עזרה ההתמודדויות הכלכליות של הזוצי"ם

מצב
הנושא נעול.
אגב, שאלה
הזוצים המדוברים באמת לא אכלו היום ארוחת בוקר צהרים ערב?
אמר פעם אחד מגדולי הדור שמעולם לא ראיתי אדם שעזב את הלימוד כי לא היה לו מה לאכול היום
הוא עזב כי למחר לא היה לו
אבל אם הוא היה נשאר אז היה לו גם מחר
ברור שאי אפשר להתעלם מהמועקה שיש לזוג שנתחיל לחשוב ולחשבן את ההמשך
אבל המציאות מוכיחה שהחיים זורמים והאנשים יחד איתם..
אפשר לברר אצל האנשים, אדם בתחילת החיים אין לו מושג איך שורדים עם 3 ילדים
כשיש 3 ילדים מסתדרים ואין מושג איך ישרדו את השלב הבא כשהם יהיו גדולים וילמדו בישיבות וסמינרים כדו'
כשגדלה המשפחה אומרים ניחא עד כה, אבל מה יקרה כשנתחיל לחתן זה חסר סיכוי
כשנמצאים באמצע לחתן אומרים שאיכשהו שרדנו אבל אין לי מושג איך אני ממשיך מטר מפה
ובסוף כולם שורדים ומסתדרים.
הנושא העיקרי הוא איך לקבל ולחיות את החיים וזה בחירה אישית של האדם
ולא צריך פה את ההוא שיאמר שזה לא נכון כי הוא מכיר אישית איזה 10 אנשים שהתמוטטו
שכל אחד יסתכל על עצמו ובסביבתו, רוב האנשים עונים להגדרה הנ"ל
(בצורה יותר פשוטה, שאלו כל משפחה ממוצעת, יש לכם 1000 ש"ח מיותרים לשים בצד, התשובה תהיה בדר"כ לא, והנה פלא, נולד ב"ה עוד ילד, וההוצאות לחודש הם לא פחות מהסכום הנ"ל וב"ה מסתדרים. איך? לא יודע)
 
(בצורה יותר פשוטה, שאלו כל משפחה ממוצעת, יש לכם 1000 ש"ח מיותרים לשים בצד, התשובה תהיה בדר"כ לא, והנה פלא, נולד ב"ה עוד ילד, וההוצאות לחודש הם לא פחות מהסכום הנ"ל וב"ה מסתדרים. איך? לא יודע)
מתחילים להתמך בהורים או בקופה השכונתית או במשפחה, או שבאמת מגדילים הכנסה בכל מיני צורות. אולי במקום לשאול אותם רק לפני ואז להניח ש״קרה פלא״ תשאל אותם אחרי שנולד הילד הנוסף איך היום הם מסתדרים, ואז נוכל ללמוד מהם.
 
אגב, שאלה
הזוצים המדוברים באמת לא אכלו היום ארוחת בוקר צהרים ערב?
אמר פעם אחד מגדולי הדור שמעולם לא ראיתי אדם שעזב את הלימוד כי לא היה לו מה לאכול היום
הוא עזב כי למחר לא היה לו
אבל אם הוא היה נשאר אז היה לו גם מחר
ברור שאי אפשר להתעלם מהמועקה שיש לזוג שנתחיל לחשוב ולחשבן את ההמשך
אבל המציאות מוכיחה שהחיים זורמים והאנשים יחד איתם..
אפשר לברר אצל האנשים, אדם בתחילת החיים אין לו מושג איך שורדים עם 3 ילדים
כשיש 3 ילדים מסתדרים ואין מושג איך ישרדו את השלב הבא כשהם יהיו גדולים וילמדו בישיבות וסמינרים כדו'
כשגדלה המשפחה אומרים ניחא עד כה, אבל מה יקרה כשנתחיל לחתן זה חסר סיכוי
כשנמצאים באמצע לחתן אומרים שאיכשהו שרדנו אבל אין לי מושג איך אני ממשיך מטר מפה
ובסוף כולם שורדים ומסתדרים.
הנושא העיקרי הוא איך לקבל ולחיות את החיים וזה בחירה אישית של האדם
ולא צריך פה את ההוא שיאמר שזה לא נכון כי הוא מכיר אישית איזה 10 אנשים שהתמוטטו
שכל אחד יסתכל על עצמו ובסביבתו, רוב האנשים עונים להגדרה הנ"ל
(בצורה יותר פשוטה, שאלו כל משפחה ממוצעת, יש לכם 1000 ש"ח מיותרים לשים בצד, התשובה תהיה בדר"כ לא, והנה פלא, נולד ב"ה עוד ילד, וההוצאות לחודש הם לא פחות מהסכום הנ"ל וב"ה מסתדרים. איך? לא יודע)
תבין שבנאדם אכל ארוחת בוקר
אבל זה כי הוא לווה כסף,
כזה מופרך לדמיין את זה?
אנשים בהחלט מגיעים לחצי חודש עם מינוס בבנק
ועם חוסר אמצעים לשלם על אוכל
ובוודאי שלא מה שמעבר.
ואז יש כבר את השאלה שכל אחד צריך להתייעץ עם רבו עד היכן יכול למשוך את הקצה ולהמשיך ללמוד
על בסיס הלוואות.
וכמובן שאפשר גם להתייעל ולהגדיל הכנסות ואם רוצים בע"ה יש תוצאות - אבל זו מסירות נפש.
 
מי שאני מכירה שהבעל עובד משרה מלאה הן לא עובדות/עובדות חלקי ככה שההכנסות שלנו אותו דבר + ס"ד של אברכים
משכורות של גברים גבוהות משמעותית משל הנשים
בנוסף גברים בד"כ משקיעים יותר שעות ואנרגיות בעבודה ולכן מצליחים גם להתקדם ולהרוויח יותר

להיות אברכים זה אומר לקחת מראש בחשבון חיים ברמה נמוכה יותר
אם בסוף האישה מצליחה להביא משכורת גבוהה מאוד זה מושלם, תורה וגדולה במקום אחד .
אבל מי שמראש מתכנן את זה כנראה ישבר ויצא לעבוד כשאשתו מכל סיבה שהיא לא תרוויח כמו התוכניות
 
שאלה ממש לא קשורה - אבל אין לי איפה לשאול

כמה מקבלים לשעת עבודה באפית מצות - בתפקיד הבודק של המצות (שמצה שלמה וכו)???
 
תני לי לנחש
אלה בדיוק האנשים שקיבלו דירה שלמה, ולא משלמים לא שכירות ולא משכנתא.
בזמן שהזוגות הצעירים של היום מתחילים את החודש כבר במינוס 4000 במקרה הטוב,
ובמינוס 5000-6000 במקרה הפחות טוב.
זה פשוט לא מציאותי! במיוחד עם הרבה ילדים, בחורים בישיבה גדולה ובנות במסלולים בסמינר...
בדיוק חשבתי על זה שצריך לעשות אבחנה והפרדה
בין זוגות צעירים כיום, שגם עם השתתפות יפה של ההורים יצטרכו לקחת על עצמם משכנתא גבוהה
לבין זוגות מבוגרים יותר, עם ילדים בישיבות וסמינרים, אלו זוגות שלרוב כבר לא משלמים משכנתא/משכנתא נמוכה.
ולכן התיאור על אישה שמגדלת משפחה ברוכה עם הוצאות על בחורות סמינר + משכנתא ענקית + משכורת נמוכה
לא כ"כ מציאותי. (כמובן שיתכן שיש גם משפחות כאלו אבל הרוב לא)

בשנים האחרונות המציאות השתנתה והוצאות הדיור התנפחו ותופסות חלק ניכר מההוצאות המשפחתיות
למה זה יגרום? נחיה ונראה.. לדעתי זה יגרום ל'ברירה טבעית' ורק מי שבאמת אוהב ללמוד והוא ואשתו חושקים בתורה ומוכנים לחיות בפשטות או להתאמץ מאוד להתפרנס דרך האישה בלבד (דורש המון המון תמיכה מהבעל!) הם אלו שיצליחו להישאר אברכים.
בעצם זה מכריח אותנו להתחבר לאמת הפנימית ולבדוק למה אנחנו חיים כמו שאנחנו חיים
 
אבל אני לא מבינה למה דווקא לזוגות צעירים יש מצוקה כלכלית גדולה יותר?
נכון שבהמשך השנים הבעל יוצא בד''כ לעבוד אבל בד''כ האישה יכולה לעבוד פחות וההוצאות מכפילות את עצמן.
בהרבה מקצועות המשכורת גדלה עם השנים.
וגם מבחינת שעות העבודה- אולי עד שנולד הבכור יכולתי לעבוד יותר מאשר היום (ואז עוד הייתי בלימודים, אז פחות יכולתי)
אבל היום, כשיש לי גם גדולים בבית, יש לי יותר אפשרות להשאר בעבודה מאוחר, מאשר כשהיו לי רק קטנטנים.
 
אם זה מתאים למשהו - מכירה זוג ממש צעיר שהלך לגור במוסד של נוער בסיכון - משפחות הרוסות (מטעם הרווחה) והם משמשים כעין ראשי משפחה (זה מחולק לקבוצות ומנסים ליצור כמו משפחות כאלו) והבעל מצליח ללמוד חצי יום
והאישה עובדת מהבית, והם לא משלמים שכירות וגם מקבלים משכורת נוספת, הם עשו את זה כמה שנים עד שהילדים גדלו וכבר לא התאים להם והצליחו להגיע לבסיס יפה לדירה
מתאים לזוג עם 2 ילדים? אשמח לשמוע פרטים
 
למה כולם כאן בטוחים שאם שני בני הזוג עובדים הם עשירים?
אני יכולה לשתף-
אני עובדת במשרה מלאה+ עבודה קשה מאד, מאתגרת ומרויחה שכר שלא נפרט כאן אבל לא מתחיל להשתוות לחברותיי שבהייטק.
בעלי אחרי שהבין שיעודו ותפקידו והגשמתו בעולם זה לחנך את ילדי ישראל היקרים עובד בתור מלמד בכמה חיידרים שונים.(שזה כבר נשוא כאוב ומדמם בפני עצמו המשכורת העלובה והתנאים הלא הגיוניים שמקבלים בתחום) יוצא מהבית בשבע וחוזר בשבע כך שאין מה לדבר על להכניס עבודה מהצד נוספת.
וגם אנחנו מגיעים לפעמים לסוף חודש חנוקים!!! ואין לי שואב שוטף, ואין לי מדיח, וגרה בשכירות, ואין מותגים בכלל ורכב פשוט מאד.

ההכללה שמשתמעת מאשכול זה ודומיו היא כל כך לא נכונה!!!
אנחנו משפחה עם כמה זוגות נשואים שכולם עובדים כל אחד בתחומו ולאף אחד אין כסף מיותר בצד..
מסכימה ב100 אחוז, משתמע פה מההודעות של כולם שלזוג ש2 בני הזוג עובדים יש חיים נהדרים ורגועים, אני מכירה אישית זוגות עם 2 -3 ילדים ששני ההורים עובדים וגם להם קשה מאוד, (כאלו שלא קיבלו דיורות..) ולא נוסעים לחופשות ומסעדות ולא קונים בגדי מותגים...
גם אצלנו בעלי עובד חצי יום ואני עובדת 3/4 משרה וממש חוסכים ובקושי מכסים את ההוצאות.
 
כל מי שמעודד את הדור הצעיר לדקדוקי עניות קיצוניים(ספק עם הם היו עושים את זה)
שידע שזה אחריות לדור הבא
כי בחור או בחורה היום שההורים לא ישלמו להם טיול
חליפה חדשה לחג ועוד
ספק עם יצאו כולם חרדים

קל מאוד לחנך את הדור הצעיר לדקדוקי עניות
שלא עוזרים היום כי רק ההוצאות של שכירות מכולת מטפלת וכו'
זה יותר מכל ההכנסות של הזוג
אבל צריך לדעת היסטוריה
בתקופות שהייתה עניות נוראית בעם ישראל
כמו באמריקה או בירושלים לפני 100 שנה
היה הכי הרבה נשירה
בהחלט חשוב לקחת את זה בחשבון.
באותה מידה ואפילו הרבה יותר -
כל מי שמעודד אברכים לצאת לעבוד שידע שזה אחריות לקיום העולם.
"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי"
מעניין שהעובדים המאושרים מנסים לשכנע את האברכים לצאת לעבוד
הייתי מצפה שהם יתאמצו מאוד להשאיר את האברכים בכולל כדי שהעולם ימשיך לעמוד על תילו והם יוכלו להמשיך לעשות חיים בעבודה ולקנות לילדים שלהם הכל בשפע כדי שלא ינשרו וכו
 
חוץ מהנושא הכספי יש גם את נושא העול
אישה שהיא המפרנסת הבלעדית תחשוב כמה פעמים אם לקחת יום חופש ותלך לעבוד גם עם חום ולא תשתתף בבריתות וכו'
לעומת בעלה האברך שיכול לחיות על מי מנוחות להישאר לנוח בגלל כאב ראש ולהשתתף בבריתות וכו' שהרי תמיד קוראים לאברכים להשלים מנין כדי ש''אלו שעובדים ח''ו לא יפסידו ממשכורתם''.
 
לא ראיתי שמדברים כאן על עשירות
מדברים כאן על חיים רגילים (לא קראתי בעיון את כל התגובות אז סליחה מראש)
פשוט שיהיה לנו אפשרות לגמור את החודש
לשלם שכירות, גנים לילדים, טיטולים מטרנה לחם וחלב
כשמגיע מישהי ופותחת אשכול וכותבת



ואח"כ מסבירים לה שיש גם אבא למשפחה,
והיא צועקת לאאאאאאאאאאאאאא בחיים לא!
וכל זה כי

על זה בדיוק דברתי!

ציטוטים מאשכול השכן....
באשכול השכן הבעיה היא לא אברכות כן או לא
יש שם חוסר מודעות והסתכלות פנימה מה מתאים לנו. כיום ובעתיד
 
הדבר היחיד שמנחם אותי על כל הוצאה גדולה שיש
"היוקר יאמיר..." המשיח קרוב זה ברור. :rolleyes:
ההוצאות מטורפות כל חודש עוד לפני שהתחלנו לעשות קניות...
לא נראה לי שהיה תקופה שההוצאות כ"כ גדולות ביחס להכנסות
 
הבעיה היא שהיום הדור חושב שאפשר תורה וגדולה ביחד
כולם אומרים בעלי יהיה אברך אבל לא נוריד מרמת החיים שלנו נצא לנופשים נקנה מה שבא לנו והכל יהיה טוב ואז פתאום כשמסיימים את החודש במינוס מתחילים להאשים את זה שהבעל אברך ויש רק הכנסה אחת
ובסוף הכל זה עניין של סיעתה דישמא כי מזונתיו קצובים לאדם!
 
קשה לקבוע מסמרות, כי על כל סיפור עוני יש גם המון סיפורי עשירות, אבל כמגמה בהחלט נראה שנתוני הפתיחה של זוגות בני ימינו קשים בהרבה מאלו של הורינו, ומכמה סיבות:
א. נושא הדיור, בל נשכח שמרבית הורינו לא שילמו משכנתא על הדירות שלהם וגם אם כן זה הסתכם בסכום זעום. בימינו נושא הדיור כמעט שאינו מאפשר לחסוך סכומי כסף בצד לנישואי הילדים.
ב. רמת החיים שהפכה לאחידה כאשר כולם כפופים לקוד לבוש, קוד תרבות, קוד נופשים. תופעה שנובעת בראש ובראשונה מכך שאנשים חיים ממה שאין (קרי: הלוואות, חובות, ומשכנתא) ולא ממה שיש, מה שמייצר את הצורך לפיצוי, כן כן! פיצוי על כך שאני בחובות, כאשר אדם אומר לעצמו מה יש לי לחיות בגלגולי עניות אם בין כה וכה איני מסיים את החודש. הערך להכנסות שלנו קיבל פיחות משמעותי ברגע ששורת המינוס מופיעה פעם אחר פעם בכל סוף חודש בעובר ושב.
הפיתרון:
אפשר לחשוב על צמצום הוצאות, מה שלא בהכרח יעזור בדור שהרצפה של רמת חיו גבוהה בהרבה מהתקרה של רמת החיים של הוריהם,
מה שיותר יעיל הוא הכנסה מהצד. כאשר כל אברך צריך לדעת שאם הוא רוצה שמעמד האברך שלו יחזיק מעמד לאורך זמן עליו לדאוג כבר משנה מהחתונה להכנסה צדדית נוספת, כאשר מוטב יהיה אם המדובר בעבודה שמאפשרת התרחבות בהמשך מתוך הנחה שגם זה כבר לא מספיק.
בהחלט יש מקום לחשוב על שינוי מסויים בקונספט של האשה כמפרנסת יחידה בבית!
 
ועוד כמה ילדים בכיתה א' שמסתובבים היום ברחובות כי ההורים שלהם רחמנא ליצלן מלבישים אותם בבגדים המשומשים של הבני דודים שלהם.
בכיתה א' זה כבר קצת משמעותי, בפרט לבנות
תלוי כמובן בילד
 
די כבר עם הדיבורים על נופשים, חלאס
מי שכותב כאן בכאב זה אנשים שהנופש האחרון שלהם היה אולי אחרי הלידה כשקיבלו מימון של 75% מקופ"ח
מה הקשר לנופף בנופשים כשאנשים מסבירים שהחודשי הבסיסי של דיור חשמל גז ארנונה אוכל (בסיסי! בלי מעדנים!) טיטולים פשוט קשוח להם
 
די כבר עם הדיבורים על נופשים, חלאס
מי שכותב כאן בכאב זה אנשים שהנופש האחרון שלהם היה אולי אחרי הלידה כשקיבלו מימון של 75% מקופ"ח
מה הקשר לנופף בנופשים כשאנשים מסבירים שהחודשי הבסיסי של דיור חשמל גז ארנונה אוכל (בסיסי! בלי מעדנים!) טיטולים פשוט קשוח להם
יש הרבה זוגות צעירים שרמת החיים שלהם נמוכה מהוריהם.

הם גרים ביחידה פיצית בלי חלונות עם 2 ילדים ומשלמים שכירות בדם.

וההורים שלהם כשהיו בגילם חיו בדירה מרווחת משלהם בלי משכנתא.
 
מה לעשות ?
להתפלל!
לעבור לפריפריה / לחפש עבודה יותר מכניסה וכו ...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה