שוב מדגישה.
אין לי שום ניתוק מהמציאות היומיומית בבתי ישראל. אני ממש קרובה אליה.
אין שום בעיה לדון על המענה המתבקש למציאות זו ועל הצרכים הרבים שילקחו בחשבון אצל מקבלי ההחלטות
אבל אין סיבה בעולם להאשים, ללגלג, לבוז ולכעוס על המורות.
אין שום קשר בינן לבין המציאות המורכבת.
הגיע הזמן להבין שלמרות ההבדלים בתנאי ההעסקה, הן לא חוגגות כלל [לא כל הדרך אל הבנק ולא כל הדרך אל החופש...]
איזה שטויות.
הבת שלי בגן פרטי שלא לומד בשישי,
ויש להם קבלת שבת ביום חמישי, לימודי פרשת שבוע כל השבוע,
ותיקיה מפוארת עם יצירות, גם על פרשת השבוע והחגים.
נראה שמישהו מנסה להפחיד את עצמו בכח.
גם לנו.
דווקא מאוד אשמח ליום חופשי מלהוציא את הילדים ולהחזירם לאחר שעות בודדות.
גוזל המון אנרגיות וזמן בזמן ההכנות לשבת.
(ובקלות נצא לשבת מיום חמישי בלי מצפון על חומר שיחסר)
אם זה אכן יהיה - זה יהיה מבורך!
גם לנו.
דווקא מאוד אשמח ליום חופשי מלהוציא את הילדים ולהחזירם לאחר שעות בודדות.
גוזל המון אנרגיות וזמן בזמן ההכנות לשבת.
(ובקלות נצא לשבת מיום חמישי בלי מצפון על חומר שיחסר)
אם זה אכן יהיה - זה יהיה מבורך!
נראה לי שצריך להפריד את הקושי של ההורים מול מערכת החינוך (חופשות וכ"ו) מעובדי ההוראה.
אני מביאה עכשיו בכוונה דוגמא מתחום אחר- אם לי קשה שהבנק פתוח רק בשעות מסויימות שלא מסתדרות לי בחיים, או שדורשים ממני כל מיני אמצעי זיהוי טכנולוגיים חשובים שמקשים לי על החיים, זה יהיה לא הגיוני מצידי להשתלח בגלל זה על פקיד הבנק, שהוא בסך הכל עושה עבודתו נאמנה ובמסירות. הוא לא קשור לקושי האישי שלי מול הבנק.
גם עובדי ההוראה וגם ההורים מבינים שהמערכת רקובה מהיסוד ודרוש תיקון יסודי אבל אם ההורים ועובדי ההוראה ימשיכו להשתלח אחד בשני זה לא יפתור את המצב זה רק יחריף אותו.
נראה לי שצריך להפריד את הקושי של ההורים מול מערכת החינוך (חופשות וכ"ו) מעובדי ההוראה.
אני מביאה עכשיו בכוונה דוגמא מתחום אחר- אם לי קשה שהבנק פתוח רק בשעות מסויימות שלא מסתדרות לי בחיים, או שדורשים ממני כל מיני אמצעי זיהוי טכנולוגיים חשובים שמקשים לי על החיים, זה יהיה לא הגיוני מצידי להשתלח בגלל זה על פקיד הבנק, שהוא בסך הכל עושה עבודתו נאמנה ובמסירות. הוא לא קשור לקושי האישי שלי מול הבנק.
גם עובדי ההוראה וגם ההורים מבינים שהמערכת רקובה מהיסוד ודרוש תיקון יסודי אבל אם ההורים ועובדי ההוראה ימשיכו להשתלח אחד בשני זה לא יפתור את המצב זה רק יחריף אותו.
מדויק!
המדינה לא ממנת שמירה לילדים בהתאם לזמני העבודה במשק אלא רק חלקי- זה באמת מצב קשה,
אבל זה לא עוזר לפגוע ולזלזל במורות שמוכנות לקבל משכורת שלא מצדיקה בכלל את העבודה- רק בגלל שיש מידי פעם חופשים- וגם זה הרבה לא רוצים ורואים את זה על המחסור במורות.
הכי טוב היה אם המדינה אכן היתה ממנת כמו שצריך מוסדות לימוד לכל זמני העבודה,
אבל במצב היום צריך לדעתי להפסיק לדמיין (ולהתחמק מהמחויבות כלפי הילדים ע"י פגיעה וזלזול במורות) ולנסות להקים מסגרות עצמאיות לימי חופש.
עובדי הוראה הגיעו למקצוע מתוך שליחות ואהבה (וגם חופשיות שמאפשרות יותר לגדל את ילדיהם), והם עוזבים בעיקר בגלל חוסר הערכה שהוא המאיץ הגדול ביותר של השחיקה, לעניות דעתי.
אבל זה לא עוזר לפגוע ולזלזל במורות שמוכנות לקבל משכורת שלא מצדיקה בכלל את העבודה- רק בגלל שיש מידי פעם חופשים- וגם זה הרבה לא רוצים ורואים את זה על המחסור במורות.
הכי טוב היה אם המדינה אכן היתה ממנת כמו שצריך מוסדות לימוד לכל זמני העבודה,
אבל במצב היום צריך לדעתי להפסיק לדמיין (ולהתחמק מהמחויבות כלפי הילדים ע"י פגיעה וזלזול במורות) ולנסות להקים מסגרות עצמאיות לימי חופש.
אשמח שתראו לי איפה יש זלזול ופגיעה בעובדי הוראה?
כי אני לדוגמא רואה שזה המקצוע היחיד שבו בכל הזדמנות נפתחות אשכולות של 'תנו לי רעיון מה להביא למורה לחנוכה'
וגם אני אישית נותנת בכל הזדמנות מתנה, פינוק או מעטפה עם כסף (לרבעס)
ונותנת בשמחה ובהערכה! כי באמת מעריכה מאוד את הצוות המדהים של הילדים שלי!
במקום לחשוב איך פותרים טכנית את הבעיה של השמירה על הילדים בזמן עבודת ההורים, עסוקים בלהתמרמר ולצחוק על המורות ואז פסיכולוגית ההורים לא מרגישים שהם צריכים להשקיע בזה כי זה הרי אשמת המורות ואחריותם וכך הם מבחינה פסיכולוגית מסירים אחריות מעצמם.
זה דומה לחלק מהאנשים שמתקשים לארס את ילדיהם ואז הם מתחילים להתעסק במה שהשדכנים אמרו או לא אמרו וכמה הם פוגעים ומעליבים ולא בסדר וכו'
הלו! אנשים! יש לכם ילדים, תחפשו להם שידוך, תעשו עבודה עם עצמכם לוותר על חלומות וכו'
תעזרו בשדכנים או שלא- איך שבא לכם אבל אל תברחו מהעבודה שאתם צריכים לעשות ע"י תלונות של התקשרו לא התקשרו אמרו ככה ולחצו ככה והציעו הצעה מעליבה וכו'
לא סתם חסרים שדכנים וחסרות מורות אלו מגזרים שאנשים מוציאים עליהם עצבים במקום לעשות את העבודה הקשה שהם צריכים לעשות.
אז נכון למצוא סידור לילדים בזמן העבודה זה קשה, ולהתפשר בשידוך זה קשה- אבל חבל להוציא את העצבים על בעלי המקצוע זה רק מוריד אותם בכמות ובאיכות ואז הקושי הופך לגדול עוד יותר.
במקום לחשוב איך פותרים טכנית את הבעיה של השמירה על הילדים בזמן עבודת ההורים, עסוקים בלהתמרמר ולצחוק על המורות ואז פסיכולוגית ההורים לא מרגישים שהם צריכים להשקיע בזה כי זה הרי אשמת המורות ואחריותם וכך הם מבחינה פסיכולוגית מסירים אחריות מעצמם.
אשמח שתראו לי איפה יש זלזול ופגיעה בעובדי הוראה?
כי אני לדוגמא רואה שזה המקצוע היחיד שבו בכל הזדמנות נפתחות אשכולות של 'תנו לי רעיון מה להביא למורה לחנוכה'
וגם אני אישית נותנת בכל הזדמנות מתנה, פינוק או מעטפה עם כסף (לרבעס)
ונותנת בשמחה ובהערכה! כי באמת מעריכה מאוד את הצוות המדהים של הילדים שלי!
אין בעיה שיורידו את ימי שישי שיוכלו להכין אוכל לשבת
ולדעתי גם קשה להן לקום ביום ראשון אחרי שבת אז אולי בראשון יעשו יום מקוצר,
אם הן טיפה מצוננות שיקחו מיד חופשת מחלה
שבועיים לפני פסח חופשה כי מתי הם ינקו את הבית?
אסור חג לנוח מהחג
ועוד חודשיים כדי שלא ישחקו לנו חלילה...
לא לוקח חודשיים להערך לשנהל
ולמה היא נערכת בחנוכה? חודש ניסן? כל הימי חופש בשאר ערבי החגים? לא לשיעור שייערך למחרת החג
אלא לחג עצמו.
וסתם בערבים, רוב המורות לא עונות לאימהות , מנסיון לא רק שלי.
צריך לרדוף אותן ממש
המשכורת של המורות לא נמוכה ממשכורת רגילה
מכיוון שאם תחלקו את השכר השנתי שלהן לשעות העבודה שלהן - תקבלו שכר מקסים ונפלא
הבעיה היא שהן בנשימה אחת מתלוננות על השכר והעבודה הקשה
ומצפות שלא יזכירו להן שהשכר שלהן מקסים ומדהים
והחופשות שלהן הן האחראיות לשכר הנמוך
מי שמתאים לה - מעולה
מי שלא - מוזמנת לעבור לעבודה אחרת
כמובן שזה לא כולם ויש כאלה שמריכים ומכירים טובה- ואלו בד"כ לא יסבירו שהמורים מקבלים שכר גבוה ויש עבודות הרבה יותר קשות במשק ואין שום סיבה לחופשים המופרזים וכו'
כל האשכול הזה נובע ממציאות מתסכלת שבה צריך לשחק בין המצוי לרצוי. נשים עובדות פול טיים ובמקביל ב"ה משפחות ברוכות ילדים, ואין את התנאים להיות 100% האם המושלמת ו100% העובדת המושלמת. ילדים בבית ביום שישי - זה לא תמיד אוטופי כמו בציורים. ולמי שעובדת משרה מלאה בראשון עד חמישי הכמה שעות בוקר האלו הן איפוס שבועי לבית, במיוחד כשיש ילדים קטנים. מצד שני - כל החופשים האחרים הם גם לא כוס התה להורה שעובד כמעט ללא חופשות.
ביטול יום שישי במקביל לביטול חופשים אחרים, יש בו חסרונות מחד ויתרונות מאידך גם למורים וגם להורים. אבל אם המורים נשארים עם ילדיהם הם ביום שישי - זה לא מספיק אפקטיבי גם עבורם כיום חופש.
משרד האוצר נחוש מאוד לייעל תקציבים בכל המשק. והוא מגיע מעט לוחמני בכל מיני שווקים. אבל גם ארגוני העובדים של עובדי הוראה הם מהחזקים בשוק הישראלי. נשאר רק לראות מה תהיה התוצאה. החשש שלי כהורה - המאבק יגרום שהמחיר לביטול ימי שישי יהיה נמוך ולא מספיק מוצדק (הן מבחינה כלכלית למדינה והן מבחינת המענה להורים).
ימים יגידו אם יש לאוצר סיכוי מול ארגוני המורים.
באופן אישי אני בעד מודל שיצמצם חופשים למינימום אבל במקביל יגדיל שכר בצורה אפקטיבית למורים, ביחוד בגילאי הגן והכיתות הנמוכות, כך שמורים יוכלו לאמץ משרה חלקית בלי להפגע משמעותית בשכר או להשתכר שכר גבוה למשרה מלאה בדומה לשוק הכללי, באותם תנאים הדומים לשוק הכללי.
אני גם בעד לצמצם גנים וכיתות בגילאים הנמוכים לטובת הילדים ואנשי הצוות, וכן להגדלת שכר הסייעות בצורה משמעותית. כל השאלה כסף מנלן?
המציאות היא שאין מדינה מתוקנת שזה קיים כי כולם מודעים לכך שזה בלתי אפשרי לא למורים ולא לתלמידים.
זה בדיחה לדבר כך.
ולא תמיד הבעיה היא רק שכר, גם צריך להישאר שפויים אחרי עבודה
בשביל לפתור את בעיית השחיקה של הילדים והמורים אפשר פשוט לומר שבחודש מסוים יהיה פורמט קיטנה שהוא קליל יותר לכל הצדדים (כמו שיש בכל מקרה ״בית ספר של החופש הגדול״ שאחוז מסוים מהמורות בכל מקרה עובד בו בשביל השלמת הכנסה).
רק שזה יהיה מובנה במערכת ולא כל שנה כל הורה צריך לשבור את הראש באיזה ימים בדיוק יש קיטנה לכל ילד ומתי צריך לדאוג לבייביסיטר או לחופש מהעבודה.
כמובן שזה לא כולם ויש כאלה שמריכים ומכירים טובה- ואלו בד"כ לא יסבירו שהמורים מקבלים שכר גבוה ויש עבודות הרבה יותר קשות במשק ואין שום סיבה לחופשים המופרזים וכו'
כי יש הבדל מאודדדדדדדדדדדד גדול בין מ"מ יומי שהוא ללא שום מחוייבות, לבין הוראה במשרה קבועה על כל דרישותיה.
עובדי הוראה הגיעו למקצוע מתוך שליחות ואהבה (וגם חופשיות שמאפשרות יותר לגדל את ילדיהם), והם עוזבים בעיקר בגלל חוסר הערכה שהוא המאיץ הגדול ביותר של השחיקה, לעניות דעתי.
כמובן שזה לא כולם ויש כאלה שמריכים ומכירים טובה- ואלו בד"כ לא יסבירו שהמורים מקבלים שכר גבוה ויש עבודות הרבה יותר קשות במשק ואין שום סיבה לחופשים המופרזים וכו'
אל תצא ממסגרת הלימוד כדי למצוא פרנסה. קורס העימוד של פרוג מעניק לך את כל הכלים לעבוד מהבית, בשעות שנוחות לך, ובאווירה תורנית שמתאימה בדיוק לערכים שלך. בוא לרכוש מיומנות שתפתח לך דלתות לפרנסה יציבה ורווחית לאורך שנים.
נכון זה משכורת של התנדבות
משכורת שקופאית אולי מרוויחה יותר
זה ממש ממש לא משתווה לעצמאית זה מה שכתבתי קודם
הייתי מרוויחה ממוצע 400 לשעה!
כמובן לא תמיד יש עבודה
אבל היו חודשים של 10000 וכ'...
ותמיד היה לי תקופות יפות של רווח ואז של שקט,
ובס''ה הייתי מכניסה הרבה יותר.
כרגע השיקולים שלי הוא לא איך להרוויח הכי הרבה
חשוב לי עוד דברים וב''ה תודה לה' שלא רעבים ללחם ולא חסר
מאמינה שלא לאורך זמן נוכל להסתדר כך אבל כרגע זה הכי מדויק לי מעוד הרבה סיבות
הרפורמה היתה מעכשיו לעכשיו בלי יכולת של המערכת להערך. המבנים נשארו אותם מבנים אך כמות הילדים גדלה (נסו שבוע אחד להיות בגן עם 35 ילדים ואקוסטיקה דפוקה) גיל הילדים ירד ל- 2.8 ומגיעים ילדים לא גמולים. הדבר יצר מחסור אדיר בסייעות מה שגרם לקחת כפשוטו כל אחת שיש לה דופק. הרבה מטפלות מהמעון ראו כי טוב ועזבו את המעונות לטובת הגנים (מה שיצר מצוקה במעונות) ואז הגננת עם תואר שני ודרישות אינסופיות מהמשרד (כל כמה שנים מגיע שר חינוך חדש עם רעיונות מהפכניים חדשים) צריכה רוב היום להיות עסוקה עם מריבות בין הסייעות (מי תחליף לילד, ותגידי לה שלא תצא מוקדם...) במקרה הטוב או להתמודד עם 2 סייעות ששמות לה מקלות בין הרגליים במקרה הפחות טוב (ולרוב יש גם תוספת של סייעת אישית או רפואית בתוך הקלחת) ודרך אגב ההורים לא עושים אחד פלוס אחד שהעומס נהיה פסיכי והם עדיין רוצים לילד שלהם יחס של ילד יחיד (ובצדק אבל תהיו חכמים ולא צודקים)

Reactions: בסיבי1 //