מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

יש סיכוי שיש למישהו דרך לשלוח/להוריד את המשחק? כל כך הרבה פעמים מוצאת את עצמי מתגעגעת לזה.
סגירת שטחים להורדה - תנסו כאן - או כאן


למה אתה חושב ככה?
ועיין בתגובה מס' 3512 של - @מקצה הארץ-:)

לא רציתי לכתוב שם כדי שלא להסיט/לנעול את האשכול, אבל שם רואים נשים צנועות וגברים יחד בערבוביא, ולא עשו מזה (לכאורה) רעש.. צד גברים צד נשים וכדו' (האמת, לוידע גם כמה הם היו 'חרדים' שם)
ועוד, רואים כבר אז את הנגע של החצאיות הקצרות יחסית.
 
נערך לאחרונה ב:
קיים בחנויות
היה חנות ברבי עקיבא איפה שהיום פינת הזול
שהיה לו בחנות תוהו ובבוהו של קישוטי שיער תכשיטי פלסטיק ומה לא
אצלו עשו חורים לעגילים...
כנ"ל
קראו לו המרכז לתכשיטים מלאכותיים
 
מוט הילוכים גבוה בטנדר שהיה יוצא מהריצפה
ודלת שהנהג פותח ידנית על ידי ידית, תמיד שאלתי את עצמי למה בכל המכוניות זה לא נמצא...
סגירת שטחים להורדה - תנסו כאן - או כאן
לי חסומים שניהם. האם בגלל שזה משחק? אפשר בZIP? אולי נטפרי יאשרו לי? אבל אני רוצה קובץ מקורי של DOS. כי ראיתי את זה בווינדוס, לא יודע מה הקובץ שמתקבל באתר ההוא.

יצויין שקבצים בתוכנות רגילות אני מקבל עליהם את הפלט
1766930153143.png
 
נערך לאחרונה ב:
כנראה זה חסום לך בגלל שזה mp4
זה חסום בגלל שיש בו נשים
@יצחק. תגיד, בדקת את הסרטון לפני שהעלית אותו, הכשלת אותי בלראות סרטון שמופיעות בו נשים, שאני נזהר בזה
ועל זה, אני משלם כסף לסינון נטפרי, והם חסמו את זה מהסיבה הזאת, ובאמת זה לא מתאים לפרוג, פורום חרדי למהדרין

@מקצה הארץ-:) לצערי לא אוכל לשתוק ע"ז, ואני מקוה שבאמת לא יוסט האשכול
 
אצלנו היו אוכלים אורז\ספגטי עם סוכר וקקאו
פעם הכנתי בישיבה את זה עם ספגטי,
חבר שאל אותי אם אני מכין קוגל איטריות...
בתור ילדים אהבנו מאד פסטה עם סוכר וקקאו,
הכנתי פעם לילדים שלי, אף אחד לא רצה לאכול את זה,
הכל נשאר עבור אבא ואמא.
 
איפה אתה רואה נשים???
זה חסום בגלל שיש בו נשים
@יצחק. תגיד, בדקת את הסרטון לפני שהעלית אותו, הכשלת אותי בלראות סרטון שמופיעות בו נשים, שאני נזהר בזה
ועל זה, אני משלם כסף לסינון נטפרי, והם חסמו את זה מהסיבה הזאת, ובאמת זה לא מתאים לפרוג, פורום חרדי למהדרין

@מקצה הארץ-:) לצערי לא אוכל לשתוק ע"ז, ואני מקוה שבאמת לא יוסט האשכול
תדווחו על ההודעה הזו ספציפית, וזהו.
 
כמה שזה נשמע היום מוזר:
בשנות ה-80, אולי גם ה-90
ובוודאי שלפני כן,
לא היתה מכולת פתוחה אחה"צ. ולא סופר.
מי שלא קנה לחם וחלב בבוקר, ונזכר בערב
נאלץ לחכות למחר.
המכולות נסגרו בצהריים.
מאפיות - קונדטוריות היו מעטות, וגם הן מכרו בעיקר עוגות.
לא כמו היום תחת כל עץ רענן.
בב"ב היה את שימל ברחוב ראב"ד (מי זוכר?)
ואת כץ ברבי עקיבא מהרש"ל (קיימים עדיין)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה