דיון עושר זה מצב תודעתי?

[S10]

הקטע המצחיק בכל הדיון הזה
שרוב האנשים מחשיבים את עצמם לנורמלים וסטנדרטים
ומי שחי בבפזרנות מעליהם אז הוא תודעת השפע הלא נכונה ובזבזנית
ומי שחי בצמצום מהם אז זה הקמצנות הלא נכונה והחסכנות הלא נורמלית ....

כי רובם מרגישים טוב בדרך שהם בחרו בה...
בכל נושא זה פחות או יותר כך וטוב שכך...

גם פזרנות וחסכנות זה מושג מאוד אינדבדואלי יש אחד שחוסך באוכל אבל משלם שכירות בעיר יקרה
ועל זה לא מוכן לוותר.יש אחדשלא יוותר על בגדים וכו

 

[איש מזל]

שאלה דומה לענין האשכול
מה דעתכם האם בחור או בחורה בגילאי 20 פלוס שיש להם קצת כסף בצד האם להמשיך לחסוך אותו ולהגיע עם איזה 5 אל"ש לחתונה (לא לחיות בקמצנות אבל לא לחסוך ולא להשתמש במה שלא צריך) או לחיות כמו קינג לפחות עד החתונה (עם תודעה שזה זמני וכו')
והצד לחיות טוב הוא בגלל שיש משמעות חזקה בנפש האדם (במיוחד אצל החרדים שאין שום קניות מיותרות) לתת תחושה שיש מעבר למה שצריך שגורם שלא צריך לרדוף בדמיון שאם היה לנו כסף וכו'
וגם מה כבר יעזור 5 אלף בחתונה
אני מדבר כמובן לאלו שאין להם...

 

[**Moko**]

וגם מה כבר יעזור 5 אלף בחתונה

סברא זו רבים אומרים, אך יש לעוקרה!
אם תמעיט בחסכון המועט לעולם לא תגיע לחסכון הגדול
לדוגמא אם תשקיע את 5000 ש"ח האלו ל5 שנים (לברית של הבן הראשון ב"ה) בתשואה של 8% לשנה אזי יהיה לך ₪7,449 שזה סכום יפה, ויקשו על דבריי שהרי זה רק עוד 2.5K~ וזה כלום, אבל באמת זה לא הסתכלות נכונה כי הכל הוא ביחס לסכום המושקע והרי באחוזים זה רווח של 50%!!! .
וכל העשירים הגדולים יודעים להעריך כל חסכון גם הקטן שבקטנים, ורק בזכות זה הם הגיעו לאן שהגיעו.
(גם אם לא רוצים להיות כמוהם מ"מ מהם נלמד כיצד הצורה היעילה להשיג סכום של חסכון מסוים)

וכבר קדמם החכם מכל אדם במשלי:
"הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה"

וכתב על זה הרלב"ג:
"וזאת הערה טובה למי שישתדל בשלימות הקנין מפני שלא יבוזה חלק מהקנין מפני קטנו אבל יקחהו ויאספהו אל הדומים לו כי בזה האופן ישיג ממנו הרבוי"

 

[ח.ג.ג'.]

שאלה דומה לענין האשכול
מה דעתכם האם בחור או בחורה בגילאי 20 פלוס שיש להם קצת כסף בצד האם להמשיך לחסוך אותו ולהגיע עם איזה 5 אל"ש לחתונה (לא לחיות בקמצנות אבל לא לחסוך ולא להשתמש במה שלא צריך) או לחיות כמו קינג לפחות עד החתונה (עם תודעה שזה זמני וכו')
והצד לחיות טוב הוא בגלל שיש משמעות חזקה בנפש האדם (במיוחד אצל החרדים שאין שום קניות מיותרות) לתת תחושה שיש מעבר למה שצריך שגורם שלא צריך לרדוף בדמיון שאם היה לנו כסף וכו'
וגם מה כבר יעזור 5 אלף בחתונה
אני מדבר כמובן לאלו שאין להם...

בנוסף למה שכבר אמרו בתגובה הקודמת, צריך להוסיף לזה את העניין שמי שחי "כמו קינג" יהיה לו מאד קשה לרדת ברמה. "תודעה שזה זמני" לא באמת עובדת.
את אותו טיעון אנשים פה גם אומרים על זו"צים. "זה המן להנות וממילא זה לא סכום גבוה" וכו'. ככה דוחים את החיסכון ואת הרגלי הצמצום עד שלב שבו כבר קשה לחסוך, ולא מגיעים אליו אף פעם.
לא חייבים לחסוך כל גרוש אפשרי ולהצטמצם מאד בשביל זה, אבל בכל גיל ממש לא כדאי לחיות מהיד לפה, כלומר לבזבז את כל ההכנסה.

 

[דשא קצוץ]

בלת"ק.
למנטורים שמפמפים את התזה של "תודעת שפע" יש מקום מיוחד בגהינום.
רק למי שיש קרוב משפחה שנפל ב"תודעת שפע" מבין מה שאני אומר.

 

[יהודי - זה אני!]

סבבה, את מסתכלת על מקרי קצה
אנחנו פה באשכול מדברים על האוכלוסיה שברוך השם לא רעבה ללחם ועדיין יש להם קצת גאווה לא לקחת מבית התבשיל, גם לא אחרי לידות
אני לא אגיד לך שאני לא מתפללת בכל יום על רווחה כלכלית-זה א' ב' לזכור מי זן ומפרנס לכל
אבל אם אפשר ללחוש משהו בלי שאף אחד ישמע- לכל מקרה קצה, יש מעקה.. ותמרור.. ואולי גם רמזור.

חייבת לציין שלקחתי אחרי לידות,
אין קשר לנצרכות כלכלית,
אלא טכני בלבד,
היה טעים ומפנק, וחבל שנותנים רק שבועיים..

 

[לירז קנימח]

אדם שטוען שיש לו תודעת שפע אמיתית לא יבקש ולא יקח 'שפע' מאחרים. נקודה.

 

[**Moko**]

זו הסתכלות קצת מצומצמת על הלוואות
(וגם על קנייה בתשלומים שכתבת שמעולם לא עשיתם)

הוצאות שוטפות אכן לא נכון לשלם מתשלומים, אלא כל חודש בחודשו
ואם תשלם בסופר קבוע ב2 תשלומים - כמובן שלא הרווחת כלום, אתה משלם כל חודש הוצאות מחייה של חודש אחד

אבל מה עם הוצאות חריגות?
אני צריכה למשל מחשב חדש ב3000 ש"ח, אין לי עכשיו 3000 שח מזומן, אבל אין לי בעיה להוסיף 200 שח הוצאה חודשית - אז אני משלמת ב15 תשלומים.
ובאותה מידה - אני יכולה ללוות משכן שלי, שלו יש 3000 שח מיותרים כרגע (או מהגמח, זו ממש רק דוגמא לא אמיתית), לשלם במוזמן בחנות שלא מאפשרת תשלומים, ולהחזיר בתשלומים של 200 שח

לא כח אחד שלוקח הלוואה לוקח בשביל לכסות הוצאות שוטפות,
ולכן המשפט "אני לעולם לא לוקח הלוואה" הוא קיצוני

אולי מבחינתכם הוא קיצוני כי הנה פירטת מתי כן תקחי ומתי לא,
אבל עבורנו זה דרך חיים, הכל מתחיל בקטן
כששאלתי את המבוגרים במשפחתי (את אלה שעברו את השואה ועוד היה להם N.Z - 'כסף לשעת חירום' שהם הצליחו לחסוך) איך הם עשו את זה, אמרו לי: אף פעם לא קניתי, מה שאין לי כסף לקנות.
היום, המשפט הזה נראה רחוק שנות אור
אבל חוכמה זה חוכמה, גם במרחק של 70 שנה

 

[כובע הנזיר]

אני פשוט באופן אישי קיצוני לצד השני ההוצאות שלי בחודש לא מחושבנות בכלל אין לי מושג כמה עולה לי דלק של הרכב
וכמה עולים הבגדים של הילדים כמה הולך לי על תרומות באשראי וכמה על שיפוצים בדירה כמה על שכר לימוד
ומעולם לא ראיתי בעיה בזה מה שצריך קונים אם צריך מקסר חדש או שואב שוטף או מדיח כלים קונים
בלי חשבון אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין ברור לי שזה קיצוני ולא מפריע לי
זה שזה לא נכון ולא הדרך יכול להיות שאתם צודקים אבל לי בסדר כך וזה קיצוני
אבל גם הצד השני לעשות מזה ממש דרמה מהלוואה זה קיצוני

אתה מתאר חיים בלהלהלנד
איך זה עובד טכנית? החלטת שצריך להחליף ריצוף, לא נכנס לסיבה.
מאיפה הכסף? יש לך עץ?
זה אומר גם שאין לך עדיפות לקניות בסופי עונה, שאתה בוחר סופר רק לפי הנוחות ושקונה כל מוצר הכי טוב שיש?
כסף לא נמצא במערך השיקולים שלך?

 

[כובע הנזיר]

לא בטוחה מה זו בדיוק תודעת שפע
אבל
מי שרוצה להרגיש שפע, לא רק לדבר עליו...
מוזמנת לנסות משהו קטן, פשוט ומפתיע.

קחי מעטפה. אמיתית, כזו שנוגעים בה.
עליה כתבי: “פינוקים” (או “שפע”, או “בשביל הכיף”).
ובכל חודש שימי בה סכום קבוע, קטן או גדול, כמה שמתאים לך.
זה יכול להיות 20 או 50 או 500.
העיקר שזה יהיה במרשרשים או מצלצלים, כאלה שמרגישים ביד.
הכסף הזה נועד רק למה שאת לא צריכה.
וזה בדיוק מה שפותח מרווח בלב, בראש, בנשימה.
כי כמה פעמים הנשמה נחמצת עוד לפני שבכלל בדקת אם את רוצה.
רק מהתחושה שאי אפשר, שאין רשות, שאין מקום.
ופתאום, כשאת עוברת ליד אייס קפה,
את לא נלחמת ברצון לקנות — כי את יכולה!
הכסף מחכה לך.
השאלה היחידה היא אם את באמת רוצה.
ותתפלאי — לא פעם תגלי שלא. (כי את עולה לאוטובוס או כי קר לך וכו וכו).
כשאת רואה כובע פונפון חמוד לתינוקת,
שוב, אין מלחמה. כי את יכולה.
עכשיו רק נותר לבדוק אם את באמת רוצה,
או שהצבע בהיר מדי, או שזה לא מכסה את האוזניים,
או שבחנות השנייה יש יפים יותר.
כשבא לך לצאת לקפה — שוב, את יכולה. נשאר לך לבדוק אם את רוצה.

הכסף הזה לא הולך לשום מקום ותתפלאי כמה הוא מצטבר מחודש לחודש... כמה המון יש לך כשאין לך את המחנק הזה של האין. כי שפע זו שחרור ורווחה, הרבה יותר מאשר בעלות על מזומנים.

 

[כובע הנזיר]

@א. פרי
כתבתי בשבילך, תגידי אם התחברת
ואם לא אז מה מפריע לך

 

[השקעות R הון]

אני פשוט באופן אישי קיצוני לצד השני ההוצאות שלי בחודש לא מחושבנות בכלל אין לי מושג כמה עולה לי דלק של הרכב
וכמה עולים הבגדים של הילדים כמה הולך לי על תרומות באשראי וכמה על שיפוצים בדירה כמה על שכר לימוד
ומעולם לא ראיתי בעיה בזה מה שצריך קונים אם צריך מקסר חדש או שואב שוטף או מדיח כלים קונים
בלי חשבון אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין ברור לי שזה קיצוני ולא מפריע לי
זה שזה לא נכון ולא הדרך יכול להיות שאתם צודקים אבל לי בסדר כך וזה קיצוני
אבל גם הצד השני לעשות מזה ממש דרמה מהלוואה זה קיצוני

אירוניה, גם אני ככה מתנהל.
כנראה שבהתחלה הבנת אותי לא נכון.

 

[ש. וייסבלום]

אם מתבוננים על הפסיכולוגיה שמאחורי טרנד ה'תודעת שפע'
יש מציאות קצת עצובה
היא נובעת ברובה מהציבור שברובו הגדול גדל בחסכנות (לא קמצנות) פשוט כי לא היה וכולנו יודעים מה התודעות שההורים שלנו גדלו עליהם
דור שני/שלישי לשואה/לעליית יהדות ספרד- ובקיצור, סוג חיים 'אחרים' ממה שאנחנו רואים היום
ובצירוף הנתון שהעולם נהפך לכפר גלובלי קטן והיום אתה יודע לא רק מה יש לשכן/לחבר/לאושיה אלא גם איך חיים בדיוק בכל העולם
ובסוף אדם לא רוצה להרגיש שהוא חי ב'סוג ב'
ובצירוף הדברים האלו התפתח העניין של 'לחיות איך שטוב לך היום'
ובסוף כולנו חיים ככה בצורה כזאת או אחרת
אבל, וכאן האבל הגדול
בדור שלנו יש עוד מתנה שלא היה בעבר שזו תודעת ההשקעה וניצול השוק העולמי לטובתינו
(חפשו אשכולות על סנפ 500 לפני 10 שנים, רוב האנשים חשבו שזה שם של תרופה)

אם נדע לנצל את היתרון הזה לחשוב על העתיד ובמקביל לא להצר את צעדינו שלנו היום
לדעת לקנות גם מעבר למה שקנינו בילדותינו
מאמין שזה האיזון הנכון

וכמובן שהיום כשהכל כ"כ יקר מותר גם לחשוב מחוץ לקופסה ולדעת להגדיל הכנסות אקטיבית
אבל זה באמת נושא לאשכול אחר

 

[כובע הנזיר]

אירוניה, גם אני ככה מתנהל.
כנראה שבהתחלה הבנת אותי לא נכון.

???

 

[S10]

אתה מתאר חיים בלהלהלנד
איך זה עובד טכנית? החלטת שצריך להחליף ריצוף, לא נכנס לסיבה.
מאיפה הכסף? יש לך עץ?
זה אומר גם שאין לך עדיפות לקניות בסופי עונה, שאתה בוחר סופר רק לפי הנוחות ושקונה כל מוצר הכי טוב שיש?
כסף לא נמצא במערך השיקולים שלך?

נבדיל טכנית מבחינת הדרך והאופן ברור שהדרך והאופן ש@MOKO מתנהגים הוא עם הגיון
אבל אני חושב שהשאלה שלך תקפה לאיך אברכים מחתנים ילדים ואיך חיים אברך עם משפחה גדולה כשהאשה לא עובדת ואיך משלמים שכר לימוד על ישיבות וסמינרים ומסלולים ואיך קונים דירה ואיך עושים חוגים טיפולים לילדים וכו
יש כסף ואם לא מצידי לקחת הלוואה מהבנק או מהחברת אשראי
לעצם השאלה שלך לא אמרתי שזה נכון לחיות כך איך שאני חי אבל כך אני חי ולא יודע לחיות אחרת וגם כרגע לא מפריע לי אני מרגיש שאני קונה מה שצריך ולא מופרז אישתי קונה למשל כל שבוע במשנת יוסף בסביבות 900 שקל הבת שלי עושה קניה שבועית באושר עד בערך ב1000 שקל קונים לפי רשימת קניות מוצרי יסוד שולחים את הילדים למכולת
בגדים אני לא קונה בסוף עונה כי אישתי מפחדת שהמידות ישתנו אבל קונים רק כשצריך או לפני חגים כובעים וחליפות לבחורים הבת לוקחת את האשראי וקונה לעצמה בגדים שמתאימים לה בתאום עם אישתי אני לא רואה איך אני אמור
לעשות אחרת שלא תקנה בגדים כשצריכה לא לשלם שכר לימוד לישיבות או לסמינר כרגע 3 ילדים שלי צריכים יישור שיניים שזה 20000 שקל
אני לא יעשה להם? אני יחתוך את המעשרות או את הארנונה או את החשבון חשמל נסיעות ברכב אני יכול לחתוך אולי ולא מעוניין אבל בגדול רוב הדברים קשיחים והקב"ה מביא את הכסף אני לא יקנה עגלה מהסוג היקר ביותר והמנקר עיניים אבל כשצריך אקנה ברור שיש דברים שהם מעבר ואפשר להתווכח איתם כמו לצאת לנופש להחליף מטבח
כמו למשל עכשיו הבת שלי החליטה להרשם לקורס צילום המצלמה הקורס האביזרים עולים כסף וניתן להתווכח או לחסוך אבל גם כשבן אדם חוסך וחוסך וחי עם חשבון יום אחד יכול להיות לו איזה טיפול רפואי לא עלינו ולא על אף אחד
או נזילות ופיצוצים בצנרת או בביוב של הבית ופתאום הכל יוצא מהחשבון זו היא תשובתי הארוכה ישתכן שלא נכונה בכלל

 

[shaldag46]

יש שתי גישות לחיים הנובעות בעיקר מאופי שונה [ובא לידי ביטוי גם בהרבה דברים אחרים], וכרגיל דרך האמצע היא המתאימה לרוב האנשים.
גישה א' - התנהלות בשליטה מלאה, חרדה משחרור, שימת לב לכל פרט. אם יש מצב שלא מאוזן לגמרי הנפש לא רגועה. מזה נובע הכלל הפשוט כל כך - מוציאים פחות מההכנסות וזהו. יש שיקראו לה ראש קטן, אבל זה ממש לא מדויק. רבים חיים כך.
גישה ב' - התנהלות בלי חשבון, חרדה משליטה ומצורך לשים לב לכל פרט. בדרך כלל יש אחריות מינימלית לא להתרסק. יש שיקראו לה חוסר אחריות, אבל זה ממש לא מדויק. כל אחד מכיר כאלו שחיים כך.

התעלמות והפקרות לא יכולה להיחשב גישה.

גישה מאוזנת - ידיעה כללית על הוצאות מול הכנסות, אחריות על התזרים. חובות יכולים להיווצר מאינספור סיבות שלא יהיה שליטה על זה, וצריך לסדר אותם. אבל - צריך שתהיה מודעות כלכלית ויחס נכון לאיך בונים בסיס כלכלי נכון שמזין את עצמו.
גם צבר הלוואות גבוה ומנגד תק השקעות גדול יותר שיאפשר לו ביום מן הימים לפרוע את חובותיו ולהישאר מאוזן - יכול להיחשב מצב מאוזן. צריך פיקוח ומודעות, גם לצרכים עכשויים וגם לצרכים עתידיים.
לא צריך להגיע לחופש כלכלי שמכניס 30000 ש"ח בחודש, אפשר גם הרבה פחות, או לחילופין לכוון לסכום גבוה שיצטבר לחתונות הילדים, זה עולם אחר.
ובעיקר - מודעות כלכלית לא יכולה לעמוד בסתירה לרצון ה'. המצב הקיים שישנה אפשרות לצבור סכומים גבוהים בהשתדלות מועטת הוא נגד האמונה וביטחון?? ואולי זוהי הדרך שבה ה' שולח לך את הפרנסה והכלכלה?
המודעות הזו עלתה לתודעת הציבור החרדי הרבה מאוד בזכות מנהלי הפורומים הרלוונטיים פה @מקצועי בלבד ו@השקעות Rהון, שרבים מאוד חייבים להם הרבה הכרת הטוב, ואין לזה הרבה קשר להסולידית שמערבת הרבה את צורת החיים שלה שיתכן ואפשרית בציבור הכללי, משא"כ בציבור שלנו שרבים סבורים שיש לתת לילד את מה שיש לסביבה הכללית, על מנת שיוכל לחיות באופן רגוע את מסלול החיים החינוכי והערכי.

 

[עת רצון]

חשוב לציין שאני לא בעד התנהלות לא אחראית בכלכלה או בכל דבר.

אלא מדובר יותר בהבנה תודעתית מה זה כסף .
בסופו של דבר החסכן ישאר חסכן והפזרן ישאר פזרן אי אפשר לשנות אופי של אנשים.

יש כאן רצון להכיר בכך שיש עוד מקומות חוץ מצמצום וחיי חיסכון בתחושת מצוקה סביב כסף.

הכוונה שאפשר ללמד את עצמנו להתייחס לכסף כשליח, כאמצעי, לא כמטרה.
והאמצעי הזה אף פעם לא חשוב יותר מאיתנו.

בנוסף תודעת שפע אף פעם לא אומרת : אין לי יכולת.
אלא אומרת: זה לא מספיק חשוב לי.

לדעתי, להתבונן על אנשים שחיים בשפע זה מעניין מאוד, ומרחיב את הדעת בעיקר לאנשים כמוני, שמאוד מאמינים בצמצום ונבהלים משפע.

להתבונן על אנשים כאלה שחיים בצורה מאוד נדיבה זה אומר ללמוד ולהבין ששפע זה לא מפחיד, לא שלילי, זה קיים בעולם ואנשים יודעים לחיות טוב.
במקרה שלהם זו דוגמה קצת קיצונית, אבל הם באמת מתייחסים לכסף כמשרת שלהם.
לדוגמה פעם היינו בארוע ולא היה לחתן כסף לשלם לתזמורת, ולהם היה כסף מזומן (מהלוואה כנראה), והם החליטו לשלם את התזמורת. (זו היתה חתונה פשוטה והזמר לא לקח הרבה כסף כמו שנהוג).
הם היו שלמים עם זה, וזה לא נתפס להם כבזבוז ולא כחסד אלא יותר משהו כמו: "זה מה שצריך אז נעשה את זה".
כנראה שגם הקניות שלהם זה מתוך הבנה ש"זה מה שצריך".
אצלם זה קצת קיצוני, אבל הגישה הזו מעניינת. גישה שלא סוגדת לכסף אלא מתייחסת לכסף ככלי.

אני לא שם, אבל כן חשוב להכיר את זה.

את מתכוונת שהם מסתכלים על כסף
כעל אמצעי להשיג דברים,
לעומת רוב העולם שמסכל על כסף כעל דבר נחשק שצריך לעבוד עליו.

זה נכון שזו הסתכלות מעניינת, אבל השאלה היא, האם בחתונה ההיא זו היתה המצוה שלהם?
אולי היה עדיף לחכות שיבוא מישהו שבאמת יש לו כסף (ולא מהלוואה)
שישלם לזמר?

 

[צדיק תמים]

יש שיקראו לה ראש קטן, אבל זה ממש לא מדויק. רבים חיים כך.

יש שיקראו לה חוסר אחריות, אבל זה ממש לא מדויק. כל אחד מכיר כאלו שחיים כך.

מעשה לסתור? כן, רבים מתנהלים בראש קטן, ורבים מתנהלים בחוסר אחריות, זה לא הופך אותם למשהו תקין

 

[ה. שלמה]

בלת"ק.
למנטורים שמפמפים את התזה של "תודעת שפע" יש מקום מיוחד בגהינום.
רק למי שיש קרוב משפחה שנפל ב"תודעת שפע" מבין מה שאני אומר.

לא כ"כ בטוח שהבנתי למה אתה קורה תודעת שפע.
אבל בכל אופן, קיצוניות תמיד גרועה.

 

[nech4]

בלת"ק.

בדיוק על זה נאמר בחז"ל- "בתר עניא אזלא עניותא"- אחרי העני הולכת העניות.
ועוד כתוב- "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"- כפי רצונו של האדם.

להתנהג בדקדוקי עניות (לריב עם נהג מונית/ מוכר על כמה שקלים, לחשוב על כל כלי ח"פ או שקית אם אפשר לחזור על השימוש ועוד כהנה וכהנה מנהגים מוזרים שיצא לי לראות), זה בדיוק ההפך מתודעת שפע.

תודעת שפע אכן מושג מבלבל וקל להתלות בו
כשרוצים לקנות בלי חשבון
אבל תודעת שפע איננה בזבוז!
בפרט אם מדייקים אותה ע"פ ההשקפה (כי המושג המקורי להערכתי לא מהיהדות)
היא חשיבה אחרת על כסף.
כסף איננו מטרה בפני עצמו
הוא אמצעי.
ותודעת השפע לא סותרת התנהלות כלכלית נבונה!!!

אצל הורי גדלתי עם המושג "אם צריך ד' יתן"
כסף אף פעם לא היה שיקול
השיקול היה אם צריך, ולא משנה כמה היה בעו"ש.
(ואבי שיחי' היה עורך חשבונות כל שבוע וממש לא פזרן).
חשיבה כזו
מאפשרת להוציא בנחת, בלי יסורי מצפון ובלי דאגה למחר.
ומחנכת לערכים אמיתיים (חינוך, תורה, צדקה, חסד, כבוד השבת, כיבוד הורים, חגים ועוד)

קצת קשה להכניס "תודעת שפע"
למי שלוקח רק את המושג המצומצם של פזרנות
אבל בלי כל האופי הנלווה לצורת חיים של תודעת שפע.