דרוש מידע הספר רזי ניהר של אביגיל גדולד

ב.מעולם לא קיבלנו פירוט על משהו וכלל אחד היה חסר בפירוט, אנחנו בקושי יודעים על כל הכוחות והייצורים משהו אז ככה שזה לא מפריע זה שהתגלה משהו חדש, כשמלכתחילה ברור שאנחנו לא יודעים הכול.
זה בדיוק העניין,
עלילה טובה של מדע בדיוני היא שכללי הבדיות ברורים בשלב מוקדם של העלילה, והסופר מקובע אליהם בלי הוספת כללים בהתאם לעלילה.
 
ג.זה לא עלילה של מיה קינן, ולא נועד להיות כאן בחירה לגיבור אפ' רגע אחד כי לא זה העלילה. העלילה היא עצם המלחמה בין הטוב והרע. אמנם בשילוב מסע אישי של הגיבור, אבל העיקר זה מלחת הטוב והרע.והניסים שקורים לה כל הזמן, הם נועדו להיות ניסים במוצהר, כמו שברור מתחילת הסיפור שבסוף הטוב ינצח, וזה לא בעיה בעלילה.
בסדר גמור,
פוגם באיכות העלילה.
 
ד.אשמח לפירוט מהם הסיכונים המיותרים? כי לא מצאתי כאלה.בארמון טרומסו היא לא ברחה עד שהיה לה סיבה מיוחדת ולא לדוג' לפני טקס השיוך.
זה לא רק בספר הזה אלא אף בשאר הספרים,
לדוג' היא יוצאת אפילו שהניצוץ שלה אומר לה לא לצאת.
 
מה רציתם? שתכתוב לפני שלכפר אפשר לחדור אם פריאטור שנהפך ליונה?זה היה הורס לה את המשך העלילה כי לינאר היתה מבינה מיד.
undefined
שתכתוב שהכפר מקומו לא ידוע בגלל סיבה מסויימת, ובספר השני הסיבה הזאת נופלת,
או שתהיה סיבה שלינאר יוצאת מהכפר ושם היא נלכדת.
 
זה לא ראיה כי ניצוץ לא יודע יותר מידי, כמו שהוא חשב שהעץ דיו הוא אפל אפ' שמהאגדה של רזי ניהר ברור שהוא לא.

היא כתבה את זה על הכפר הזמני שעל העגלות, אבל על הכפר הקבוע מוכח פה בסיפורשעוד לפני הפראיטור אנשי הביצה ידעו אפה הוא.
אני לא מצליח להבין מה אתה עונה,
אינני דן בפרטי הסיפור,
אני דן באיכות הסיפור

ולכך גם עם ניצוץ כן ידע או לא ידע, אדם בריא בנפשו לא לוקח סיכונים כשמזהירים אותו עליהם,

ולא כל כך משנה לי אם הם ידעו היכן הכפר או לא, כל בדיון היה, כיצד לעקוף את הפרטים העל טבעיים של הפריטאור הנ"ל.
 
זה בדיוק העניין,
עלילה טובה של מדע בדיוני היא שכללי הבדיות ברורים בשלב מוקדם של העלילה, והסופר מקובע אליהם בלי הוספת כללים בהתאם לעלילה.
א. זה פנטזיה.
ב.כללי העלילה ברורים, זה לא כללי העלילה אלא מידע פרטני וספיציפי שבכל עלילה כמעט מתוספים כללים כאלה וגם אפ' אצל רולינג.
בסדר גמור,
פוגם באיכות העלילה.
לא כל עלילה שאינה בנויה כעלילה של מיה קינן היא פגומה, אם לינאר כאן היתה מתלבטת זה היה פוגם את אמינות הדמות שלה לחלוטין. היא נבנתה כדמות בעלת אופי כזה שבכאלה מקרים של מרבק בין כוח לטוהר, שזה ליבת הסיפור, היא תבחר בטוהר, ולא לחינם היא מביאת הגאולה.
זה לא רק בספר הזה אלא אף בשאר הספרים,
לדוג' היא יוצאת אפילו שהניצוץ שלה אומר לה לא לצאת.
כשהמזהיר הוא חיה שמדברת על סמך תחושות בטן, אין חילוק בינן לתחושות בטון אישיות, וכמו שמתחושות בטן שלך תתעלמי, אתו דבר משל הראמלון.
שתכתוב שהכפר מקומו לא ידוע בגלל סיבה מסויימת, ובספר השני הסיבה הזאת נופלת,
זה מה שהיא עשתה, וכבר לפני שנתגלה שהם חדרו בפועל היא כבר כתבה שיש מציאות שאפשר להעביר פראיטור, ולא היה לה מתי לספר לנו את זה בספרים הקודמים כי הם הגיעו לכפר רק בסוף הספר השני ולינאר לא הספיקה ליצור קשר עם בנות הכפר.
או שתהיה סיבה שלינאר יוצאת מהכפר ושם היא נלכדת.
היא רצתה להפיל את הכפר. על מנת להעמיק את הניצחון הזמני של הרע.
ומלבד זאת בצורה שכתבת זה היה קיטשי מידי.
 
נערך לאחרונה ב:
מה שאני לא הבנתי, איך הפראיטור הראשון עזר לאחרים להכנס, ואיך זה שיש פראיטורים בפנים הורס את חומת הכפר.
זה קשור כנראה לכוח שלהם, כמו שכשיש פריאטורים בסביבה ניצוץ לא הצליח לתקשר עם לינאר, ההגנות של הכפר הם אמורות להיות לא משהו טבעי אלא יותר משהו מופשט ורוחני
 
לא כל עלילה שאינה בנויה כעלילה של מיה קינן היא פגומה, אם לינאר כאן היתה מתלבטת זה היה פוגם את אמינות הדמות שלה לחלוטין. היא נבנתה כדמות בעלת אופי כזה שבכאלה מקרים של מרבק בין כוח לטוהר, שזה ליבת הסיפור, היא תבחר בטוהר, ולא לחינם היא מביאת הגאולה.
מתנצל, אדם שמציעים לו להיות בעתיד מלך בעתיד והוא אומר לא בלי למצמץ, זה לא אמין.
 
מעניין מה אתם חושבים על זה שהיה כתוב בספר שטרמסו בן 49, ויהים היה בן 12 40 שנה אחרי לכתו של הזקן קדם...
והשנה בסיפור היא 102 ללכתו, זה ואומר שזה לא מסתדר שטרמסו בן 49(כי הוא יהים) אלא הוא אמור להיות בן 74...
(זה כתוב בסוף הספר שלינאר מתחילה לחשוב על זה ואז היא מפסיקה....)
 
זה קשור כנראה לכוח שלהם, כמו שכשיש פריאטורים בסביבה ניצוץ לא הצליח לתקשר עם לינאר, ההגנות של הכפר הם אמורות להיות לא משהו טבעי אלא יותר משהו מופשט ורוחני
זה הובן. רק לא הובן מה זה משנה אם הפראיטור מבפנים או מבחוץ.
 
מתנצל, אדם שמציעים לו להיות בעתיד מלך בעתיד והוא אומר לא בלי למצמץ, זה לא אמין.
בנ"א שמגיל 0 חונך בהשקפה הפוכה מדרכו של המלך הנוכחי
בנ"א שמגיל 0 רואה בעיניים שלו את האנשים שיקרים לליבו נענשים ומוגלים וסובלים באשמת המלך
בנ"א שבמשך שנים היה אויב אישי של המלך ומבחינתה הוא היה התגלמות הרוע בעולם
וכן-
כל פעם שלינאר התוודעה לתארים שלה "לוחמת אופל" "גואלת הכפרים" "גואלת העמים" היא נלחצה וכו'
היא לא בנתה אותה כדמות כוחנית ואוהבת שליטה
 
מתנצל, אדם שמציעים לו להיות בעתיד מלך בעתיד והוא אומר לא בלי למצמץ, זה לא אמין.
על נאדם אם אופי כשל לינאר, אם היא היתה מתלבטת זה היה לא אמין.
כמובן כשבהצעה כלולים טרומסו והמרת דת.
מעניין מה אתם חושבים על זה שהיה כתוב בספר שטרמסו בן 49, ויהים היה בן 12 40 שנה אחרי לכתו של הזקן קדם...
והשנה בסיפור היא 102 ללכתו, זה ואומר שזה לא מסתדר שטרמסו בן 49(כי הוא יהים) אלא הוא אמור להיות בן 74...
(זה כתוב בסוף הספר שלינאר מתחילה לחשוב על זה ואז היא מפסיקה....)
בבדיקה.
 
בנ"א שמגיל 0 חונך בהשקפה הפוכה מדרכו של המלך הנוכחי
בנ"א שמגיל 0 רואה בעיניים שלו את האנשים שיקרים לליבו נענשים ומוגלים וסובלים באשמת המלך
בנ"א שבמשך שנים היה אויב אישי של המלך ומבחינתה הוא היה התגלמות הרוע בעולם
וכן-
כל פעם שלינאר התוודעה לתארים שלה "לוחמת אופל" "גואלת הכפרים" "גואלת העמים" היא נלחצה וכו'
היא לא בנתה אותה כדמות כוחנית ואוהבת שליטה
מדויק.
המסר של הספר שעליו בנויה העלילה, היא מיצוב הכוח כרע, מול הטוהר כטוב.
כל מי ששאף לכוח גם הפך בסוף להיות רע, טרומסו. והפנתרה.
 
בנ"א שמגיל 0 חונך בהשקפה הפוכה מדרכו של המלך הנוכחי
בנ"א שמגיל 0 רואה בעיניים שלו את האנשים שיקרים לליבו נענשים ומוגלים וסובלים באשמת המלך
בנ"א שבמשך שנים היה אויב אישי של המלך ומבחינתה הוא היה התגלמות הרוע בעולם
וכן-
כל פעם שלינאר התוודעה לתארים שלה "לוחמת אופל" "גואלת הכפרים" "גואלת העמים" היא נלחצה וכו'
היא לא בנתה אותה כדמות כוחנית ואוהבת שליטה
אינני חולק איתכם שההחלטה צריכה להיות לבסוף סירוב,
אבל עם מעט התלבטות,
אולי כדאי לה להשאר שם ולחכות למות אביה ואז לשנות את התרבות,
היא אפילו לא חשבה על זה.
 
עלתה לי שאלה בענין טורמוסו
הוא הרי היה נשוי לרחלינה, אבל בספר הראשון מתואר איך רחלינה ואיספהאל מחליטים לקרוא לתינוקת שלהם לינאר.
למיטב הבנתי לתינוקת קוראים שם בגיל כמה ימים.
איך רחילנה התחתנה עם איספהאל??
(כמובן שמתוך הנחה שחוקי נאמני הזקן מקבילים לחוקי היהדות, שלאישה גרושה אסור להתחתן עד גיל שנתיים של התינוק)
 
עלתה לי שאלה בענין טורמוסו
הוא הרי היה נשוי לרחלינה, אבל בספר הראשון מתואר איך רחלינה ואיספהאל מחליטים לקרוא לתינוקת שלהם לינאר.
למיטב הבנתי לתינוקת קוראים שם בגיל כמה ימים.
איך רחילנה התחתנה עם איספהאל??
(כמובן שמתוך הנחה שחוקי נאמני הזקן מקבילים לחוקי היהדות, שלאישה גרושה אסור להתחתן עד גיל שנתיים של התינוק)
לאשה גרוש המותר להתחתן אחרי ג' חודשים.
ולחלוטין לא שנתיים.
 
אינני חולק איתכם שההחלטה צריכה להיות לבסוף סירוב,
אבל עם מעט התלבטות,
אולי כדאי לה להשאר שם ולחכות למות אביה ואז לשנות את התרבות,
היא אפילו לא חשבה על זה.
1. טורמוסו אמר לה שכל האפשרות לשמור על חוקי הדת שלה הם רק לתקופה קצרה
2. היא היתה אמורה להמיר את דתה מה שמבחינתה לא היה רלוונטי
3. היא שנאה אותם בכל עוצמת ליבה
4. אסתאיה והפנתרה לא הפסיקו להתנכל לה
5. מתואר שטורמוסו נראה צעיר לגילו ובריא וכו' זה לא איזה זקן שמחר מת
איך היא יכולה להשאר שם???
 
עלתה לי שאלה בענין טורמוסו
הוא הרי היה נשוי לרחלינה, אבל בספר הראשון מתואר איך רחלינה ואיספהאל מחליטים לקרוא לתינוקת שלהם לינאר.
למיטב הבנתי לתינוקת קוראים שם בגיל כמה ימים.
איך רחילנה התחתנה עם איספהאל??
(כמובן שמתוך הנחה שחוקי נאמני הזקן מקבילים לחוקי היהדות, שלאישה גרושה אסור להתחתן עד גיל שנתיים של התינוק)
היא לעולם לא היתה גרושה
היא ברחה ממנו, ולא קיבלה גט.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שבוע שעבר זכה הניק @100 אחוז ב601 שקלים. ברכות!
גם השבוע תתקיים ההגרלה לכל העומדים בכללי המיזם
מתחילים את ההגרלה ב200 ש"ח
תודה ל @מחשבים זה אני !
מי תורם להגדלת סכום הזכייה לכבוד שבת ולזיכוי הרבים?
כללי המיזם בהודעה ההבאה!
  • תודה
Reactions: 100 אחוז1 //
6 תגובות
שלום לכולם,

אני רוצה לשתף אתכם במשהו שעבדתי עליו המון זמן, ולבקש את העזרה והמוח של חברי הפורום.

כולם מכירים את האתגר של ניהול תקציב משפחתי. אבל כשמדובר במשפחה החרדית, האתגר הזה כפול ומכופל: שכר לימוד, הוצאות חגים שמכפילות את עצמן, קופות וגמ"חים, הכנסות מגוונות (משכורות, מלגות כולל, קצבאות), וכמובן - ההיערכות לשמחות.

אקסל זה נחמד, אבל זה דורש המון עבודה שחורה והרבה פעמים אנחנו פשוט הולכים לאיבוד בתוך המספרים.

בדיוק בגלל זה פיתחתי
מערכת חכמה חינמית ופשוטה לניהול פיננסי, שבניתי מראש מתוך הבנה של הצרכים הייחודיים של המשפחה החרדית.
המטרה היא לתת תמונת מצב ברורה, לעשות סדר, ולהוריד את כאב הראש של ניהול התקציב.

המערכת כבר עובדת ומייצרת סדר מדהים, אבל כאן אתם נכנסים לתמונה.

אני רוצה שהיא תהיה מושלמת, ואני רוצה לבנות אותה יחד איתכם.

אני פותח כאן את הבמה, ואשמח לשמוע מכם בכנות:

  • מה הכלי שתמיד חלמתם שיהיה לכם לניהול התקציב?
  • מה הדבר שהכי מתסכל אתכם באקסל או באפליקציות שקיימות היום בשוק?
  • איזה חישוב או ניהול של הוצאה ספציפית (חגים/חתונות/מעשרות) הייתם רוצים שהמערכת תעשה עבורכם בלחיצת כפתור?
תאתגרו אותי! כל רעיון, צורך או בקשה שיעלו פה בשרשור ויקבלו תמיכה אני אקח לשולחן העבודה ואשתדל לפתח לתוך המערכת.

מחכה לשמוע את הרעיונות שלכם!

מוזמנים להתנסות במערכת בעצמכם

(לינק שיווקי מאושר עם המנהלים :))

גילוי נאות - המערכת חינמית כי המודל העסקי מבוסס על הפנייה לפתיחת תיק מסחר עצמאי דרך המערכת. כמובן שלא חייבים לפתוח תיק מסחר דרך המערכת או בכללי אבל כן יש הטבות מעולות למי שבוחר שכן.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אז אחרי שנבלעתי עמוק בתוך קרביה של מפלצת הזוהר הספרותית שהיא "רזי נאאר" ושרדתי כדי לספר. התיישבתי לכתוב את הגיגיי על היצירה הזו, כן - מדובר ביצירת אמנות של ממש.

עם מעט מאוד כללי כתיבה פורמליים, תוך ריקוד עוועים בין ז'אנר, חלום וחזיון נרקמה עלילה מתוחכמת, לא צפויה ועל אף כל הרוע שנשפך ממנה - מלאת רגש.

איך מסכמים מעל אלף עמודים? לא מסכמים.
אבל הנה כמה נקודות שצפו לי במהלך הקריאה -

בין הקוראים עלתה לא פעם השאלה, מהו הרקע לסיפור? זו פנטזיה, עם נגיעות אימה, המשלבת שפע של אלמנטים, מפלצות, רוחות, כוחות על, פורטלי מעבר, קסם ועוד.
אך אין לו תשתית היסטורית מוכרת, והוא גם אינו אלגוריה לפחות לא באופן ברור. (יהיו שיחלקו, אשמח להבין במה הוא אלגורי)
עם זאת, נראה כי העלילה מרפררת לעשרת השבטים האבודים, "הרי החושך" המוזכרים בה לא פעם, נהר המשליך אבנים (רמז לסמבטיון?)
זה יכול ליישב את המונח "בני אברהם" ואת הסימובליזם היהודי השזור לאורך הספר, נוגע ולא נוגע.

הכתיבה עצמה - מופתית, חושנית כמעט. שואבת לתוך תיאוריה הסבוכים את כל כולך, כמעט ניתן להרגיש על קצה הלשון את טעם הקפה, להצטמרר מהקור המקפיא של סופת האימים ולחוש את מקלה האכזרי של המשכילה בין האצבעות.

אגב, אכזרי - הספר רווי בתיאורי אלימות וסדיזם, בחדות וצבע שחוצה מעט את הגבולות המוכרים לנו בספרות החרדית. לא, לא כמו יונה ספיר.
האלימות מתוארת, נוטפת, ניגרת, ננעצת.

התפאורה של העלילה היא אפוקליפטית, אפלה לחלוטין. עונת חורף קודרת משתרעת לאורכה.
היא משתדלת להיות טראגית ככל האפשר, אבדן ואבל ניבטים מכל פינה עד כדי קושי אמיתי בקריאת קטעים מסוימים.
הרוע בספר הוא רוע מוחלט, ללא קונפליקט, סיפור הרקע של הנבל לא נועד כדי לעורר אמפתיה בקרב הקוראים ואין אף צדיק בסדום.

גיבורת הספר, למודת הסבל, מביאת הישועה, סמל התקווה - הלא היא לינאר, היא דמות שניתן להזדהות איתה, בעלת כוחות על - אך לא "כל יכולה" היא משלבת בתוכה חוסן גדול ורגש עז, הנסחט עד קצה גבול יכולת הצער שלה, ומעבר לו. ללא סתירה. התחושה היא שבאשר היא תלך במסעה המפותל - נלך עמה בנאמנות ובאהדה.

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו - טורמסו הנוכחי, מבני אברהם - ילד, מעט סוציופת שגדל להיות התגלמות הרוע האנושי, אשר ביכולותו לשים קץ לסבלם של עמים שלמים - בוחר באכזריות חסרת תקנה. לבד מהפרעה אמיתית עמה נולד - סיפורו של יהים הקטן אינו משכנע במיוחד ביחס למבוגר שנהיה.

הדבר הבולט ביותר בספר, הוא המקוריות שלו. היכולת להפתיע אותנו מחדש עם טוויסטים חדים, עליות ומורדות בלתי צפויות ורכבת הרים רגשית ולעיתים גם פיזית ממש.

"גבירתי גברת גדולד, הואילי נא להמשיך לכתוב במרץ ובחמלתו הספר הבא יצא במהרה"
על החתום -
נאמני הזקן.
ארבע שנים של צפיה מאז הכרכים הקודמים, וכמות הפייק ניוז, ההוצאות להורג וההשערות לא ניתנות לספירה. כבר ממבט ראשון בספר, ניתן להבין שההשקעה והאורך מצדיקים את ההמתנה.
כמו תמיד, בביקורות מסוג זה אני מעט מתקשה לחלק לכותרות מסודרות ולנושאים, עימכם הסליחה...



כשיש ביד שתי ספרים, אפשר כבר להתחיל לדבר בפרספקטיבה של סדרה, ולבקר בהתאם. ע"פ הבניה של הספרים עד כה, אני מהמרת, ודי בטוחה בדעתי, שזה הולך לכיוון של טרילוגיה. ולפני שאתם מגלגלים עיניים ומגחכים על הטרנד, בואו נדבר רגע מה זאת טרילוגיה, ומה ההבדל בינה לבין סדרת ספרים. טרילוגיה בעיני היא שלושה ספרים, עם דגש על המספר שלוש. העלילה היא עלילה אחת, המחולקת לספרים עם סיום ביניים בכל ספר, עד הספר האחרון. הספר הראשון לרוב יהיה הכרות עם העולם בו הטרילוגיה מתקיימת, הצגת הקונפליקט המרכזי של העלילה, כשהספר יסגר בטוב, יחסית. הספר השני יהיה הספר הקשה ביותר, העלילה תעמיק עוד, הטוב והרע יתרחקו עוד יותר זה מזה, האופל יתגבר, והסיום – לרוב לא חיובי. הספר האחרון ימשיך את השני, עד לנקודת השיא ולהתרה. לעומת זאת, סדרה בעיניי, היא אוסף של ספרים הנמצאים תחת כותרת משותפת – גיבור זהה, קונספט זהה, זירה זהה ועוד. בשנים האחרונות תופעת הסדרות התפשטה בציבור החרדי בשיטת כל המרבה הרי זה משובח, ומחצית מהספרים הם 'חלק מסדרת המתח האגדית' או ש'עלילותיו של גיבורנו לא תמו וניפגש שוב בספר הבא'. בגלל כל זה, הופעה של טרילוגיה אמיתית, ועוד פנטזיה – היא מבורכת בעיניי, ואני מקווה שבעקבותיה התופעה תתפשט עוד ועוד.

הספר בנוי בצורה מדהימה. אם בספרים הקודמים היו תלונות על התמרחות, פה העלילה קצבית וכל משפט הוא תגלית חדשה והתקדמות בסיפור. הספר מתחיל בפרולוג מפחיד וקשה לקריאה, ואח"כ בערך מאתיים עמודים של התרחשויות שליליות. לאחר מכן יש אתנחתא קלה למשך כמה עשרות עמודים כיפיים ומגניבים, ואז כמעט עד סוף הספר האופל משתלט ולינאר חוטפת מכל כיוון אפשרי. ופתאום, ממש במאה עמודים האחרונים של הספר, סוף סוף משהו טוב קורה ללינאר, עד הסיום – שבו המצב בשלוש הממלכות קשה מאי פעם, אבל לינאר ופיאגרו באיזשהו ניצחון חלקי על המשטר. ואז, מגיע האפילוג. קטע פשוט יפיפה. ספרותית, כתיבתית, עלילתית. והדבר המדהים בעיני – זה שהסופרת סגרה מעגל עם האפילוג.
העלילה מדהימה ומפתיעה, מלאת הפתעות וטוויסטים. מתברר, כצפוי, שהסופרת ידעה מראש בדיוק מה הולך לקרות בספרים הבאים, ושתלה הרבה רמזים מקדימים ושאלות שנפתרות. בלי לתת מדי הרבה ספויילרים – אגדות רבות מתגלות כאמיתיות, חלומות מתגשמים ודמויות מהעבר מוארות באור חדש ומפחיד. קטע שאהבתי הוא הספר בתוך ספר – מלכות של שמש ירח ועשן כוכבים. מגניב!

כצפוי מסיפור דיסטופי, האופל שולט בכל. הנבלים – הם הסטראוטיפ המדויק. הרוע הוא אמיתי, ומאידיאל. זוכרים את הפריחה היפה ליד בקתת משפחה רז? את התיאורים על טעמם המדויק של הדוקאנים, צבע השקיעה והרעב הכבד? אז התיאורים נשארים, אבל המתוארים משתנים בחדות. בספר מתוארים לאורך, לרוחב ולעומק נופים אפלים, נבלים אכזריים, חיות מחרידות ועוד. האלימות קשה מאוד לקריאה, ולשואלים – קשה פי כמה מהספרים הקודמים. אם עד כה השיא היה ההוצאה להורג של ההורים של דיתה לעיניה, בספר הנוכחי זו רק מדרגה ראשונה. הוצאות להורג על ימין ועל שמאל, איומים, תאי כלא מחרידים, ואנשים שפשוט מחרידים לקריאה. החלק שהיה לי הכי קשה לקרוא – זה הקטעים על העם הראשלי, שהתיאורים עליו הם פשוט בחילה. באופן אישי – רעדתי פיזית במהלך הקריאה. למתלוננים על הספר הראשון – אל תקראו את השני, הוא לא יעשה לכם טוב.

מה שעוד מעמיקה מאוד בספר, היא הפנטזיה. בספרים הקודמים היא הוכנסה במינון קטן, ופה הסופרת הולכת על הקופה והפנטזיה היא פנטזיה על מלא. קצת היה קשה להחזיק ראש עם כל כך הרבה חיות, כלי נשק וטקסים, אבל זה שווה, כי התוצאה פשוט יפיפה. ברמת האליגוריה גם יש העמקה קלה, כשלינאר הופכת ממביאת גאולת הכפרים למביאת גאולת הממלכות, ומושגים כמו אחרית הימים נכנסים. אם כי, אני מחכה לראות איך הסיפור יסתיים, ואז לגבש את דעתי על האליגוריה שהסופרת הכניסה. יש לי הרהור מסוים, יכול להיות שהיא הכניסה את כל האליגוריה ו/או היהדות כדי להצדיק את הרוע של הראשלים? כי באופן רגיל, לא כותבים בציבורינו על נבלים עד כדי כך אכזריים, ברמת ההנאה מהרוע, וכשהיא בעצם אומרת – הם שונאים את בני אברהם סתם, מאותה סיבה שחמאס הרגו לנו 1300 איש לפני שנתיים, היא מצדיקה את עצמה. אבל אם היא הולכת על הקבלה חזקה, היא תצטרך גם לספק הסבר מיהי לינאר ועוד שאלות. כך או כך, מסקנת הביניים שלי על השאלה של איזה ז'אנר הסדרה – היא פנטזיה אפית עם מרכיבים אליגוריים. בזה, בסוגריים, היא לוקחת מיונה ספיר את התואר של הפנטזיה הראשונה במגזר...

נקודה משמעותית שהפריעה לי: אפיון הדמויות בסיסי מאוד מאוד, והגיבורים לא עוברים שינויים פנימיים משמעותיים. אם לפחות היא הייתה כותבת רק בטווח האפיון, ניחא. אבל לינאר נעה ונדה באירועים שדורשים ממנה מעבר, והתגובות שלה משתנות ולא עיקביות, מה שמוריד מאוד מהאמינות של הדמות. כשטורמסו מאיים עליה היא נכנעת בכזו קלות! הייתי מצפה ממנה ליותר. גם היחס המשתנה שלה לבנות העמים, וההחלטות הלא מספיק מנומקות. גם ההצטרפות של דיקלואר לפולארים בעייתית, כי נכון שבספר הראשון היא בנתה את הדמות שלו כאחד שמאמין בכח ובתנו לצה"ל לכסח, אבל חוץ מאופי יש לגיבור גם אישיות, והאישיות של דיקלואר עד כה הייתה יפה! היו לו מידות טובות, והוא באמת ובתמים אהב את לינאר. אני מסרבת להאמין לכך שהוא נתן לה פשוט למות, זה לא דיקלואר של הספר הראשון!
הערה נוספת, שקשורה גם לעלילה, היא שלינאר מפגינה טיפשות מסוימת, למה היא לא קוראת לניצוץ? גם אם הוא לא ענה לה בפעם הראשונה, הייתי מצפה שתנסה שוב ושוב, ולו רק מהרצון להיאחז במשהו. אגב, היו דברים רבים שניחשתי מראש, ופשוט חיכיתי שלינאר תקלוט אותם גם, לדוגמא ברגע שהיא נכנסה למצודת הזכוכית היה ברור לי שאנשי המלח יסייעו לה לצאת, ומי הם האחים באגדת האחים מראשל שיערתי עוד לפני הקריאה של הספר.

יש לסופרת קטע מסוים, שהיא פותחת נושאים ותעלומות בקול רעש גדול, ולבסוף כמעט ולא מתייחסת אליהם או שהם נדחים לספר הבא. עיר האסירים כמעט ולא הוזכרה, זה קו עלילה שנפתח בספר הקודם וחשבתי שימשיך בספר הנוכחי. גם הפרולוג מטיל האימה בעצם לא היה משמעותי בכלום לעלילה, מלבד ההרגשה המעצבנת כשהקוראים מחזיקים במידע שהגיבור לא מכיר, ופועל בצורה שגויה. והשיא – זה הפומפוזיות של "רזי ניהר, מביאת גאולת הכפרים". במציאות כמעט ואין חשיבות בספר הנוכחי לשם שלו, והוא לא באמת מניע את העלילה. אפרופו רזי ניהר, יש פה סתירה - באגדה על רזי ניהר נאמר שכשהסבתא העבירה את כח ראיית הצללים לנכדתה היא הפסיקה לראות אותם, אז למה בזמן שלינאר כבר קיבלה את הכח הוא לפתע מופיע אצל המשרתת ההיא? ובנוסף, איפה הוא היה קודם, למה היא לא ראתה צללים לפני שהיא חלתה באנטהילוקיוס?

מרגישה קטנונית לכתוב את זה, ולכן זה רק בסוף בסוף – היו כמה סצנות ואלמנטים שהזכירו לי ספרים אחרים, יתכן שזה נטו הרגשה שלי, אבל בכל אופן מניחה את זה. מעבר הכור – שרשרת שמסובבים בה משהו ואז עוברים... קשה לי להאמין שזה לא קשור למחולל זמן. כנ"ל המושג טוהר הדם שאין לי מושג למה הוא נכנס בכלל לספר, היה אפשר להתגזען וללמוד סולם דרגות גם בלי המילים האלו שאין להם באמת אחיזה במציאות, הרי אין שם מדרג של חצויי דם או מעמדות ביניים כתוצאה מנישואים בין אנשים ממעמד שונה. הייתי משנה את שלט הכניסה לראשל למשהו אחר, ובטח לא פעמיים טוהר. שינויי צורה, הפריאטור שהופך ליונה... חבל, היה אפשר בקלות לשנות אותם למשהו שלא מזכיר שום ספר.
בשלב מסוים בספר, עלה מול עיני חלום של מלך, על ציפור שחורה וציפור לבנה, וטיפת דם שנופלת על כוזר, וגם הסצנה של ההעלאה על המוקד הזכירה לי קטע שבו נער אחד אמור להתלות על העמוד הירוק במרכז אתיל, ולבסוף מגלה את אביו, ודיקלואר הוא הקבלה אמיתית לשאול - כמובן שכל אלו הן אסטואציות בלבד.
(ורק בסוגריים: החורף של שירי | החורף של דיתה😉)

כיף שקראתם עד פה,
ותודה לאביגיל גדולד על יצירת האומנות הזו.
מומלץ בחום!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה