באותו עניין:
דברים שכתבתי לפני הושענא רבא האחרון.
הרהורים לקראת הושענא רבא |
חינוך:
בחינוך אפשר לראות רבות מצב שבו ילד מראה אותות מצוקה בעניין מסוים דווקא כאשר הוא צועק באותו עניין על החברים שלו, זה יכול להיות כל דבר, אם תראה ילד מתנהג בצורה מופרעת או בוטה מידי כלפי חבריו על עניין מסויים - חשוד בו שהוא לוקה קשות באותו עניין ומשום המצוקה הוא גוער בסביבתו.
גם בגילאי הבחרות אפשר לצפות בבחורים צעירים בעיקר המתיימרים לחנך את חבריהם בעיקר בעניינים רוחניים שהם עצמם לוקים בהם קשות.
מאיר אריאל:
כשהלך לעולמו מאיר אריאל בשנת 1999, מצאו בני ביתו אוצר של שירים גנוזים שהקליט בחדרו והביאו אותם לשלום חנוך ולמשה לוי שעיבדו אותם מעט והוציאו אותם בשנת 2000 כאלבום בשם 'מודה אני', אחד השירים החדים מתוך האלבום הוא השיר 'צועק את שחסר לו', מתוך השיר ניתן ללמוד שאדם צועק או רודף דווקא את בעיותיו שלו, השיר היכה גלים ואף הוקרא מעל דוכן מליאת הכנסת.
בעולמנו אנו:
ניתן לראות לרוב כיצד אנשים המעירים על עניין מסויים עושים זאת מתוך השתלחות פנימית שלא נותנת להם מנוח דווקא בגלל שהוא לוקים חמורות באותה הבעיה ולכן חשים הם צורך להשפריץ החוצה על זולתם, הדוגמא המקובלת ביותר נצפית בפרועי השמאל הבוגדני הנוהגים להשמיץ ולגדף את כל מתנגדיהם וביתר עוז מאשימים אותם בדברים שהם עצמם נגועים בהם עד היסוד, תמורה כפולה ומכופלת נמצא ביתר הארגונים כדוגמת ארגוני הפמיניזים וכדו' המשתלחים בגסות ובאלימות כלפי כל העומדים בדרכם בנופפם בדגל 'חופש הביטוי'...
בציבור החרדי ניתן למנות מקרים רבים של התופעה הזו, מאותו אדם אלים בבני ברק שהתגולל בפני התקשורת בספרו כמה קל לפגוע בצעירים בעיר שטופת הזיעה ולבסוף נתפס על עניינים אלו. ועד לגדולי המשגיחים שליט"א שפותחים את שיחתם בגילוי דעת: "אני מדבר לעצמי, אתם יכולים להקשיב".
לעניינינו אנו:
ולשם מה אני מלהג את כל המלל הזה? הנה חלף עבר לו יום הכיפורים ואנו ניצבים בפני יום הושענא רבא, הצינתוקים המכעיסים החלו להישלח אל רבבות אלפי ישראל, ואני אומר לעצמי, אולי נעצור רגע ונקשיב למה הם רוצים לומר לנו באמת? מה דחוף לאותם קרנות / כוללים אלו כל כך לזכותינו בשלל מצוות ומחילות? שמא זו זעקת מצוקה?
הנה ארגון 'רינה של תורה' המציע לערוך עבור התורמים 'טקס הסרת קפידות' כך תוכלו לפגוע בכל אדם ולהימחל ללא צורך בהתנצלות על שלל אי הנעימויות הכרוכות בה. הבה ונחשוב לעומק, מה עניינם ככה לבא ולכפר על חטאתינו דבן אדם לחבירו?
אלא נוכרח לומר שהם חרדים ומפוחדים מהקפידות הנוראות המושתות עליהם מרוב יושבי הארץ לאחר שהטרידו את מנוחתם בצינתוקים בלתי פוסקים בתוך טרדות ערבי שבתות וחגים, לפיכך הם שולחים איתותי מצוקה כביכול בדרך בה הם מציעים לנו לפתור את עניין הקפידות בה הם רוצים עצמם להיכפר, ויש לעיין בדיני אין חבוש מתיר עצמו וכו' ודוק'.
גוף נוסף המציע כפרה עקיפה על עניינים דב"א לחבירו היא קרן הקוראת לעמה 'נחדל' שאליה תתרום את יהבך במקרה שאתה חושש שגזלת אדם ואינך יכול להחזיר לו את הגזילה, פרסומי הקרן מבטיחים שבכסף יעשה מצוות בכך שילווה לנזקקים, דא עקא שפורסם כי הקרן שייכת לקהילה ידועה ומלווה רק לבני הקהילה, נניח זאת בצד, נשוב לשאלתינו הבוערת, מה ראו נגידי הקרן עניין כה גדול לכפר לעמ"י על חטאת הגזילה? אלא נתבקש לומר שאולי לאחר שפריצים התופסים שליטה באותה הקהילה ייסדו לעצמם גזילות בל יתוארו כאשר שדדו אלפי גננות בסכומים מצטברים לאגדיים וחס ושלום שאיזו צדייקעס תעיז להתלונן... עבור בהמצאת רעיון הפיטורים השנתיים למען יינצלו מלהגדיל את משכורות המורות הוותיקות ואכמ"ל, אפשר שקריאה לציבור לכפר על גזילותיהם נובעת ממצוקה שמקורה במצפון המייסר על הגזילות הרבות?
מסקנות:
'לא תוכל להתעלם' נאמר בתורתינו ועלינו לשים לב לכל המאותת מצוקה, מי שלאל ידו לעזור - תבא עליו הברכה - אמן.
עצה נבונה: השתיקו את מכשיר הפלאפון עד מוצאי שמחת תורה. למצער תוכלו שלא לענות או לחזור בשופ"א למספר שאינו באנשי הקשר שלכם, זה יעזור הרבה להורדת לחץ הדם.
אשמח לשמוע את דעתכם.
הנושאים החמים
