דרוש מידע שידוכים- אח/ות שרוצים לעקוף והגדול נפגע -דעתכם!

אני מדבר מפוזיציה של אח שנעקף.
הדגשתי את דעתי שאי אפשר למנוע מאח את זכותו לתחתן. יש משפחות שכולם מחכים לאח בן ה30 שיתארס.
זה נורמלי? אין ספק שזה כואב וקשה, אבל מה אשם האח שבסך הכל רוצה להתחתן?
אחרי שהאח כבר התחתן, הוא חייב לנהוג ברגישות המקסימלית כלפי הנעקף,
אבל אחרי שכבר התחתן, הוא חייב לנהוג באחיו במקסימום רגישות שרק אפשר,
אי אפשר לתאר את הכאב וההרגשה של אח שנעקף שאחיו מתנהג כלפיו בחור רגישות,
זה המינימום של בן אדם לחבירו.
 
מותר לעקוף רק בהסכמה של הנקעף
לא בטוחה, אם רב אמר - אז הוא לקח בחשבון את ה'אי הסכמה' של הנעקף ובכל זאת הורה לעקוף,
לא שזה סותר את הרגישות שצריכה להיות.
זה כמובן במידה וסיפרו לרב על ההתנגדות של הנעקף
 
לא בטוחה, אם רב אמר - אז הוא לקח בחשבון את ה'אי הסכמה' של הנעקף ובכל זאת הורה לעקוף,
לא שזה סותר את הרגישות שצריכה להיות.
זה כמובן במידה וסיפרו לרב על ההתנגדות של הנעקף
לא אמרתי שכיש היתר מרב שמכיר את הנפשות שאסור
וגם אז כדאי להתנהג ברגישות יתר
לסיכום את המחילות וההסכמות צריך לקבל מהבחורים/ות בני ה20 ומעלה שמונעים מהם להתחתן,
שזה הרבה יותר גרוע מלהתחתן לפני האח הגדול יותר.
כנראה שמעולם לא היית האח התוקע
 
אותי ב"ה עקפו 2 -היה לי עם זה מאד קל!!!
אבל אני בטוחה שהיה לי קל מאד לוותר מכיוון שאני חיכתי לאחותי והיה לי מאד קשה עם זה
ולא רציתי שאחרים יעברו את הקושי שאני עברתי!!!!!!
מצד הסביבה היה לי קשה ועדיין קשה עם כל הרחמים הנוטפים...
מכאן אני רוצה לבקש מהציבור שהדבר שהכי קשה לי זה הרחמים
שמעתי כבר כמה חברות שנמנעו ללכת לחתונות של אח או אחות
כי אין להן כוחות להתמודד מול ה"דודות" שחונקות מרחמים.
 
אותי ב"ה עקפו 2 -היה לי עם זה מאד קל!!!
אבל אני בטוחה שהיה לי קל מאד לוותר מכיוון שאני חיכתי לאחותי והיה לי מאד קשה עם זה
ולא רציתי שאחרים יעברו את הקושי שאני עברתי!!!!!!
מצד הסביבה היה לי קשה ועדיין קשה עם כל הרחמים הנוטפים...
מכאן אני רוצה לבקש מהציבור שהדבר שהכי קשה לי זה הרחמים
שמעתי כבר כמה חברות שנמנעו ללכת לחתונות של אח או אחות
כי אין להן כוחות להתמודד מול ה"דודות" שחונקות מרחמים.
כמה מילים:
[הועתק מתוך מאמר שלם]

לא סתם כתוב "... כקריעת ים סוף",
הכי קל לטבוע בתקופה שהכי צריך לצוף.
לאלה שחווים את הכאב בדבר אי אפשר לתאר,
מבטים דוקרים, חפירות אינסוף והשעון הממהר.
"בקרוב אצלך" הנצחי שאוכל את הלב מבפנים,
שבפועל עונים "אמן" עם חיוך על הפנים.
פה בא בעיקר מבחן האמונה האישי,
שהשם נותן בשבילו כוח מתאים ואנושי.
לכל אחד יש מושלם אחר ומיוחד בשבילו,
צריך לעשות את העבודה שלנו ולהשאיר להשם את שלו.

המון הצלחה לכולם!
 
כמה מילים:
העתקתי מתוך מאמר

לא סתם כתוב "... כקריעת ים סוף",
הכי קל לטבוע בתקופה שהכי צריך לצוף.
לאלה שחווים את הכאב בדבר אי אפשר לתאר,
מבטים דוקרים, חפירות אינסוף והשעון הממהר.
"בקרוב אצלך" הנצחי שאוכל את הלב מבפנים,
שבפועל עונים "אמן" עם חיוך על הפנים.
פה בא בעיקר מבחן האמונה האישי,
שהשם נותן בשבילו כוח מתאים ואנושי.
לכל אחד יש מושלם אחר ומיוחד בשבילו,
צריך לעשות את העבודה שלנו ולהשאיר להשם את שלו.

המון הצלחה לכולם!
עדיין לא נעים לקבל מחמאות כגון: "אל תגלי לאף אחד, את הכי יפה, יותר מכולן".
אני ב"ה שמחה ומאושרת ואנשים לא מאמינים לגילי
אבל שאנשים כל הזמן "מזכירים" לך כמה את מסכנה.
אני מעדיפה להשאר בבית ולא ללכת לחתונה ולחזור תשושה ריגשית....
 
עדיין לא נעים לקבל מחמאות כגון: "אל תגלי לאף אחד, את הכי יפה, יותר מכולן".
אני ב"ה שמחה ומאושרת ואנשים לא מאמינים לגילי
אבל שאנשים כל הזמן "מזכירים" לך כמה את מסכנה.
אני מעדיפה להשאר בבית ולא ללכת לחתונה ולחזור תשושה ריגשית....

מצורף המאמר השלם:
מקווה שיעזור לאי מי מהניקים פה והיה זה שכרו של הכותב [לא אני...]
ואם לא נראה לך אל תפתח את הספולייר כי זה לגלול...

שידוכים זה מושג שהוא עולם שלם,
מורכב מהמון חלקים שמאף אחד אי אפשר להתעלם.
אם זה עדה, גובה, סגנון ומשפחה,
אם זה גיל, יופי, אופי וסוג השיחה.
כל אחד לחוד על בן אדם המון אומר,
ולכל אחד קריטי משהו אחר.
הניסיון לא להיות שטחי ולהתמקד בפנימיות,
תוך הבנה שזה לא פחות חשוב החיצוניות.
תקופת השידוכים היא בין הקשות ביותר,
הכל חשוב ותמיד צריך על משהו לוותר.
כולם יודעים שלכל אדם יש את הצורך שלו,
שהוא יכול להוריד או להיפגש רק בגללו.
תפילה היא המפתח הראשי בסיפור,
זה לא באמת תלוי בסוג העניבה או האיפור...
מגיל 0 מתפללים על שידוך טוב,
בעיתו ובזמנו, ובגיל המתאים – גם בקרוב.
להיכנס לתקופה הזאת זה לחוות את כל קשת הרגשות,
משמחה, ציפייה והתרגשות עד התחושות הקשות.
יכול להיות המון כאב, הרבה אכזבה,
דחייה מהצד השני, המתנה לתגובה .
לא סתם כתוב "... כקריעת ים סוף",
הכי קל לטבוע בתקופה שהכי צריך לצוף.
לאלה שחווים את הכאב בדבר אי אפשר לתאר,
מבטים דוקרים, חפירות אינסוף והשעון הממהר.
"בקרוב אצלך" הנצחי שאוכל את הלב מבפנים,
שבפועל עונים "אמן" עם חיוך על הפנים.
הקשה ביותר הוא החוסר ודאות ,
בשידוכים יש לזה המוןןן משמעות .
פה בא בעיקר מבחן האמונה האישי,
שהשם נותן בשבילו כוח מתאים ואנושי.
ההבנה שהטוב ביותר שונה מאחד לשני,
עוזרת לשאלות רבות ובעיקר ל"מי אני".
לכל אחד יש מושלם אחר ומיוחד בשבילו,
צריך לעשות את העבודה שלנו ולהשאיר להשם את שלו.
לשים דגש על 'מזווגים לאדם לפי מעשיו',
ולזכור שזה לפי ההתנהגות של עכשיו.
לא משנה כמה נפילות היו בחיים,
אם הם גרמו לעלייה ושינויים.
כמה שמשקיעים יותר מאמץ והתגברות,
מגדילים את הסיכוי לטוב ביותר ואת האפשרות.
כגודל האמונה וככל שסומכים יותר על אלוקים,
ככה הצורך בהשתדלות יורד לפחות חלקים.
הידיעה שהשם דואג לכל אחד כאילו הוא יחיד,
גורמת להכל להראות הרבה פחות מפחיד.
כל מה שנדרש בשלב הזה הוא להשקיע בתפילות,
לפרט כל פעם את הרצונות והשאיפות הגדולות.
לשחרר את השליטה ואת הצורך לדעת הכל.
ולאפשר להקב"ה לתת לנו את מה שיכול...
 
בל אחרי שכבר התחתן, הוא חייב לנהוג באחיו במקסימום רגישות שרק אפשר,
אי אפשר לתאר את הכאב וההרגשה של אח שנעקף שאחיו מתנהג כלפיו בחור רגישות,
זה המינימום של בן אדם לחבירו
ברור-----------
 
וודאי שצריך לחשוש מקפידא
"אני מקפיד עליך אם אתה לא מביא לי כל יום 20 ש"ח"
משפט שפעם שמעתי ממשהו שאוסף כסף

ברור שאין מקום לחושש (נכון?)

למה?

כי אין לו את הזכות לבקש!

בחור מועד שישי שלא מתארס (או אצל החסידים קיבוץ א') מקפיד על כל בחור צעיר שמתארס (וזה באמת קשה) יש לו את הזכות?

ברור שלא

יש לחשוש מקפידא?

שוב ברור שלא!

מגיע אח שזה יותר קרוב יש מקום לשאול רב/מנהיג/ראש ישיבה אבל אם הרב אומר שמותר ברור שמותר!

מקום לחשוש? מה עובר??????
 
תכלס' בלי קשר לקפידות ולהסכמות ברור שזה קשה לגדול שנעקף, וזה הכי טבעי בעולם, אבל איך מצמצמים את הקושי בכל פעם שהזו"צ מגיע לשבת? האם זה רק תלוי באח העוקף שעליו מוטלת האחריות לכבוד אחיו הגדול?
 
אין ספק שזה מצב שקשה לכולם.
אמנם אמר לי פעם בחור, שמצב כזה שכל האחים והאחיות שאחריו יתקעו בגללו, זה קשה מאוד גם בשבילו, לא רק לאחים ואחיות שלו.
מספיק מה שהוא עובר. לחשוב שכולם אחריו יהיו תקועים בגללו? זה לא בשבילו!

כמדומני שהרבה פעמים חסרה הפרדה. אני זה אני, והיא זה היא, גם אם היא אחותי.
לי יש את החיים שלי, ולה יש את החיים שלה.

לעקוף זה דבר קשה, גם לעוקף גם לנעקף וגם להורים.
אבל זה לא שהעוקף עושה משהו ישיר לנעקף.
אלא הוא ממשיך בחיים של עצמו, ועל ידי כך נגרם בעקיפין קושי לגדול.
ואלו אם הגדול מנסה למנוע עקיפה, הרי שהוא באופן ישיר נכנס לחיים של הצעיר, ועוצר לו את החיים.
ורבים כאלה שחיכו בגלל אח או אחות, הפסידו הצעות טובות מאוד.
וכשהגיעו סוף סוף לשידוכים, לא רק שעברו מה שעברו כמה שנים טובות, אלא שכבר היו הצעות פחותות.

לאחר מעשה, הכל כמובן משמים!
מדברים כאן על מראש, ועל קפידות ועל מחילות.
 
אם כבר האשכול הוקפץ ופעיל,
בת דודה שלי, בת גילי (אני נשואה כבר 8.5 שנים עם ילדים, ב‘‘ה) , היום מתארס האח השלישי שעוקף אותה...
אח אחד שעקף כבר אבא, השני מתחתן בעוד מס‘ חודשים והשלישי מתארס היום.
אין לנו קשר רציף ביום יום, רוצה מאד להתקשר או לכתוב לה אבל לא רוצה לדרוך על הפצעים..
אשמח מנסיון הנעקפים להמלצה על מה שבאמת עשה לכם טוב לשמוע בכזה מצב,
ולהכוונה איך להתנהג בסיטואציה כזו.
 
אם כבר האשכול הוקפץ ופעיל,
בת דודה שלי, בת גילי (אני נשואה כבר 8.5 שנים עם ילדים, ב‘‘ה) , היום מתארס האח השלישי שעוקף אותה...
אח אחד שעקף כבר אבא, השני מתחתן בעוד מס‘ חודשים והשלישי מתארס היום.
אין לנו קשר רציף ביום יום, רוצה מאד להתקשר או לכתוב לה אבל לא רוצה לדרוך על הפצעים..
אשמח מנסיון הנעקפים להמלצה על מה שבאמת עשה לכם טוב לשמוע בכזה מצב,
ולהכוונה איך להתנהג בסיטואציה כזו.
כמו שפצוע על כל צד שתשכיב אותו יכאב לו, אין באמת מה לעשות, מה שלא תעשו יכאיב.
הכי טוב זה לכתוב מזל טוב על האח, שמחתי לשמוע, ובלי לסיים "בקרוב אצלך" (אפשר לסיים מחכה לפגוש אותך וכד')

והאמת גם זה לא יהיה נכון ב100% כי תמיד יהיו כאלו שישתוקקו לברכות, וייפגעו למה את לא מאחלת...
מה שבטוח הכי גרוע להתעלם, ותמיד טוב להתפלל לפני.
 
אם כבר האשכול הוקפץ ופעיל,
בת דודה שלי, בת גילי (אני נשואה כבר 8.5 שנים עם ילדים, ב‘‘ה) , היום מתארס האח השלישי שעוקף אותה...
אח אחד שעקף כבר אבא, השני מתחתן בעוד מס‘ חודשים והשלישי מתארס היום.
אין לנו קשר רציף ביום יום, רוצה מאד להתקשר או לכתוב לה אבל לא רוצה לדרוך על הפצעים..
אשמח מנסיון הנעקפים להמלצה על מה שבאמת עשה לכם טוב לשמוע בכזה מצב,
ולהכוונה איך להתנהג בסיטואציה כזו.
הכי טוב זה לכתוב מזל טוב על האח, שמחתי לשמוע, ובלי לסיים "בקרוב אצלך" (אפשר לסיים מחכה לפגוש אותך וכד')
אולי ניתן לסיים אני פה לכל עזרה שתצטרכי וכיוצ"ב
ואגב לי יש קרובת משפחה בת 34 שעקפו אותה 5 ויש עוד 2 שעכשיו בשידוכים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה