טיול אנחנו רוצים לסוע לחו"ל לכמה ימים להתנתק

  • הוסף לסימניות
  • #24
השאלה באיזה תקופה ולכמה ימים
אם מדובר על התקופה הקרובה - אז הימים עכשיו קצרים ומזג אויר לא משהו
יותר מומלץ להיות בעיר
אם מדובר על 2-3 ימים הייתי הולכת על היעדים הזולים יותר שאין כ"כ מה לעשות שם כמו בודפשט/יון/פראג/רומא ועוד הרבה אפשריות וכו אם אתם רוצים פחות עיר אז ונציה אולי באגם קומו ועוד מקומות אבל זה מצטרך יותר שיעורי בית
תסתכלו לאן יש כרטיסים זולים
ואם ליותר ימים אפשר גם ללכת על אנגליה/פאריז/אמסטרדם /וינה ועוד
אם חשוב לכם הקטע של אוכל מוכן כשר אז תלכו למקומות שיש שם מסעדות כשרות
לרוב הערים הגדולים באירופה יש תחבורה ציבורית נוחה
כמה שתיהיה נוחה לבן אדם שעושה את זה פעם ראשונה זה יהיה מאד קשה גם עם גוגל טרנסליט אני רואה את זה בארץ עם אנשים שלא מכירים אזורים מסוימים ובטעות עולים על האוטבוס לצד השני כי לטלפון דרך ממש לדעת באיזה צד אתה בכביש וזה עוד בארץ שאתה מבין את השפה אבל בחול שלא מבינים כמעט בפרט שלא תמיד זה כתוב באנגלית אז הרבה יותר מסובך לסיכום עדיף לסכם על רכב מראש עם אחד שמתמחה בתחום ועם זה מידי יקר אז יש את בולט
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
קפריסין מתאים ליראי ה' מבחינת צניעות?
הבנתי שהמלון לא ממש
מה האופציות שם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בלרנקה יש מה לעשות?
יש שם הרבה ישראלים?
מסעדות כשרות?
מבחינת הטיסות זה נראה הכי נגיש.
260 ש"ח לכרטיס והשדה קרוב לעיר ולים
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
בלרנקה יש מה לעשות?
יש שם הרבה ישראלים?
מסעדות כשרות?
מבחינת הטיסות זה נראה הכי נגיש.
260 ש"ח לכרטיס והשדה קרוב לעיר ולים
מקום משעמם
זה כמו ת"א רק מיושן ,
הכי קרוב והכי זול למי שחייב חו"ל .
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אין רשיון ולא יודעים טוב אנגלית
מה האופציות,
מבחינת מחיר/ נוחות/ כשרות,
אשמח לפרוט
תודה רבה

אנחנו טסנו בפעם הראשונה שלנו לחו"ל עם סוכן נסיעות - דניאל נופשים,
ממליץ לך עליו,
שירות וזמינות פצצה, והוא גם מאוד עזר לנו עם ההיכרות בפעם הראשונה.

זה המספר שלו 053-963-2091
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
כמה שתיהיה נוחה לבן אדם שעושה את זה פעם ראשונה זה יהיה מאד קשה גם עם גוגל טרנסליט אני רואה את זה בארץ עם אנשים שלא מכירים אזורים מסוימים ובטעות עולים על האוטבוס לצד השני כי לטלפון דרך ממש לדעת באיזה צד אתה בכביש וזה עוד בארץ שאתה מבין את השפה אבל בחול שלא מבינים כמעט בפרט שלא תמיד זה כתוב באנגלית אז הרבה יותר מסובך לסיכום עדיף לסכם על רכב מראש עם אחד שמתמחה בתחום ועם זה מידי יקר אז יש את בולט
מעניין - אני משתמשת המון עם תחבורה ציבורית למקומות חדשים בארץ ובחול ואף פעם לא היה לי בעיה - אבל כן עשיתי שיעורי בית טובים לפני זה. יש הרבה מקומות שזה עדיף מרכב וזה גם מוזיל משמעותית את הטיול. זה מאד תלוי בסוג הטיול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
איני מכיר אתכם ומה ההעדפות שלכם
בכל אופן יש ערים "קלאסיות" בודפשט/וינה
יש אפשרויות בגאורגיה
צריך לזכור שבחו"ל בעונה הזו כבר קריר
והימים די קצרים. כך שמומלץ לבדוק האם יש פעילויות לעשות גם בערב(שיט לילי לדוגמא..)
(יכול להיות שמזג האוויר הטוב ביותר הוא באילת..)
בדקו גם אם אתם נוסעים ליעד מסויים, האם יש חג באותם ימים? או למשל האם חנויות פתוחות בימי ראשון.
אחרי כל הבדיקות האלו תהיו חייבים חופשה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הכי פשוט לנסוע ליעד קרוב שיש בו תחבורה ציבורית נוחה, מסעדות כשרות ושפע של ישראלים ואז אין בעיה להסתדר. כרטיס טיסה להזמין רק ישירות באתר של חברת התעופה(!) ולא להתפתות לכל מיני אתרי ביניים.
בודפשט מאד מתאימה, הנה מסלול מפורט לדוגמה:

וגם וינה מושלמת לביקור ראשון:
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
פעם ראשונה, זוג חרדי, מחיר שפוי, רק בודפשט. נקודה וינה יקר יותר, קפריסין פחות לחרדים וגם יוון, גאורגיה מצויין, לא לפעם ראשונה בחו''ל לבד הרבה עקיצות לתיירים תמימים
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אם אתם טסים פעם ראשונה ממליצה לכם להתייעץ עם אחד שמתכנן לכם הכל מאלף ועד תו.
מהשלב של יעד הטיסה, כרטיס זול, ועד למקומות לינה, איפה לטייל ואיפה לאכול. הכל הוא מסדר לכם תכנית מוכנה.
כי לטוס פעם ראשונה לבד ואפילו שניה ושלישית, הרבה מאוד טעויות עשינו שעלו לנו בסוף מלא כסף.

טסנו שנה שעברה לאוסטריה, שכרנו רכב בשדה דרך בוקינג הרבה לפני הטיסה, כשנחתנו באחת וחצי בלילה, התברר שאין עמדה פתוחה שלהם והם לא השאירו מפתחות... זה משהו שגם אנחנו שטסים די הרבה לא ידענו מה לעשות.
ועלה לנו הנזק הזה 2500 שח... והרבה עגמת נפש.

אז חו"ל זה ממש כייף, כשיש לכם מישהו שמתכנן לכם הכל!
ואתם לא צריכים כל היום להיות על גוגל לחפש רב, ולחפש איפה מטיילים היום, ולבזבז המון זמן וכסף.

זה המספר שלו, מאוד אוהבת את השירות שלו, ירא שמים-058-328-0360 שמוליק
זה כמו לטוס עם חברת נופש, אבל בלי קבוצה ובלי לשלם פי שניים על החברה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
אחד הדברים ששנואים עליי זה להיכנס לאתרים ולראות שבמקום אייקונים יש אימוג'ים
אני לא מתכוון לאייקון אימוג'י אלא לאימוג'י אימוג'י...
זה הכי AI שיש, לא נקי, לא מקצועי ולא יפה
יש ספריות חינמיות ויפות של אייקונים מגניבים ויפים
ניתן ליצור עם גמיני 3.1פרו SVG שכוללים הנפשה ואינטרקציה

דוגמה לזה זה הסיר שמופיע בסוף האתר https://hamitbach.me/home
1774525478443.png
הכולל מעקב אחרי העכבר, פתיחת מכסה בלחיצה ויציאת אדים

למי שכבר משתמש באימוג'ים - אימוג'ים מונפשים של גוגל

אז תעשו טובה לעצמכם ובכל פעם שאתם בונים אתר אל תשתמשו באימוג'ים (אא"כ זה חלק מהטקסט), תשתמשו באייקונים והאתר שלכם כבר יראה יפה יותר

נ.ב. אחת הבעיות הגדולות באימוג'ים זה שאימוג'י מוצג בכל מערכת לפי ברירת המחדל של המערכת (אפל, ווינדוס 10 - מכוער, ווינדוס 11 - תלת מימד, גוגל, ועוד. ניתן להתקין ספרית אימוג'ים כך שתציג את האימוגים האלו בכל מערכת)

בהצלחה
לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.

אשכולות דומים

בשעה טומ"צ חזרנו מאמריקה ולהלן הרשמים:
מצרפת למטה קובץ של התכניה שלנו לפני זה, מומלץ לקרוא קודם את זה ואח"כ את המסקנות...
(אני חפרתי וחיפשתי כל כך הרבה לפני זה ואשמח שזה יעזור לאנשים שמתכננים לטוס גם...)
מצרפת כמה תמונות/ ומפות שעזרו לנו. -גם בהודעה הבאה. אפשר עד 12 בהודעה.
בשיטת התאם תמונה לנאמר...- לא הצלחתי להכניס את התמונות במיקום המתאים..

  • בדרך הלוך היה לנו עצירה של 4 שעות בצרפת- שארל דה גול. הסתובבנו בשדה (הענקקק) וגילינו שיש שם ממש בסוף (ZONE 3 / GATE L33 ) מתחם שרואים מאד קרוב המראות ונחיתות. עם ספות מנוחה. ממש יפה. בzone 3 בדרך לGATE יש מתחם קטן עם כמה מתקני משחק לילדים. (כמו פאזלים וכד')
טסנו עם ילדים בחברת איירפראנס והביאו לתינוק דובי- שמיכי חמוד ואיכותי מתנה, וגם לילדים האחרים ערכת תעסוקה- ממש ברמה.

קניתי והזמנתי מיליוןןן תעסוקה ומשחקים לדרך והבאתי מלטונין, כי כולם אמרו לי וואי על הטיסה הארוכה.
ב"ה היה קלי קלות, הילדים היו עסוקים במסך שלפניהם (כמובן רק מה שאישרתי- איזה משחק או שתיים) וכמעט לא הייתי צריכה להשתמש בתעסוקה.
בחזור (טיסה ישירה) הבאתי מלטונין - חצי כדור לגדול ורבע לקטנים, אחרי 10 דקות נרדמו וישנו יפה בערך 4 שעות.
--------------------שבוע לפני זה ניסיתי בבית לתת להם באותו מינון כדי לראות שאין תופעות לוואי..)---------------

  • פילדלפיה- הגענו למטבעה (US MINT) ב16:14 ולא הסכימו להיכנס. הם אמרו שסוגרים ב16:30 ומ16:15 הכניסה נסגרת. בגוגל מפות ובאתר שלהם כתוב רק סגירה ב16:30 וזה היה ממש ממש מאכזב.
  • בליקווד יש חנות פיצה כשרה למהדרין (JH PIZZA) שיש שם פלייסמנטים- דפי צביעה וצבעים, היה חמוד. וסופר גדול (evergreen.)
  • חנויות בבורו פארק:
  • *בינגו- שזה כמו אושר עד, אבל כמובן באמריקה הכל יותר גדול ומעניין ויש יותר דברים..
  • *טארגט- Target – אמרו לי לפני זה שיש הרבה מה לקנות שם, תכל'ס לא התרגשתי בכללל.
  • * אמייזניג סייבינג- יש 2 סניפים.
  • יש חנות DOLLAR TREE בכתובת 6101 18th ave. מצאנו שם כל מיני שמונצעס ומזכרות. (היה קשה למצוא מתנות שיחלקו לחברים, למשל.)
  • על ה13TH AVE:
  • *TOYS 4YOU יש בקומה השניה מלאא דברים ב1.25 דולר. היה מלא דברים חמודים.
  • *חנות מתנות יותר לבית וכו'- לא משחקים THE CLOSEOUT CONNECTION- .
  • *חנות ממתקים - OH! NUTS. יש שם ממתקים מעניינים.
  • בטעות נקלענו ל- 16th ave ובערך בפינת 43 או 44 יש חנות של מתנות/ מכשירי כתיבה ומצאנו שם יחסית דברים יפים כמו מגנטים/ מחזיקי מפתחות.

  • אמריקן דרים
    - לא היה לנו שווה בכלל את הכסף (מבורו פארק עלה לנו 95 דולר לצד- למיני וואן- 6 מקומות- הכל כלול- כולל מס גשרים. יחסית לדרייברים אחרים היה זול, נסענו עם חברת נהגים "אייזיקס" נהגים גויים- מהגרים זרים.)
קניון ענק עם מלא חנויות יוקרתיות (לא היו ב"ה תמונות או מסכים נוראיים) יש פה ושם איזה מוצג מעניין/ מזרקות וכו.


האטרקציות:

הכל עולה בערך 25 דולר לבן אדם. ולא היה אפילו משהו אחד שהיה כל כך מלהיב שאמרנו ששווה לנו הכסף. – גם כי אם לא מבינים אנגלית ישר והפוך חבל לנסות, וגם כי רוב הדברים לא התאימו לגילאים שלנו (9 ומטה)

מה שכן היה כבר יותר זול- זה הלונה פארק אבל שם היה אפשרי להיכנס רק עם סמרטפון כי התשלומים באפליקציה/ אונליין בלבד. וב"ה זה לא רלוונטי לנו.

אם רוצים להגיע לחנות או אטרקציה ספציפית/ או סתם מחפשים מיקום – פזורים מכשירי מידע דיגיטליים שבקלות מראים את המסלול לכל מקום.

בכל אופן מה עשינו:

יש שם לשכור חיות נעות במחיר 10 דולר ל10 דקות (נתנו לנו 13 דקות) והילדים התחלקו בזה. (הסתפקו בסיבוב אחד סה"כ לכולם יחד)

קנינו גלידה בטויס אר אס (7 דולר לכדור עם 1 תוספת)

בטויסאר אס יש מגלשה , הקטנים פחדו הגדול נהנה. אבל יש שעות פתיחה: בין 1-2 בבוקר ובין 4-5 בצהריים (בימי שני-שישי)

היה מעניין לראות את חנות הממתקים האגדית- 3 קומות.

חנות "BILD A BEAR" שאפשר לבחור שם בד לדובי (החיצוני) והם ממלאים את הפנים- מעניין גם סתם לראות.

בחנות של הלגו יש מכשיר שהופך מטבע של סנט לאליפסה עם לוגו . (עולה 1 דולר)

ליד איזה אטרקציה "חשמלית" היה אפשר להציץ מלמטה וזה סקרן מאד את הילדים- צפו איזה רבע שעה, ליד זה יש ספסל שבינתיים ישבו ואכלנו משהו. (אפשר כמובן גם להיכנס בתשלום כפי שכתבתי למעלה..)

אפשר לראות שם גלישה על שלג במתחם כזה. (אפשר כנ"ל...)

אפשר לצפות על מתחם שמשחקים של מיני גולף. (אפשר כנ"ל...)



  • מוזיאון הילדים היהודי של חב"ד – מעניין מאד! חובה!!! היינו שם כמה שעות וזה היה בול מתאים לגילאים. יש שם הרבה מאד סרטונים/ שמע באנגלית , אבל על אף שהילדים לא מבינים מילה באנגלית היה להם מספיק מה לעשות שם.
  • בתשלום על כניסה למוזיאון מקבלים אפשרות להיכנס ל"סדנא"- או יצירה או סוג של הרצאה- הצגה על סת"ם. אנחנו היינו בשני- אני תרגמתי לילדים את מה שהוא סיפר ואח"כ עושים בית מזוזה- חוויה נחמדה.
  • יש תחנת רכבת –(KINGSTON AV) שממש צמודה למוזיאון.

  • המעבורת שנוסעת לסטייטן איילנד- FERRY :
  • *כמו שכתוב בהרבה אתרים- ניגש אלינו מישהו ושכנע ממש בגופו שבתשלום מועט הוא יעלה אותנו למקום הכי טוב. אבל שימו לב!- זה בחינם! גם המקום הכי טוב בחינם! לא ללכת איתו!.
  • * הכי מומלץ לעלות לקומה העליונה- יש גם מעלית- שם יש גם מרפסת ורואים מצוין. (בצד ימין כשעולים ממנהטן)
  • *רואים די מרחוק את פסל החירות אבל בשביל "לראות" ובשביל התמונות זה בהחלט סיפק אותנו.
  • *כשמגיעים- חייבים לרדת ולהיכנס שוב מכניסה אחרת- ההבדל בין הירידה לעליה הוא ממש דקות ספורות- אנחנו נעצרנו שם בתחנה- יש חנות עם מגנטים ומזכרות ועלינו על אחד אח"כ.

  • נסענו ברכבת- מבחינת הנסיעות- היה בסדר. היינו צריכים לשלם רק למבוגרים. (ילד בגיל 9 גם לא שילם) רק שהסתבכנו קצת עם המסלולים. צריך להכיר טוב את המפה. כמו"כ לפעמים עבדו רק המכשירים של הטעינה למי שיש כרטיס- לנו לא היה, השתמשנו בכרטיסי נייר, באחת הנסיעות המכונה לא עבדה למזומן, ובדיוק לא היה לנו אשראי- והם נתנו לנו להכנס בלי לשלם. מסקנה: לקחת גם אשראי לכל מקום... (כי אולי לא יהיה לכם את המזל שלנו...:)
מסקנה כללית- אולי לכל טיול:

אם אתם מדפיסים מפות מגוגל מפות תדפיסו מכל מקום שבמסלול – גם לכיוון הבית, כך שגם אם תשנו תכנית באמצע היום תדעו לאן לחזור. (אנחנו רצינו ללכת ממקום א' למקום ב' ומב' לבית. בסוף היינו רק בא' וממש התקשינו בחזור. זה לא בדיוק הפוך מהלוך!!!)
שיתוף - לביקורת למה אוספים?
אברם, ת' בא?
שלמה שרך את נעליו במרץ וחיכה לחבירו בפתח הישיבה.
שניה כפרה, צעק אברם מעם הדלת הפתוחה.
בינתיים בחן שלמה את תכולת השקית שקיבל זה עתה מהת"תניק, דף עם כתובות שבדלתותיהם לא דופקים, אלו התורמים ה'שמנים' שמחכים ליום הפורים עצמו, פנקס קבלות מתפורר, חבילת טישיו ובקבוק קולה קטן.
למה בקבוק קולה במוצאי שבת? לא הצליח שלמה להבין.

יאללה יצאנו? צנח אברם לידו כעבור דקותיים, יצאנו.
הם יצאו אל הרוח שפרעה את שערם ובכל כמה שניות מצאו עצמם מטיבים את הכובע לראשם, לאחר כברת דרך, הם הגיעו אל הרחוב 'שלהם', בחדוות מרץ הם הסתערו על הבניין הראשון שבלע אותם אל תוכו.
עלו עד הקומה למעלה, חיכו 2 דקות להירגע מההתנשפויות, גילו שיש מעלית, הסתפקו בדיעבד האם היו מותרים לעלות בה.

2 דפיקות מהוססות על הדלת הראשונה,
לא פותחים,
אברם הגביר את עוצמת הדפיקות, עברה דקה ושום רחש אינו נשמע והם נשמטו אל הדלת השניה, הדלת נפתחה כבר אחרי דפיקה אחת אך באותו הרגע נפתחה גם הדלת הראשונה.
שלמה ואברם מצאו עצמם מתפצלים ומתגמגמים לבעלי הבית על הת"ת ומעלתו ומעלת הישיבה ורבניה ותלמידיה, אחד קיבל שקל, השני שתיים.

ירדו הם שתיים שתיים את המדרגות לקומה השלישית, המרץ עדיין אחז בהם, דפיקה נמרצת על הדלת, נפתחת, ילדה בת 3 מתולתלת עם עיני דבש ענקיות מביטה בהם, 'מה אתם רוצים?'
אפשר בבקשה את אבא או אמא? שאל שלמה,
אימממאאאאאאאאאא! בחורים רוצים אותך!
האמא נחפזה אל הדלת מוחה שאריות בצק באצבעותיה ועיניה מביטות בשאלה,
אנחנו אוספים כסף לת"ת של ישיבת באר י... לא הספיק שלמה להשלים את המשפט כשהאמא קראה בגיל: 'הוו! ציפי! את רוצה לקיים מצוות צדקה לבחורים הצדיקים??
בטח! זינקה באושר הילדה וחזרה אחרי רגע עם ארנק וורוד מינימאוס ורוקנה אל ידיהם ברעש צרור עשרות אגורות, 'ציפי מחכה כבר המון זמן לקיים את מצוות צדקה לעניים!' אמרה האמא בהתרגשות כשהיא כמעט דומעת, 'תזכו למצוות!' סיימה וסגרה את הדלת.

אברם דפק על הדלת השניה, דלת העץ המתקלפת השמיעה צליל עמום והוא נאלץ להפעיל את שרירי אצבעותיו בשביל שדפיקותיו יפיקו קול, אחרי כמה רגעים נפתחה הדלת בידי אברך צעיר שסלוטייפ נכרך במשקפיו.
מאיזו ישיבה אתם?
אנחנו מישיבת באר יצחק של הרב ת...
כן כן בטח שמעתי על הישיבה, דוד שלי למד שם אולי אתם מכירים אותו, אמר בנשימה אחת,
איך קוראים לו? שאל אברם,
אאההממ נדמה לי שבישיבה כינו אותו ברוכי, ברוכי כהן, אתם מכירים?
אממממ, לא כל כך, השיב אברם, הוא לומד בישיבה עכשיו?
האא, לא, הוא התחתן מזמן, הוא נכנס לישיבה בתשנ"ו, אבל הוא הגיע לפני שנתיים לשיחה של ראש הישיבה, חשבתי אולי תכירו אותו...
למעיישה, מי הרבנים היום בישיבה? מה המצב מבחינת שטייגען? כמה בחורים אתם בישיבה? מי מוסר שיעורים לשיעור ב'? מה עשיתם במלחמה עם איראן? איך אתם מסתדרים עם הגיוס? מה המצב בשישי שבת?
השיבו לו אברם ושלמה מה שהשיבו ומשיצתה שעה, הבחין האברך במעט מקוצר רוחם ואמר: 'בטח אתם צריכים לעבור בעוד בתים ואני חלילה מעכב אתכם, שניה אני אבדוק מה יש לי לתת.
הוא נעלם בחלל הבית האפל וחזר כעבור דקה מוריק לידיהם 4 שקלים וכשפניו זורחות הוא מציין: 'לכל הישיבות אני נותן רק שקל!'...
בפחי נפש ירדו שלמה ואברם אל הקומה השניה.

בדלת הראשונה פתחה להם אשה ששלושה ילדים תחובים בסינרה,
אנחנו אוספים לת"ת של ישיב...
רגע אני לא שומעת! שלוימי! תרד בבקשה מהסינר של אמא! כן, מה רציתם?
אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הא, בעלי לא בבית, תחכו עוד שעה הוא חוזר.
שלמה גלגל עיניו ביאוש, טוב תודה, תזכו למצוות.
רגע לא שמעתי, דבורי! תפסיקי לצרוח ותעזבי את הקערה!!! כן, מה אמרתם?
תודה, תזכו למצוות. קיצר שלמה.

בדלת השניה אין קול ואין עונה ואחרי דקתיים הם התיאשו וירדו לקומה הראשונה.
בדלת הראשונה פתח להם אמריקאי חייכן.
שלמה מיד אמר- שבוע טוב אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הוו הא! באר יצחק אני לא להכיר. זה ישיבה טוב? יש שם רבנים גדולים? זה ישיבה של רב הירש?
שלמה התבלבל, לא, זו ישיבה בטלזסטון של הרב מנשה אביעזרי.
הוו! זה רב אני לא להכיר! למה אתם אוספים בישיבה?
אנחנו אוספים לת"ת, זה עוזר לחתנים.
הווו! אתם חתנים? מזל טוב! מזל טוב! נחמה תביאי את המשקה! יש פה חתנים!
מיד אשתו תחבה לידו בקבוק וויסקי סינגל מאלט יוקרתי והוא מזג לכוסיות.
שלמה הסמיק, 'אנחנו לא חתנים, אנחנו צעירים רק בשיעור ב', אנחנו אוספים לת"ת שזה ארגון שעוזר לחתנים...'
אכזבה פשטה בפניו של האמריקאי, 'אז אתם לא חתנים? חבל... טוב, רגע אני אביא לכם משהו...'
הוא חיטט בכיסו ושלף שטר של 5 דולר.
'שיהיה לכם ברכה והצלחה ותתחתנו מהר!...
אמן הפטירו שניהם בחיוך ובאו לעבור לדלת הבאה כשהאמריקאי קרא ואמר שהדיירים משם טסו לחו"ל.

שלמה ואברם יצאו מהבניין לאוויר הקריר, שלמה הוציא מהשקית את הרשימה שקיבל מהת"תניק ופער את פיו בתדהמה,
'בניין מס' 1: בקומה ראשונה גר מר דליהוט, אמריקאי, נותן בפורים לכל ישיבה 200 דולר - אין לדפוק לפני פורים!!!'.


בסוף הערב חזרו שלמה ואברם לישיבה כשהם מרוטים ומושפלים, בבית הזה לא פתחו, בבית הזה צעקו שנמאס מהבחורים שדופקים, בבית ההוא פטרו אותם בחצי שקל והם חוזרים לישיבה עם ארבעים ומשהו שקלים...

בכניסה לישיבה פוגש המשגיח את פרצופיהם המושפלים, מה קרה אברם ושלמה? למה חשכו פניכם?
פתח שלמה ותיאר את כל הקורות אותם כשאברם מוסיף את מעשה האמריקאי שתרם 5 דולר במקום ה 200 בפורים.
הביט עליהם המשגיח בחיוך ושאל: אתם יודעים למה יצאתם לאסוף כסף?
ענה שלמה: 'כדי שיהיה לת"ת לעזור לחתנים',
'אולי כי כל הפושט יד נותנים לו?' ניסה אברם.
לא ולא, ענה המשגיח, יש ישיבות שמוציאות את הבחורים בפורים לאסוף כדי שלא ישתעממו ויעשו שטויות, אבל אנחנו מקיימים את הוראת המשגיח רבי שלמה וולבה זצוק"ל שאמר שהסיבה שבגינה בני הישיבות יוצאים לאסוף כסף היא כדי שיעברו על הפתחים וירגישו בעצמם איך מרגיש החתן הנזקק שאין לו מספיק כסף לחתונה.
לא משנה הסכום שהצלחתם לאסוף, לא משנה כמה החברים שלכם הצליחו לאסוף.
את המצווה של 'נושא בעול עם חבירו' אתם קיימתם בהידור, ועל כך הערכתי כי רבה! סיים המשגיח.

____________________

טפיפות רגלים נשמעו מאחוריהם והם הופתעו לגלות את האמריקאי מתנשף כולו מגיע לישיבה. 'הווו! הנה אתם! אני מחפש אתכם כבר הרבה זמן! אני רץ אחריכם בכל השכונה! פתאום מצאתי בכיס השני שלי עוד מעות ואני רציתי להביא אותם לחתנים!
האמריקאי שלף 5 שטרות של מאה דולר והגיש אותם לשלמה ואברהם ההמומים.
'תבואו גם בפורים, אני נותן לכל הישיבות!'

המשגיח הוסיף לחייך.
החלטתי לקפוץ למים 🐋 ולרענן תקציר ופרקים ראשונים למשהו אפשרי לקריאה.
אשמח שתכתבו ביקורת מכל סוג שהוא (למעט קיצוץ כנפיים "אתה כותב נורא והסיפור שלך גרם לי לצמרמורות שיעמום" ;) ), כל הערות והארות על בוסריות הכתיבה ופיסוק לקוי תתקבלנה בברכה. (אם כי את השינויים אערוך בעיקר אצלי).
ו....כמובן! קצת עידוד ותמיכה לכותב, לליוויתן הכחול ולגיבורי הסיפור לא תזיק.
(אם אין ביקוש לסיפור אשמח גם שתכתבו לי, הוא בסך הכל נכתב בהשראת כל הספרים בסגנון הזה עד שלא נותרה לי 'ברירה' וכתבתי גם).
תדירות הפרקים לא תהיה צפופה, אבל נקווה לשמור על התמדה (לפחות בהתחלה!).
אז, חלא'ס בירבורים, פמפמפם! חצוצרות! שטיח אדום! קבלו את.... הפרק הראשון!

מאזן כוחות

פרק 1

עבר. תשע שנים אחורה. אחת מערי המרכז :




הוא הלך ברחוב. לא מבין למה בכלל הסכים לעצמו לצאת החוצה. הוא משוגע. בכל רגע עלול מישהו לגשת אליו. מי יודע אם זה לא הבחור לבוש השחורים שצועד במדרכה ממול.

הוא הגיע לסוף הרחוב במהירות, פונה בכיכר ימינה לכיוון רחוב פני יהושוע.

רגליו נעות בקצב מוגבר, כמעט רצות. הוא לא מצליח ולא רוצה לעצור אותן. משהו נשבר בתוכו. הוא לא יכול יותר עם המתח הזה. אולי צוות שלם הוקפץ בניסיון ללכוד אותו, ואולי הוא סתם מדומיין ואיש לא יודע שהוא קיים.

טכנית, הוא הכליל יותר מדי. ההורים והאחים שלו בטוח מודעים לקיומו והוא יכול לספור עוד כמה אנשים שמכירים אותו במידה כזו הוא אחרת.

הוא הניע את ראשו בחדות, מסיט את המחשבה הלא חשובה הצידה. הוא צריך להתרכז. לבדוק שלא עוקבים אחריו או לחילופין, לבדוק שלא הפך לפרנואיד.

יכול להיות שהוא יכול להירגע.

הרי המחשב הושמד, והוא רכש אותו דרך הספק שמוכר בשחור לאיתן, הוא שילם במזומן בלי לראות קבלה. מן הסתם הוא לא היחיד שקונה בשחור מהאיש והדגם של המחשב היה די נפוץ. לא אמורים לעלות עליו. הוא בעצמו כל כך נבהל כשהבין מה עשה, פעל במהירות מבלי לחשוב על ההמשך בכלל. העיקר לא להתגלות. יהיה כל כך טיפשי להרוס את חייו עכשיו, ובצורה כזאת.

הוא הגיע כבר לקצה השכונה נוחת מתנשם ומתנשף על ספסל עץ מקולף, מוחה את זיעתו. מבטו שוטט כה וכה, אין איש באזור. מעולה. זה באמת אזור מבודד יחסית. בבין הזמנים הוא שוקק חיים, עמוס במשפחות מרובות ילדים המשכנעות את עצמן כי החורשה הקטנה והמוזנחת, שעדיין לא ברור איך לא פינתה את מקומה לגורדי שחקים, היא אטרקציה של ממש.

הזיכרונות בהקשר הזה מעלים לו חיוך מריר. הוא לא סובל את המקום הזה.

קודם כל להירגע. הוא באמת אימפולסיבי מדי. גם בהסתתרות, וגם ביציאה החפוזה הזו החוצה.

ממה בעצם הוא חושש?

הוא נאנח. כל מה שהוא יודע על מי שאולי רודף אחריו מגיע מספרי המתח שאושי אחיו צובר לעצמו בהנאה.

לא בטוח בכלל שזה אמין. זאת אומרת, ממש בטוח שלא.

הוא נשך את שפתיו.

כן יש לו ממה לחשוש. הסופרים תמיד מודים בסוף הספר לאנשי הצללים שהם לא יכולים להזכיר את שמם, על המידע האמין והמועט שחלקו איתם. לא רק הספרות החרדית מוצפת בספרי מוסד ושב"כ כל יכולים, גם בספרות החילונית קיימים ספרים רבים כאלה. עוד לפני שעף בפעם הראשונה הוא הספיק לקרוא כמה מהם.

משהו מכל זה חייב להיות נכון.



###



הווה. אי שם במעמקי הים התיכון. הסוכנות. בסיס 301 :




"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" קווין התעצבן.

"לא הסברת לי למה זה קשור אלינו, למה זה לא בטיפול של המוסד? אנחנו בכלל לא אמורים להיחשף לזה!" אריאל חש חוסר אונים. מבקשים ממנו בקשה הזויה לחלוטין. מילא הזויה, המטרה של המשימה מעורפלת, משהו שמריח כמו משחק מסוכן נודף פוליטיקה מצחינה.

"זה מאוד. מאוד. קשור אלינו" קווין בולע אוויר. יש לו דם חם "ואם תתבונן קצת במקום לקפוץ למסקנות, תוכל לראות שאתה מצוות עם עוד חייל משלנו לכמה חברה מהמוסד. מדובר במבצע חשוב עם מטרות משותפות, הרבה גורמים ביטחוניים מעורבים פה"

"מ''ם! אתה עדיין לא נותן לי סיבה הגיונית אחת! הכל פה מאוד מעורפל ולא ברור, גם המידע שהבאת לי," הוא מטיח את הטאבלט הקטן על השולחן "זה רק סיבובי מילים! בפועל אין פה כלום. לא מה אנחנו עושים, לא למה אנחנו עושים, לא שום דבר! רק קשקוש אחד שלם. אני לא מוכן לזה"

קווין נאנח. לבן אדם הזה יש חיישנים. זו הסיבה שהם רוצים אותו למבצע הזה, אבל זו גם הסיבה שהוא לא מוכן לצאת אליו. בעיה.

אריאל נעץ מבט חודר במ''ם שלו, נותן לו להתבשל בתוך עצמו. הוא מכיר אותו. תיכף יגיע שלב ההסברים לו הוא מחכה.

כמו בתחזית מדויקת מראש, קווין פולט עוד אנחה. אין לו ברירה. הוא צריך לספר לו.

"תראה, אריאל. המידע שאנחנו צריכים להשיג, לפי הערכות המודיעין, קשור בעיקר אלינו. אבל כמו שאתה יכול להבין לבד, בגלל שהפעולה הנוכחית היא באחת ממדינות כדור הארץ, המוסד עשה שרירים כדי לנכס אותה לעצמו. בסופו של דבר הצלחנו להגיע לסיכום של שיתוף פעולה, וציוות של שני חברה משלנו. לוחם, ואיש סייבר ומודיעין"

"בסדר הבנתי איך זה קשור אלינו. לא הבנתי, איך זה קשור אלי. למה דווקא אני? לפעולה כזו אתה יכול לקחת את אחד החדשים, אלו שסיימו את הטירונות לאחרונה. אני יכול להביא לך כמה שמות שיצלחו את הדבר הזה בלי למצמץ"

"אריאל, אנחנו לא יודעים מה רמת הטכנולוגיה שמשתמש בו האויב. חוץ מזה, לך יש הרבה מאוד ניסיון. יכול להיות שזה פיצוחים בשבילך, אבל היו''רים החליטו שאתה זה שיוצא למשימה הזו. יש לנו מעט מאוד ידע מקדים, ועדיף לנו להוציא את ההכי טובים, מאשר לגלות פתאום באמצע משימה שהטירונים שלנו לא יכולים להתמודד אתה. אתה מבין?"

"אם אני מבין? מה שהבנתי בסך הכללי זה, שאני יוצא לשמור שהצוות של המוסד לא יעשו שטויות. וגם בגלל, שאנחנו יודעים שהצוות שהם חיברו לנו יתוחקר על כל צורת החשיבה וההתנהלות שלנו. הם הרי רוצים ללמוד כמה שיותר על הסוכנות שאין להם יד ורגל בה. לכם אין דרך למנוע את זה, אז אתם רוצים לכל הפחות להרשים אותם. אני צודק?"

"בכל מילה" קווין תלה מבט מיואש בסוכן שלו. לפעמים הוא ממש לא יודע מה לעשות עם הבן אדם הזה.

"יפה. ואני לא מוכן לצאת למבצע הזה. אני מספיק שנים בסוכנות בשביל שלא אני אצא לשם"

"אין לך ברירה, אריאל. היו''רים כבר חתמו. אתה נפגש מחר בארץ עם צוות המשימה. את האימונים למבצע הזה אתם תעשו ביחד איתם בניהול המוסד. תתארגן. בלילה יבואו לאסוף אתכם"

"מה? אתה לא רציני" הבעתו של אריאל נדהמת ומלאת חוסר אמון. אין מצב שעושים לו את זה. אבל הם עושים את זה טוב. בטוח שדובר על המבצע הזה כבר חודשים, אבל הם מודיעים לו שניה לפני שהוא יוצא כדי למנוע התנגדות.



###



הווה. מטה המוסד. 4 קילומטר מנקודה אלמונית בכביש 6 לכיוון דרום :

"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" אוהד התעצבן.

"לא הסברת לי מי זה בכלל החבר'ה האלה ולמה אנחנו מצוותים אתם? מה הסיפור? ובכלל, כל המידע על המשימה הזו מאוד מעורפל, מה קורה כאן?" ניתאי חש גרד קל בקצות האצבעות. זו משימה מוזרה, עם מטרה מוזרה ואנשים מוזרים. לא מתכון בדוק להצלחה.

"אוקי, עזוב את הקשקשת שאמרו לי להעביר לך. אמנם כרגע זה מוקדם מדי, אבל בכל מקרה מחר או מחרתיים אתה כבר תדע. אתה הולך להיות המפקד של צוות המשימה, השניים שבאים יהיו תחת פיקדוך והאימונים למשימה יהיו פה, תחת אחריותנו, כדי למנוע תקלים בשעת המבצע. לך כמפקד יש עוד מטרה, לגלות כל מידע שתוכל להוציא מהם כולל דרכי הפעולה שלהם בזמן אמת והארגון אליו הם משתייכים, ברור עד כאן?"

ניתאי מצמץ "הם לא ישראלים?"

"הם ישראלים. וזה מביא אותי לחלק הבא, המשימה שלכם. שני חברי הצוות שבאים מגיעים מה'סוכנות'. הם שלחו אלינו איש סייבר וביון ואיש שטח. עכשיו, מדובר בחבר'ה מוכשרים מאוד שלא עשו צבא או כל מסגרת מהסוג הזה ולרוב מגויסים מגיל צעיר, כך שהם כמעט ולא מכירים את העגה המבצעית המדוברת פה, תצטרכו לגשר על זה באימונים, ברור?"

כל שרירי פניו של ניתאי רטטו מחוסר נוחות, מה זה הדבר המשונה הזה שהנחיתו עליו? "מהסוכנות היהודית? מה הקשר?"

"מה?! מי אמר הסוכנות היהודית? אני מדבר על ה'סוכנות'!, לא שמעת עליהם אני מבין, מסתובבות עליהם עשרות קונספירציות במסדרונות המודיעין. הם סוג של אגדה שלא מאמינים שהיא קיימת, אבל הם אמיתיים. הם כמעט ולא קשורים לשום מוסד ממשלתי, בקושי ראש הממשלה מעודכן. וזה רק מה שאני יודע, בעיקר משמועות. בימים הראשונים אתם תתרגלו בכלל לעבוד בצוות, ואחרי זה תועבר אליך מטרת המשימה. ישירות מיאיר אגב, אני ממודר" סיים בחיוך מאולץ.

ניתאי הופתע ממשמעות המידע שנחת עליו והפיקוד על המשימה הזו הלך ודמה בעיניו למפלצת אימתנית. אין לו כוח לזה. "למה אתה ממודר? מה עד כדי כך רגיש?"

"אני לא חושב שהמשימה רגישה כל כך, ה'סוכנות' היא זו שרגישה. וזה כל מה שאני יכול לומר בנושא. החבר'ה משלנו שמצטרפים אליך: לביא, אדם, ינון ובן. מהסוכנות: אריאל הוא איש הסייבר והביון ונתי איש השטח. ברור?"

"כן המפקד. ברור."

"יופי" אוהד חייך, מכיר את הסוכן שלו "זה לא אמור להיות מסובך מדי ובערב ישלח אליך תדריך מלא יותר. בהצלחה" אוהד כבר הפנה את מבטו וידיו למחשב מסלק בכך את ניתאי שיצא מחדרו במילת פרידה כלשהי.

העסק הזה לא נראה לו בכלל. ושני סוכנים סנובים בצוות שלו גם לא.
פרק 1: כבל (לא) מעריך.

אנשי קהילת הקודש 'קלפטא' מעיירת הקודש 'קלפטע' ידעו לדווח בגאווה שהם נורמליים לגמרי. ותודה ששאלתם, אגב. אוי ואבוי למי שלא.

לאנשי הקודש מקהילת הקודש שבעיר הקודש, היה הכל בחיים: בתים רעועים ומטים ליפול, בארות מים מלאות בחיידקים, ספרי קודש בלויים ואכולי עש, ושירות ליסינג להשכרת עגלות צב במידית. (עגלות צב, למי ששואל, היה הכינוי לכרכרות במחוז אויויוי-אנעבך, ובפרט בעיירת קלפטע ובקהילת קלפטא, משום שהם היו נוסעות במהירות של... נו, אתם יודעים, צב.)

אך למרות הכל, נראה היה כי משהו מעיב על שמחתם התמידית של אנשי קהילת קלפטא מעיירת קלפטע בכל שנה עם התקרב חג הסוכות.

ולא, אין קשר לאזיקונים, למקרה שמשום מה תהיתם.

בעייתם של אנשי קהילת קלפטא מרחוב קלפטה שבעיירת קלפ... עזבו, זה ארוך מדי, מהיום והלאה פשוט אקרא להם בקצרה: הקלפטעאיסקרים.

אז קיצר, בעייתם של הקלפטע-איס-קרים הייתה כזו: אומנם לולב מהודר היה להם, ואתרוג צהוב-צהוב גם הוא לא נחסך, אך משום מה לא היה להם ולו שיר אחד לחג המתקרב.

והרי לכל הקהילות שמסביב (בומבומבומבשבומבומבום, מדמורנונונונא ואפצ'י) יש שיר משלהם, ולמה נגרע?

אזי החליטו הקלפטאתאיסטים או איך שלא קראתי להם לקיים וועדה. קרי: לשבת שלושה ימים ושלושה לילות סביב חביות מלאות מים המשקפות את הירח ולשתות את כולם, ואז להיכנס לעזרת הנשים של בית הכנסת המרכזי 'יתמו שונאינו' ולדון שם בנושא עד יבוא הרב גואלצדק ויכריע בעניין.

אך מכיוון שסיפורינו אינו עוסק בגבירי העם (הם לא שילמו על כתבת חג) או אפילו בפשוטיה (גם הם לא שילמו), לא נותר לו אלא לעסוק בפשוט שבפשוטים, רב סנדי-תנחום-מיכואל-שלימלה-מויש שוורצבנגר-הויז-מיידסקי-צוועלף-איזנשטט-תוקפרבקו-יוסופוביץ, או בראשי תיבות (כי גם זה ארוך מידי): סת"ם ש"ם שהמצאת"י, אך אנחנו נקרא לו לצורך הסיפור 'שלימלה איזנשטט' כי זה השם הכי קליט שהצלחתי לברור מבין השמות.

אז למרות ששלימלה הנזכר לעיל ביתר פירוט לא שילם על כתבת חג, ואף לא על כתבתבונת קטנטנה, הוא מצא את עצמו נזכר במהלך סיפורינו, ועוד בתור דמות ראשית, איזו חוצפ...

טוב, עזבו, מסמנים לי מהקונטרול להמשיך בסיפור, התנגחויות עצמיות אחר כך. אז ככה:

בערב הצחיח ביתר של היום הצחיח ביותר של השנה הצחיחה ביותר, מצא עצמו שלימלה כצחיח ביותר. הוא התהלך מדוכדך ברחובות העיר, משום שלא הזמינו אותו לאיזו אספה שקיימו כל אנשי העיר בדבר שירים לסוכות או משהו בסגנון, הוא אפילו לא יודע. את כל האנשים שאפשר לעשות עליהם כתבת חג הזמינום לשם, ורק אותו שכחו לכבד גם כן במעטפת הזמנה.

שלימלה צעד וצעד ברחובות העיר עד שכאבו רגליו, ואז התיישב על המדרגה התחתונה ביותר מגרם המדרגות שהוביל לבית משפחת בירנבוינג. הוא הביט בעיניים חלולות ממבע לעברו של בית הכנסת הנוצץ, משעין את ידיו בעייפות מתחת לסנטרו ונודד במחשבותיו אל עבר מחוזות עלומים.

אך לא לנצח יחלום אדם.

לכל מי שלא הבין, זה אמור להיות פארודיה על סיפורים שמתפרסמים בכל מיי עיתונים למיניהם בכל שנה לרגל חג הסוכות... וכמובן, אשמח מאוד לביקורות.

תודה רבה להרבה אנשים.

מאמרים שיכולים לעניין אותך

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה