מסורת הזוי! דעת ה"בת עין" על דיבור בשפה הערבית.

[עץ יפה]

כל העניין שיש אנשים שלא מדברים עברית ואפילו חלקם נלחמים על זה
זה בגל שמי שכתב את השפה העברית הוא היה
אפיקורסות והוא כתב את זה בשבת
לכן קוראים לזה שפה טמאה

 

[אור אורות]

האמוראים והתנאים בא"י באיזה שפה דיברו?

יוונית, מעורבת עם שפות אירופאיות אחרות וקצת לשון הקודש.


בכל אחת מע' השפות ותולדותיהם יש טומאה שמזיקה למי שמדבר בה, באנגלית, בערבית, ברוסית, ובכל שפה.

 

[מקצה הארץ-:)]

יוונית, מעורבת עם שפות אירופאיות אחרות וקצת לשון הקודש.


בכל אחת מע' השפות ותולדותיהם יש טומאה שמזיקה למי שמדבר בה, באנגלית, בערבית, ברוסית, ובכל שפה.

מקור

 

[מאן דאמר]

החידושי הרי"ם אמר על השפה הצרפתית שמושכת לעבירות.

וכמו שאמרו כאן:

בכל אחת מע' השפות ותולדותיהם יש טומאה שמזיקה למי שמדבר בה, באנגלית, בערבית, ברוסית, ובכל שפה.

מצד שני, אנו רואים שהסנהדרין היו בקיאים בשבעים לשון.

 

[אור אורות]

כל אחת מהלשונות יש בה טומאה.
הסנהדרין היו צריכים להיות בקיאים בע' לשון.

 

[מאן דאמר]

אכן.

כמדומני שכתוב שכל שפה מושכת למידה שאותה אומה פגומה בה.

 

[אור אורות]

מקור

למה? לזה שיש טומאה או לזה שדיברו אז יוונית?
לזה שיש טומאה - בעיקר ספרי חסידות במאד הרבה מקומות, יש עוד מקורות.
לזה שדיברו יוונית, יש כל מיני מקורות אבל בעיקר הלשון של חז"ל מלא במילים יווניות (ביניהם המילה סנהדרין שבמקורה היא סנהדראוס), ובבדיקה במקורי המילים (או ב"ערוך" וכדו' או במילונים..) רואים שזה מעורב מעוד הרבה שפות אירופאיות.
אחד המקורות שכתוב מפורש שדיברו יוונית: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן: אַלְפָ"א, בֵּיתָּ"א, גַּמְלָ"א [נ"א: אַלְפָ"א, בֶּיטָ"א, גַּמָּ"א]. (משנה שקלים ג,ב. בבית המקדש) פירוש הרע"ב:
יונית כתוב עליהן - היו רגילים ביונית משום דכתיב יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת ישכון באהלי שם [מגילה ט], ואין לך לשון יפה בבני יפת כמו לשון יונית:

 

[איש פנינים]

לא ברור למה האידיש קדושה יותר מהעברית.

רוב מוחלט של המילים העבריות הן לשון הקודש.
גם מה שאותו האיש המציא או שיבש מקורו ושורשו בלשון הקודש.

דוגמא לדבר: חשמל. בלשון הקודש זה ביטוי שנאמר על מלאכים במרכבות יחזקל.

אותו האיש שאל את המשמעות של הברק והמהירות. (וחטא בכך למשמעות האמיתית , חש - מל)

 

[משפחה ברוכה]

אותו האיש שאל את המשמעות של הברק והמהירות. (וחטא בכך למשמעות האמיתית , חש - מל)

ליתר דיוק: את המילה הזו הכניס י. ל. גורדון, וזאת, כי בתרגום השבעים המלה הזו בספר יחזקאל מתורגמת אלקטרון.
אגב,
את המילה עגבניה המציא ביאליק, והרבה מהמילים החדשות המציאו הסופרים ולא בן יהודה עצמו.
בינהם אוריאל אופק, קיפניס, ועוד.
להבדיל, שמעתי שגם בחזון איש מוצאים מילים חדשות.
(ובפיוטי הקדמונים ובפרט הקליר מוצאים הרבה מילים חדשות ואכמ"ל)

 

[גלגל הצבעים]

לא ברור למה האידיש קדושה יותר מהעברית.

רוב מוחלט של המילים העבריות הן לשון הקודש.
גם מה שאותו האיש המציא או שיבש מקורו ושורשו בלשון הקודש.

דוגמא לדבר: חשמל. בלשון הקודש זה ביטוי שנאמר על מלאכים במרכבות יחזקל.

אותו האיש שאל את המשמעות של הברק והמהירות. (וחטא בכך למשמעות האמיתית , חש - מל)

ואגב מי שמשבש ביטויים...
''אותו האיש'' זה תואר ששמור למישהו מסויים

 

[מקצה הארץ-:)]

ליתר דיוק: את המילה הזו הכניס י. ל. גורדון, וזאת, כי בתרגום השבעים המלה הזו בספר יחזקאל מתורגמת אלקטרון.
אגב,
את המילה עגבניה המציא ביאליק, והרבה מהמילים החדשות המציאו הסופרים ולא בן יהודה עצמו.
בינהם אוריאל אופק, קיפניס, ועוד.
להבדיל, שמעתי שגם בחזון איש מוצאים מילים חדשות.
(ובפיוטי הקדמונים ובפרט הקליר מוצאים הרבה מילים חדשות ואכמ"ל)

לא יודע אם שינו, יש מילים מסוימות שאליעזר ב"י או מי מאותם 'נאורים' שחידש והשריש בציבור.
ויש מחכמי ישראל נזהרים לא לאומרם.
למשל (מה שעולה לי עכשיו) "עגבניה" - לא ב"י המציא אותה אבל זו דוגמא לעיוותים שונים.

ספוילר: עגבניה צומחת בגינה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה, כמו בגרמנית Liebesapfel שתרגומו "תפוח אהבה".

ראובן סיוון מספר שהשם עגבנייה לא מצא חן בעיני תושבי הארץ, ודוברי העברית נמנעו מלהעלות את המילה הגסה הזאת על שפתותיהם במשך שנים. אחד המתנגדים למילה היה אליעזר בן־יהודה, ובביתו כינו את הירק הזה בשם בַּדּוּרָה על פי המילה הערבית בנדורה. בסופו של דבר ניצחה העגבנייה את הבדורה, ונותר עוד ויכוח על הסיומת: המשורר ביאליק לא אהב את הסיומת ־יה, לכן בשיר הילדים הידוע שלו "בערוגת הגינה" הסלק אינו רוקד עם עגבנייה אלא עם "עגבנית"

ראיתי את זה בכמה מקורות.
לא שזה נ"מ.. זנו"ט.

 

[Tweenset]

בעל ה'חידושי הרי"ם זצ"ל דיבר בטיש של ראש השנה והאריך בנושא "ראדישע חלות" (חלות עגולות)
והוציא גימטריות מהמילה ראדיש.
היה שם אחד שהתרעם בליבו על כך שהרבי אומר דברים שבקדושה על מילה בפולנית.
הרבי הרגיש בזאת ואמר שכתוב "והיו לטוטפות בין עיניך"
פירוש רש"י -
טוט בכתפי = שתיים
פת באפריקי = שתיים
ביחד ארבע. לרמז על 4 פרשיות בתפילין.
כתפי ואפריקי אלו 2 שפות אפריקאיות. ואיך זה ייתכן ששפות אפריקאיות יקבלו אחיזה בתורה?
אלא ההיפך, שכל שפה צריכה שתהיה לה אחיזה בקדושה. וכמה אחיזה שיש לה משפיע על הקדושה של אותו עם שמדבר בשפה.
לכן רש"י השתדל לשלב מילים בצרפתית בפירוש שלו, כדי להעלות את הקדושה של העם הצרפתי. שלפני כן הם היו הרבה יותר פרוצים, אך בזכות רש"י הם התעדנו.

עד כאן.

אפשר להוציא מזה את ההבנה כמה הקשר ללשון הקודש חשוב, וכמה השפה שמדברים בה משפיעה.

 

[אזרח ותיק]

בן יהודה המציא בסה"כ פחות מ-300 מילים, מתוך יותר מ-45,000

 

[מישהו12]

אידיש מקורה בגרמנית, ושינו אותה כדי להיבדל מהגוים
עברית מקורה מלה"ק, ושינו אותה כדי להידמות לגוים \ להיבדל מהיהודים

באיזה שלב בדיוק שינו אותה?
היסטורית, בבקשה.

השימוש בשפה העברית מעולם לא נפסק, לאורך כל הדורות יהודים השתמשו בעברית (ולכן גם אליעזר בן יהודה אינו "מחיה" השפה העברית), שפה היא דבר משתנה (העברית של החומשים אינה העברית של הנביאים, וגם בתוך הנביאים יש שינויים, העברית של המשנה שונה עוד יותר, של הראשונים עוד יותר, של האחרונים עוד יותר...), וכמובן שרק שינויים ששייכים לרוח עם ישראל יקלטו בה לאורך הדורות.

אליעזר בן יהודה וחביריו שינו דברים, אין ספק, ודברים אלו אינם עברית יותר מאחרים (למה "תחפיף" זה יותר עברית מ"שמפו" או "ריבה" מ"JAM"?), אבל גם בתנ"ך, במשנה, בראשונים, באחרונים, מובאות מילים לועזיות בפירוש. (האחשדרפנים [אסתר למשל] פוליטיקין [אנשים חשובים, בהחלט ניתן לקשר למשמעות המודרנית של המילה. משנה תרומות] וכו').

השפה שאנחנו מדברים בה היום היא לשון הקודש, באופן מובהק (שוב, תנסה לדקור היסטורית את הרגע על ציר הזמן בו לדעתך התבצע השינוי. בדיוק כמו שאליעזר בן יהודה לא "החיה" את השפה, ככה גם אין רגע שאתה יכול להגיד שהיא התהפכה), עם מילים לועזיות פחות או יותר, ושיבושים כאלו ואחרים, אבל כאלו דברים היו לאורך כל ההיסטוריה.

 

[מישהו12]

יוונית, מעורבת עם שפות אירופאיות אחרות וקצת לשון הקודש.

מה????

להפך, דיברו עברית, עם השפעות יווניות, ארמיות, וכדומה.

לזה שדיברו יוונית, יש כל מיני מקורות אבל בעיקר הלשון של חז"ל מלא במילים יווניות (ביניהם המילה סנהדרין שבמקורה היא סנהדראוס), ובבדיקה במקורי המילים (או ב"ערוך" וכדו' או במילונים..) רואים שזה מעורב מעוד הרבה שפות אירופאיות.

הדא הוא דאמרן. זה לא יוונית מלאה במילים עבריות. זו עברית (במשנה) וארמית (בגמרא) עם מילים יווניות פה ושם

מצד שני, אנו רואים שהסנהדרין היו בקיאים בשבעים לשון.

זה לא ראיה.
הם גם נדרשו לדעת כישוף...

להבדיל, שמעתי שגם בחזון איש מוצאים מילים חדשות.

להבדיל? ולא קרב זה אל זה.

 

[אות וסמל]

אז זהו ! זה בדיוק מה שכתבתי !
עברית בנויה על לה"ק, אך שינו אותה [בן יהודה] למטרה מוצהרת מאד....

למעשה מי שהכניס לימוד עברית לישיבות זה מרן החזו"א עם המשל המפורסם של החיל שפונה לאחור בשדה הקרב כי להסתער מחדש.
ז"א שהוא גם הבין שזה איזה סוג של ויתור וחוסר ברירה כדי לנצח בחזיתות אחרות.
אבל ממש לא השפה שדיברו בה אבותינו ואבות אבותינו

עברית היא שפה לאומית זה היה חלק מהחזון הלאומי של ראשי הציונות

ועדיין
דוברי עברית של ימינו מבינים את הפסוקים בתנ"ך
יותר מדוברי שפות אחרות

 

[אות וסמל]

יוונית, מעורבת עם שפות אירופאיות אחרות וקצת לשון הקודש.
.

גיבובי דברים.
התנאים דיברו בלשון הקודש-בעברית!!! מעורבת ארמית
ע"ע תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי

 

[אות וסמל]

אגב, בעיני כל מלחמת השפות היא משל למה שקורה עכשיו לנו כציבור החרדי.
אם אז היינו אנחנו, היראים לדבר ה', לוקחים יוזמה
ות"ח היו מסדרים את המילונים של השפה העברית, ודאי הכל היה על טהרת הקודש! (ראו אצל הגרב"צ מוצפי שמקפיד לומר בנדורה או טומטו)
אבל לקחנו צעד אחורה במקום ליזום
ואלה התוצאות, המשכילים והמחדשים הכניסו לשפה ביטויים בעייתיים והיום משתמשים בהם בלית ברירה.
וכך היום
אם לפני 25 שנה היינו יוזמים חוק להסדרת מעמד לומדי התורה- לא היינו מגיעים למצב הנורא של בחורי ישיבה בכלא.

 

[מישהו למעלה]

אם לפני 25 שנה היינו יוזמים חוק להסדרת מעמד לומדי התורה

עשו את זה

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם – המכלול

www.hamichlol.org.il

הבעיה היא שבג"ץ פסל את החוק

 

[אור אורות]

להפך, דיברו עברית, עם השפעות יווניות, ארמיות, וכדומה.

התנאים דיברו בלשון הקודש-בעברית!!! מעורבת ארמית

תכתבו מקורות בבקשה.
כתבתי מקור מהמשנה בהודעה, ואני לא מתכוון להיכנס פה לפולמוסים תורניים, לכן לא הרחבתי במקורות ודוגמאות.
למי שממליץ לעיין בגמ', אשמח לשמוע את מקור המילים פנס, ספסל, גלוסקא, ולא אסבך אותו עם מילים אפילו לא כמו לשאול מה זה רונקי, או לפס, ארט, וכו' ואיפה המילים האלה מוזכרות