יזמות פודקאסט מעורר השראה עם הפּוּבְּליציסט ומוביל מיזמי אֶקְסְפּוֹ ו ״זֶה מִזֶּה״ רפאל וואהל מדבר על הכל

מצב
הנושא נעול.
בפודקאסט הוא אומר שבאיכות לא צריכים להתפשר.
אבל במחיר סיפר שהסטמאר רב אמר
שמותר להוריד ממעשר את ההפרש.
 
אתה רוצה לקחת כספי צדקה קדושים, כספי ציבור, ולתת אותם לבעל עסק שמוכר מוצר יקר / לא מוצלח?
(לדברי וואהל שצריך לפרנס את העסק רק כי הוא חרדי, גם אם הוא יקר ולא איכותי)
לי כאדם פרטי יש זכות לקנות או לא לקנות אצל חרדי, (באופן אישי אני נוטה לקנות)
אבל אני בהחלט חושב שעל מנהל מוסד החובה להעדיף חרדי, אם הוא עונה על הדרישות.
 
לי כאדם פרטי יש זכות לקנות או לא לקנות אצל חרדי, (באופן אישי אני נוטה לקנות)
אבל אני בהחלט חושב שעל מנהל מוסד החובה להעדיף חרדי, אם הוא עונה על הדרישות.
בדיוק להיפך. כספי ציבור הם קודש קודשים. יש להשתמש בהם רק לייעוד המקורי שלהם. לא לבזבז אפילו שקל אחד מהם על מטרה אחרת (ובטח כשזה סתם מעשיר אדם שבחר להקים עסק לא יעיל)
 
קצת ללבות את הריתחא...
 
בעבר העולם היה קפיטליסטי לחלוטין, אבל היום המדיניות אפילו באמריקה מלכת הקפיטליזם - אמריקה תחילה, למרות שזה יקר יותר, כי לפעמים אם תלך רק לפי הזול אז המדינות העניות בסוף יאכלו את המדינות החזקות, וזה מה שקרה עם סין. בהתחלה היא הייתה רק המפעל של העולם, ואז הם לקחו את המידע ואת הטכנולוגיות, והיום ארצות הברית נלחמת איתה על ההובלה, ומשתמשת בכלים ממש לא קפיטליסטים לשמר את העליונות האמריקאית.
והכלכלנים מנסים לשבור את הראש מה ההגיון להחזיר את כל העבודות לארה"ב
כי זה נוגד כל הגיון כלכלי

לא מצאתי כלכלן שהצליח להסביר את זה
 
אתה מעלה טיעונים נכונים.

אני מנסה להבין מה תגיד על המוסדות שמגלגלים מילארדים בשנה, (שכ"ל,תקציבים ותרומות מהארץ ומחו"ל)
למה שהכסף הזה לא יתועדף למגזר החרדי?
כאן לא מדובר ב'איש אחד' והם רק מחזירים כסף שגבו באמצאות שכ"ל ותרומות.
איך תגיב אם תרמת 20000 ₪ לבניית בית המדרש של הקהילה שלך,
ואז שמעת, שהחליטו לרכוש את הקרמיקה אצל החבר של מנכל הבית מדרש "הוא היימישע", ב20000 ש"ח יותר מאשר יכלו לשלם ברמלה?

נראה לך בסדר? לי זה נשמע גזל מוחלט.
 
אני לא זה שביקש להתעשר. כתבו פה בשם וואהל שהוא מציע דרך להתעשר. אז ניסיתי לפתוח את זה לדיון.
עכשיו הבנתי אותך.

ובכן, לא הבנת אותי נכון, כי כשכתבתי
מכיון שכל מי שעוסק בלסייע ליהודים להתפרנס בכבוד ואפי' להתעשר.
התכוונתי: לסייע ליהודים להתפרנס בכבוד - רפאל וואהל. ואפילו להתעשר - אלי אלימלך, שמדבר באובססיביות על הענקים שכבשו את העולם.
ציינתי שזו הסיבה שלדעתי לא ראוי להשתלח ולתקוף אישית לא אותו ולא אותך.

רק חבל שמכל ההודעה שכתבתי בחרת להתמקד רק בשתי המילים הללו...

ועדיין הינך מתעקש לכתוב
זה בסדר גמור.
אבל וואהל רוצה שהבעלזער הזה יקנה אצל חבריו גם אם הם מוכרים ביוקר, ובאיכות ירודה
אז שירצה עד מחר...
בתכל'ס הרצונות שלו לא עובדים.
המציאות הוכיחה שהאקספו גורם את ההיפך, בעלי עסקים השקיעו המון כדי להציג את מוצריהם/שירותיהם בצורה איכותית.
אתה יכול להיות בטוח שגם בגור ובקרלין משקיעים בעלי הדוכנים את מיטב כוחותיהם כדי להרשים את אנ"ש (במלעיל) לרכוש את מוצריהם, והם לא מסתמכים על הטענה הנבובה של לרכוש מהיימישע.
או למשל @חרש עץ שציין שהוא מתכונן להציג באקספו הבנייה, לא שאלתי אותו אבל אני משוכנע שגם אתה תסכים שהוא עושה הכל כדי לשכנע את הגדולים שיהיו שם שכדאי להם לעשות איתו עסקים, הוא לא בא לשם על סמך השיטה הקומוניסטית של "בגלל שאני חרדי תקנו אצלי".

למה לערבב בין כל המסרים ולכתוב שוב ושוב נגד הכל?
למה לכתוב כותרת בסגנון "החזון האחר לאקספו"?
הרי אתה מודה שאקספו זה טוב, וגם לא הצגת חזון מעשי אחר. כלומר את החזון כתבת, אבל דרך מעשית לא הצגת.
למה לכתוב שוב ושוב נגד הסרבלים הכחולים אם גם אתה מודה
שכנגד כל אדם בעל פוטנציאל להקמת חברת ענק גלובלית
יש מאתיים שהפוטנציאל שלהם הוא להקים עסק גדול או בינוני שמתחיל עם סרבל כחול כמו למשל חנות גדולה לחומרי בנין/רשת סופרמרקטים/מאפיות קטנה/וכו', ושגם את זה צריך לעודד ולדחוף.
ויש חמש מאות שמסוגלים להיות שרברבים או טכנאים מקצועיים/נהגי משאיות/רצפי בלטות עם ידי זהב שהינן מלאכות המכבדות את בעליהן, ובמקום לעסוק בזה הם מתביישים בגלל פאסט נישט ומסדרים מדפים בסופר לפנות בוקר כשאף אחד לא רואה, או לומדים עם ילד בשעות הערב כי זה בתחום התורני, או עוסקים במקצוע השנוריזם המהולל והידוע לשמצה, אז גם את זה צריך לפמפם ולעשות משהו בנדון.

אם תחדד על מה בדיוק אתה חולק ועם מה אתה מסכים, דבריך יתקבלו ויש סיכוי שיקרה משהו
אבל אם תירה ללא אבחנה בכל מה שזז, כולם יתקפו אותך בחזרה ואף אחד לא יקבל את הדברים.
 
והכלכלנים מנסים לשבור את הראש מה ההגיון להחזיר את כל העבודות לארה"ב
כי זה נוגד כל הגיון כלכלי

לא מצאתי כלכלן שהצליח להסביר את זה
הוא ענה לך שזה לא הגיון כלכלי ישיר
אלא תחרות מי ימכור כי בסוף הסינים יסגרו להם את הדלת
וייצרו תחת מותגים משלהם יותר טוב מהם
 
הוא ענה לך שזה לא הגיון כלכלי ישיר
אלא תחרות מי ימכור כי בסוף הסינים יסגרו להם את הדלת
וייצרו תחת מותגים משלהם יותר טוב מהם
אז שיעבירו ייצור להודו ושאר ארצות זולות יותר עם כח אדם רעב לעבודה
 
אז שיעבירו ייצור להודו ושאר ארצות זולות יותר עם כח אדם רעב לעבודה
זה מה שיקרה אחרי שהוא יסחוט מהם בעד זה רווחים [משאבים ונתיבי מסחר]
אבל הודו לדוגמה לא מעונינת בזה יש להם חלום עצמאי
 
3. עדיף שההמון החרדי יתנהג כמו ההמון היהודי ויעבוד במשרות צווארון לבן.
אני מתמקד בשכירים (שזה מה שמתאים לרוב האנשים)
רוב ההמון היהודי לא ממש מודע להיותו יהודי, ומנגד החינוך החרדי כיום (ברוב המגזרים) לא מתמקד בהתמודדות עם הסכנות שבעולם החיצוני אלא בעיקר בהימנעות מהנסיון מלכתחילה
מה מכין אברך שמור שנאלץ לצאת לעבוד, לו יצויר שהכל ילך על הצד הטוב ביותר, הכשרה מזורזת ומיד לתפקיד טוב בחברת הייטק רצינית, להלם התרבותי והרוחני שהוא מוטבע לתוכו?
ולמה הנימוקים שמראש גרמו לגדולי הדור לבחור בדרך של התבדלות, לא זוכים למשקל בדיון כזה? זה לא קרה במקרה או בטעות שרוב הציבור החרדי בארץ מתבדל מהציבור החילוני
 
ברגע שזה הפסיק לעבוד זה גם יצא משימוש, (יש מקומות שהוא עדיין אפקטיבי ועדיין משתמשים בו)
לא יודע על מה אתה שח!
כל הבתי כנסת בארץ משתמשים עדיין בשיטה הזאת - אין גיוס כספים שהוא לא על ידי מצ'ינג.
ההבדל הוא שהמצ'ינג הפך בעיקר לפנימי בחסידות\קהילה ולא התרמות מבחוץ.
 
לא יודע על מה אתה שח!
כל הבתי כנסת בארץ משתמשים עדיין בשיטה הזאת - אין גיוס כספים שהוא לא על ידי מצ'ינג.
ההבדל הוא שהמצ'ינג הפך בעיקר לפנימי בחסידות\קהילה ולא התרמות מבחוץ.
?

השאלה היא מה זה מצ'ינג,
אם מצ'ינג זה הכפלת התרומות ע''י ידידי הקהילה (הפירוש המילולי האמיתי) - זה כבר לא בשימוש,
אם מצ'ינג זה שליחת כל בני הקהילה לרוקן את כיסי חבריהם (לב ההצלחה של השיטה) - זה כבר לא בשימוש,
אם מצ'ינג זה דינר מפואר שבסופו אנשים חותמים על הוראת קבע (זה מצ'ינג?) - זה בהחלט בשימוש.
 
@אלי אלימלך
אם אדם יגלה שהמחיר אצל החבר שלו הוא לא זהה בדיוק לסוכן השני. אצל חבר שלו קצת יותר יקר. אבל ברמה שהוא יכול להכיל את זה בקלות.
האם נכון מבחינה כלכלית טהורה - לקנות אצל החבר או לקנות את ההכי זול?
אני לא בטוח שהתשובה היא כל כך וודאית לקנות אצל הזול. זה כמובן המושכל ראשון.
בעבר העולם היה קפיטליסטי לחלוטין, אבל היום המדיניות אפילו באמריקה מלכת הקפיטליזם - אמריקה תחילה, למרות שזה יקר יותר, כי לפעמים אם תלך רק לפי הזול אז המדינות העניות בסוף יאכלו את המדינות החזקות, וזה מה שקרה עם סין. בהתחלה היא הייתה רק המפעל של העולם, ואז הם לקחו את המידע ואת הטכנולוגיות, והיום ארצות הברית נלחמת איתה על ההובלה, ומשתמשת בכלים ממש לא קפיטליסטים לשמר את העליונות האמריקאית.
ולפעמים [לא תמיד] זה נכון גם כלפי קבוצה שרוצה לשמר את היכולות הכלכליות שלה.
שוב לא תמיד, שוק חופשי ופתוח זה יסוד ההצלחה הכלכלית של העולם המערבי, אבל לפעמים צריך לשים לב לעוד דברים.
כשמסתכלים על המיקרו, כנראה שזה יועיל לחבר שאתה קונה אצלו, לפחות בטווח קצר.
אבל כשמסתכלים על המאקרו, בשאלה 'מה יועיל לכלכלה ולעסקים' - התשובה היא חד משמעית: הדבר הכי טוב הוא שתקנה את המוצר שאתה רוצה בתנאים הכי טובים שיש - במחיר / בשירות / בזמינות.

לגבי מה שכתבת
אבל היום המדיניות אפילו באמריקה מלכת הקפיטליזם - אמריקה תחילה
זה לא עניין של 'אמריקה', אלא של טראמפ, שהוא אחוז שיגעון בהטלת המכסים, שרק מעלים את יוקר המחיה בטירוף בארצות הברית, וכל כלכלן שתשאל יאמר שזה טירוף מוחלט, שרק מזיק לכלכלה.
הוא אפילו נאלץ להוריד את המכסים על כמה מוצרים כמו קפה, קקאו, בננות ומספר מוצרי בקר, לאחר העלייה במחיריהם.
אין קשר בין המכסים שהם שיגעון פרטי של טראמפ, לבין הגבלת מידע וטכנולוגיה לסין, שזה משהו שכבר ביידן עשה, שאסר על אנבידיה למכור לסין שבבים מתקדמים מדי של AI.
 
אני מתמקד בשכירים (שזה מה שמתאים לרוב האנשים)
רוב ההמון היהודי לא ממש מודע להיותו יהודי, ומנגד החינוך החרדי כיום (ברוב המגזרים) לא מתמקד בהתמודדות עם הסכנות שבעולם החיצוני אלא בעיקר בהימנעות מהנסיון מלכתחילה
מה מכין אברך שמור שנאלץ לצאת לעבוד, לו יצויר שהכל ילך על הצד הטוב ביותר, הכשרה מזורזת ומיד לתפקיד טוב בחברת הייטק רצינית, להלם התרבותי והרוחני שהוא מוטבע לתוכו?
ולמה הנימוקים שמראש גרמו לגדולי הדור לבחור בדרך של התבדלות, לא זוכים למשקל בדיון כזה? זה לא קרה במקרה או בטעות שרוב הציבור החרדי בארץ מתבדל מהציבור החילוני
ומה מכין אותו להלם התרבותי כשהוא יהיה נהג אוטובוס, עובד במוסך, או מתקין פרגולות, ויאלץ להתחכך עם כל שכבות האוכלוסיה?
 
יקירי,
אני בעד תערוכות. אלו פלטפורמות נהדרות להרוויח עוד לקוחות. וגם תערוכות פנים חרדיות זה דבר נהדר. בדיוק כפי שאני בעד שכל עסק יפרסם ב"כח הפרסום".

אני נגד כלכלה פנימית, ונגד "צאו והתפרנסו זה מזה".
יש כאן נראה לי פספוס קטן של כל הרעיון של וואהל,ונראה לי שהוא הרעיון המרכזי
להפסיק להתבייש לעבוד בעבודת כפיים כחרדי
זו נראה לי המטרה העיקרית של המיזם
 
אני מתמקד בשכירים (שזה מה שמתאים לרוב האנשים)
רוב ההמון היהודי לא ממש מודע להיותו יהודי, ומנגד החינוך החרדי כיום (ברוב המגזרים) לא מתמקד בהתמודדות עם הסכנות שבעולם החיצוני אלא בעיקר בהימנעות מהנסיון מלכתחילה
מה מכין אברך שמור שנאלץ לצאת לעבוד, לו יצויר שהכל ילך על הצד הטוב ביותר, הכשרה מזורזת ומיד לתפקיד טוב בחברת הייטק רצינית, להלם התרבותי והרוחני שהוא מוטבע לתוכו?
ולמה הנימוקים שמראש גרמו לגדולי הדור לבחור בדרך של התבדלות, לא זוכים למשקל בדיון כזה? זה לא קרה במקרה או בטעות שרוב הציבור החרדי בארץ מתבדל מהציבור החילוני
זה בדיוק השינוי שהאקספו מביא בכנפיו
בגלל שהשיטה הישנה די גוססת
בגלל שהאברכים הצעירים משלמים עלויות דיור גבוהות
ונאלצים לפעמים לצאת לעבוד כדי לשרוד
הקהילה נותנת לו עידוד ולגיטימציה להוריד את הבושה
ומספקים לו יעוץ כלים והכנה
 
ומה מכין אותו להלם התרבותי כשהוא יהיה נהג אוטובוס, עובד במוסך, או מתקין פרגולות, ויאלץ להתחכך עם כל שכבות האוכלוסיה?
עוצמת החיכוך התרבותי כעצמאי או בעבודות פיזיות היא הרבה פחות מאשר שכיר. שכיר זה יחסי מרות, עבודה כצוות (חברת תוכנה לא יכולה להרשות לעצמה צוות שלא מתקשר טוב), לחץ חברתי ועוד
לקוח שאתה מתקן לו את הרכב לא מצפה לקשר חברי, וגם לאגד לא משנה כ"כ שכל הנהגים יהיו בקשר טוב
 
נערך לאחרונה ב:
עוצמת החיכוך התרבותי כעצמאי או בעבודות פיזיות היא הרבה פחות מאשר שכיר. שכיר זה יחסי מרות, עבודה כצוות (חברת תוכנה לא יכולה להרשות לעצמה צוות שלא מתקשר טוב), לחץ חברתי ועוד
לקוח שאתה מתקן לו את הרכב לא מצפה לקשר אמיתי, וגם לאגד לא משנה כ"כ שכל הנהגים יהיו בקשר טוב
גם אם עבודה עצמאית פחות בעיה רוחנית משכיר
אבל יש ציבורים שעצם עבודה נתפסת כבושה ועבודות פיזיות אוי ואבוי

אז אולי פחות נתקלים בחיכוך התרבותי בעבודות פיזיות
אבל נתקלים בחיכוך עם הבושה
 
ג'וניור בהייטק -> סיניור בהייטק -> מנהל בהייטק -> מנהל בכיר -> יזם סטארט-אפ -> מכירת סטארט-אפ -> עשיר
אין קשר בין מתכנת סניור למנהל וליזם.
כל אחד מה3 מצריך כישורים אחרים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה