תח"צ תחבורה ציבורית בחינם

[אופקים 1]

הממשלה אמורה להתמקד בתשתיות כמובן, אבל עדיין רק שוק פתוח לפחות חלקי ישפר את המצב.
מהנסיון שלי בכמה מדינות שהתחבורה הציבורית פרטית, השירות מצויין.

יש הבדל משמעותי בתחבורה ציבורית בין נוסע קבוע לבין תייר.
תייר מתקשה ביחס לנוסע מקומי, לשים לב לתקלות בלוחות הזמנים או לתכנון מסלול לקוי.

גם בארץ היה בעבר שירות תחבורה ציבורית פרטית, קראו לו מוניות שירות, והוא היה בלתי יעיל בעליל.
על פי רוב, הם היו נצמדים למסלולים ושעות של אוטובוסים סדירים, מתוך הנחה שכבר התקבצו שם נוסעים.
נדיר שהם היו פותחים מסלולים חדשים (אם כי זה היה קיים בעיקר בבינעירוני)
הנהיגה הייתה פראית, ובלתי בטיחותית, ודבר שבשגרה היה לנסוע נסיעה בינעירונית של מספר שעות על שפרפר שהנהג שלף מתחת לכיסא.

 

[מנוי פרימיום]

יש לי חרדת נסיעה באוטובוסים. אז כן, חד משמעית זה מפחיד. והייתי גם במוניות עם נהגים יהודיים שנסעו עוד יותר גרוע ממה שאת מתארת (זה לא רק ערבים ככה).
אבל זה לא אומר שזה הגיוני לתת לנערים לנהוג באוטובוס, כמעט ללא ניסיון. שתי האפשרויות לא מוצלחות

במצב תחרותי הנוסעים יכולים לבחור אם לנסוע עם החברה הזולה שמעסיקה נערי שוליים, או לנסוע עם החברה היוקרתית שמעסיקה פניוסנרים מעונבים ורגועים שגם ירדו לעזור לכם להכניס את העגלה לתא המטען.

 

[אופקים 1]

במצב תחרותי הנוסעים יכולים לבחור אם לנסוע עם החברה הזולה שמעסיקה נערי שוליים, או לנסוע עם החברה היוקרתית שמעסיקה פניוסנרים מעונבים ורגועים שגם ירדו לעזור לכם להכניס את העגלה לתא המטען.

זה מצב תחרותי מאוד תאורטי
אם היה סיכוי שיהיו 2 נותני שירות האחד זול והשני יוקרתי, אזי רשות התחרות לא אמורה לאפשר למשרד התחבורה להפעיל בעצמה את השירות הזה.
ממש כמו שמשרד התקשורת לא מפעיל רשתות סלולרר.

צריך לזכור שיש כאן שוק עם הרבה מגבלות.
הראשונה היא מגבלת תשתית, בייחוד מסופים, צריך גוף שיסדיר את השימוש במסופים.
השני היא סך כניסה מאוד גבוה, בשביל לספק שירותים ברמה סבירה, צריך השקעה ראשונית גבוהה גם לרכש של צי אוטובוסים, וגם לגיוס עובדים, וגם לתכנון לוחות זמנים, קשה לצפות ששוק פרטי יתן מענה כוללני.

מה שכן, אפשר לצפות למענה נקודתי, כמו קווים לחוף בים המלח עם המתנה של שלוש שעות באוטובוסים חדישים וממוזגים או נסיעות למירון בשיטת ממלא וסע מתחנת האבן או ברחבה שליד בנק דיסקונט.

ראשית התחבורה הציבורית באופקים הייתה מבוססת על חברות פרטיות, היה את שכני ווקחי שהפעילו טנדרים והיה צריך להזמין מקום מראש, בירושלים היינו ממתינים לפעמים לנוסע מאחר, ולפעמים לא היה מקום בגלל שהמזכירה בטעות רשמה יותר מידי נוסעים (במקרים כאלה היו מנסים לשכנע את האחרון לוותר על מקומו, או שהוא היה נוסע על שרפרף מודל ט' באב, עם הנחה קלה).

אח"כ החל לפעול שטטמן באמצעות חברת דרך המלך, בתדירות של 4 נסיעות יומיות, (תוך שהוא גורם למוניות השירות להעלם מן העולם, ולא הפתחה תחרות) השירות היה לא רע בכלל, ודאי ביחס להיקף האכלוסיה.
(החברה האחרונה שהפעילה עבורו את הקווים הייתה נרקיס גל שכיום היא המפעיל מטעם משרד התחבורה)
בעיות בזמני שיא עדיין היו, כשהפתרון בדרך כלל היה להדחס ולשלם תעריף נמוך של נוסע בעמידה.

היו גם יתרונות, כך למשל, מכיון שהנסיעה דרך כביש 38 או כביש 3 דאז הייתה לקחה אותו הזמן אז הנוסעים ביצעו משאל בכל פעם מאיזה כביש עדיף לנסוע...

אלא שיום אחד קרה את התרחיש שבדיוק משרד התחבורה מנסה למנוע, נרקיס גל רבו עם המפעיל, ופשוט לא הופיעו לעבודה תוך שהם תוקעים את כלל הנוסעים להתייבש בתחנה, והמערך קרס.

בתחבורה עירונית המצב הוא אפילו יותר מורכב, כי בעוד שבתחבורה בינעירונית, ניתן לשכור אוטובוסים מחברות תיירות, לא ניתן לשכור אוטובוסים עירוניים, כי הכלים הללו לא שימושיים לחברות שאינן עוסקות בתח"צ, כך שיש צורך בהצטיידות מיוחדת עבור שוק מאוד מוגבל.

 

[מנוי פרימיום]

ראשית התחבורה הציבורית באופקים הייתה מבוססת על חברות פרטיות, היה את שכני ווקחי שהפעילו טנדרים והיה צריך להזמין מקום מראש, בירושלים היינו ממתינים לפעמים לנוסע מאחר, ולפעמים לא היה מקום בגלל שהמזכירה בטעות רשמה יותר מידי נוסעים (במקרים כאלה היו מנסים לשכנע את האחרון לוותר על מקומו, או שהוא היה נוסע על שרפרף מודל ט' באב, עם הנחה קלה).

כד הוינא טליא, התחבורה בקרית גת החלה גם היא באופן דומה, והיום יש להם שירות יומי סדיר של אגד.

אלא שיום אחד קרה את התרחיש שבדיוק משרד התחבורה מנסה למנוע, נרקיס גל רבו עם המפעיל, ופשוט לא הופיעו לעבודה תוך שהם תוקעים את כלל הנוסעים להתייבש בתחנה, והמערך קרס.

בתחבורה עירונית המצב הוא אפילו יותר מורכב, כי בעוד שבתחבורה בינעירונית, ניתן לשכור אוטובוסים מחברות תיירות, לא ניתן לשכור אוטובוסים עירוניים, כי הכלים הללו לא שימושיים לחברות שאינן עוסקות בתח"צ, כך שיש צורך בהצטיידות מיוחדת עבור שוק מאוד מוגבל.

עיין ערך באר שבע

 

[אופקים 1]

כד הוינא טליא, התחבורה בקרית גת החלה גם היא באופן דומה, והיום יש להם שירות יומי סדיר של אגד.


עיין ערך באר שבע

בבאר שבע זה לא שהמפעיל החליט שלא לעבוד.
אלא הנהגים התאגדו, והשביתו את התחבורה, תוך שהמפעיל לא מוכן לפשוט רגל על מנת לעמוד בדרישות שלהם, המשרד לא הסכים להעלות את התשלום כדי שהמפעיל יוכל לעמוד בדרישות.
בשוק פרטי הסיכוי לתופעה כזאת הוא הרבה יותר גדול.
למשל, מפעיל שעבד בבאר שבע ופתאום מקבל הצעה מפתה מעיר סמוכה, שכוללת חניונים על חשבון העירייה, ואולי גם נתצים, או סבסוד מקומי.

 

[אור אורות]

בשוק פרטי גם יכול לקרות שעובדי מכולת מתאגדים ולא מגיעים לעבודה עד שהמפעיל שומע לדרישות שלהם...
בפועל, כמעט בכל מקום שהשוק הופרט נהיה שיפור, ופה אני לא רואה אפשרות אחרת חוץ משיפור (כמאמר העולם - מהרצפה לא נופלים).

 

[אופקים 1]

בשוק פרטי גם יכול לקרות שעובדי מכולת מתאגדים ולא מגיעים לעבודה עד שהמפעיל שומע לדרישות שלהם...
בפועל, כמעט בכל מקום שהשוק הופרט נהיה שיפור, ופה אני לא רואה אפשרות אחרת חוץ משיפור (כמאמר העולם - מהרצפה לא נופלים).

ככה גם חשבו באנגליה, הפריטו את התחבורה הציבורית הבניעירונית
חילקו זיכיונות לכל מי שרצה, והמצב הוא בדיוק כמו מוניות השירות בארץ,
יש לאנשים זיכיונות, אבל הם לא ממהרים לממש אותם

 

[אור אורות]

לא יודע מה חשבו באנגליה ומה חושבים שם.
כן יודע מה האיחוד האירופי חושב על מה שקורה במדינות שלו ועל כך שאיפה שיותר פרטי ומסחרי יותר טוב.

 

[אופקים 1]

לא יודע מה חשבו באנגליה ומה חושבים שם.
כן יודע מה האיחוד האירופי חושב על מה שקורה במדינות שלו ועל כך שאיפה שיותר פרטי ומסחרי יותר טוב.

אשמח שתפרט

 

[אור אורות]

אפשר להביא לזה הרבה דוגמאות ופירוט, צריך לזה זמן וכח... אבל באופן כללי בדחיפה של האיחוד האירופי ממשלות אירופה דוחפות לתחבורה עוד יותר פרטית מסחרית ותחרותית ממה שקיים היום, גם באוטובוס וגם ברכבת.
יש בזה הבדלים ממדינה למדינה, אבל הרבה מאד מדינות דוחפות לזה חזק, בעידודה תמיכתה ודחיפתו של האיחוד...
מה שקורה זה שהממשלות משקיעות יותר בתשתיות, ונותנות לחברות הפרטיות להשקיע בקווים, לפעמים עם תמיכה ועידוד ממשלתיים.
כדוגמא בפולין שם שוק הרכבות היה די לא תחרותי (בשונה מהאוטובוסים שם, יש לציין שגם שם היו פעילים עד היום חברות רכבות פרטיות ברמה כזו או אחרת) ונשלט על ידי החברה הממשלתית הוותיקה מאד - PKP, הממשלה (ומשרד התחבורה) בדחיפה אירופאית (ותקציבי עידוד ענקיים מהאיחוד) התחילו לפתוח את השוק לחברות פרטיות גרמניות וצ'כיות שיוכלו לעשות קווים פנימיים בפולין (מה שלא היה אפשרי עד היום) והקלה גם על חברות פולניות, בנוסף הממשלה פועלת להקים חברה ממשלתית חדשה (ששתיהם - היא וPKP יהיו מסחריות בסוף התהליך) שתתחרה בPKP בשם CPK (ע"ש פרוייקט המגה שדה תעופה משולב רכבת ליד ורשה), ותוך כדי הממשלה משקיעה המון בפיתוח רשת המסילות עם בניית מסילות חדשות ומהירות ושיפור מסילות קיימות וכו'.
בנימה אישית כנוסע שנוסע הרבה (כתייר, כמו ש @אופקים 1 כבר ציין ) ברכבת בפולין, וגם עוקב קצת על המתרחש, אני מרגיש את השיפור! גם במחיר! (כן, מחירי PKP לדוגמא לא עלו ויש כל יום שני מבצעים, דוגמא אחת מהמהפך שקרה) גם בשירות! (שגם לפני זה היה גן עדן לעומת פה) וגם בתדירות והמהירות וכו'.
דוגמא אחת מיני רבות, אולי בהמשך אני יביא עוד.

 

[אור אורות]

רק כדוגמא ו"טעימה" קטנה, להלן האימייל האוטומטי שמתקבל עם הרכישה, מPKP, מלפני ואחרי...
לפני לא הרבה זמן:

ואחרי השינוי:

 

[אור אורות]

אני חיפשתי את ההודעה של PKP על השינויים בעקבות השינוי במצב, לא מצאתי עכשיו, מקווה שאמצא בהמשך.

רק עוד דוגמא לרעיונות של שירות ותחרות וכו'.
2 חברות צ'כיות פרטיות לחלוטין של רכבות ואטובוסים (הם מפעילים גם רכבות סדירות גם רכבות צ'רטר גם אוטובסים בקווים סדירים [כולל קווים פנימיים מסויימים בערים מנקודה לנקודה ביעדי ביקוש] וגם השכרת אוטובוסים לקבוצות) שאני משתמש איתם או רוכש כרטיסים לאנ"ש בהם הם רגיוג'ט וליאו אקספרס (יש עוד חברות, הם מתוך השאר) שקיבלו עכשיו אישור להפעיל רכבות פנימיות בפולין החל מהחודש האחרון (ויגבירו את התדירות בפעימה אחת עוד חודשיים ולאחר מכן בסוף החורף), כמה נקודות מעניינות על פעולות של חברות בשוק תחרותי:
אגב, ברגיוג'ט עדיין אפשר למצא כרטיסים בכ2 יורו לקרקוב ורשה, מחיר הפתיחה לרגל השקת הקו?

ברכבות הארוכות של רגיוג'ט (לדוגמא מפראג לפשמישל) כל עוד הכל בסדר, המקומות ברכבות אלה הם בהזמנה מראש ומקום שמור, כל זמן שפחות או יותר המקומות שנרכשו נתפסו ואין תקריות - הקונדקטור (האחראי ברכבת שבין היתר משמש גם כפקח) לא בודק כרטיסים! (כן, חשוב להם החויה...) במקום זה הוא עסוק בלחלק בקבוקי מים וכוסות קפה או תה ולשאול את הנוסעים אם הכל בסדר או שצריכים עזרה... (בשונה מחברות אחרות שם יש בדיקה מדוקדקת של הכרטיסים, כמובן שאם יעלו יותר אנשים ממה שרשום שרכשו או שיהיו 2 שירצו לשבת על מקום 1 הוא יבדוק כרטיסים, אבל רוב הנוסעים לא עוברים את החוויה של הבידוק.)
דבר נוסף נחמד שיש בחברה הזו - כשהנסיעה מסתיימת הלקוח מקבל בקשה למלאות סקר שביעות רצון, [שם בין היתר הוא נשאל אם הקונדקטור הציע לו עזרה] אם שאלות רבות שעוזרות לחברה לשרת את הנוסעים טוב יותר... בסוף כחברה פרטית זה מתורגם להם בהכנסות... כל לקוח שמשקיע מזמנו למלא את הסקר נכנס להגרלה על זיכוי בסך 5,000 קרונות צ'כיות בחברה.
בתחנות הרכבת העיקריות שמרכזות את פעילות החברה, בפראג ברנו ווינה, תחנות גדולות ועמוסות עם המולה ובלאגן, יש טרקלין המתנה נח ושקט להמתין לרכבת (הכניסה בהצגת ברקוד הכרטיס, רשמי החל משעה לפני הרכבת בפועל קצת יותר) עם בר קטן של גלידות כיבוד קל ושתיה, אבל בעיקר השקט והרוגע היחסי.

בחברה המתחרה מה שתפס אותי יותר מהשירות והנוחות זה הרעיון לאפשר מחירים זולים מול המתחרות (כן, לפעמים המחירים של ליאו ממש מצחיקים - גם בשוק עם מתחרים) כנראה שמה שמאפשר את זה זה בין היתר אפיק ההכנסה הנוסף חוץ מהנוסעים - פרסומות!
ליאו עם מעל 150,000 נוסעים בחודש מפרסמים את מי שחפץ ומשלם... על (רשימה אמיתית!) :
על הרכבת מבחוץ
המסכים ברכבת
מסכי החברה בתחנת רכבת פראג
במודעות ההדרכה
במגזין לנוסעים שמוציאים כל 3 חודשים
בתפריט הזמנת הארוחות
במגש עליו מוגשת הארוחה
בשולחנות המושב המתקפלים
מול הכניסה לרכבת
ידיות מושב
כוסות קרטון
דף כרטיס הרכבת (הPDF שמקבלים)
(כמובן) באתר וברשתות החברתיות
בפורטל החיבור של הוויפיי ברכבת
כהצעה אחרי סיום רכישה באתר
וכמובן, אם יש לכם רעיון נוסף שהם לא משתמשים בו בשגרה, הם יעשו אותו בשבילכם
(מעוניינים? פרטי יצירת קשר עם אגף הפרסום באישי )


אה, ויש להם גם מועדון נוסע מתמיד ("סמיילי")

(הכתום, זה כי כל חברת רכבות פרטית שמה מתהדרת בצבע שלה, רגיוג'ט היא צהובה וכו')

וכמובן, יש גם תוכנית לילדים

והפרס הכי שווה... :
כל חצי שנה ילד אחד זוכה ב... ביקור בתא נהג הרכבת!

בקיצור, רעיונות יצירתיים לא חסרים, אבל במציאות הם קורים רק כשהחברה פרטית ומסחרית לחלוטין!
והתחרות מיטיבה עם זה!

 

[אור אורות]

רכבות פולין עומדות בפני שינויים משמעותיים עד שנת 2030. חשוב לציין שכל אחד מהשינויים הללו צפוי להיות חיובי וליצור הזדמנויות למימוש טוב יותר של הפוטנציאל של הרכבות. ​

בניית קווי רכבת מהירים חדשים, בשילוב עם השלמת המודרניזציה של מקטעי רכבת מרכזיים קיימים בפולין, יקצרו משמעותית את זמני הנסיעה בקווים רבים למרחקים ארוכים, מקומיים ובינלאומיים. קווי הרכבת המהירים החדשים לא רק יגדילו את הקיבולת הקיימת של קווי הרכבת בפולין, אלא שעל ידי העברת חלק מהמסלולים למרחקים ארוכים לקווי רכבת מהירים, הם יפנו קיבולת בקווים הקיימים. קווים אלה יוכלו להכיל יותר רכבות אזוריות, מקומיות ומשא.
הליברליזציה של שוק הרכבות למרחקים ארוכים – הודות לתהליכים תחרותיים – תוביל לעלייה במספר חיבורי הרכבת המוצעים ולירידה במחירי הכרטיסים. העניין ברכבת יגדל גם הוא ככל שיתחזקו מגמות הניידות בת-קיימא ויוזמות השקעה יעמידו את משתמשי הרכבת (נוסעים ובעלי מטענים) במרכז תשומת הלב.
כל אחד מהאלמנטים הללו ייצור באופן עצמאי איכות חדשה במגזר הרכבות. הודות להשפעות סינרגטיות, היגיון הפעולה של משתתפי שוק הרכבות ישתנה, וייצור "פתח חדש" עבור הרכבת. בהתבוננות בתהליכים דומים המתרחשים במדינות אחרות באיחוד האירופי, ניתן להניח שהרכבת תהפוך לפחות מוסדית ויותר עסקית, בדומה לשינוי של מגזר התעופה בשנים האחרונות. 
לרכבות הפולניות יש פוטנציאל להסיע משמעותית יותר נוסעים ומטענים מאשר כיום , ובכך לעמוד ביעדי האיחוד האירופי הקשורים לתחבורה בת קיימא. הצמיחה בנפחי התחבורה בשנים האחרונות ניכרת, אך בהשוואה למדינות אחרות, אנו עדיין משתמשים פחות 
בהינתן אופיין העלותי של תשתיות הרכבות ואופיין גוזל הזמן של תהליכי השקעה וארגון, ניתן להסיק כי הזמן לשינוי אינו בעתיד הרחוק, אלא "בקרוב". להחלטות שיתקבלו היום תהיה השפעה ישירה על מידת מימוש הפוטנציאל המלא של שינויים חיוביים אלה והאם אכן נראה עלייה משמעותית בתחבורה הרכבתית.
מה שנדרש הוא תוכנית קוהרנטית המבוססת על ניתוחים מעמיקים, ידע ומספרים שיקלו על קבלת החלטות. תוכנית שתשלב תשתיות ולוחות זמנים בכל רשת הרכבות. תוכנית שתמוקם בין מסמכים אסטרטגיים קיימים לבין פרויקטים של השקעה בודדים. על ידי שילוב שתי המציאויות, היא תהווה אלמנט שנעדר כיום מתכנון פיתוח הרכבות, אך מתאים כמו חלק חסר בפאזל.

מתוך "נייר עמדה לפיתוח רכבות" מהאתר הרשמי של CPK, תרגום גוגל מפולנית.

 

[העשיל פרידמאן]

@אור אורות אפשר את המיילים הנ"ל בתרגום לעברית?

 

[אור אורות]

@אור אורות אפשר את המיילים הנ"ל בתרגום לעברית?

חלק מהעניין זה גם העיצוב... והנה תרגום גוגל של הראשון:
גברתי הנכבדה, אדוני הנכבד,
תודה שרכשת את הכרטיס שלך. הנה סיכום ההזמנה שלך:

לֹא.	תוֹקֶף	יַחַס	מספר כרטיס	סטטוס כרטיס	שֵׁרוּת	מספר רכבת	סוג כרטיס	מִבצָע	מְחִיר
1	מתאריך: 26-09-2024 שעה: 17:03	קרקוב גל תעשייה GL	206371668	בתשלום	מקום לשבת	IC 115	לְאוּמִי	ניהול הכרטיס שלך	260.40 זלוטי
סְכוּם​	260.40 זלוטי

אנא שמרו את קובץ ה-PDF המצורף עם הכרטיס במכשיר הנייד שלכם או הדפיסו אותו כדי להציגו לבדיקה ברכבת.

ושל השני:

היי פלוני אלמוני , הנה הרכבת שלך!

אאסוף אותך ב-27.03.2025 מתחנת קרקוב גל. וניסע יחד לתחנת פשמישל גל. הכנתי עבורך את מושבים מספר 11, 12, 13, 14, 15, 16 בקרון 269 . להלן תמצאו סיכום של הרכישה שלכם: לֹא. טִיוּל יַחַס מספר כרטיס סוּג מקומות מספר רכבת סוּג כַּרְטִיס מִבצָע מְחִיר 1 27-03-2025 20:22 קרקוב מיין - פשמישל מיין WH19062846 מקום לשבת IC 57 חיבור ביתי לְנַהֵל כַּרְטִיס 204.60 זלוטי שמרו את קובץ ה-PDF המצורף לכרטיס במכשיר הנייד שלכם או הדפיסו אותו - תצטרכו אותו במהלך הבדיקה ברכבת. האם אתה רוצה לנהל בנוחות את הכרטיסים והחשבוניות שלך ולעקוב אחר היסטוריית הנסיעות המשותפות שלנו? התחבר לחשבונך באתר e-IC או באפליקציית המובייל של PKP Intercity !

 

[אופקים 1]

מתוך "נייר עמדה לפיתוח רכבות" מהאתר הרשמי של CPK, תרגום גוגל מפולנית.

אני לא יודע מה המודל שקיים בפולין, ועד כמה הוא באמת שוק חופשי או שמדובר בזכיונות.
גם מטרופולין בראשית דרכם, הציעו מחירי נסיעה מאוד נמוכים בין באר שבע לתל אביב (המכרז היה על הסכום שהם מבקשים סבסוד ועל העלות לנוסע), והם גם ניסו למשוך נוסעים בכל מיני דרכים יצירתיות, כמו אפשרות לחבר אוזניות ולשמוע כל מיני שירים ממערכת מרכזית באוטובוס. גם הם (כמו גם אגד בעבר) ניסו לדחוף פרסומות בלי סוף ולממן את חלק מההפעלה בצורה הזאת. ואני משער שאם היו מאפשרים להם, בתקופה הראשונה הם היו מציעים נסיעה בשקל, רק כדי להגדיל את הנפח.

אבל כעבור מספר שנים כשהם ניסו להפוך לריווחים ולא רק להחזיק בנפח פעילות, הם פשוט תחזקו את האוטובוסים בצורה ירודה, אח"כ עברו לאוטובוסים זולים, וגם ניסו לשחק עם שכר הנהגים (כמדומני שהם הגבילו את שעת העבודה ל8 שעות, כדי לא לשלם את התוספת שנדרשים לשלם על פי חוק על שעות נוספות) דבר שגרם לנהגים לברוח לחברות המתחרות.
ומאז ועד היום השירות שלהם נמצא די בקרקעית (דווקא חצי שנה האחרונה הם הבינו איך המערכת של משרד התחבורה עובדת, והצליחו לשפר את הניקוד שלהם)

 

[אור אורות]

אני לא יודע מה המודל שקיים בפולין, ועד כמה הוא באמת שוק חופשי או שמדובר בזכיונות.

הבאתי את פולין כדוגמא למדינה שעושה שינויים בנושא על סמך מה שהם חקרו במדינות האיחוד האירופי...
הליברליזציה של שוק הרכבות למרחקים ארוכים – הודות לתהליכים תחרותיים – תוביל לעלייה במספר חיבורי הרכבת המוצעים ולירידה במחירי הכרטיסים.
בהתבוננות בתהליכים דומים המתרחשים במדינות אחרות באיחוד האירופי, ניתן להניח שהרכבת תהפוך לפחות מוסדית ויותר עסקית, בדומה לשינוי של מגזר התעופה בשנים האחרונות. 
זה 2 השורות הכי חשובות בציטוט שהעליתי.

השוק בפולין נפתח לחברות פרטיות נוספות, זאת אומרת עד היום היה חברת רכבת ממשלתית אחת (PKP) ובנוסף היו מספר חברות פרטיות קטנות עם זכיינות על קווים מסויימים (כמו פול רגיו וכו').
כיום הממשלה עושה מספר צעדים שמטרתם להפוך את השוק לעסקי ותחרותי:
1. פתיחת חברה מתחרה לPKP ששתיהם יהיו בתמיכה ממשלתית (עם זכיינות וכו') ויתחרו ביניהם (אחד המטרות זה שחברות חדשות יעדיפו להיפתח בשוק שאין בו מישהו ענק שנהיים רק נגדו, חוץ מיצירת תחרות גם בתוך החברות הממשלתיות וכו')
2. הגדלת האישורים והאפשרויות לחברות הפרטיות הקיימות
3. פתיחת השוק גם לקווים פנימיים (מה שהיה עד היום רק לקווים בינלאומיים) לחברות שאינם פולניות ואינם ממשלתיות (לדוג', רגיוג'ט וליאו אקספרס שהם 2 חברות פרטיות צ'כיות, בצ'כיה יש גם חברה ממשלתית בשם צ'סקה דרוייה).

 

[אופקים 1]

הבאתי את פולין כדוגמא למדינה שעושה שינויים בנושא על סמך מה שהם חקרו במדינות האיחוד האירופי...
הליברליזציה של שוק הרכבות למרחקים ארוכים – הודות לתהליכים תחרותיים – תוביל לעלייה במספר חיבורי הרכבת המוצעים ולירידה במחירי הכרטיסים.
בהתבוננות בתהליכים דומים המתרחשים במדינות אחרות באיחוד האירופי, ניתן להניח שהרכבת תהפוך לפחות מוסדית ויותר עסקית, בדומה לשינוי של מגזר התעופה בשנים האחרונות. 
זה 2 השורות הכי חשובות בציטוט שהעליתי.

השוק בפולין נפתח לחברות פרטיות נוספות, זאת אומרת עד היום היה חברת רכבת ממשלתית אחת (PKP) ובנוסף היו מספר חברות פרטיות קטנות עם זכיינות על קווים מסויימים (כמו פול רגיו וכו').
כיום הממשלה עושה מספר צעדים שמטרתם להפוך את השוק לעסקי ותחרותי:
1. פתיחת חברה מתחרה לPKP ששתיהם יהיו בתמיכה ממשלתית (עם זכיינות וכו') ויתחרו ביניהם (אחד המטרות זה שחברות חדשות יעדיפו להיפתח בשוק שאין בו מישהו ענק שנהיים רק נגדו, חוץ מיצירת תחרות גם בתוך החברות הממשלתיות וכו')
2. הגדלת האישורים והאפשרויות לחברות הפרטיות הקיימות
3. פתיחת השוק גם לקווים פנימיים (מה שהיה עד היום רק לקווים בינלאומיים) לחברות שאינם פולניות ואינם ממשלתיות (לדוג', רגיוג'ט וליאו אקספרס שהם 2 חברות פרטיות צ'כיות, בצ'כיה יש גם חברה ממשלתית בשם צ'סקה דרוייה).

על כל אותה המסילה פועלות כמה חברות? או שלכל חברה יש אזור משלה?
האם החברות יכולות לקבוע את הלו"ז בעצמם, כולל ביטול מלא של נסיעות?

כי מה שקיים באיחוד האירופי זה זכיינות, בערך כמו שיש בישראל.
באנגליה מודל הזכיינות ברכבות נכשל, הוא גרם לבעיות מימון באחזקה השוטפת, וגם גרם לכך שהחברות העדיפו שהמתחרים שלהם יפעילו את הנסיעות הפחות כדאיות.
ממש כפי שהיה בכשאגד ודן הפעילו את קו 400

 

[אור אורות]

על כל אותה המסילה פועלות כמה חברות? או שלכל חברה יש אזור משלה?

על אותה מסילה פועלות כמה חברות, בדיוק כמו שמאותו מסלול המראה ממריאים כמה חברות תעופה.

האם החברות יכולות לקבוע את הלו"ז בעצמם, כולל ביטול מלא של נסיעות?

החברות קובעות את הלו"ז בעצמם, וצריכים על כל לו"ז לקבל סלוט מהמועצה של המסילות או מהבעלים של המסילה במקום שיש זכיינות לבעלות על המסילה, כדי שלכל רכבת יהיה חלון זמן מתי היא נוסעת ולא יהיו תאונות...
קו קבוע מצריך בחלק מדינות אישור של משרד התחבורה או משהו כזה.
החברות מפעילות גם קווים מיוחדים לקבוצות או רכבות בהזמנה פרטית...
ואחרי שהחברה מקבלת אישור היא יכולה גם שלא להשתמש בו (במקרים מסויימים סלוט לא פעיל מתבטל, אגב, כמו בלונדון הית'רו ששם גם סלוט לא פעיל מתבטל).

כי מה שקיים באיחוד האירופי זה זכיינות, בערך כמו שיש בישראל.

איפה באיחוד האירופי? תביא דוגמאות ממדינות.
כי באוטובוסים שמה התחרות מאד גדולה בבין עירוני, ורכבות אז יש מדינות באיחוד (כמו הונגריה ורומניה לדוגמא) שמה יש כמעט מונופול ורוב מוחלט של הרכבות הם של החברה הממשלתית או חברות ממדינות אחרות שיש להם הסכם עם החברה הממשלתית, ובצ'כיה (ואיך שאני מבין גם אוסטריה ועוד) זה ממש שוק תחרותי ו"עסקי", ובפולין ציטטתי והסברתי מה השוק (שם אני קצת מונח בפרטים...) שהם כותבים שזה כמו הצלחה במדינות אחרות באיחוד.

 

[eh]

@אור אורות קראתי בעיון רב את הודעתיך.קודם כל הערה אחת אני חושב שבאוסטריה אין תחרות ברכבות כי obbשולטת שם זה היה המצב כשהייתי שם לפני שנה אולי המצב השתנה בכל מקרה אז הסלוטים השווים היו שלהם.
ולגופו של עניין בשביל לעשות כזה מהפכה לכאורה מדינה קטנה כמו שלנו שאין כל כך אפשרויות לא ממש בנויה לזה.
באירופה הקווים שאתה יכול לעשות זה בלי סוף גם כי אין גבולות וגם כי יש הרבה יותר אנשים ואז זה מוזיל את המחיר וחוזר חלילה.לדעתי מה שאתה מציע מבחינה טכנית הוא כנראה אפשרי ולפחות שווה בדיקה כי בסוף אם זה עובד באירופה זה צריך לעבוד בארץ ולא דיברת על חברת flixbusשמזכירה את שיטת הטיסות שאתה יכול לקנות כרטיס מוקדם במחיר זול אפילו מצחיק ואפשר לבטל בחינם רק חשוב לומר שלדוגמא באוסטריה המחיר יקר משעמותית מכאן לדוגמא נסיעה מווינה לברסטלאבה יעלה 12 יורו אבל יש אפשרויות להוזיל. בכל מקרה צריך ליסוע לשם כדי להיווכח @אופקים 1 אני מאמין שיש לפקידים פה תפיסה שהמדינה חייבת למשוך בחוטים ולא לבצע הפרטות מרחיקות לכל בטח לא ברכבות.
אבל לסיכום חייבים לומר אם זה עובד באירופה טוהב וזה עובד זה יכול לכאורה לעבוד גם בישראל!