מה הסיכוי שהם לא היו מוכנים להיפגש לפני הפירסום, ושניה אחריו - כן?
הרי לא מסתבר שהם לא ידעו או יכלו לברר מי זה איצ׳ה
וכנ״ל הסיכוי שהם חשבו שהוא לא ידבר על זה
אז מה גרם להם לרוץ להיפגש שניה אחרי הפירסום?
מה שלי עלה מכל העניין כאן.
א. מי שנכנס לכל ענין של השקעות, צריך שיהיה לו את היכולת להפסיד. מי שנכנס להשקעה וממשכן את הבית שלו עצמו, גם אם בסוף יתברר שהוא הרויח, הוא במובן מסויים פשע.
ב. לא בכל השקעה יש אפשרות לברר באמת את כל הפרטים. מכאן ואילך, יש אנשים בעלי לב חזק, שיכולים על סמך הבירור שלהם להחליט להשקיע, ולא בטוח שהם טועים בגישה. אנשים שהם לא בעלי לב כזה, כדאי שלא יכנסו להשקעות לא בטוחות.
ג. איצ'ה שאני לא מכיר וכמדומני שזו עם ראשונה שנתקלתי בשמו. עושה עבודה מיוחדת. רק צריך לשים לב ולהפריד בין העלאת שאלות ובירורים, לבין החלטה ופרסום על הונאה נוספת, או כל דבר בסגנון הזה. ובפרט שלפעמים עצם הפרסום יכול להיות הגורם לכך שההשקעה לא תצליח. ואני לא יכול במילים קצרות להסביר את זה.
כמה נקודות של תגובה לכל מיני:
א. אני לא מבין בהשקעות, אבל דבר אחד ברור, שהשקעה כל עוד שהוא לא מחלקת רווחים על מה שהיא עדיין לא הרויחה, משתמשת בכסף של המשקיעים החדשים, כדי לתחזק את עצמה. אם היא משתמשת כדי לכסות נזקים, זהו סיכון גדול מאד. אם היא ממשיכה להשקיע, זהו פוטנציאל רווחי. המדד בעיני הוא, אם החפצים המושקעים, שווים לפחות את מה שהושקע בהם או לא. בהשקעה נכונה, המשקיע בונה חברה וכדומה, המחיר של החברה צריך להיות לכל הפחות מה שהושקע בה, אחרת הפוטנציאל הרווחי, ככל הנראה לא גבוה. וגם זה לא מוחלט.
ב. ההרגשה שנושבת מלא אחד מהמגיבים כאן, שהוא מצפה ליום שיודיעו על כך שהנשוא של השרשור הזה, הפיל בפח המונים. נראה לי שאין לזה מקום ביהדות בכלל. וגם לא ביהדות נראה לי שזה משהו שאינו ראוי. גם אם אתה מאד כועס על הלך חשיבה של אדם אחר, אין לך את הזכות לצפות שהוא יפסיד. ואולי להיפך עליך מוטל ביותר להתפלל שהוא לא יפסיד.
ג. כדאי מאד שכל אחד שמגיב ישים לב, אם הוא נגוע עניינית, בין אם הוא מהמשקיעים הסודיים, שמנסה להגן על מה שהוא מאמין בו. ובין אם הוא מהחרדים על נפילת אחיו המשקיעים בפח נוסף. לכל אחד יוסיף מאד לחשוב לפני כל תגובה מה המניע שלה.
בהצלחה לכולם.
אגב לפני יותר מ10 שנים שכנעתי כמה חברים להשקיע בדירות שעלו אז באיזור 300,000 שח. היו כמה שניסו והצליחו, והיו כמה שלא עשו כלום ועד היום אוכלים את הכובע. וגם אז היו מזהירים על נפילות ועל כאלו שקנו והתברר שהמוכר מכר של מישהו אחר ועוד שלל סיפורים. כך שלבדוק זה תמיד נכון. ומצד שני מי שלא ישקיע לא ירויח.
לפחות שישים את כסף באיזה גמ''ח וירויח מצוות והבטחות רבות מאת השי''ת. [מה שברור שזה הלכתחילה בכל השקעה].
אני רוצה לספר לכם שנייה סיפור, הוא לא קשור לכאן בכלל, אבל נזכרתי בו.
היה היה אדם אחד שהכיר איזה מבנה נטוש בשכונתו שהוא חשב שיהיה ממש רווחי לבנות שם סופר, במיוחד שבכל שכונתו המפוארת לא היו סופרים בכלל, רק חנויות מכולת.
הוא התחיל לברר למי שייך המבנה והגיע לבן אדם זקן שלא בדיוק היה מחובר למציאות ולא ידע מה השווי של המבנה היום (הבן אדם היה גוי, והוא בירר עם רב האם זה לא נחשב הונאה, מה גם שאין הונאה לקרקעות וכו, אבל זה סוגיה אחרת...)
הוא ניסה לגייס את הכסף לקניית המבנה ממשפחתו אבל זה כמובן לא הספיק, אז הוא ניגש לחברי הכולל שלו והציע להם להשתתף איתו בקניה, בהריסה ובשיפוץ של המבנה.
היו לא קצת חברהמנים, שהצליחו לגייס מעצמם קצת כסף בשביל השקעה שהייתה נראית להם ממש בטוחה.
הוא קנה את הקרקע, לקח הלוואה מהבנק והתחיל להרוס. הוא הוציא כבר קצת כסף על עו"ד ועל הריסה, כך שבסופו של דבר הוא היה חייב לגמור את ההשקעה בשביל להחזיר לאנשים את כספם עם רווח נאה (הם חתמו היתר עיסקה, אל דאגה)
יום אחד, אחד מבעלי החסד בשכונה, ויש אומרים שהיה זה הגבאי המקומי. אמר למישהו שהוא לא מבין מה אנשים מצאו ברעיון הזה של הסופר בקצה השכונה.
השמועה החלה להתגלגל, וכדרכם של דברים מסוג זה, היא גדלה והתנפחה למימדים היסטריים.
מיד קפצו כל המשקיעים הראשונים (הלא כשירים, הלא כשירים) ואמרו למיודענו שהם רוצים את כספם. הוא ניסה להסביר להם שהוא כבר באמצע וזה לא אפשרי, אבל הם היו לחוצים על הכסף.
סופו של סיפור הוא שהרב הנחמד הנ"ל היה צריך למכור את השטח במכירי הפסד כדי להחזיר לכולם את הכסף, וכל זה בגלל אותו גבאי חסד שהיה צריך לומר שאולי זו לא השקעה טובה.
...
....
להוי ידוע: אני לא מושקע בחברת הכריה האתיופית, ואני חושב שלשווק כאלו דברים לאברכים זה עוול.
אני מעריך מאוד את איצה ופועלו אני רק חושב שצריך לקחת דברים בפרופציה.
אני רק מנסה להסביר למה ההליכה אחרי איצ'ה בעיניים עצומות היא חלופה לא מספקת להלכיה אחרי אנשים אחרים בעיניים עצומות
אני רוצה לספר לכם שנייה סיפור, הוא לא קשור לכאן בכלל, אבל נזכרתי בו.
היה היה אדם אחד שהכיר איזה מבנה נטוש בשכונתו שהוא חשב שיהיה ממש רווחי לבנות שם סופר, במיוחד שבכל שכונתו המפוארת לא היו סופרים בכלל, רק חנויות מכולת.
הוא התחיל לברר למי שייך המבנה והגיע לבן אדם זקן שלא בדיוק היה מחובר למציאות ולא ידע מה השווי של המבנה היום (הבן אדם היה גוי, והוא בירר עם רב האם זה לא נחשב הונאה, מה גם שאין הונאה לקרקעות וכו, אבל זה סוגיה אחרת...)
הוא ניסה לגייס את הכסף לקניית המבנה ממשפחתו אבל זה כמובן לא הספיק, אז הוא ניגש לחברי הכולל שלו והציע להם להשתתף איתו בקניה, בהריסה ובשיפוץ של המבנה.
היו לא קצת חברהמנים, שהצליחו לגייס מעצמם קצת כסף בשביל השקעה שהייתה נראית להם ממש בטוחה.
הוא קנה את הקרקע, לקח הלוואה מהבנק והתחיל להרוס. הוא הוציא כבר קצת כסף על עו"ד ועל הריסה, כך שבסופו של דבר הוא היה חייב לגמור את ההשקעה בשביל להחזיר לאנשים את כספם עם רווח נאה (הם חתמו היתר עיסקה, אל דאגה)
יום אחד, אחד מבעלי החסד בשכונה, ויש אומרים שהיה זה הגבאי המקומי. אמר למישהו שהוא לא מבין מה אנשים מצאו ברעיון הזה של הסופר בקצה השכונה.
השמועה החלה להתגלגל, וכדרכם של דברים מסוג זה, היא גדלה והתנפחה למימדים היסטריים.
מיד קפצו כל המשקיעים הראשונים (הלא כשירים, הלא כשירים) ואמרו למיודענו שהם רוצים את כספם. הוא ניסה להסביר להם שהוא כבר באמצע וזה לא אפשרי, אבל הם היו לחוצים על הכסף.
סופו של סיפור הוא שהרב הנחמד הנ"ל היה צריך למכור את השטח במכירי הפסד כדי להחזיר לכולם את הכסף, וכל זה בגלל אותו גבאי חסד שהיה צריך לומר שאולי זו לא השקעה טובה.
...
....
להוי ידוע: אני לא מושקע בחברת הכריה האתיופית, ואני חושב שלשווק כאלו דברים לאברכים זה עוול.
אני מעריך מאוד את איצה ופועלו אני רק חושב שצריך לקחת דברים בפרופציה.
אני רק מנסה להסביר למה ההליכה אחרי איצ'ה בעיניים עצומות היא חלופה לא מספקת להלכיה אחרי אנשים אחרים בעיניים עצומות
סופו של סיפור הוא שהרב הנחמד הנ"ל היה צריך למכור את השטח במכירי הפסד כדי להחזיר לכולם את הכסף, וכל זה בגלל אותו גבאי חסד שהיה צריך לומר שאולי זו לא השקעה טובה.
לא פגע ולא כלום!!!! זה המציאות!!!! חוץ מכמה משוחדים שלא מסוגלים להבין להיכן הם נפלו ומרגישים צורך עז לשכנע את כולם בצדקת דרכם, חוץ מאנשים כאלה כ-ו-ל-ם עם איצ'ה!!!!!
אתה או מישהו באיזורך השקיע שם? אם כן אין איך לעזור לך, פשוטו כמשמעו
מה זה כולם עם איצ'ה? אתה למשל מה בדיוק בדקת בקשר להשקעה הזאת ואיך הגעת למסקנה שזאת לא השקעה כדאית?
אני חמשל קראתי את כל האשכול ואין לי מושג. לא השתכנעתי לא בעד ולא נגד לא ראיתי פה שום ראיה משום סוג רק קשקשת.
יש כאן עליהום נגד @איצ'ה קו המידע כביכול הייתה קריאה מצידו לא להשקיע במיזם X או ש-Y הוא נוכל. מכאן הייתה קצרה הדרך לכנות אותו "יועץ השקעות" ואף להאשים אותו בהפלת מיזמים עם סיכויים טובים כביכול.
לפי המידע שאני שמעתי בקו המידע המציאות מעט שונה, @איצ'ה קו המידע מדגיש שוב ושוב כי מי שאינו מסוגל להתמודד עם הסיכון שבאי הצלחת ההשקעה (כלומר, כל אברך ממוצע שמוגדר משקיע לא כשיר) עליו להתייעץ עם איש מקצועי חיצוני לפני השקעה במיזם עם סיכון, וודאי במיזם עם סיכון גבוה.
בראיון לגבי מכרות הזהב המסר הזה הודגש שוב ושוב, וגם המרואיינים עצמם הודו כי השקעה במכרות זהב עלולה להיות בעלת סיכון גבוה במקרים מסוימים.
מבלי להתייחס למקרה הנוכחי, בפרהסיא הציבורית נוצר מצב שכאשר @איצ'ה קו המידע מתריע כי יתכן וקיים סיכון גבוה בהשקעה פלונית, הדבר גורר בהכרח תגובות של ניקים שממהרים להכריז על ההשקעה הזו כ"נוכלות". במקרה הטוב זה נובע מחוסר הבנה של המסר, במקרה הפחות טוב זה נובע מבורות כלכלית אופיינית, לטוב ולמוטב.
חשוב להדגיש כי לא כל השקעה בעלת סיכון גבוה הינה בהכרח נוכלות, אולם קיימים מצבים שבהם השקעות בסיכון גבוה משווקות למשקיעים לא כשירים מקרב המגזר ועל כך קיימת חובה להתריע.
בעקרון למכור לאנשים שאין להם כסף להפסיד, אין להם אוריינות כלכלית כלל, ובמכרות זהב ודאי לא מבינים והמידע גם לא זמין להם, לא היה מראש השקעה נורמלית ומקובלת.
זה כבר ברור לפני המסקנות שאיצ'ה עומד לפרסם.
או אחרת:
אם מישהו משתף אתכם על זה שיש שדכן שמסתובב לאחרונה ומציע לאנשים שידוכים נוצצים אבל עם התחייבות שמבררים רק אצלו, בלי לברר בלעדיו.
ובכן, אם אתם אנשים אחראים, ויש לכם במה ציבורית - אתם אמורים להתריע על התופעה. ועל זה שצריכים לברר על שידוך אצל אנשים ניטרליים.
האם זה אומר שכל מי שסגר דרכו נפל? לא. האם זה אומר שמי שהתחתן עם השידוך שהוא הציע צריך להתגרש? לא. האם יתכן שהתמזל המזל וכל השידוכים שהוא הציע אכן היו מצויינים ומתאימים? יתכן. אבל השיטה עקומה וצריך להתריע על זה.
המשל לא ממש דומה בשום דבר לנמשל חוץ מזה שהשיטה כאן הייתה עקומה. וזה בלי שום קשר לאם ההשקעה בסוף תהיה מוצלח או לא.
ושאיצ'ה לא אמר אלא דבר אחד - שלפני השקעה צריך לברר אצל אנשים ניטרליים שמבינים בתחום. סה טו.
ואם מישהו חושב שאיצ'ה לא צודק בזה - אשמח לשמוע למה.
והודעתי זו מכוונת לכל הניקים החדשים שצצו כאן, נמנעתי מלתייג כי הם צומחים בלע"ה כעשבי השדה...
אני רוצה לספר לכם שנייה סיפור, הוא לא קשור לכאן בכלל, אבל נזכרתי בו.
היה היה אדם אחד שהכיר איזה מבנה נטוש בשכונתו שהוא חשב שיהיה ממש רווחי לבנות שם סופר, במיוחד שבכל שכונתו המפוארת לא היו סופרים בכלל, רק חנויות מכולת.
הוא התחיל לברר למי שייך המבנה והגיע לבן אדם זקן שלא בדיוק היה מחובר למציאות ולא ידע מה השווי של המבנה היום (הבן אדם היה גוי, והוא בירר עם רב האם זה לא נחשב הונאה, מה גם שאין הונאה לקרקעות וכו, אבל זה סוגיה אחרת...)
הוא ניסה לגייס את הכסף לקניית המבנה ממשפחתו אבל זה כמובן לא הספיק, אז הוא ניגש לחברי הכולל שלו והציע להם להשתתף איתו בקניה, בהריסה ובשיפוץ של המבנה.
היו לא קצת חברהמנים, שהצליחו לגייס מעצמם קצת כסף בשביל השקעה שהייתה נראית להם ממש בטוחה.
הוא קנה את הקרקע, לקח הלוואה מהבנק והתחיל להרוס. הוא הוציא כבר קצת כסף על עו"ד ועל הריסה, כך שבסופו של דבר הוא היה חייב לגמור את ההשקעה בשביל להחזיר לאנשים את כספם עם רווח נאה (הם חתמו היתר עיסקה, אל דאגה)
יום אחד, אחד מבעלי החסד בשכונה, ויש אומרים שהיה זה הגבאי המקומי. אמר למישהו שהוא לא מבין מה אנשים מצאו ברעיון הזה של הסופר בקצה השכונה.
השמועה החלה להתגלגל, וכדרכם של דברים מסוג זה, היא גדלה והתנפחה למימדים היסטריים.
מיד קפצו כל המשקיעים הראשונים (הלא כשירים, הלא כשירים) ואמרו למיודענו שהם רוצים את כספם. הוא ניסה להסביר להם שהוא כבר באמצע וזה לא אפשרי, אבל הם היו לחוצים על הכסף.
סופו של סיפור הוא שהרב הנחמד הנ"ל היה צריך למכור את השטח במכירי הפסד כדי להחזיר לכולם את הכסף, וכל זה בגלל אותו גבאי חסד שהיה צריך לומר שאולי זו לא השקעה טובה.
אם לגבאי החסד היה אכן נראה שיש בעיה, אשריו ואשרי חלקו, הוא עשה את שלו. והטיפשים ששמעו "אולי" וחתכו בלי לחשוב, זבש"ם.
והמסר המוצהר של הסיפור הזה, שאסור לומר למשקיעים (בכל השקעה שתהיה!) "תזהרו"!
הוא מסר חמור מאוד מאוד שיכול לשמש הרבה נוכלים. אני בטוח שלא התכוונת אליו, אבל חכמים הזהרו בדבריכם.
הסיום ההגיוני של הסיפור הוא:
סופו של סיפור הוא שהרב הנחמד הנ"ל היה צריך למכור את השטח במכירי הפסד כדי להחזיר לכולם את הכסף, וכל זה בגלל אותו גבאי חסד שהיה צריך לומר שאולי זו לא השקעה טובה. שהמשקיע התעסק עם משקיעים לא כשירים. אם הוא היה מתעסק עם משקיעים כשירים, או דואג שהמשקיעים יתייעצו (מראש) עם יועץ השקעות מנוסה, הם לא היו עושים צעדים פזיזים בגלל אמירה של גבאי זה או אחר.
מי שקצת מונח בפרטים הסיבה לכך היא שבמדינת אטיופיה
היא מדינה קצת יותר איטית ומיושנת ב לשון המעטה
כך שכדי שהמקומיים לא יתנגדו למכרה צריך להגיע איתם לסיכומים
שיעבדו שם וכדו'
וכן יצירת קשר עם הממשל שם זה דבר הרבה יותר מסובך מבמדינות המערב
כך שהתשובה לשאלה זו היא
שכל עוד ההוא לא מכר זה לא היה שווה כ"כ הרבה
ולכן היה שוה לההוא למכור את חלקו
ובאמת אז היו בודדים שהשקיעו וידעו שמסכנים מאד את כספם
אלא שכיום מי שהפך חברה זו לבאמת שווה הוא הבעלים
שיש לו כישורים מבורכים בכגון דא!!!
יש כאן עליהום נגד @איצ'ה קו המידע כביכול הייתה קריאה מצידו לא להשקיע במיזם X או ש-Y הוא נוכל. מכאן הייתה קצרה הדרך לכנות אותו "יועץ השקעות" ואף להאשים אותו בהפלת מיזמים עם סיכויים טובים כביכול.
לפי המידע שאני שמעתי בקו המידע המציאות מעט שונה, @איצ'ה קו המידע מדגיש שוב ושוב כי מי שאינו מסוגל להתמודד עם הסיכון שבאי הצלחת ההשקעה (כלומר, כל אברך ממוצע שמוגדר משקיע לא כשיר) עליו להתייעץ עם איש מקצועי חיצוני לפני השקעה במיזם עם סיכון, וודאי במיזם עם סיכון גבוה.
בראיון לגבי מכרות הזהב המסר הזה הודגש שוב ושוב, וגם המרואיינים עצמם הודו כי השקעה במכרות זהב עלולה להיות בעלת סיכון גבוה במקרים מסוימים.
מבלי להתייחס למקרה הנוכחי, בפרהסיא הציבורית נוצר מצב שכאשר @איצ'ה קו המידע מתריע כי יתכן וקיים סיכון גבוה בהשקעה פלונית, הדבר גורר בהכרח תגובות של ניקים שממהרים להכריז על ההשקעה הזו כ"נוכלות". במקרה הטוב זה נובע מחוסר הבנה של המסר, במקרה הפחות טוב זה נובע מבורות כלכלית אופיינית, לטוב ולמוטב.
חשוב להדגיש כי לא כל השקעה בעלת סיכון גבוה הינה בהכרח נוכלות, אולם קיימים מצבים שבהם השקעות בסיכון גבוה משווקות למשקיעים לא כשירים מקרב המגזר ועל כך קיימת חובה להתריע.
אני אישית מאד שומע את @איצ'ה קו המידע
גם את הדרימי קניתי דרכו לפני קצת יותר משנה
מה שלא מובן לי
זה שתכלס' התברר לכל מי שקצת בדק
שברעיון הראשוני בעליהום על ymg טענה שתפסה רבים
היא שבחיפוש ובקידוחים אחר מכרה רווחי
לא צריכים יותר מ5 /6 /7 מיליון דולר
וכאן הם גייסו הרבה יותר
וכן שצריך דוחות של הrsk
וזה אני לא מבין
הרי התברר למעלה מכל ספק שזה נכון במכרה בשלבים הראשונים
אבל פה שמדובר שכבר יש דוחות מפורטים ואפילו דוחות של הrsk כבר כמה שנים
שבהם מבואר שזה רווחי ביותר כשזה יצליח ויהיה מספיק מזומנים נזילים בשביל להריץ את המכרה
ובאמת כל השנים זה מתקדם
וכן שאחרי שידוע שזה רווחי עולה הרבה כסף הקמת המפעל (כמה וכמה מליוני דולרים)
וכן קניית החלק של השותף שהוזכר לעיל
וכן כל תקן לכל נושא במכרה
תחנת דלק שצריך
וכו' וכו'
ובכל זאת ההתכתשות של הפורום
אינה מבהירה למה ממשיכה להיות נגד
והטענה היחידה פתאום היא שלאברכים לא מתאים סיכונים
ראשית, לדעתי, גם אלו המבקרים את ההשקעה, צריכים לעשות זאת בעדינות ובהתחשבות, מתוך ידיעה שבדיון באשכול זה משתתפים כמה משקיעים (לפחות אחד מהם תושב רמות א'), וככה"נ אף האדם שעומד מאחורי המיזם עוקב אחרי אשכול זה.
טבעי שאותם אנשים, ש(היו) משוכנעים שהכסף שלהם עובד בשבילם ומביא תשואה שנתית של 25% (כפי שהובטח להם), טבעי והגיוני שהם מגוננים על ההשקעה, וכל הדיבורים אודות החששות והשאלות שמוצגות, גורמות להם לחוסר נוחות בלשון המעטה, וע"כ יש לכתוב בעדינות המתבקשת מתוך התחשבות בהנ"ל.
במקום להתביית על מילה שלא נראית לך.
תסכים עם זה שככל הנראה אדם לא חושב שיש מי שיתפתה להשקיע אם אין מינימום סביר של רווח שמובטח לו או שמסבירים לו שיקבל.
"הבטיחו" "לא הבטיחו" אולי זו פחות המילה אבל הרעיון ברור.
והמסר המוצהר של הסיפור הזה, שאסור לומר למשקיעים (בכל השקעה שתהיה!) "תזהרו"!
הוא מסר חמור מאוד מאוד שיכול לשמש הרבה נוכלים. אני בטוח שלא התכוונת אליו, אבל חכמים הזהרו בדבריכם.
שגם בהשקעה הכי בטוחה ונכונה, אם יזהירו את כולם שהיא נוכלות, היא תיפול.
ולכן צריך להיזהר לפני שאתה מכריז על מישהו שהוא נוכל
(ושוב, בעיני מכרות זהב באפריקה זה לא השקעה בטוחה בכלל. אבל המצב שבו מותר להגיד על מישהו מה שרוצים בלי להודיע לו אפילו לפני זה, כדי שיוכל להסביר את טענותיו, הוא בעייתי)
שגם בהשקעה הכי בטוחה ונכונה, אם יזהירו את כולם שהיא נוכלות, היא תיפול.
ולכן צריך להיזהר לפני שאתה מכריז על מישהו שהוא נוכל
(ושוב, בעיני מכרות זהב באפריקה זה לא השקעה בטוחה בכלל. אבל המצב שבו מותר להגיד על מישהו מה שרוצים בלי להודיע לו אפילו לפני זה, כדי שיוכל להסביר את טענותיו, הוא בעייתי)
ללמוד טכנולוגיה חדשה זה מאתגר, ולכן אנחנו כאן. בפרוג תקבלו מעטפת מלאה, מנטורים זמינים וקהילה תומכת שלא משאירה אף אחד מאחור. יצא פיצ׳ר חדש? אנחנו מיד מכניסים אותו לסילבוס! בואו ללמוד בבית של המקצוענים.
1) מנחם שמע וקרא על השקעה פלונית שצריך לברוח ממנה והמשווק שלה גנב
אבל בסוף הסיכוי הנמוך כן הפתיע, וההשקעה הניבה תשואה יפה…
שלמה שמע מכל החברים בכולל שהשקעה אלמונית היא פייק, ומי שמשקיע בה תמים
בסוף גיסו שהשקיע בה הוכיח לו שהוא מרוויח ממנה, לא הרבה אבל משהו…
גם מנחם וגם שלמה בפעם הבאה שיקבלו הצעה להשקעה שתוכתר כ״בסדנו הבאה״
יגידו לעצמם, אולי המומחים לא תמיד צודקים?
2) אברהם מאז ומעולם חשב שהוא יותר חכם מהרבה אחרים
שהוא התחתן הוא חיפש איך להשקיע במשהו פחות שגרתי ויותר נוצץ
מהר מאוד הוא הבין מחברים ומשיטוט בפרוג
שכל דבר שהוא לא השקעה פאסיבית במדדים לטווח ארוך זה לא השקעה בטוחה ולגיטימית…
בפעם הבאה שחבר שחושב באותו ראש כמוהו
יספר לו על איזה מטבע עלום שם ועל האפשרות למנף בו פי כמה
הוא לא יבין את ההבדל לשווער שלו שהשקיע בקרקע איפשהו, ופרוג כתבו על זה מסוכן
ויגיד ״גם לי מותר״…
כן, יש בדוגמאות קצת הקצנה, זה לצורכי המשל בלבד
תשתדלו לזרום עם הרעיון ולא להיתקע על הדוגמאות
השאלה היא על המקרו ולא על המיקרו…
אז מה כן?
א. כל עוד שהמשווק שיקר בפרט אחד או הציג מצג שווא
חשוב מאוד להביא לידיעת הציבור שמדובר בנוכלות או לכל הפחות באדם לא ישר
ב. אבל אם אין שום פרט לא נכון והכל ידוע וברור מראש וניתן לבדיקה עצמאית
חשוב לספר ולהביא לידיעת הציבור שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה
או אפילו רק בסיכון לתשואה נמוכה
ובעיקר להשקיע בהנגשת ידע על מה כן מחד.
שכמו שהגדיר @השקעות R הון מעולה כאן…
ובחינוך פיננסי לצניעות פיננסית מאידך.
שעשרת הכללים של הפורום להגנת הצרכן החרדי
מעבירים את המסר מעולה
משום מה הכללים המקוריים נוסחו על נדל״ן
התאמתי אותם לכל השקעה שהיא @איצ'ה קו המידע מקווה שזה בסדר…
1) התייעצו!
לעולם אל תשקיעו באופן פזיז, תמיד קחו את הזמן לבדיקה עצמאית.
2) בחרו ייעוץ אובייקטיבי:
התייעצו אך ורק עם מומחים (יועצי השקעות, רו״ח או עו״ד) שמייצגים את האינטרסים שלכם ולא הומלצו ע״י המשווק.
4) בדקו עלות כוללת:
בדקו את כל העלויות הנלוות להשקעה, כולל דמי ניהול, עמלות סמויות, מיסים וריביות, כדי להבין את התשואה הריאלית האמיתית.
5) התאמה אישית:
אין עסקה המתאימה לכולם. בחנו כדאיות כלכלית של העסקה באופן עצמאי וודאו שהיא עומדת ביעדים הפיננסיים שלכם.
6) השוו את מחיר העסקה:
בצעו סקר שוק עצמאי והשוו את עלות ההשקעה לאלטרנטיבות דומות.
7) בחינת מצב השוק המקומי:
היזהרו מהשקעה בסקטורים הסובלים מעודף היצע, שכן הם עלולים להוביל לירידת ערך מהירה וקושי במימוש.
8) יכולת עמידה בעסקה:
וודאו שיש לכם יכולת לעמוד בתנאי העסקה ולהשלמתה, ושיש לכם "רשת ביטחון" כלכלית למקרה שהתשואה תהיה שלילית או נעולה במועד המתוכנן.
9) אמינות המשווק:
אל תסתמכו על המלצות המשווק. בדקו את הרקע שלו בעזרת אנשי מקצוע וחברים מנוסים וודאו שאין לו היסטוריה של קשיים כלכליים או משפטיים.
10) בדיקת מסמכים וחוזים:
בצעו בדיקה מעמיקה של כל מסמך לפני החתימה עם עו"ד או מומחה בתחום, והימנעו מחתימה על מסמכים עם תנאים לא ברורים או שמגבילים את זכויותיכם.

Reactions: S Schwam ו-איש ירושלמי2 //