בקשה תכירו ביתומים של האלמנים

סליחה. זה הקישור
 
אשכול מצמרר
אני מצרף כאן עדות אישית של אלמן
פשוט לבכות.
שהשם ישלח משיח דחוף והמון המון כוחות.
תודה גדולה על העלאת הנושא.

איך אנחנו כבנות יכולות לתרום את חלקנו ולהושיט יד בדבר? מי מכיר/ה מקום שאפשר להתנדב בתחום הנ"ל?
 
@חיים 79
אני מאד תומך בפתירת הבעיה שהעלית ורואה אותה כבעיה חמורה .

אבל הייתי רוצה שתבדוק את הנקודה בבירור אצל אלמנים נוספים האם הם יצטרפו למיזם כזה בצורה קבועה ?
למשל לקבוצת תמיכה שבועית , לטיול בבין הזמנים, שבת משותפת,
אצל נשים יש יותר נכונות לכאלה דברים, ואצל הגברים כולם מסכימים ונרשמים.. אבל אח"כ מתחילים הבעיות /התחמקויות, מ: עכשיו התחלתי סוגיא בכולל, אני לא מרגיש שאני צריך לצאת, תקליט לי את ההרצאה ואני ישמע בנגן, ועד: עזוב, תן לי לצאת עם החברים שלי, אין לי כח למסע עצוב ...

אגב, גם עזר מציון במחלקה של הסרטן עושים פעילויות לנשים בעיקר, מהסיבה הזו.
אשריך שפשוט אומר ועושה
 
הרבה מהבקשות שלו לא היו פעילויות משותפות, עזרה בפועל עם הילדים ותפעול המרתון שוטף.
זה נושא מאד מורכב
בכל ארגוני החסד וגם בסמינרים יש כלל שעזרה בבית ע"י בחורות זה כשאין גבר בבית. נקודה.
בנוסף, ארגון בית שוטף דורש תיאום עם דיירי הבית וזה אומר קשר של האלמן עם אשה/בחורה , והוא דבר מאד מורכב.
(אלא אם נחליט שהאלמן מתקשר לאבא של בחורה ואומר לו שצריך להכין לילד עוגה לסיום, ואז הוא חוזר לאיו אחרי שעתיים שהבת שואלת אם דווקא עוגת שוקולד, והוא אומר שישאל את הילד ואז הוא חוזר ואומר שהילד אמר שלא צריך, וכו' וכו')
כבר הרבה זמן שמנסים למצוא לזה פתרונות בארגוני חסד שונים גם בזמני חולי וכד' וללא הצלחה.

לגבי עזרה לימודית וכד' זה באמת דבר שיכול להתייעל כי הילדה/ הילד יכולים לצאת נהבית למישהו למשך זמן .

אגב
מהאשכול הזה למדנו להעריך את האישה החרדית בחייה ובמותה.
 
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
שולח לך חיבוק חזק, אח יקר!
אתה ממש צודק.
שה' לא ינסה עוד אף אחד בנסיונות כאלה.. ויאמר די לצרותינו.
מאחל לך מכל הלב שה' יפנק אותך ויתן לך משאלות לבך לטובה.
רק ששון ושמחה תשיגו ונסו יגון ואנחה!

אמנם לא בשביל זה כתבת, ובכ"ז אם תרצה עזרה כלשהיא ואוכל, בשמחה..
צור קשר ב- aniprog2025 וכו'
 
 
אפשר להעתיק לפה בספוילר את תוכן הכתבה למי שחסום?
 
"תבינו מה עובר עלינו"

"מה עם היתומים מאמא? למה לאף אחד לא אכפת גם מהאלמנים?" | זעקתו של האלמן - בריאיון מטלטל​

אין חג משפחתי וקליל כמו חג החנוכה: ערבי לביבות, מסיבות חנוכה ומפגשים משפחתיים אצל הסבא והסבתא | אך ישנם רבים שדווקא הזמן הזה קשה להם עד בלתי אפשרי; במשפחות שבהם נפטר האב או האם בטרם עת, צף ועולה הרִיק והחיסרון מורגש | בראיון מטלטל ומצמרר ל'כיכר השבת', חושף חיים, אלמן ואב שכול, את הכאב והזעקה של האלמנים הזוכים להתעלמות מההתמודדות המלווה אותם שעה שעה, והעול המוטל על כתפיהם, בזמן שעיקר היחס מופנה ליתומים מאב והאלמנות | זעקה (חרדים)​

שכ
שאול כהנא
כיכר השבת | 21:35

7תגובות




מה עם היתומים מאמא? למה לאף אחד לא אכפת גם מהאלמנים? | זעקתו של האלמן - בריאיון מטלטל

(צילום: שאטרסטוק)
לצערנו, בדור רווי אסונות ומכות כמו בדור שלנו, באיזשהו מקום הפכנו לאדישים מעט. כבר לא מתרגשים מכל צרה או קושי, וגם הכותרות האדומות על 'אסון נורא' ו'טרגדיה מחרידה' נשכחות מהלב כהרף עין, כאשר הצרות החדשות משכיחות את הראשונות. אבל יש זעקה שאי אפשר להתעלם ממנה.
זעקה שבוקעת מלב כואב, גדוש בסבל ובצער, מתוך תהומות של כאב בלתי נתפסות. ואם המילים הללו נראות לכם פומפוזיות ומוגזמות, אתם מוזמנים לקרוא את השורות הבאות, מונולוג מטלטל ומצמרר של אלמן ואב שכול, שבראיון חשוף ל'כיכר השבת' מציף את הכאב וההתמודדות המורכבת של האלמנים, והיחס העקום כלפיהם.
יכול לעניין אותך

המיטה היהודית ששינתה את הכללים: נוחות אורתופדית ללא פשרות(אלינה - פתרונות שינה למגזר הדתי | ממומן)
כפית אחת כל ערב – לניקוי הכבד והפחתת שומן בטני (זה מפתיע!)(חדשות - בריאות | ממומן)


הרב הראשי לשעבר והשחקן שחזר בתשובה ריתקו את תושבי תל אביב ..http://www.kikar.co.il
"תזכיר לי מי אני?" | על חוסר זהות עצמית והבלבול שפוגש רבים..http://www.kikar.co.il





וזכינו לגדל בנים ובני בנים...

וזכינו לגדל בנים ובני בנים... (צילום: Shutterstock)
בשיחה כנה ומטלטלת, פותח חיים, תושב הצפון, אלמן קרוב לחמש שנים ואב שכול, את ההתמודדות והקושי של האלמנים, שאינם זוכים ליחס ותמיכה כמו האלמנות, וכן הקשיים של הבנים - היתומים מאם, שאינם מקבלים את התמיכה והפינוקים אותם מקבלים היתומים מאב - ועיניהם רואות וכלות.


13 שוטרים נפצעו, לפחות 4 חרדים עצורים: שעות של עימותים סוערים וחריגים בירושלים | רגע אחרי רגע


13 שוטרים נפצעו, לפחות 4 חרדים עצורים: שעות של עימותים סוערים וחריגים בירושלים | רגע אחרי רגע​


דניאל הרץ|17:22


מהומת ענק בירושלים: המשטרה משליכה רימוני הלם לעבר חרדים | שוטרים נפצעו, מפגינים נעצרו



מהומת ענק בירושלים: המשטרה משליכה רימוני הלם לעבר חרדים | שוטרים נפצעו, מפגינים נעצרו​


שאול כהנא|12:42


נחשף: המיניוואן ההיברידי שכובש את המשפחות בישראל

ש

נחשף: המיניוואן ההיברידי שכובש את המשפחות בישראל​


כיכר בשיתוף טרגט|מקודם
במילים פשוטות, חיים דורש "הסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים". לדבריו, "משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם, אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים". הקשבנו לו.
ראשית, שאלנו את חיים מדוע החליט לפתוח את העניין דווקא בימים אלה? לדבריו, "זה דבר שהוא מרגיש תקופה ארוכה, אך הדברים התחדדו בעיקר בימי החנוכה". הוא מספר לנו: "ישבתי אתמול בבית בחנוכה בזמן שאני מנסה קצת להעסיק את הבנות הקטנות שלי. והבת שלי מספרת שהחברות שלה היתומות נמצאות עכשיו במתחם סמוך וחוגגות שם עם המון הופעות וגם מקבלות שם דמי חנוכה - והבת שלי משתוקקת גם ללכת ועיניה יוצאות". כאשר לדבריו זה מצטרף לעוד דברים שהוא שומע מהילדים כל השנה.

"לא נראה קורע לב במודעות אבל קשה לא פחות מאלמנות"​

האם אתה מרגיש שנעשה עוול לאלמנים והיתומים מאם שאלנו את חיים. הוא מחייך חיוך מריר ואומר לנו: "תראו דוגמא קטנה מהעיתונים. כל המודעות בעיתונים זועקות "מי ידליק עם היתומים המסכנים את החנוכייה" או "מי ילמד עם הילד ב'אבות ובנים'" או "מי ישב איתם בליל הסדר ויאמר להם את ההגדה". אבל לא שמים למשל בעיתונים מודעות "מי יכין איתם סופגניות" או "מי ידאג להם לתחפושת" או "מי ינקה את הבית לפסח".
"וההסבר לזה הוא פשוט מאוד", ממשיך חיים ומסביר, "משום מה נראה לאנשים שברגע שהאמא נפטרה ויש אבא - יהיה מי שידליק את החנוכייה או ילמד באבות ובנים, או יהיה מי שמספר את ההגדה". "אבל זה ממש ממש לא ככה" הוא מסביר, "כי למשל חוץ מלהדליק את החנוכייה. יש גם מישהי שנותנת את האווירה הטובה בבית, והילדות נמצאות איתה במטבח מטגנות לביבות והיא האמא שחסרה". "חנוכה לא מסתכם בהדלקת החנוכייה" הוא אומר.
חיים מוסיף ומסביר: "קחו לדוגמא בליל הסדר, אם האבא באמת 'נטו אבא' הוא יכול לספר את ההגדה בנחת לכל בני המשפחה. אבל אם האבא עסוק להכין לפני החג את התבשילים ותוך כדי ליל הסדר להביא את האוכל מהמטבח או לטפל בתינוק תוך כדי - הוא לא יוכל לספר לאף אחד את ההגדה בנחת".
"וכך גם בשבועות; אמנם אבא רגיל יכול ללמוד עם הבן שלו לא רק שבועות, אבל אבא אלמן שצריך להישאר בבית ולשמור על הקטנים - לא יכול לצאת ללמוד עם הבן בבית הכנסת".

"אני גם אבא וגם אמא" - ההתמודדות הקשה של האלמנים​

הבנו שאנחנו לא מבינים את ההתמודדות האמיתית של האלמנים, אבל בא תכניס אותנו להתמודדות והקושי היומיומי שלך, שאלנו.
חיים משתתק לרגע ומשיב: "הקושי הוא לדעת לתפקד גם כאבא וגם כאמא". והוא מסביר: "זה אומר לקום בבוקר לדאוג דבר ראשון לאוכל לכולם, ותוך כדי להלביש ולבדוק שאין קרעים בגרביונים, ואפילו להכין קוקו, ובמקביל לחשוב כל הזמן מה לבשל ומה להכין". "אלה דברים שגבר לא מורגל בהם בכלל" הוא מסביר.
"או למשל, להכין שיעורי בית עם הילדים הקטנים ולשבת איתם בסבלנות שבדרך כלל אין לגבר... או לשבת עם הגדולות ולדעת מושגים באנגלית או מתמטיקה שממש בגדר 'נעלמים' לרוב הגברים", הוא אומר בסרקזם.
"בנוסף, יש דברים שממש קשים לי כאבא, כמו למשל ללכת לאסיפות הורים של הבנות ולהיות שם לבד עם כל האימהות או להסביר לבנות דברים שקשורים לימי הבגרות שלהם".
חיים מנמיך את קולו ומוסיף: "אבל שתדע שבעומק, הקושי העצום הוא לדעת שאני לבד אחראי עליהם כל הזמן, וזה לא מתחלק, הכל אני ואני..", הוא אומר בשקט.
"גם מבחינה כלכלית זה אתגר עצום", הוא אומר, "כיון שאני צריך להיות עם הילדים באופן זמין - אני לא יכול לעבוד עבודה מסודרת. ואם לא די בכך, אני גם צריך לשלם לעוזרת שתבוא ותכבס ותגהץ ותנקה". כשאנחנו מנסים להבין מדוע הוא חייב להחזיק עוזרת - חיים עונה בקול שקט ועוצמתי: "אחד הדברים שקיבלתי על עצמי כשהתאלמנתי זה שהילדים שלי לא ירגישו שהעול נפל עליהם".



לגדול ללא אמא

לגדול ללא אמא (צילום: שאטרסטוק)

הקושי הייחודי ליתומים מאמא​

"כמו שלי יש התמודדות שונה מאלמנות, גם לילדיי היתומים מאמא יש התמודדות אחרת מאשר יתומים מאבא" הוא מסביר. לדבריו, "ילדים במשפחה נורמלית, יכולים בתקופת החופש ללכת לבלות או לטייל עם האבא בזמן שהאמא נשארת בבית עם הקטנים או לוקחת אותם למקומות מתאימים. אבל אני תמיד צריך לדאוג שיהיה משהו שיתאים לכולם - כי אין מי שיישאר עם הקטנים בזמן שאני יוצא עם הגדולים", הוא אומר בכאב.
חיים מספר על התמודדות נוספת של הילדים בתחום החינוך: "תמיד הייתי צריך לומר בתחילת שנה לכל מלמד שאומנם אני רוצה שיתייחס אליו 'כמו כל ילד' אבל צריך לזכור שאין לו אמא...".
חיים נותן לנו דוגמא קטנה מתחום החינוך: ילד רגיל שהמלמד אומר לו שאבא יתקשר אליו או שצריך לחתום על פתק, בדרך כלל חושש ולא מגיע ישירות לאבא - אלא הולך קודם לאמא, שעם הלב הרחום תעביר את זה לאבא, ואז האבא כבר ניגש מעצמו לילד... "אבל לילד שלי אין ברירה והוא צריך ללכת ישירות לאבא.. לכן אמרתי לכל המלמדים בתחילת שנה שתמיד יזכרו את זה, והם יהיו בשבילי כמו האמא שיתקשרו ויעדכנו אותי על כך שהילד צריך להביא חתימה... אבל לא תמיד מלמדים זוכרים" הוא מספר.
בחצי סיכום הוא אומר: "אני בתור אבא חייב לדאוג להם לשתי דברים: 1. לדאוג שיהיו מאושרים וירגישו כמה שפחות את החוסר של האמא. 2. לדאוג מעצמי לטיולים ועוד דברים אחרים, להשלים להם את הדברים שהם לא מקבלים כי להם האמא נפטרה ולא האבא".



אילוסטרציה

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

ארגוני היתומים מתמקדים ביתומים מאבא​

נקודה כואבת שעולה במהלך הריאיון עם חיים, היא העובדה שכלל ארגוני היתומים - שעושים עבודת קודש שאין עליה עוררין - מתמקדים בעיקר באלמנות ויתומים מאבא וכמעט ולא באלמנים ויתומים מאמא.
"דבר ראשון", הא פותח, "אני באמת רוצה להודות לכל הארגונים החשובים שחושבים איך לעזור ולסייע כמה שאפשר. אבל יש המון ארגונים שנועדו בעיקר לאלמנות ויתומים מאבא. ואם מסתדר גם שהיתומים מאמא יהיו אז בסדר ואם לא אז לא".
לדבריו, "יש המון המון דברים שעושים בעיקר למשפחות של האלמנות עם היתומים. ושם משמחים את היתומים ממש כמו שצריך ובאמת להצדיע לכל הארגונים האלו אבל הילדות שלי יושבות בבית כי זה נועד ליתומות מאבא בלבד ויוצא להם העיניים"...
חיים הכאוב מהנושא נוקב בשורה ארוכה של דוגמאות: "למשל אם יש כנסים של אלמנות לילדות. הילדות שלי מגיעות לבד לבד לכנסים ואין להם שם אמא שתדאג לה למשל לראות את הסרט מקרוב - כמו היתומה השנייה שהגיעה עם האמא האלמנה".
"או שיש ארגונים שנותנים חונכים בעיקר לילדים שאין להם אבא.. (כי משום מה חושבים שלאלמן יש מלא מלא זמן ללמוד עם הבן) וכשיש טיול מטעם הארגון הם מגיעים לבד בלי החונך - בזמן שכל הילדים האחרים מגיעים ביחד עם מישהו שמכירים".
חיים מוסיף ומביא דוגמאות כואבות: "יש ארגונים שנותנים שהות במלון לכל החג לאלמנות עם הילדים שלהם, אבל מטעמי צניעות אי אפשר להביא גם את האלמנים. זה כמובן הכי מובן בעולם, אבל מה שקורה הוא אבסורדי: מציעים להביא את הילדים להיות שם לבד בחג - וזה הזוי שהאלמן יהיה כל החג לבדו ללא המשפחה והילדים הקטנים יהיו שם במקום לבד בלי אמא ובלי אבא בזמן שכולם שם יושבים עם האימהות שלהם!!" הוא חותם בקול.

הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה​

חיים נחרץ בדבריו: "הגיע הזמן שיקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים וירים את הכפפה ויקים ארגון שיחשוב בעיקר על הקושי היומיומי של האלמן".
מה האלמנים צריכים? לחיים יש רשימת דוגמאות ארוכה: כגון למשל לתת עזרה בחונך גם לבנים של האלמנים, או חונכת לילדות שתלווה אותם ותעזור בדברים שהאבא לא יכול. או לתת לילדים חוגים שיעסיק אותם בצהרים. כמו למשל לארגן חגים שכל האלמנים עם הילדים שלהם במקום נפרד רק של אלמנים.
או לסייע לאלמן בהכנת הארוחות ולהודיע לו "בשבוע הקרוב אתה משוחרר מהארוחות של השבוע או השבת. או למשל לדאוג שפעם בתקופה מגיעה מטפלת לבית והאלמן יכול לצאת מהבית בלב רגוע בלי טלפון כל דקה. או עוזרת למשק בית שתבוא לנקות לכבס. ואפילו לארגן חוגים לאלמנים על בישול ותסרוקות וכל מה שהאמא עושה בבית.
בתחום היתומות המתבגרות, לארגן כנסים למשל לבנות בוגרות לדבר איתם שיחות אישיות על תקופת הבגרות ועוד דברים שקשורים לדברים שמיועדים לאשה ולהסביר לה, דברים שלפעמים לאלמן יש קושי לדבר עם הבת שלו בנושא הזה או באופן פרטני.

הציפייה מהציבור​

שאלנו את חיים האם יש לו ציפייה מהציבור או מארגוני התמיכה? "בוודאי", הוא אומר, "דבר ראשון אני מצפה מהציבור שיבינו שגם האלמנים מתמודדים יומיומי". "בנוסף, הרבה בציבור אוהבים לתת עצות לאלמן: שיתחתן ויפטור לעצמו את הבעיות או שהאלמן יעבוד ויביא עוזרת שתכבס כי התפקיד של הגבר לעבוד, - אלה דברים שלא חושבים על האלמנות, למה למשל שלא תתחתן ותביא מישהו שיפרנס? אלא מבינים שלא תמיד צריך לחשוב על פתרונות לחיים שלהם אלא לעזור להם עכשיו במצב שהם קיימים".

מסר לציבור​

לסיום, חיים בורר את מילותיו ומסכם: "דבר ראשון באמת רוצה להודות לציבור, החברים שלי משתדלים כמה שיותר לעזור לי במה שיכולים, או לקחת לפעמים את הילדות הקטנות לאחר הצהרים, או לשמור עליהם בקבלת שבת כשאני בתפילה"
"אני מצפה מהציבור להבין גם את הקושי העצום של האלמנים, שאמנם זה לא נראה קורע לב במודעות אבל זה קושי לא פחות מאלמנות, ובאמת הגיע הזמן שהציבור יפנים את זה ויוכלו להקים ארגונים שמתאימים בעיקר רק לאלמנים", הוא חותם בדמעות.
עד כאן המונולוג המטלטל של חיים, אם גם אתם מזדהים את הדברים ויש לכם את הרצון והיכולת לעזור בעניין, אתם מוזמנים לכתוב לנו בתגובות - ויחד נעזור לאלמנים הקדושים.
 
כואב כואב ומעורר!!!
כאחת שלצערי אני אחיינית של אלמן, רוצה באמת עכשיו לעזור. אבל מרגיש שהוא, והם כמשפחה מסתגרים קצת בתוך עצמם, פחות רוצים לצאת להתארח, לא כ"כ משתפים פעולה עם הארגונים של שבתות מצד הדודים
האם אלמן עם בנות גדולות (בת נשואה צעירה ובנות סמינר) זה קצת יותר קל, או מילים יותר נכונות אולי יותר נסבל, או קצת פחות קשה?
האם גם שם הצורך הוא כמו שאתה כותב בחונכת עזרה בלימודים וכו
לא מדברת בכללי על כך שכמובן נדרש מאוד מאוד נופשים פעילויות וכו לילדים של אלמנים, זה מצב ממש נורא,
ה' יעזור לכם, הרבה הרבה כוח וס"ד גלויה !!!
 
נכון רב האלמנות שכבר הקימו משפחה לא. מעוניינות להתחתן שוב
בגיל צעיר יש כוחות רוצים להשקיע בילדים מוכנים לעבוד קשה

מוכנים לעבוד קשה לתפקד את הבית לנקות לשטוף לכבס עבור הילדים והבעל
ולהבליג ולשמוע בקול הבעל
ולעזות את רצונו
ולהתחנף
אשה שיש לה כבר משפחה למה שתרצה לעשות את זה ?
הכוחות כבר לא כמו פעם אין כבא את הלחץ החברתי

והרצון להיות כלה
סבתא שמתחתנת לא מרגישה כמו בחורה בת 21

ולנה שתרצה עכשיו לעשות מה שבעלה אוצר ולזרום איתו ולשנות את דעותיה ?
מה המוטיבציה שלה ?
לדעתי רב אלה שכבר סבתות מועטות מתחתנות אלו שכן זה עם רבנים מה שאני מכירה
יש לי רק לומר שעצוב שזה מה שאת/ה חושב/ת על זוגיות... ועל נישואים
 
מרטיט! דמעות בעיניים..
רק מילה קטנה לפותח האשכול-
לפני כשנה וחצי חבר טוב של הבן שלי התיתם מאמא(ילד בן 5).אישה יקרה ומסורה מאוד!
מאז אני תוהה עם עצמי איך וכיצד להציע איזה שהיא עזרה לאלמן(שאני לרגע לא שוכחת. את העול המוטל על כתפיו.. איך בית מתפקד בלי אמא?? זה כאב חד ועמוק.) כאמא אני מבשלת, מכבסת, משחקת עם הילדים ורואהה את האמא הזו מול עיני כל הזמן, זה לא מרפה ממני! ומה עם הילדים שלה? כמה כוח יכול להיות לאבא? זה לא אמא!
שבוע שעבר הילד הגיע אלינו לשחק עם הילד שלי והדמעות עלו מאליהן.....
אל תחשוב לרגע שזה לא מזעזע מישהוא ההיפך הוא הנכון! מלכתחילה הייתי תורמת למשפחות אלמנים ללא שום ספק.
קטונתי מלעזור אין לי קשר לשום ארגון ולשום מיזם.
אבל נתת לי אומץ וכוח ורצון עז להציע עזרה. ויהא זה שכרך!
והלוואי וכולנו נפקח עין ונציע בכבוד ובחכמה עזרה קטנה לגיבורי הכח שביננו.
 
נכון רב האלמנות שכבר הקימו משפחה לא. מעוניינות להתחתן שוב
בגיל צעיר יש כוחות רוצים להשקיע בילדים מוכנים לעבוד קשה

מוכנים לעבוד קשה לתפקד את הבית לנקות לשטוף לכבס עבור הילדים והבעל
ולהבליג ולשמוע בקול הבעל
ולעזות את רצונו
ולהתחנף
אשה שיש לה כבר משפחה למה שתרצה לעשות את זה ?
הכוחות כבר לא כמו פעם אין כבא את הלחץ החברתי

והרצון להיות כלה
סבתא שמתחתנת לא מרגישה כמו בחורה בת 21

ולנה שתרצה עכשיו לעשות מה שבעלה אוצר ולזרום איתו ולשנות את דעותיה ?
מה המוטיבציה שלה ?
לדעתי רב אלה שכבר סבתות מועטות מתחתנות אלו שכן זה עם רבנים מה שאני מכירה
לסיכום ההודעה שלך
הסיבות שבחורות מתחתנות:
לחץ חברתי
רוצות ילדים
חולמות להיות כלה
בשביל זה שווה להן:
מה?
לעבוד קשה לתפקד את הבית לנקות לשטוף לכבס עבור הילדים והבעל
להבליג ולשמוע בקול הבעל
פשוט הזוי!
מקווה שאת לא נשואה
ושתלכי להדרכה טובה לפני החתונה.
 
כואב כואב ומעורר!!!
כאחת שלצערי אני אחיינית של אלמן, רוצה באמת עכשיו לעזור. אבל מרגיש שהוא, והם כמשפחה מסתגרים קצת בתוך עצמם, פחות רוצים לצאת להתארח, לא כ"כ משתפים פעולה עם הארגונים של שבתות מצד הדודים
האם אלמן עם בנות גדולות (בת נשואה צעירה ובנות סמינר) זה קצת יותר קל, או מילים יותר נכונות אולי יותר נסבל, או קצת פחות קשה?
האם גם שם הצורך הוא כמו שאתה כותב בחונכת עזרה בלימודים וכו
לא מדברת בכללי על כך שכמובן נדרש מאוד מאוד נופשים פעילויות וכו לילדים של אלמנים, זה מצב ממש נורא,
ה' יעזור לכם, הרבה הרבה כוח וס"ד גלויה !!!
כל מקרה לגופו, אבל וודאי שאחד הקשיים הגדולים שלנו הגברים זה להראות שצריכים עזרה,, ולפעמים זה נובע ממצב שהציבור בטוח שאלמן לא מבין כלום ברגע שאשתו נפטרה,,, צריך לראות באכפתיות מה לעשות ואם ממש סגור לא חושב שכדאי בכח,, אבל וודאי שכדאי להציע אולי עזרה לבנות הדודות שלך היתומות שאולי העול נופל עליהם בנקיון ועוד דברים,,
 
מרטיט! דמעות בעיניים..
רק מילה קטנה לפותח האשכול-
לפני כשנה וחצי חבר טוב של הבן שלי התיתם מאמא(ילד בן 5).אישה יקרה ומסורה מאוד!
מאז אני תוהה עם עצמי איך וכיצד להציע איזה שהיא עזרה לאלמן(שאני לרגע לא שוכחת. את העול המוטל על כתפיו.. איך בית מתפקד בלי אמא?? זה כאב חד ועמוק.) כאמא אני מבשלת, מכבסת, משחקת עם הילדים ורואהה את האמא הזו מול עיני כל הזמן, זה לא מרפה ממני! ומה עם הילדים שלה? כמה כוח יכול להיות לאבא? זה לא אמא!
שבוע שעבר הילד הגיע אלינו לשחק עם הילד שלי והדמעות עלו מאליהן.....
אל תחשוב לרגע שזה לא מזעזע מישהוא ההיפך הוא הנכון! מלכתחילה הייתי תורמת למשפחות אלמנים ללא שום ספק.
קטונתי מלעזור אין לי קשר לשום ארגון ולשום מיזם.
אבל נתת לי אומץ וכוח ורצון עז להציע עזרה. ויהא זה שכרך!
והלוואי וכולנו נפקח עין ונציע בכבוד ובחכמה עזרה קטנה לגיבורי הכח שביננו.
זה היה המטרה העיקרית שלי,, שאנשים יתחילו להפנים ולראות ולהרגיש,, ממש שמח שהצלחתי בזה ומקווה שזה ימשיך ורוב הציבור יבין את הקושי
 
יש הבדל בין אשה בשעות הנעורים לאשה בת 50 פלוס

אשה בגיל הנעורים ליצירת מוכנה לנקות ןלעשות הכל למען בעלה והילדים וביתה
ורוצה לזכות לבנות את ביתה
וגם לפרנס את בעלה
ואשה ב50 פלוס שכבר בנתה את ביתה לפי מה שראיתי הן לא מעוניינות להתחתן
שלא לדבר שלא שמעו שיעורי בבית היהודי
אבל סתם לחשוב
נגיד בשביל מה שתרצה להתיחתן ? שירש אותה תוך כמה חודשים ?

האי בעל יורש את אשתו בברירת מחדל
ואשה לא
נגיד שהדירה שלה
למה שתהיה מעוניינת שףלהתחתן אם גבר שירש אותה עוד כמה חודשים ולא הילדים?
סבתא שלי לא הייתה מוכנה להתחתן

מה המוטיבציה לזרום ולא להתעקש ולא להתווכח זה המוטיבציה שש בשנות ה20 שרוצים שהבית יצליח ויהיה ילדים והכל
בגיל הזה לאנשים יש דעות ...

אני שמעתי מסבתא שלי שאלמנה מעל 10 דנה אומרת לאחיה שאתאלמן אחר כך בלי ילדים

שאלמנה שכבר בנתה בית לרב הם לא מעוניינות להנשא שוב

משהו כזה

אם יש לה כבר ילדים
הם רגילים לבית מסוים לשכנים לשכונה לחנויות לבתי כנסת
למה שירצו לעשות שנוי לעבור דירה או להכניס גבר זר מבוגר הביתה
ולכבס לו לנקות לו לזרום איתו ?
בלת"ק
ממליץ על ייעוץ זוגי.
 
נערך לאחרונה ב:
לצערי זה לא צלח ותקופה קצרה אח''כ נאלצנו לסיים את הפעילות הזו, מכיון שהעניין נעשה מורכב מאד בעיקר כי הציבור הזמין לעבודה/התנדבות מהסוג הזה זה דווקא בחורות/נערות מה שגורם להתנהלות מורכבות יותר מול האלמן מבחינה הלכתית.
מאז, תמיד נשארה בי נקודה עמוקה בלב שיום אחד כן נצליח לתרום משהו ולעשות גם בשביל הציבור הזה.

וואו.

מה עם, נגיד,
מועדונית צהרים או הכנת ש.ב.?
אני יודעת שבמרכז לילד ולמשפחה בב"ב יש מערך שילדים באים לעשות ש.ב.

מה עם חונכות בתוך בית הספר?
מה עם 'אם בית' שבאה בשעות שהאלמן לא נמצא, כמו עוזרת?
 
והנה זה בצורת סיפור, מוקדש לחיים היקר ולכל הילדים הגבורים, והפעם עם סוף טוב...

חנוכה זה חג שמח? כנראה שכן. תמיד כולם מאחלים ’’חנוכה שמח’’, משמע שזה עניין די חשוב בחג הזה.

אצלי החנוכה לא חג שמח, בקושי חג.

אבא שלי שליט’’א פוסק גדול, ואמא שלי, איך אומר זאת בקצרה: עליה השלום.

עכשיו בטח אתם אומרים: נו, נעבעך, יתום מאם, איך יהיה לו חנוכה שמח? זהו שזה לא בדיוק נכון: רוב הזמן הבית שלנו בית תוסס ושמח, אבא שליט’’א איש חרוץ ובשלן גדול, סבתא גרה ממש לידינו וגם היא שומרת עלינו ככה שבסך הכל העסק מתפקד לא רע.

וגם אנחנו, מצידנו מודעים לחשיבות השמחה ומביאים אותה מתוך הלב בלי לוותר.

אבל את חנוכה תמיד שנאתי.

אולי אני מדמיין בגלל החוסר שיש לי, אבל לי תמיד נראה שחנוכה זה חג של האמהות. נכון שמבחינה הלכתית האבא מדליק ושר, אבל חלק ענק מאווירת החג זה דווקא הרגעים שאחרי ההדלקה, האווירה עם אמא במטבח, הלטקע’ס החמים שמכינים יחד, הבדיחות ואפילו הצעקות על השמן שהשפריץ.

וזה מאוד חסר לי. אצלינו מדליקים נרות, אוכלים סופגניות עם מלא שוקולד, ואז לא נשאר מה לעשות ואנחנו מתפזרים אז אבא חוזר לכולל. הראש כולל דיבר על חשיבות השמירת סדרים דווקא בימים אלו, ושזו הזדמנות להראות לילדים את חביבות התורה.

אבל אני לא שכחתי בכלל, חלפו רק חמש שנים, חנוכה עם אמא היה חום ביתי שאין כמוהו, ישבנו יחד במטבח, אווירה חמימה, בחוץ מטר סוחף ומתופף על הפחים, ובפנים חום, אהבה ומלא שמחה, חידוני חנוכה ועם אבא וחברותא עם אבא ואמא ביתיות שאין שני לה.

אני תמיד זוכר שאמא היתה שואלת את אבא אם לא חבל על השמירת סדרים ורצתה שימהר לכולל, ואבא היה עונה שעכשיו הוא עושה יותר קיום תורה, וכשאמא שאלה אותו אם יקצצו בגלל זה מהכסף של השמירת סדרים, הוא היה תמיד עונה בחיוך שהמנהל של החיידר חשבן לו שטיפול בילד סורר ח’’ו עולה יותר... בסוף אמא נצחה ואחרי זמן מה הוא הלך לכולל כדי לא לבטל תורה. הזיכרון החמים הזה לא מש מעיני ומאוד צובט לי.

יש הרבה ארגונים שדואגים ליתומים, הבעיה שהארגונים הללו מתאימים הרבה יותר ליתומים מאב מאשר ליתומים מאם. למה? לא יודע.

אני חייב לציין שהאחראים המקומיים מטעם הארגונים יש להם לב רחב בגודל של אולם החתונות במעלה אדומים, והארגונים עצמם, מוסרים נפש ממש, אבל יש משהו מובנה בצורת ההתארגנות שמראש מכינים את זה יותר ליתומים מאם. האלמנות יש בהן משהו רך ומעורר רחמים. אבל האלמנים הם סתם אלמונים.

אני שומע מ’’יתומים קולגות’’ ממחלקת יתומי האב את החוויות שלהם, וממש מקנא כי המציאות היא שאני לא חווה את החוויות כמו הם, ולי קשה, אני מקנא ביתומי האב.

אני לא אומר, גם אבא שלי הוא אחד שלא קל להציע לו עזרה, וגם טכנית משום מה יש יותר יתומי אב מיתומי אם, אבל בסוף, אנחנו, יתומי האם נפלנו בין המצבות. וזהו, בסופו של דבר, חנוכה חג לא שמח בשבילי.

ככה זה המשיך שנים, חנוכה מעצבן, חורף בריא. התרגלתי.

והנה יום אחד הלכתי באמצע הרחוב בליל רביעי של חנוכה מעט אחרי הדלקת נרות, ומולי בא הרב’ה שלי בחיידר שהוא במקרה גם התנדב יחד עם רעייתו להיות האחראי בעיר על נושא היתומים והאלמנות. (שמתם לב? הביטוי יתומים ואלמנות כבר שגור... איפה האלמנים?).

והוא שואל אותי: ’’הי, מה אתה עושה כאן, עכשיו הדלקת נרות’’? התפלאתי מה הוא עושה מולי, הרי עכשיו הדלקת נרות, וכיון שנראה לי שידעתי למה, התחילו עיני נרטבות קצת, והתיישבנו על ספסל. לא היה לי באמת מה להסביר אז שתקנו יחד.

זה היה לפני שנתיים. מאז הוא הודיע לנו שמיד אחרי ההדלקה אנחנו אצלו. לרעייתו לב רחב כמו אולמי אווניו בנתב’’ג, ואווירה מאוד טובה. וכל יום אחרי ההדלקה אנחנו אצלם והולך שמח, לטק’ס דריידל’ך וחידונים בשפע.

אז חנוכה חג שמח.

לפעמים אני חושב על אבא שליט’’א, הוא מיד אחרי הדלקת נרות הולך לכולל. נראה לכם שהוא אוהב את חנוכה?

חנוכה שמח. נוודא שחנוכה שמח לכולם.
מצמרר, כל מילה מיותרת
 
יש הבדל בין אשה בשעות הנעורים לאשה בת 50 פלוס

אשה בגיל הנעורים ליצירת מוכנה לנקות ןלעשות הכל למען בעלה והילדים וביתה
ורוצה לזכות לבנות את ביתה
וגם לפרנס את בעלה
ואשה ב50 פלוס שכבר בנתה את ביתה לפי מה שראיתי הן לא מעוניינות להתחתן
שלא לדבר שלא שמעו שיעורי בבית היהודי
אבל סתם לחשוב
נגיד בשביל מה שתרצה להתיחתן ? שירש אותה תוך כמה חודשים ?

האי בעל יורש את אשתו בברירת מחדל
ואשה לא
נגיד שהדירה שלה
למה שתהיה מעוניינת שףלהתחתן אם גבר שירש אותה עוד כמה חודשים ולא הילדים?
סבתא שלי לא הייתה מוכנה להתחתן

מה המוטיבציה לזרום ולא להתעקש ולא להתווכח זה המוטיבציה שש בשנות ה20 שרוצים שהבית יצליח ויהיה ילדים והכל
בגיל הזה לאנשים יש דעות ...

אני שמעתי מסבתא שלי שאלמנה מעל 10 דנה אומרת לאחיה שאתאלמן אחר כך בלי ילדים

שאלמנה שכבר בנתה בית לרב הם לא מעוניינות להנשא שוב

משהו כזה

אם יש לה כבר ילדים
הם רגילים לבית מסוים לשכנים לשכונה לחנויות לבתי כנסת
למה שירצו לעשות שנוי לעבור דירה או להכניס גבר זר מבוגר הביתה
ולכבס לו לנקות לו לזרום איתו ?
סבתא שלי שתחיה התאלמנה ל"ע בגיל מאוד צעיר מתחת לגיל 40 עם 13 ילדים בבית, וכולם היו לפני החתונה, ולא התחתנה אף פעם,
והיא מתחרטת על החלטה זאת, ומזהירה כל אלמנה שלא תעשה טעות זאת,

חמי שיחיה התאלמן ל"ע עם בית מלא בילדים קטנים, והתחתן שוב,
אני חקרתי לעומק ולרוחב סוגיא זאת עם הרבה מקרים שקרה להם אותו דבר,
המסקנה שלי הוא כך,
ככל הנראה ואני כותב זאת בזהירות אמא חורגת גרועה יותר ליתומים מבית בלי אמא,
זה טוב רק לבעל וסיוט ליתומים/ות על פי רוב,
כמובן שיש יוצא מן הכלל, אבל זה רוב המקרים,

יש עוד הרבה מאוד על להרחיב בעניין, זה הדברים הכי מצמררים וכואבים שיש,
אמא שנפתרה ל"ע זה רק מתחיל בפטירה וזה מלווה את היתום/מה לכל חייו,

הרבה יותר גרוע אמא שנפטרה מאבא שנפטר,
הילדים שגודלים בלי אבא לרוב יגדלו ילדים טובים ונורמטביים ביותר,
הילדים שגודלים בלי אמא לרוב גודלים עם צלקות שלפעמים לא ניתנים לריפוי.

לגבי מה שכתבתם על חיי הנישואין כאב לי מאוד איך שאתם חווים את חיי הנישואין, אני לא חושב שזה נחלת הכלל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

תוכניות מלאות של הגרלה 2446
המסקנות:
עיריית בית שמש לא יודעת קרוא וכתוב.
הפרוייקט יכלול 5/6 קומות ללמטה כמו התוכנית המקורית
יבנה בצורת H כדי לאפשר 2 כיווני אויר בכל הדירות (@די )
עד 8 בקומה
79-85 יח"ד בבנין
7 בניינים
אגב, ההגשה היתה ב 9/3 ולא כמו שמפורסם. התאריך שמופיע באתר ההנדסה הוא תאריך חתימת המהנדס.
בשורות טובות לכולם!
בס"ד, יצרתי ממשק נוח ליצירת לוח שנה עברי עם התאמה אישית,
לעת עתה, אפשר להוסיף כיתוב (ימי הולדת וכד'), להעלות תמונה לכל יום, וכן תמונה ראשית לחודש.
זה עדיין באמצע עבודה, אני כבר מפרסם בשביל לקבל הערות והארות.
הנה קישור לאתר,

הוראות:
1. אפשר לבחור תמונת רקע ללוח שנה
2. לכל חודש ניתן לתת תמונה ראשית
3. בכל יום ניתן להוסיף תמונת רקע ליום, וכן כיתוב (אם יש יותר מאירוע אחד, אפשר פשוט לרדת שורה)
4. בסיום, מקליקים על הכפתור "להורדה"
זה פותח את חלונית ההדפסה,
שימו לב: יכול לקחת זמן עד שזה נטען, תלוי בכמות התמונות שהעליתם, אפי' כמה דקות!
הנה צילום מסך של ההגדרות בחלונית ההדפסה.
1759872841572.png


כאמור, אני אשמח מאוד להערות והצעות.
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

1774285119351.png
הערכה אמיתית ליד הימנית שלך! 💖💖💖
לפעמים מילה אחת קטנה של "תודה" עושה פלאים, אבל מתנה מבית Buddies עושה הרבה יותר... ✨
מגיע להן – לילדות ולכל אלו שעוזרות, משקיעות ונותנות את הלב, במיוחד בתקופה העמוסה הזו של ערב פסח ומלחמה. 🌸
המתנות של Buddies! 🎀
הוא צבעוני, הוא מתוק והוא מלא בסטייל שכל בת חולמת עליו.
רוצה לראות ?
הרשמי וקבלי ישירות למייל את הקטלוג המרהיב!

והפינוק האמיתי: הגרלת ענק לקהילת פרוג 🎁
3 ערכות יוקרתיות ומפנקות
ל-3 זוכות מאושרות!

איך נכנסים להגרלה? פשוט מאוד:
כתבי לנו כאן בתגובה: נרשמתי ואת מי את רוצה לפנק וזהו נכנסת להגרלה!

ההגרלה תיערך ביום שני כו' ניסן – אל תפספסי! ⏰

💫 כי גם לה מגיע פינוק מושלם על כל ההעזרה הלב הגדול! 💫
להשיג בחניות:


1774279162556.png
1774279205943.png
1774279248557.png
1774285149434.png

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בשבת קודש פרשת תצוה נפטרה בבני ברק האשה הצדקנית מרת רבקה קויפמן ע"ה אשת האברך החשוב הרב חיים קויפמן שליט"א

נפטרה לאחר מחלה קשה שסבלה ממנה במשך שנה, בתקופת מחלתה קיבלה את הייסורים בדומיה, עד כדי כך שלא הסכימה שבעלה ילווה אותה לטיפולים גם בגלל שרצתה שישב וילמד ועקב כך שהבתי חולים לא נקיים מבחינה רוחנית, והחברותא העיד שאף בתקופת מחלתה היה מגיע כל בוקר ב9:00 ויוצא לא לפני חמישה לאחד ואף בתקופה שהסתירו זאת אפי' החברותא לא ידע מה עובר בתוך ביתו של הרב קויפמן,

השאירה אחריה 7 יתומים קטנים שהגדולה בת 11 גרים בשכירות, אפי' דירה משלהם אין להם..., עד החודש האחרון הילדים ישנו על מזרנים
ולפני כחודש קנו להם חדר ילדים חדש...כשעם ישראל קם לקול האזעקות 7 יתומים קמו לתוך יתמות שאין להם מושג איך ממשיכים הלאה בבית אברך תלמיד חכם שהרב אברמוב העיד שהאברך מעשרה ראשונים של כל רשת הכוללים כתר תורה, וכל הבית עמד רק על האשה הצדקנית, שהסירה מעל בעלה את כל העול של הבית,

איך נוכל לעמוד מנגד ש7 יתומים קטנים משוועים לעזרתינו שיהיה להם איך להשתקם,

כשרשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו שליט"א שמע על המקרה יצא מגרו וכתב מכתב ולאחמ"כ ביקש לכתוב מכתב אחר מכתב יוצא מהלב,
שאליו הצטרף מרן רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א שבירך מעומק הלב את כל מי שיסייע למשפחה,
מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות
שלום וברכה לכל חברי הפורום!
שמי בועז הלפרין ואני מטפל CBT כבר 11 שנה

מהתעסקות שלי בטיפול נפגשתי גם בהורים רבים ובעיקר אבות שיש להם בעיות תקשורת רבות עם הילדים שלהם, החל מגילאים קטנים ועד גילאים גדולים יותר.

אני פונה אליכם ללב שלכם בתור אבא, הורים רבים חווים קשיים של הבעת אהבה לילדים שלהם, סבלנות ויכולת לשהות עם ילדיהם, ולא בגלל שהם הורים רעים אלא בגלל שהרבה פעמים להורים שלהם היתה בעיה דומה והבעיה פשוט עברה במסורת.

אני פותח פה אשכול שמטרתו ליצור דיונים בנושא הזה- איך לבנות את האבהות שלנו כדי שלילדים שלנו יהיה את האבא הכי טוב שאנחנו מעונינים שיהיה להם

האשכול הזה נועד לכל אבא\אמא שמרגישים שאין להם סבלנות לילדים שלהם, להיות עם הילדים וכו', להקשיב לילדים שלו, להורים עם ילד שהוא שונה (הכוונה לילד לא מוצלח בעיני ההורים) מרגישים מטען חורג שהם מוצאים את עצמם כל שני וחמישי נכנסים איתו לכסח ועצבים, מריבות והערות וכו'.

באמת שאני מקווה שלרוב אין את התמודדות הזו! אבל אם יש ! תדעו לכם זה בר שינוי! וחייבים לשנות, בשביל זה נוצרנו.
אני פותח את האשכול הזה מהסיבה הפשוטה שבטיפול המון פעמים עולה נושא ההורים, וילדים שהם למעשה כבר היום מבוגרים סוחבים איתם דברים מהיחס של ההורים והם צריכים לעבור תהליך שלם עם עצמם כדי להגיע למקום שהם באמת מאמינים שההורים אוהבים אותם ומקבלים אותם, אז חשבתי אולי אפשר ליצור על ידי האשכולות של פרוג מודעות לעניין הזה בעצמו, ואולי מי יודע, הילדים ירוויחו מזה.

מטרת האשכול הזה הוא לא לתת עצות בחינוך, ולהסביר איך לשנות את הילדים שלנו, אלא איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו וממילא עם היושר שלנו נדע בס"ד איך להתנהג בכל סיטואציה וסיטואציה.

על כל שאלה אענה בשמחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה