דרוש מידע הספר רזי ניהר של אביגיל גדולד

העניין הוא שהיא שומרת על כשרות. לא ביקשתי להיכנס לפרטים, ממש לא. אבל ברגע שהסופרת כותבת שהאוכל הוכן בכללי בני אברהם- נחה דעתי.

למציאות- לא
לתורה- כן
גם כאן, הם התחתנו בקידושין, התגרשו בגט - כנראה (אין פירוט מיותר למה שבדיוק קרה שם) אבל כמו שאין בישולי עכו"ם, גם אין חובה להמתין שנתיים עד לנישואין (שאגב זה לא דאורייתא אלא תקנת חז"ל).
אני באמת לא מצליחה להבין על מה הסער הגדול.
 
אדון הוא לא קשור כ"כ (זה אלגוריה אבל פחות מקבילה ללהי נאאר)
במחלק התמונים אין שום איזכור דתי, הדבר היחיד ש"נאמני המלך" עושים הוא לא לשתות מאיזה שהוא משקה מתוק ובצבע חזק
תמיד זה מתדמיין לי המשקאות של ספרינג:LOL:
ואין להם שם "מצוות" חוץ מכל הרעיון של לשרת את המלך
לא הבאתי את מחלק התמונים כדי ליצור הקבלה ( ובאשכול שעסק בלהי נאאר כתבתי משהו לגבי זה שהספרים לא דומים ושונים במהות).
הבאתי את הדוגמאות כדי להסביר, שלמרות שבספרים חרדים עוסקים בדמויות חרדיות, הכללים באליגוריה משתנים, והדמויות לא צריכות להיות יהודיות ומדקדקות בהלכה, אלא מוסריות ונאמנות לנמשל ולמסר.
 
לא הבאתי את מחלק התמונים כדי ליצור הקבלה ( ובאשכול שעסק בלהי נאאר כתבתי משהו לגבי זה שהספרים לא דומים ושונים במהות).
הבאתי את הדוגמאות כדי להסביר, שלמרות שבספרים חרדים עוסקים בדמויות חרדיות, הכללים באליגוריה משתנים, והדמויות לא צריכות להיות יהודיות ומדקדקות בהלכה, אלא מוסריות ונאמנות לנמשל ולמסר.
הדמויות במחלק התמונים לא חרדיות.
היא פשוט התעלמה מכל הקטע הדתי
בלהי נאאר היא בחרה להכנס לזה
וזה שורש ההבדל
 
הדמויות במחלק התמונים לא חרדיות.
היא פשוט התעלמה מכל הקטע הדתי
בלהי נאאר היא בחרה להכנס לזה
וזה שורש ההבדל
בואו נעשה סדר.
הסופרת מכניסה אווירה יהודית לסיפור, והרבה. זה נכון.
אבל,
היא לא משתמשת במונחים: יהדות, תורה, דת משה, או כל מונח אחר שמתייחס ליהדות.
הסופרת כותבת אליגוריה על העם היהודי בגלות.
וכמו שהיא מכניסה את כל מיני מאפיינים שקיימים במציאות של הגלות (למשל תורת הגזע)
היא מספרת על העם הנרדף - שזה עם שדומה, בדגש על דומה ליהודים.
אבל הם לא יהודים, וזה משל, וזהו.
יותר מזה, אף אחד לא קפץ ואמר - הי, תורת הגזע זה לא בדיוק כמו סולם הדרגות, הספר לא נכון היסטורית, נכון? כי מבינים שזה אליגוריה, ומשל, ולא המציאות האמיתית שאנו חיים בה.
ואם מישהו רוצה להגיב, בבקשה תציגו טענה מלאה ולא סוג של המשך. (סתם כי אין לי כח לגלול אחורה)
 
אבל הם לא יהודים, וזה משל, וזהו.
זה בדיוק העניין.
אם היה להם 'דת' משלהם, ניחא. (למרות שזה וודאי היה גורר וויכוחים וכו' וכו) אבל הנאמנים דומים במנהגיהם בדיוק מדהים ליהודים, כך שלמרות שברור שהתפאורה של חיי הנאמנים היא משל, אבל אם כבר הסופרת הכניסה באליגוריה את המצוות כפי שהן- הגיוני שתצמד עד הסוף.
 
אגב.
למי שקרא גם את צלול בדעתו ישים לב לכמה פרטים מקבילים בסגנון הספר,
א. שניהם גיבור הסיפור חי במנוסה מתמדת שתוך כדי המנוסה מתגלים סודות רבים
ב. בשניהם גיבור הסיפור מגלה שיש לו משפחה שונה ממה שהכיר
ג. בשניהם גיבור הסיפור מרשה לעצמו לקחת סיכונים, ופועל בחוסר מחשבה משווע.
 
אולי מכנים פשוט את טורמסו 'המלך'... אבל בעקרון כתוב שהוא ניצל את מעמדו שבן למשפחה מכובדת בשביל החתונה עם רחלינה, כך בגידתו עדיין לא הייתה ניכרת. לא הגיוני שנשלח מכתב מטעם המשפחה לרחלינה בעוד הבחור המהולל יושב על כס המלוכה. המשפחה הייתה יודעת על כזה דבר.
הוא שלח את זה, ולא המשפחה, אבל בספר הראשון בסיטואציה שלינאר בת 8 והזקן אברהם מגיע, מפורט שזה השנה החמישית למלכות טרומסו השביעי.
סתם שאלה...
האם את הסופרת?
לא.אני סה"כ בעל זכרון טוב וראש בריא.
מה זאת אומרת? כמו שנכנס הראשון נכנסו עוד...
לפי המתואר בספר הלהבי קוטל לא היו יכולים לעבור בלי משהו שיחליש את החומה, וזה היה הפראיטור שהכניסה רבקה.
המכתבים הגיעו מאנשי הביצה שהיו בחוץ, ונקשרו לרגל של היונה
היונה היתה פראיטור ששינה צורה ליונה, מה שמקטין את עוצמת קסמו האפל, וכך ביחד עם זה שחומת הכור נחלשה בעקבות כניסת הפראיטור של רבקה,הוא הצליח לעבור.

לפי הסדר הכרונולוגי של הספר טורמסו הגיע לרחלינה רק בעקבות הספר של יארו,
ולאן הגיע הספר של יארו? למלך!!
זה כתוב במפורש
אולי טורמסו השתמש בשמו הקודם וביחוסו האימיתי כדי להציע את השידוך בינו לבין רחלינה
לפי שנות מלכותו של טרומסו הוא מלך כשלינאר היתה בת שלוש.

שלוימי ג. לא חשבתי שבנים יאהבו את הספר הזה.

נא לא להיכנס לקטע אישי.
זו לא הוכחה, מהסיבה הפשוטה שאפשר לתרץ זאת בקלות, אפילו אם לא אקצין ואלך על הקונספירציה הנחמדת:


אפשר להגיד שהכיתות שם הן של שנתיים, בכדי לחסוך במורות ומקום.
אפשר להגיד שמשום שאסתאיה היה בשליחות שיבצו אותה בכוונה בכיתה הזאת.
אפשר גם להגיד שאסתאיה רצתה להתסיס בכוונה את שכבת הגיל הבוגרת במהרלי, בכדי שיצטרפו לראשלים.
וזאת עוד לפני שסופר לנו מה השליחות שבשלה נשלחה אסתאיה למהרלי.
שגם על זה אפשר לבנות.
אסתיה היתה איתה מהגן.
כמה דברים.
דבר ראשון לגבי גט/פרידה - טורמסו מספר ללינאר "האשה שלה נישאתי התגלתה כנמושת נאמנים" אז הוא כנראה נפרד ממנה (בכעס) ורחלינה לא ברחה ממנו. ואגב, כל הירידה לפרטי הדינים נראית לי מיותרת - הם לא יהודים - יש כאן קונוטציה יהודית חזקה מאוד, אבל אין צורך להפוך אותם למדקדקים בהלכה.
דבר שני - טורמסו ורחלינה כן נפרדו לאחר שלינאר נולדה - הוא מראה ללינאר תמונה שבה מצולמים שלושתם.
מה שכן, השאלה לגבי השם נשארת - יש לה לא מעט תשובות אפשריות, ואול נגלה עוד בספר הבא (נניח במפגש של לינאר עם הוריה)
זה היה בלוף שהוא מכר ללינאר, ע"פ המתואר בספר של יארו הוא התחתן איתה על דעת כן.
אגב.
למי שקרא גם את צלול בדעתו ישים לב לכמה פרטים מקבילים בסגנון הספר,
א. שניהם גיבור הסיפור חי במנוסה מתמדת שתוך כדי המנוסה מתגלים סודות רבים
ב. בשניהם גיבור הסיפור מגלה שיש לו משפחה שונה ממה שהכיר
ג. בשניהם גיבור הסיפור מרשה לעצמו לקחת סיכונים, ופועל בחוסר מחשבה משווע.
??
 
בלי קשר לתגובות לפני כן, בספר מסופר על כך שיש לה יכולת לראות אם האדם הולך למות אם אין לו צל.
חשבתי על כך שיכול להיות שהיא הביאה את הרעיון הזה מהושענא רבא, כתוב (אולי בגמרא) על כך שבתנאים ובזמנים מסוימים אם לאדם אין צל זה אומר שהו ימות באותה שנה.
מה אתם אומרים על כך?
 
אז איך נכנסו עוד? ומאיפה הגיעהו המכתבים?
ואיך נכנסו הלהבי קוטל והספינה?
הפריאטור הראשון שהוכנס ע"י רבקה רוניאל, החליש את ההגנה של הכור על כפר הנאמנים, אך לא העלים את ההגנה לגמרי.
להבי הקוטל הראשונים שהגיעו ניסו להחליש עוד ועוד את ההגנה.
עד שהם הציחו ע"י מציאת פרצות וכדו' עד שקרסה ההגנה.
כך לפי הבנתי.
 
איפה זה כתוב? אני באמת שואלת בשביל לדעת, לא זכרתי את זה...
לא זכור לי שום דבר כזה!!!
אגב,
מתחשק לי לעשות איזה מילון לכל החיות (ההזויות, יש לציין...) והמושגים שיש בספר,
יש מי שרוצה לעזור בעניין.
או שאולי כבר יצרו כזה דבר?
ומה תעשי איתו?
 
אישית הספר הזכיר לי את גלות מצרים...
להבדיל אלף אלפי הבדלות
עם החוזים בכוכבים שחזו את לידת הגואל שבסוף גדל אצל המלך...
וגם עיר האסירים המשועבדים והחיות שמשסים בהם
ו"בני לוי" - המשוחררים - כביכול לוחמי האופל
 
מעניין מה אתם חושבים על זה שהיה כתוב בספר שטרמסו בן 49, ויהים היה בן 12 40 שנה אחרי לכתו של הזקן קדם...
והשנה בסיפור היא 102 ללכתו, זה ואומר שזה לא מסתדר שטרמסו בן 49(כי הוא יהים) אלא הוא אמור להיות בן 74...
(זה כתוב בסוף הספר שלינאר מתחילה לחשוב על זה ואז היא מפסיקה....)
באמת מעניין!
חברה שלי הסבה את תשומת ליבי לכך, לפני כן לא התייחסתי לזה יותר מידי. היא טוענת שאולי הזהרורים של המלח מעניקים לטורמסו איזה כוח שמשאיר אותו צעיר. ובכללי, נותן לו כוח ושליטה, (כמו שרואים שהוא שולט ברוהלים, בחוביצים, ובשאר החיות האיומות... )
מה שכן, יש לכוח הזה תפוגה (כמו שהזקן אברהם רמז לו בפרק הסיום) ולכן טורמסו מחפש מאגר נוסף של זהרורים. (הגיוני שזה הסוד של יארו- הסוד של עיר האסירים: הכוח האפל שהיא נותנת לשולט עליה).
 
ומה תעשי איתו?
זה יעשה סדר לכל מי שקורה את הספרים האלו.
לוקח זמן לקלוט מה זה כל דבר.
(הגיוני שזה הסוד של יארו- הסוד של עיר האסירים: הכוח האפל שהיא נותנת לשולט עליה).
לכאורה זה הסוד, מאגר הזהרורים.
במחשבה שניה, יתכן שהסוד האמיתי זה הראמלון של הזקן קדם שקם לתחייה, והוא זה שנותן את התקווה לבני אברהם. כי טורמסו רצה לדעת מה הסוד כי הוא ידע שאם הוא יגיע לפני הזקן אברהם הוא יצליח לשלוט בבני אברהם ולא תהיה להם תקווה. אבל הזקן אברהם הקדים אותו, גילה את הסוד ונתן תקווה לבני אברהם.

עוד משהו שצץ לי עכשיו, בזמן שלינאר בורחת מהתמלוצים וכמעט טובעת בים ועוברת בין הממלכות (עוד הקבלה ליהדות, שאין מוות אמיתי אלא מעבר של נפש לעולם אחר.) היא שומעת מנגינה שמחזירה אותה לחיים, וכאשר הזקן אברהם מקים לתחייה את הראמלון הקדום נשמעת מנגינה שנותנת לבני אברהם תקווה. יתכן שזה קרה באותה נקודת זמן?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בהמשך לאשכול הקודם
ולבקשת @זושא כץ לריכוז כל המידע אודות השכרת רכב בהונגריה, אני פותח את האשכול הזה
אבקש מכל מי שכבר שכר רכב בהונגריה שיציין את כל הפרטים, ברמת הפרטים הכי קטנים כדי להנגיש את המידע לציבור, כל המעלות והחסרונות של כל חברות ההשכרה/ביטוח, כמו"כ השינויים בשדות התעופה השונות, שינויים בזמנים וכדו'
יתכן שאם יצטבר באשכול כמות מכובדת של מידע אסדר את הכל בטבלה מסודרת שתתעדכן עם הזמן
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אז אחרי שנבלעתי עמוק בתוך קרביה של מפלצת הזוהר הספרותית שהיא "רזי נאאר" ושרדתי כדי לספר. התיישבתי לכתוב את הגיגיי על היצירה הזו, כן - מדובר ביצירת אמנות של ממש.

עם מעט מאוד כללי כתיבה פורמליים, תוך ריקוד עוועים בין ז'אנר, חלום וחזיון נרקמה עלילה מתוחכמת, לא צפויה ועל אף כל הרוע שנשפך ממנה - מלאת רגש.

איך מסכמים מעל אלף עמודים? לא מסכמים.
אבל הנה כמה נקודות שצפו לי במהלך הקריאה -

בין הקוראים עלתה לא פעם השאלה, מהו הרקע לסיפור? זו פנטזיה, עם נגיעות אימה, המשלבת שפע של אלמנטים, מפלצות, רוחות, כוחות על, פורטלי מעבר, קסם ועוד.
אך אין לו תשתית היסטורית מוכרת, והוא גם אינו אלגוריה לפחות לא באופן ברור. (יהיו שיחלקו, אשמח להבין במה הוא אלגורי)
עם זאת, נראה כי העלילה מרפררת לעשרת השבטים האבודים, "הרי החושך" המוזכרים בה לא פעם, נהר המשליך אבנים (רמז לסמבטיון?)
זה יכול ליישב את המונח "בני אברהם" ואת הסימובליזם היהודי השזור לאורך הספר, נוגע ולא נוגע.

הכתיבה עצמה - מופתית, חושנית כמעט. שואבת לתוך תיאוריה הסבוכים את כל כולך, כמעט ניתן להרגיש על קצה הלשון את טעם הקפה, להצטמרר מהקור המקפיא של סופת האימים ולחוש את מקלה האכזרי של המשכילה בין האצבעות.

אגב, אכזרי - הספר רווי בתיאורי אלימות וסדיזם, בחדות וצבע שחוצה מעט את הגבולות המוכרים לנו בספרות החרדית. לא, לא כמו יונה ספיר.
האלימות מתוארת, נוטפת, ניגרת, ננעצת.

התפאורה של העלילה היא אפוקליפטית, אפלה לחלוטין. עונת חורף קודרת משתרעת לאורכה.
היא משתדלת להיות טראגית ככל האפשר, אבדן ואבל ניבטים מכל פינה עד כדי קושי אמיתי בקריאת קטעים מסוימים.
הרוע בספר הוא רוע מוחלט, ללא קונפליקט, סיפור הרקע של הנבל לא נועד כדי לעורר אמפתיה בקרב הקוראים ואין אף צדיק בסדום.

גיבורת הספר, למודת הסבל, מביאת הישועה, סמל התקווה - הלא היא לינאר, היא דמות שניתן להזדהות איתה, בעלת כוחות על - אך לא "כל יכולה" היא משלבת בתוכה חוסן גדול ורגש עז, הנסחט עד קצה גבול יכולת הצער שלה, ומעבר לו. ללא סתירה. התחושה היא שבאשר היא תלך במסעה המפותל - נלך עמה בנאמנות ובאהדה.

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו - טורמסו הנוכחי, מבני אברהם - ילד, מעט סוציופת שגדל להיות התגלמות הרוע האנושי, אשר ביכולותו לשים קץ לסבלם של עמים שלמים - בוחר באכזריות חסרת תקנה. לבד מהפרעה אמיתית עמה נולד - סיפורו של יהים הקטן אינו משכנע במיוחד ביחס למבוגר שנהיה.

הדבר הבולט ביותר בספר, הוא המקוריות שלו. היכולת להפתיע אותנו מחדש עם טוויסטים חדים, עליות ומורדות בלתי צפויות ורכבת הרים רגשית ולעיתים גם פיזית ממש.

"גבירתי גברת גדולד, הואילי נא להמשיך לכתוב במרץ ובחמלתו הספר הבא יצא במהרה"
על החתום -
נאמני הזקן.
ארבע שנים של צפיה מאז הכרכים הקודמים, וכמות הפייק ניוז, ההוצאות להורג וההשערות לא ניתנות לספירה. כבר ממבט ראשון בספר, ניתן להבין שההשקעה והאורך מצדיקים את ההמתנה.
כמו תמיד, בביקורות מסוג זה אני מעט מתקשה לחלק לכותרות מסודרות ולנושאים, עימכם הסליחה...



כשיש ביד שתי ספרים, אפשר כבר להתחיל לדבר בפרספקטיבה של סדרה, ולבקר בהתאם. ע"פ הבניה של הספרים עד כה, אני מהמרת, ודי בטוחה בדעתי, שזה הולך לכיוון של טרילוגיה. ולפני שאתם מגלגלים עיניים ומגחכים על הטרנד, בואו נדבר רגע מה זאת טרילוגיה, ומה ההבדל בינה לבין סדרת ספרים. טרילוגיה בעיני היא שלושה ספרים, עם דגש על המספר שלוש. העלילה היא עלילה אחת, המחולקת לספרים עם סיום ביניים בכל ספר, עד הספר האחרון. הספר הראשון לרוב יהיה הכרות עם העולם בו הטרילוגיה מתקיימת, הצגת הקונפליקט המרכזי של העלילה, כשהספר יסגר בטוב, יחסית. הספר השני יהיה הספר הקשה ביותר, העלילה תעמיק עוד, הטוב והרע יתרחקו עוד יותר זה מזה, האופל יתגבר, והסיום – לרוב לא חיובי. הספר האחרון ימשיך את השני, עד לנקודת השיא ולהתרה. לעומת זאת, סדרה בעיניי, היא אוסף של ספרים הנמצאים תחת כותרת משותפת – גיבור זהה, קונספט זהה, זירה זהה ועוד. בשנים האחרונות תופעת הסדרות התפשטה בציבור החרדי בשיטת כל המרבה הרי זה משובח, ומחצית מהספרים הם 'חלק מסדרת המתח האגדית' או ש'עלילותיו של גיבורנו לא תמו וניפגש שוב בספר הבא'. בגלל כל זה, הופעה של טרילוגיה אמיתית, ועוד פנטזיה – היא מבורכת בעיניי, ואני מקווה שבעקבותיה התופעה תתפשט עוד ועוד.

הספר בנוי בצורה מדהימה. אם בספרים הקודמים היו תלונות על התמרחות, פה העלילה קצבית וכל משפט הוא תגלית חדשה והתקדמות בסיפור. הספר מתחיל בפרולוג מפחיד וקשה לקריאה, ואח"כ בערך מאתיים עמודים של התרחשויות שליליות. לאחר מכן יש אתנחתא קלה למשך כמה עשרות עמודים כיפיים ומגניבים, ואז כמעט עד סוף הספר האופל משתלט ולינאר חוטפת מכל כיוון אפשרי. ופתאום, ממש במאה עמודים האחרונים של הספר, סוף סוף משהו טוב קורה ללינאר, עד הסיום – שבו המצב בשלוש הממלכות קשה מאי פעם, אבל לינאר ופיאגרו באיזשהו ניצחון חלקי על המשטר. ואז, מגיע האפילוג. קטע פשוט יפיפה. ספרותית, כתיבתית, עלילתית. והדבר המדהים בעיני – זה שהסופרת סגרה מעגל עם האפילוג.
העלילה מדהימה ומפתיעה, מלאת הפתעות וטוויסטים. מתברר, כצפוי, שהסופרת ידעה מראש בדיוק מה הולך לקרות בספרים הבאים, ושתלה הרבה רמזים מקדימים ושאלות שנפתרות. בלי לתת מדי הרבה ספויילרים – אגדות רבות מתגלות כאמיתיות, חלומות מתגשמים ודמויות מהעבר מוארות באור חדש ומפחיד. קטע שאהבתי הוא הספר בתוך ספר – מלכות של שמש ירח ועשן כוכבים. מגניב!

כצפוי מסיפור דיסטופי, האופל שולט בכל. הנבלים – הם הסטראוטיפ המדויק. הרוע הוא אמיתי, ומאידיאל. זוכרים את הפריחה היפה ליד בקתת משפחה רז? את התיאורים על טעמם המדויק של הדוקאנים, צבע השקיעה והרעב הכבד? אז התיאורים נשארים, אבל המתוארים משתנים בחדות. בספר מתוארים לאורך, לרוחב ולעומק נופים אפלים, נבלים אכזריים, חיות מחרידות ועוד. האלימות קשה מאוד לקריאה, ולשואלים – קשה פי כמה מהספרים הקודמים. אם עד כה השיא היה ההוצאה להורג של ההורים של דיתה לעיניה, בספר הנוכחי זו רק מדרגה ראשונה. הוצאות להורג על ימין ועל שמאל, איומים, תאי כלא מחרידים, ואנשים שפשוט מחרידים לקריאה. החלק שהיה לי הכי קשה לקרוא – זה הקטעים על העם הראשלי, שהתיאורים עליו הם פשוט בחילה. באופן אישי – רעדתי פיזית במהלך הקריאה. למתלוננים על הספר הראשון – אל תקראו את השני, הוא לא יעשה לכם טוב.

מה שעוד מעמיקה מאוד בספר, היא הפנטזיה. בספרים הקודמים היא הוכנסה במינון קטן, ופה הסופרת הולכת על הקופה והפנטזיה היא פנטזיה על מלא. קצת היה קשה להחזיק ראש עם כל כך הרבה חיות, כלי נשק וטקסים, אבל זה שווה, כי התוצאה פשוט יפיפה. ברמת האליגוריה גם יש העמקה קלה, כשלינאר הופכת ממביאת גאולת הכפרים למביאת גאולת הממלכות, ומושגים כמו אחרית הימים נכנסים. אם כי, אני מחכה לראות איך הסיפור יסתיים, ואז לגבש את דעתי על האליגוריה שהסופרת הכניסה. יש לי הרהור מסוים, יכול להיות שהיא הכניסה את כל האליגוריה ו/או היהדות כדי להצדיק את הרוע של הראשלים? כי באופן רגיל, לא כותבים בציבורינו על נבלים עד כדי כך אכזריים, ברמת ההנאה מהרוע, וכשהיא בעצם אומרת – הם שונאים את בני אברהם סתם, מאותה סיבה שחמאס הרגו לנו 1300 איש לפני שנתיים, היא מצדיקה את עצמה. אבל אם היא הולכת על הקבלה חזקה, היא תצטרך גם לספק הסבר מיהי לינאר ועוד שאלות. כך או כך, מסקנת הביניים שלי על השאלה של איזה ז'אנר הסדרה – היא פנטזיה אפית עם מרכיבים אליגוריים. בזה, בסוגריים, היא לוקחת מיונה ספיר את התואר של הפנטזיה הראשונה במגזר...

נקודה משמעותית שהפריעה לי: אפיון הדמויות בסיסי מאוד מאוד, והגיבורים לא עוברים שינויים פנימיים משמעותיים. אם לפחות היא הייתה כותבת רק בטווח האפיון, ניחא. אבל לינאר נעה ונדה באירועים שדורשים ממנה מעבר, והתגובות שלה משתנות ולא עיקביות, מה שמוריד מאוד מהאמינות של הדמות. כשטורמסו מאיים עליה היא נכנעת בכזו קלות! הייתי מצפה ממנה ליותר. גם היחס המשתנה שלה לבנות העמים, וההחלטות הלא מספיק מנומקות. גם ההצטרפות של דיקלואר לפולארים בעייתית, כי נכון שבספר הראשון היא בנתה את הדמות שלו כאחד שמאמין בכח ובתנו לצה"ל לכסח, אבל חוץ מאופי יש לגיבור גם אישיות, והאישיות של דיקלואר עד כה הייתה יפה! היו לו מידות טובות, והוא באמת ובתמים אהב את לינאר. אני מסרבת להאמין לכך שהוא נתן לה פשוט למות, זה לא דיקלואר של הספר הראשון!
הערה נוספת, שקשורה גם לעלילה, היא שלינאר מפגינה טיפשות מסוימת, למה היא לא קוראת לניצוץ? גם אם הוא לא ענה לה בפעם הראשונה, הייתי מצפה שתנסה שוב ושוב, ולו רק מהרצון להיאחז במשהו. אגב, היו דברים רבים שניחשתי מראש, ופשוט חיכיתי שלינאר תקלוט אותם גם, לדוגמא ברגע שהיא נכנסה למצודת הזכוכית היה ברור לי שאנשי המלח יסייעו לה לצאת, ומי הם האחים באגדת האחים מראשל שיערתי עוד לפני הקריאה של הספר.

יש לסופרת קטע מסוים, שהיא פותחת נושאים ותעלומות בקול רעש גדול, ולבסוף כמעט ולא מתייחסת אליהם או שהם נדחים לספר הבא. עיר האסירים כמעט ולא הוזכרה, זה קו עלילה שנפתח בספר הקודם וחשבתי שימשיך בספר הנוכחי. גם הפרולוג מטיל האימה בעצם לא היה משמעותי בכלום לעלילה, מלבד ההרגשה המעצבנת כשהקוראים מחזיקים במידע שהגיבור לא מכיר, ופועל בצורה שגויה. והשיא – זה הפומפוזיות של "רזי ניהר, מביאת גאולת הכפרים". במציאות כמעט ואין חשיבות בספר הנוכחי לשם שלו, והוא לא באמת מניע את העלילה. אפרופו רזי ניהר, יש פה סתירה - באגדה על רזי ניהר נאמר שכשהסבתא העבירה את כח ראיית הצללים לנכדתה היא הפסיקה לראות אותם, אז למה בזמן שלינאר כבר קיבלה את הכח הוא לפתע מופיע אצל המשרתת ההיא? ובנוסף, איפה הוא היה קודם, למה היא לא ראתה צללים לפני שהיא חלתה באנטהילוקיוס?

מרגישה קטנונית לכתוב את זה, ולכן זה רק בסוף בסוף – היו כמה סצנות ואלמנטים שהזכירו לי ספרים אחרים, יתכן שזה נטו הרגשה שלי, אבל בכל אופן מניחה את זה. מעבר הכור – שרשרת שמסובבים בה משהו ואז עוברים... קשה לי להאמין שזה לא קשור למחולל זמן. כנ"ל המושג טוהר הדם שאין לי מושג למה הוא נכנס בכלל לספר, היה אפשר להתגזען וללמוד סולם דרגות גם בלי המילים האלו שאין להם באמת אחיזה במציאות, הרי אין שם מדרג של חצויי דם או מעמדות ביניים כתוצאה מנישואים בין אנשים ממעמד שונה. הייתי משנה את שלט הכניסה לראשל למשהו אחר, ובטח לא פעמיים טוהר. שינויי צורה, הפריאטור שהופך ליונה... חבל, היה אפשר בקלות לשנות אותם למשהו שלא מזכיר שום ספר.
בשלב מסוים בספר, עלה מול עיני חלום של מלך, על ציפור שחורה וציפור לבנה, וטיפת דם שנופלת על כוזר, וגם הסצנה של ההעלאה על המוקד הזכירה לי קטע שבו נער אחד אמור להתלות על העמוד הירוק במרכז אתיל, ולבסוף מגלה את אביו, ודיקלואר הוא הקבלה אמיתית לשאול - כמובן שכל אלו הן אסטואציות בלבד.
(ורק בסוגריים: החורף של שירי | החורף של דיתה😉)

כיף שקראתם עד פה,
ותודה לאביגיל גדולד על יצירת האומנות הזו.
מומלץ בחום!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה