסור להם להתפלל, תיכנס מחר לכיתה, ותתחיל ישר ללמד, ואם הילדים ישאלו אותך למה לא מתפללים, תאמר להם שהרב שטיינמן אמר שמי שמחרים יהודי אסור לו להתפלל.
ואכן המלמד עשה זאת, הילדים קיבלו את הבומבה של החיים שלהם ושינו את דרכיהם מהקצה לקצה.
אם היה אפשר - 10 לייקים.
הרב שטיינמן מלמד פה מעבר להלכה - לא להתעלם ממשהו משמעותי שרואים ושומעים.
לתת מקום לכל מעשה של ילדים.
פשוט חזק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
גם אני שמעתי את הסיפור הזה, אבל שמעתי אות על בנות ומורה
סיפור מיוחד.

לעניין נושא האשכול. לפעמים כשמדווחים לצוות והם מטפלים, אז הילד המציק ממשיך להציק אבל בלי שיוכלו להאשים אותו
מורה טוב שמטפל, לוקח את הדברים האלה בחשבון.
דואג לשלומם של הילדים הפגוע והפוגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לדעתי הענייה, המערכת/המוסד לא יכולה לטפל בילדים האלימים, אם הם הגיעו לכזה דרגה של אלימות.
תשאלו אנשי חינוך אם הצליחו לשנות/לחנך ילד אלים (זה הרבה פעמים חינוך לא טוב מבית שקשה לשנות)
נכון ולא מדוייק.
מחנך יכול לעשות הרבה.
כשהמחנך נותן מקום לבעיות ולקשיים של הילד הפוגע, הוא מצליח כן לשנות את הילד.
וראינו עובדות.
הילד האלים, יש לו גם לב ושכל. ובהחלט יש שינויים דרסטיים במקרים האלה.
וכמו שהוא הורגל באלימות, הוא יורגל בעדינות.
וזה יכול לאזן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
באסיפת הורים ישבתי ליד אמהות והאוירה היתה רצון שהבנות יהיו במרכז הכיתה, שיתחברו עם הבנות ה - - ,
בעיני כשילד מחונך להתחנף למי שנמצא במרכז, הוא מחונך לדחות את מי שלא נמצא שם,
או את מי שנמצא דרגונת אחת מתחתיו,
אולי טוב יהיה אם נחנך את ילדינו שיש ילדים מקסימים ומדהימים שלא נמצאים למעלה, אבל טוב מאוד בחברתם,
ואולי אלה שלמעלה הם לפעמים עוקצנים ולא תמיד נעים בחברתם..., עוד לפני החרם - זה יוצר איזון בכיתה,
אין מסביב לרמי המעלה חבורת מתחנפים ולא מסוכן למעמד לחייך לילד שהוא לא בדרגתך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
באסיפת הורים ישבתי ליד אמהות והאוירה היתה רצון שהבנות יהיו במרכז הכיתה, שיתחברו עם הבנות ה - - ,
גילוי נאות - אני אמא לקטנים, עוד לא בגילאי בית-ספר
תעזרו לי להבין, מה יתן לילדה שלי מעמד מרכזי בכיתה?
כוונתי, אני כאמא, רוצה שלילדה יהיה נעים, שיהיו לה כמה חברות ולא אחת-שתים בלבד, ושבאופן כללי תרגיש בנוח במרקם החברתי הכיתתי. אבל אני ממש לא רואה צורך שהיא תהיה בחבורה המרכזית, או מלכת כיתה, או חברה של המלכה, או איך שלא תקראו לזה... אני חריגה?
מה הענין לדחוף למרומי המרכז? מה זה יתן לה?

יותר מזה, כששמתי לב שלילדה שלי יש טון חזק בגן והיא מהמרכזיות שם, זה אמנם החמיא לי אבל באותה מידה זה גורם לי מאז ועד היום לעקוב אחריה ולבדוק שהיא נשארת עממית לשאר החברות, שלא נהיה שם היררכיה.
יפריע לי מאוד לשמוע ממנה שהיא בוחרת חברות ולא משחקת עם כולן.
אני ממש לא רואה במעמד חברתי גבוה משהו שצריך לשאוף אליו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
יצא לי לשמוע על מיזמים בציבורים אחרים.
אני לא חושבת שזה משהו שאפשר להעתיק אלינו.
צריך לתכנן בהתאם למבנה החברה שלנו
אני לא רוצה להסיט את הנושא ולומר שאצלינו הכל בסדר, כי ודאי שגם אצלינו צריך תמיד תיקון ושיפור ותמיד היה צריך, אבל זה דבר ידוע ונחקר כבר רבות שתופעת החרמות ובדידות חברתית החריפה מאוד בעקבות הרשת החברתית, והטכנולוגיה, וכמובן מובן מהמכתב של הילד שהוא נמצא במוסד שזה מותר באופן חופשי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
גילוי נאות - אני אמא לקטנים, עוד לא בגילאי בית-ספר
תעזרו לי להבין, מה יתן לילדה שלי מעמד מרכזי בכיתה?
כוונתי, אני כאמא, רוצה שלילדה יהיה נעים, שיהיו לה כמה חברות ולא אחת-שתים בלבד, ושבאופן כללי תרגיש בנוח במרקם החברתי הכיתתי. אבל אני ממש לא רואה צורך שהיא תהיה בחבורה המרכזית, או מלכת כיתה, או חברה של המלכה, או איך שלא תקראו לזה... אני חריגה?
מה הענין לדחוף למרומי המרכז? מה זה יתן לה?
לא בטוח שיש בזה כללים.
אופי של ילד ושל כל אדם הוא קבוע וטבוע בו, ולכן ילדה שהיא חברותית שמחה חיננית וזורמת תישאר כזו וכולם ירקדו סביבה.

מכאן, התפקיד שלך כאם ובכלל כהורים כמו שכתבת לאזן אותה לשמור על פורפורציות וענווה, ואף לקחת את זה למקום של לאסוף ולקרב את החלשות יותר.
"בואי תדאגי לחני, תראי איך היא משחקת לבד - זה לא נעים"
כך הגדולה שלה תנוצל לטובה לעזור לאלה המוחלשים יותר.

באמת, נראה שהילדה שלך פלפלית חכמה ונבונה מאוד. וכן, כדאי לפתח בה את המנהיגות והרצון לעזור, לעודד. כדי שהמנהיגות הזו לא תהא לה לרועץ וגאווה חלילה.
יותר מזה, כששמתי לב שלילדה שלי יש טון חזק בגן והיא מהמרכזיות שם, זה אמנם החמיא לי אבל באותה מידה זה גורם לי מאז ועד היום לעקוב אחריה ולבדוק שהיא נשארת עממית לשאר החברות, שלא נהיה שם היררכיה.
יפריע לי מאוד לשמוע ממנה שהיא בוחרת חברות ולא משחקת עם כולן.
אני ממש לא רואה במעמד חברתי גבוה משהו שצריך לשאוף אליו!
הנה אולי קלעתי השערה?!
אני ממש לא רואה במעמד חברתי גבוה משהו שצריך לשאוף אליו!
ממש לא!
כשהנביא אלישע שאל את השונמית מה לבקש לה וכו' ענתה אותו "בתוך עמי אנכי יושבת" וחז"ל וחכמי המוסר למדו משם, שכך עלינו לנהוג. ואדרבה מי שמתנהג כך משמים אולי פחות מדקדקים איתו (לא זוכר במדויק את הלשון - יש את זה במוסר על ימים נוראים כסגולה להינצל במשפט)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #52
רק שלא תחשבו שחרם בכיתה מופנה רק כלפי הילדים הדוחים/ הלא נקיים/ עם הכינים וכו'
ממש לא.
יש ילדים יפיפיים, מוכשרים, נעימים וטובים שיכולים לעבור חרם, הדרה ודחיה חברתית.
עלבונות יכולים להגיע גם על רקע של שונות (שמן, נמוך, עדה וכד'). ועלבונות חוזרים ונשנים יכולים לשבור גם ילד חזק וחכם ומטופח. בחיידר של הבן שלי יש ילד פוגעני נורא ויום אחד שמעתי את אבא שלו מדבר עם מישהו והבנתי מאיפה זה מגיע.... צריך לטפטף בקביעות לתודעה של הילדים את הערךהבלתי מותנה והכבוד שראוי לו כל אדם. זה הדבר שיכול לעזור להם לא להיפגע ולא לפגוע. וכמובן דוגמא אישית יותר מהכל!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
זה דבר ידוע ונחקר כבר רבות שתופעת החרמות ובדידות חברתית החריפה מאוד בעקבות הרשת החברתית, והטכנולוגיה,
הרשת החברתית גם אפשרה את הפרסום - לטוב ולמוטב.
ילדים סבלו נוראות גם לפני עידן האינטרנט.
זה לא נראה כתופעה, כי לא שמענו הכל. אבל בהחלט היה.
מי פה יכול לומר שלא ראה את זה בילדותו?
ובהחלט ראינו מקרים, שהמורים הצליחו לעזור, וראינו גם את אלה שלא.
או שלא הצליחו, או שלא עשו.
ואני חושבת, שמה שאנחנו חייבים זה באמת לגדל את הילדים שלנו עם כבוד לזולת. ועם לראות את הזולת.
ובתור מחנכים - להשקיע הרבה אנרגיה בלכבד אחרים.
ובהחלט לעזור למנוע גם מה שקורה כשהמחנך לא בכיתה.
וה' יעזור לנו לעשות הכל נכון וטוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
יש את התפקיד של הצוות במוסד הלימודי ויש את מה שבידי ההורים למנוע מחרם לקרות או להימשך.

דבר ראשון כמו בכללי מוגנות - לשמור על שיח פתוח וכמה שפחות ביקורתי עם הילדים
הרבה מהילדים שעברו חרמות רציניים אומרים שלא שיתפו את ההורים כי פחדו מהילד האלים/התביישו/ריחמו על ההורים.
לעומת זאת אני יכולה לשתף שעברתי בכיתות היסודי הקטנות התחלה של חרם שהתפתח ממריבת ילדות
ב"ה שיתפתי את אמא שלי אחרי כמה ימים קשים והיא מיד עירבה את המורה המהממת שהייתה לי שטיפלה בזה גם כיתתית וגם ספציפית בילדות המחרימות. ב"ה עבר מהעולם.
תהיו מעורבים בחיים החברתיים של הילדים שלכם, תקשיבו לסיפורים אפילו כשהם ארוכים ומשעממים ;)
תראו להם שזה מעניין אתכם.

דבר נוסף, שימו לב אם לילד שלכם יש קושי בתפקודים חברתיים.
חוסר טקט, חוסר היגיינה, חוסר ויסות. בכל אלו כדאי לטפל גם בגלל הפן החברתי.
ילדים קולטים הכל והם דוגריים בלי מסננת.

ועוד משהו חשוב, להעצים את הילד ולטפח אצלו דימוי עצמי חיובי שפחות תלוי בדעת הסביבה.
ילדים מרצים וחסרי ביטחון נוטים יותר ליפול לחרמות (למרות שלפעמים חרם עצמו מוריד את הבטחון)
לדוגמא כשאחד מהילדים שלי מספר שהיום ילד אחר אמר לו מילת גנאי אני שואלת אותו: ואתה באמת כזה? מה אתה חושב? הוא כמובן אומר בחיוך שלא, אז אני קוראת בביטול ובחיוך - אז הוא סתם אמר. תתעלם. אתה יודע שאתה כך כך וכך (מלא מחמאות הפוכות מהגנאי). כמובן קודם כל מזדהה איתו שזה ממש מעליב שאומרים לך ככה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
סיפר לי אברך יקר שבתור ילד הוא עבר חרם חמור מאוד, אך מרוב שהיה תמים הוא אפילו לא הבין שהוא בחרם, בנס זה מה ששמר לו על הנפש.
אני יודע שמה שהוא עבר זה נורא ואיום, תצילנה האוזניים משמוע!
נחרדתי שקיימים כאלו מקרים ואני לא תמים כמוהו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
חרם הוא דבר חמור! והועלה פה נושא הכינים. אבל מה הייתם מצפים מילדה שבבית כינים נחשבים לאריות, המורה מעבירה אותה מקום ליד ילדה שעל השיער שלה מטילות לה כמה וכמה מהחיות האלו! לא אמרתי לפגוע חו ( הפתרון שנמצא זה לצאת ברשות המורה ולא לחזור עד ההפסקה ואז לדרוש לעבור מקום-וברגישות.. לא רואה מרחוק וכזה..) וזה לא נעים לא לזו עם הכינים ולא לזו שממש פוחדת מהם! ומדובר גם על בנות בוגרות ו-ז-ח. אם זה הנושא הזה מורים צריכים להיות ערנים לסיבות שגורמים לדחייה החברתית. ילדים בדכ לא סתם דוחים את חבריהם . ללמד הגיינה , ללמד איך ליצור קשרים חברתיים , כישורי חיים, זה לא פחות חשוב מללמוד שיעור נביא. זה החיים של הילדים שלנו.
אם באמת יש לכם עצה מה לעשות עם ילדות שדוחים אותן חברתית בגלל נקיון הראש- אשמח לשמוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
חרם הוא דבר חמור! והועלה פה נושא הכינים. אבל מה הייתם מצפים מילדה שבבית כינים נחשבים לאריות, המורה מעבירה אותה מקום ליד ילדה שעל השיער שלה מטילות לה כמה וכמה מהחיות האלו! לא אמרתי לפגוע חו ( הפתרון שנמצא זה לצאת ברשות המורה ולא לחזור עד ההפסקה ואז לדרוש לעבור מקום-וברגישות.. לא רואה מרחוק וכזה..) וזה לא נעים לא לזו עם הכינים ולא לזו שממש פוחדת מהם! ומדובר גם על בנות בוגרות ו-ז-ח. אם זה הנושא הזה מורים צריכים להיות ערנים לסיבות שגורמים לדחייה החברתית. ילדים בדכ לא סתם דוחים את חבריהם . ללמד הגיינה , ללמד איך ליצור קשרים חברתיים , כישורי חיים, זה לא פחות חשוב מללמוד שיעור נביא. זה החיים של הילדים שלנו.
אם באמת יש לכם עצה מה לעשות עם ילדות שדוחים אותן חברתית בגלל נקיון הראש- אשמח לשמוע.
כל המקרים שאני מכיר, דיי הרבה לצערי.
לא מדובר לא בכינים, לא בהיגיינה, ולא שום דבר חיצוני.
ייתכן מאוד שיש גם מקרים כאלו, אך מדובר בד"כ על ילדים מסודרים, מטופחים, רגילים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אם באמת יש לכם עצה מה לעשות עם ילדות שדוחים אותן חברתית בגלל נקיון הראש- אשמח לשמוע.
אני מניח שגם לזה יש פתרונות.
לדוגמא לדבר עם ההורים, הם הרי בשופו"א לא יירצו שהילד יהיה דחוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
לא מדובר לא בכינים, לא בהיגיינה, ולא שום דבר חיצוני.
אז ב"ה שאני לא מכירה כאלו מקרים.. אצלינו ב"ה כולם התיחסו ומתיחסים בכבוד אחת לשניה. היתה רק רתיעה מאלו עם הכינים.. ובצדק(נערה בת 13-14 לא יכולה לנקות את הראש לעצמה?)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!
שלום,
הגדול שלי בן 4 ילד חכם מעל הממוצע ,
ילד עדין וכובש , חברותי ושמח. מביע רגשות ותקשורתי.
בחודשים האחרונים אני שמה לב שהוא משתנה בסגנון השיח,
השיח שלו נהיה אלים..
אני אציין שמדובר בילד מאד מאד מדומיין,
הוא מאד מושפע מסיפורי פרשת השבוע בחיידר,
אני רואה שהוא נוטה יותר לכעוס, יש יותר התפרצויות,
וזה גם לא נעים לאווירה בבית..
בשביל להשיג את מה שרוצה הוא הרבה מאיים על אחותו: "אני יזרוק אותך לבור ואת תהיי עם כל הנחשים" (כמו את יוסף..) ועוד שלל דוגמאות אקטואליות לאותו שבוע... ועכשיו עם עשרת המכות בכלל יש שפע....
או שאם מסרבים לבקשה שלו: אם לא תביאי לי אני ישבור.. אני ייקח לבד.. לא בא לי.. אמא חצופה.. אני לא יזמין אותך לחיידר שלי רק אֶת...😂

כל מה שניסיתי לא עובד!
הגישה שלי היא יותר מאופקת, אני לא מאבדת שליטה.. אני אומרת לאמא אסור להגיד X Y Z... תבקש סליחה מ...
במקרים מוגזמים להיכנס לחדר למחשבה ולהירגע

במקרים מסויימים אני שואלת אותו מה ירגיע אותך אולי חיבוק חזק? הוא אומר כן אבל אני לא הייתי שמח אז לא ביקשתי.. (חמוד..)

אני כבר לא יודעת מה נכון..
יש הרבה התעסקות סביב זה בבית
כך זה אצל כל הבתים בגיל הזה??

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה