דיון פוסט על קרנות האיריות מול הישראליות

[מקור המיע האמין]

כך שבכל מצב שהוא לא יוכל לקזז על רווחי הון יותר ממה שכתב ה. שלמה.
(וגם לזה הרוב לא מגיעים)

בתור אברך כולל, אצלינו הרוב דוקא כן מגיעים, אבל כל אחד והרוב שלו.
היום הסכום עומד על כ9000 ש"ח לשנה מס, אחרי ניכוי המדד, שזה רווח של כ40 אלף ש"ח לשנה (להשקעה לטווח הקצר, עם חישוב מדד של שנה שנתיים, ולארוך הרבה יותר עם ריבית דריבית על המדד).

 

[אמת מארץ תצמח]

בתור אברך כולל, אצלינו הרוב דוקא כן מגיעים, אבל כל אחד והרוב שלו.
היום הסכום עומד על כ9000 ש"ח לשנה מס, אחרי ניכוי המדד, שזה רווח של כ40 אלף ש"ח לשנה (להשקעה לטווח הקצר, עם חישוב מדד של שנה שנתיים, ולארוך הרבה יותר עם ריבית דריבית על המדד).

מה זה משנה מה העיסוק שלך?
משנה מה העיסוק של נוות ביתך.

 

[מקור המיע האמין]

הדבר הכי חכם שאמרו כאן

 

[איש פנינים]

מה זה משנה מה העיסוק שלך?
משנה מה העיסוק של נוות ביתך.

אלא אם כן נו"ב מרויחה פחות ממנו ואז רווחי ההון מתייחסים אליו.......

 

[מקור המיע האמין]

ואז גם צריכים את הרווח הון דחוף!!!!!

 

[מקצועי בלבד]

נתונים של הקרנות ששינו את ד"נ, כנראה ששכחת לציין לאיזה כיוון, אבל לא נורא

עצם זה שהם משנים דמי ניהול זה בהחלט גרוע מאד!! וגם אם יש ירידה זה בדר"כ לצורך עליה...
ואין שום טעם להיכנס להשקעה כזאת כשיש חלופות מעולות ללא חשש כזה, ועם עוד כמה מעלות טובות.
אלא א"כ למי שחייב דווקא אותם.

 

[ה. שלמה]

מי שחושב שבגלל שלקרן קוראים 'קרן פתוחה' היא לא תשנה דמי ניהול, הבאתי נתונים שהיו שינויים.
מי שלמרות זאת לא חושש, יש לו 'אמונת חכמים' במנהלי הקרנות, ולא נותן לקלקל לעצמו את החגיגה.
אמר מי שאמר, 'אם זה בחינם - כנראה המוצר זה אתה'.

 

[0po]

הנ.ז. של ילדים אינם לרווחי הון

זה נראה לי טעות
אני עצמי השתמשתי בזה לרווחי הון

 

[אמת מארץ תצמח]

זה נראה לי טעות
אני עצמי השתמשתי בזה לרווחי הון

בלבול נפוץ.
פשוט המשכורת התחשבנה על הנ.ז. של הילדים, וכך הבסיסיות 'התפנו' לרווחי הון.

 

[0po]

בלבול נפוץ.
פשוט המשכורת התחשבנה על הנ.ז. של הילדים, וכך הבסיסיות 'התפנו' לרווחי הון.

למעשה זה אותו דבר

 

[ה. שלמה]

למעשה זה אותו דבר

אבל בתכלס יש הגבלה על גובה ההחזר.

 

[אמת מארץ תצמח]

למעשה זה אותו דבר

רק ש:

בתכלס יש הגבלה על גובה ההחזר

שזה בדיוק מה שכתבתי שם.

 

[מקור המיע האמין]

סוגים שונים של עסקאות "סוואפ".
עסקאות סוואפ (SWAP באנגלית), או החלף בעברית, מופיעים בכמה צורות. למרות שכולם נקראים באותו שם, ויש לכולם תכונות דומות, אבל בהרבה פרטים אינם דומים אחד לשני.

במה הם כן דומים?

א) כל עסקת החלף כשמו כן הוא – ומבוסס על החלף בין שני צדדים, דהיינו שכל צד מקבל התחייבות לתזרים מסויים מהצד השני, ומחליפים ביניהם הפער בין התזרימים. שני ההתחייביות נקראים שני ה"רגלים" של ההחלף.

ב) הרגל הראשון הוא ההתחייבות של הגוף השני (הנגדי) לשלם לנו התשואה של המדד (או כל מוצר אחר) שאנחנו רוצים להשקיע בה, ולכן בכל סוגי העסקאות החלף הרגל הראשון יהא זהה, שבסופו של דבר מטרת ההחלף הוא לקבל אותא תשואה.

ג) עמלת ההחלף. בכל עסקת החלף יש תוספת עמלה (אבל בהמשך נראה שיש בזה הבדלים משמעותיים)

ובמה הם שונים?

א) עיקר ההבדל בין הסוגים השונים של עסקאות החלף מונח במהות של הרגל השני. בעסקאות ההחלף הכי פשוטות, הרגל השני הוא הריבית על המחיר העכשוי של המדד. (בדומה לחוזה עתידי, שמחיר החוזה משקף המחיר העכשוי של המדד + ריבית על המחיר העכשוי לתקופת החוזה). בעסקאות אחרות, הצד השני קובע איזה תזרים הוא רוצה לקבל ממנו.

ב) יש עוד הבדל משמעותי בין סוגי עסקאות ההחלף. ברוב המקרים, הרגל השני הוא התחייבות, דומה לרגל הראשון. ההתחייבות שלנו לצד השני נקבע ע"פ פרמטר מסויים, אולי שיעור הריבית, או תשואת מדד מסויים. במקרים אלו, האחריות מוטלת עלינו לחפש דרך למלאות התחייבות זו.
במקרים מסויימים אחרים, הרגל השני אינו נקבע לפי מדד מסויים, אלא שקונים מראש סל של השקעות, והרווח שמתקבל מהסל הוא הרגל השני של העסקה.
בצורה הראשונה אין לנו מוצר מסויים שאמור להרויח הסכום הדרוש, ולכן כדי לקבוע הסכום של ההתחייבות ברגל השני תמיד יצטרכו להשתמש בפרמטר מוכרת, כגון מדד או שיעור ריבית וכדומה. לעומת זאת, בסוג השני ההתחייבות לא חייב להיות כפוף לפרמטר מוכרת, מכיון שיש כאן סל מוגדר של השקעות, שהרווח שלהם הוא בעצמו ההתחייבות לגוף השני.

ג) הגוף שמתחייב לתת לנו את תשואת המדד, תמיד יגבה עמלה, אבל לפעמים נראה העמלה כתשלום נפרדת, ולפעמים העמלה משוקלל ברגל השני של העסקה (דוגמא לדבר – בחוזה עתידי אין עמלה, כי זה כבר משוקלל בתוך מחיר של החוזה).
בסוג הראשון של עסקת החלף, שקובעים הרגל השני לפי פרמטר מסויים, בד"כ אפשר להוסיף עמלת ההחלף בתוך תשלום הרגל השני, ולכן לא יצטרכו להוסיף תשלום נפרדת. אבל בסוג השני, רואים את עמלת ההחלף כתשלום נפרד, כי אין דרך להוסיף את העמלה בתוך תשלום הרגל השני.

תכלית, מה זה משנה לנו?

אחד הדוגמאות הבולטות להבדל בין הסוגים, הוא בענין עמלת ההחלף. בצורה השניה, אין דרך לכסות את המחיר של עסקת ההחלף, שהרי כל ההשקעות שלנו "שייכים" לצד השני. כל רווח שנקבל מההשקעות מגיע ישר לצד השני, ובנוסף נשאר לנו לשלם מהכיס שלנו את עמלת ההחלף.

לעומת זאת, בסוג הראשון כל הרווח שנקבל מהכסף שאנחנו משקיעים, שייך לנו. מהכסף הזה, אנחנו צריכים לשלם שני דברים
1) הרגל השני של עסקת ההחלף, שכלול בתוכו גם
2) עמלת ההחלף. אם נצליח להשקיע הכסף בצורה טובה, אנחנו נרויח מספיק לכסות את שניהם, ואולי גם אם רווח בצד.

ואיך כל זה קשור אלינו למעשה?

יש פולמוס גדול על הנושא של קרנות ישראליות מול הקרנות של אנוסקו. אחד ההשואות שעושים הוא שבאנוסקו משלמים עמלת החלף, ואילו בישראליות לא רואים עמלת החלף.

ולמה לא רואים בישראליות עמלת החלף באמת, הרי אתה אמרת בעצמך שבכל עסקת החלף יש גם עמלץ החלף?

נכון, וגם הסברתי שיש הבדל גדול בין הסוגים של העסקאות. הסברתי שבקרנות מהסוג ה"ראשון", מצליחים לכסות את העמלת החלף מההשקעות של הקרן, ולכן גם אם יש עמלה, לא נופל העמלה הזו על המשקיע. בקרנות מהסוג ה"שני", אין דרך לכסות עמלת ההחלף, ולכן תמיד מדווחים למשקיע על העלות הנוספת של עמלת ההחלף.

אז אם אני מנחש נכון, הקרנות הישראליות עושים הסוג הראשון, ואילו באנוסקו עושים הסוג השני.

נכון מאד! באנוסקו מדווחים על עמלת ההחלף, כי המשקיע משלם אותה. ואילו בישראליות לא מדווחים על עמלת ההחלף, כי זה לא נופל על המשקיע.

בקרנות של אנוסקו, כל הקרן הוא בעצם עסקת החלף אחד גדולה, מול כמה גופים (בנקים גדולים). ועמלת ההחלף ידוע ומוכרת מראש, ומופיע בתשקיף החברה.

בקרנות הישראליות, יש שימוש בסוגים שונים של חוזים. יש חוזי אקדמה, לפעמים גם חוזים עתידיים, ויש גם עסקאות החלף. כל עסקת החלף הוא עסקה בפני עצמה, ולכל אחד תנאים משלה. אבל הכלל הוא שכולם מהסוג הראשון, שהקרן יכול לכסות עמלת ההחלף ע"י השקעות של הקרן.

אז בישראליות אי אפשר לראות כלל את פרטי העסקה? לא רואים כלל את העמלה הזאת?

מי שרוצה יכול לראות, כי כל מה שהקרן עושה מופיע בדוח החודשי של הקרן. רק צריכים להבין מה שכתוב שם.

ואולי תוכל להסביר לי?

בשמחה! הנה כמה דוגמאות מהרשומות של קרן ישראלית של הראל 5129275 (רק העמודות הנוגעות).
.

יש לשים לב לעמודה "סוג נכס". אם רשום "33", הכוונה לחוזה עתידי. אלו שרשום "45", הכוונה לעסקת סוואפ – החלף.
אפשר גם לראות בשם הנכס שעסקאות ההחלף מתחילים באות "S" האנגלית – "SWAP", ואילו החוזה עתידי מתחיל באות "F" - "FUTURE".

ואיך אפשר לדעת מה פרטי העסקה?

בחוזה עתידי יותר קל, שים לב לשם הנכס "S&P500 EMINI FUT Sep25" – הכל כתוב לנו
"S&P500" – המדד המוכר.
"FUT" – חוזה עתידי.
"EMINI" – הכוונה לחוזה קטנה יותר מחוזים עתידיים רגילים (אכמ"ל).

ומה לגבי עסקת ההחלף?

שמה צריך הסבר מפורט יותר. נתחיל עם שם הנכס "S_120525_276_90_ND_1_N_1_12_01", לדוגמא.

S	SWAP – עסקת החלף
120525	תאריך התחלת העסקה
276	תקופת ההסכם בימים – כ9 חודשים
90	תדירות "RESET" – כאן רבעונית
ND	סוג סליקה – "NON DELIVERY"
1	מועד התחשבנות – ימים בין עסקה לסליקה
N	CSA – לא קיים נספח להתחשבנות על בסיס יומי
1	סוכן חישוב – כאן הסוכן הוא הגוף הנגדי, לכן סומן 1
12	ריבית עוגן – SOFR
01	תקופת ריבית עוגן – ריבית קבועה

וכל זה אני אמור להבין?

לא. מה שנוגע אלינו זה ההמשך. יש לציין שחלק מכותרות הטבלה אינם מתאימים לנגזרים, ולכן ברשימות של נגזרים הנתון בטבלה מתיחס לערך אחר – לדוגמא בעמודה "כמות אג"ח לפדיון" הכוונה לשיעור הריבית הבסיס של העסקה, כאן 4.3181%.

שם נכס	מכירים
סוג נכס	כנ"ל
כמות	כמות היחידות
שווי בשקלים	שווי העסקה בשקלים
כמות שהושאלה	עמלת החלף – כאן 0 – כי העמלה כלול ברגל השני ל העסקה.
סוג מחיר	לא חשוב
כמות אגח לפדיון	שיעור ריבית
ריבית שנצברה	קנס בהפסקה מוקדמת של העסקה – כאן 0
TICKER	קוד נכס הבסיס של העסקה – SPTR - בלי ניכוי מס דיבידנדים!

רגע – יש כאן עוד חידוש. לא ידעתי שבקרנות ישראליות לא מנכים את מס הדיבידנדים?

אתה ממש לא היחיד!
כותב המאמר אינו וכו', אבל כן חקר את הנושא

 

[ה. שלמה]

למה לא אוהבים קרנות ישראליות?

דמי הניהול שלהן זולים יותר. למשל הקרן של קסם שמחקה את מדד S&P 500 – דמי הניהול שלה הם עד 0.025%. זאת לעומת 0.07% של איישרס ו־0.09% של אינווסקו. ואולם לא תמיד דמי הניהול של הישראלית נמוכים יותר. למשל MSCI Europe – קסם 0.83%, איישרס 0.12%. בואו נשווה מדד אחר: STOXX Europe 600 – קסם 0.73%...

www.hasolidit.com

 

[ה. שלמה]

סוגים שונים של עסקאות "סוואפ".
עסקאות סוואפ (SWAP באנגלית), או החלף בעברית, מופיעים בכמה צורות. למרות שכולם נקראים באותו שם, ויש לכולם תכונות דומות, אבל בהרבה פרטים אינם דומים אחד לשני.

במה הם כן דומים?

א) כל עסקת החלף כשמו כן הוא – ומבוסס על החלף בין שני צדדים, דהיינו שכל צד מקבל התחייבות לתזרים מסויים מהצד השני, ומחליפים ביניהם הפער בין התזרימים. שני ההתחייביות נקראים שני ה"רגלים" של ההחלף.

ב) הרגל הראשון הוא ההתחייבות של הגוף השני (הנגדי) לשלם לנו התשואה של המדד (או כל מוצר אחר) שאנחנו רוצים להשקיע בה, ולכן בכל סוגי העסקאות החלף הרגל הראשון יהא זהה, שבסופו של דבר מטרת ההחלף הוא לקבל אותא תשואה.

ג) עמלת ההחלף. בכל עסקת החלף יש תוספת עמלה (אבל בהמשך נראה שיש בזה הבדלים משמעותיים)

ובמה הם שונים?

א) עיקר ההבדל בין הסוגים השונים של עסקאות החלף מונח במהות של הרגל השני. בעסקאות ההחלף הכי פשוטות, הרגל השני הוא הריבית על המחיר העכשוי של המדד. (בדומה לחוזה עתידי, שמחיר החוזה משקף המחיר העכשוי של המדד + ריבית על המחיר העכשוי לתקופת החוזה). בעסקאות אחרות, הצד השני קובע איזה תזרים הוא רוצה לקבל ממנו.

ב) יש עוד הבדל משמעותי בין סוגי עסקאות ההחלף. ברוב המקרים, הרגל השני הוא התחייבות, דומה לרגל הראשון. ההתחייבות שלנו לצד השני נקבע ע"פ פרמטר מסויים, אולי שיעור הריבית, או תשואת מדד מסויים. במקרים אלו, האחריות מוטלת עלינו לחפש דרך למלאות התחייבות זו.
במקרים מסויימים אחרים, הרגל השני אינו נקבע לפי מדד מסויים, אלא שקונים מראש סל של השקעות, והרווח שמתקבל מהסל הוא הרגל השני של העסקה.
בצורה הראשונה אין לנו מוצר מסויים שאמור להרויח הסכום הדרוש, ולכן כדי לקבוע הסכום של ההתחייבות ברגל השני תמיד יצטרכו להשתמש בפרמטר מוכרת, כגון מדד או שיעור ריבית וכדומה. לעומת זאת, בסוג השני ההתחייבות לא חייב להיות כפוף לפרמטר מוכרת, מכיון שיש כאן סל מוגדר של השקעות, שהרווח שלהם הוא בעצמו ההתחייבות לגוף השני.

ג) הגוף שמתחייב לתת לנו את תשואת המדד, תמיד יגבה עמלה, אבל לפעמים נראה העמלה כתשלום נפרדת, ולפעמים העמלה משוקלל ברגל השני של העסקה (דוגמא לדבר – בחוזה עתידי אין עמלה, כי זה כבר משוקלל בתוך מחיר של החוזה).
בסוג הראשון של עסקת החלף, שקובעים הרגל השני לפי פרמטר מסויים, בד"כ אפשר להוסיף עמלת ההחלף בתוך תשלום הרגל השני, ולכן לא יצטרכו להוסיף תשלום נפרדת. אבל בסוג השני, רואים את עמלת ההחלף כתשלום נפרד, כי אין דרך להוסיף את העמלה בתוך תשלום הרגל השני.

תכלית, מה זה משנה לנו?

אחד הדוגמאות הבולטות להבדל בין הסוגים, הוא בענין עמלת ההחלף. בצורה השניה, אין דרך לכסות את המחיר של עסקת ההחלף, שהרי כל ההשקעות שלנו "שייכים" לצד השני. כל רווח שנקבל מההשקעות מגיע ישר לצד השני, ובנוסף נשאר לנו לשלם מהכיס שלנו את עמלת ההחלף.

לעומת זאת, בסוג הראשון כל הרווח שנקבל מהכסף שאנחנו משקיעים, שייך לנו. מהכסף הזה, אנחנו צריכים לשלם שני דברים
1) הרגל השני של עסקת ההחלף, שכלול בתוכו גם
2) עמלת ההחלף. אם נצליח להשקיע הכסף בצורה טובה, אנחנו נרויח מספיק לכסות את שניהם, ואולי גם אם רווח בצד.

ואיך כל זה קשור אלינו למעשה?

יש פולמוס גדול על הנושא של קרנות ישראליות מול הקרנות של אנוסקו. אחד ההשואות שעושים הוא שבאנוסקו משלמים עמלת החלף, ואילו בישראליות לא רואים עמלת החלף.

ולמה לא רואים בישראליות עמלת החלף באמת, הרי אתה אמרת בעצמך שבכל עסקת החלף יש גם עמלץ החלף?

נכון, וגם הסברתי שיש הבדל גדול בין הסוגים של העסקאות. הסברתי שבקרנות מהסוג ה"ראשון", מצליחים לכסות את העמלת החלף מההשקעות של הקרן, ולכן גם אם יש עמלה, לא נופל העמלה הזו על המשקיע. בקרנות מהסוג ה"שני", אין דרך לכסות עמלת ההחלף, ולכן תמיד מדווחים למשקיע על העלות הנוספת של עמלת ההחלף.

אז אם אני מנחש נכון, הקרנות הישראליות עושים הסוג הראשון, ואילו באנוסקו עושים הסוג השני.

נכון מאד! באנוסקו מדווחים על עמלת ההחלף, כי המשקיע משלם אותה. ואילו בישראליות לא מדווחים על עמלת ההחלף, כי זה לא נופל על המשקיע.

בקרנות של אנוסקו, כל הקרן הוא בעצם עסקת החלף אחד גדולה, מול כמה גופים (בנקים גדולים). ועמלת ההחלף ידוע ומוכרת מראש, ומופיע בתשקיף החברה.

בקרנות הישראליות, יש שימוש בסוגים שונים של חוזים. יש חוזי אקדמה, לפעמים גם חוזים עתידיים, ויש גם עסקאות החלף. כל עסקת החלף הוא עסקה בפני עצמה, ולכל אחד תנאים משלה. אבל הכלל הוא שכולם מהסוג הראשון, שהקרן יכול לכסות עמלת ההחלף ע"י השקעות של הקרן.

אז בישראליות אי אפשר לראות כלל את פרטי העסקה? לא רואים כלל את העמלה הזאת?

מי שרוצה יכול לראות, כי כל מה שהקרן עושה מופיע בדוח החודשי של הקרן. רק צריכים להבין מה שכתוב שם.

ואולי תוכל להסביר לי?

בשמחה! הנה כמה דוגמאות מהרשומות של קרן ישראלית של הראל 5129275 (רק העמודות הנוגעות).
.צפה בקובץ המצורף 2082965
יש לשים לב לעמודה "סוג נכס". אם רשום "33", הכוונה לחוזה עתידי. אלו שרשום "45", הכוונה לעסקת סוואפ – החלף.
אפשר גם לראות בשם הנכס שעסקאות ההחלף מתחילים באות "S" האנגלית – "SWAP", ואילו החוזה עתידי מתחיל באות "F" - "FUTURE".

ואיך אפשר לדעת מה פרטי העסקה?

בחוזה עתידי יותר קל, שים לב לשם הנכס "S&P500 EMINI FUT Sep25" – הכל כתוב לנו
"S&P500" – המדד המוכר.
"FUT" – חוזה עתידי.
"EMINI" – הכוונה לחוזה קטנה יותר מחוזים עתידיים רגילים (אכמ"ל).

ומה לגבי עסקת ההחלף?

שמה צריך הסבר מפורט יותר. נתחיל עם שם הנכס "S_120525_276_90_ND_1_N_1_12_01", לדוגמא.

S	SWAP – עסקת החלף
120525	תאריך התחלת העסקה
276	תקופת ההסכם בימים – כ9 חודשים
90	תדירות "RESET" – כאן רבעונית
ND	סוג סליקה – "NON DELIVERY"
1	מועד התחשבנות – ימים בין עסקה לסליקה
N	CSA – לא קיים נספח להתחשבנות על בסיס יומי
1	סוכן חישוב – כאן הסוכן הוא הגוף הנגדי, לכן סומן 1
12	ריבית עוגן – SOFR
01	תקופת ריבית עוגן – ריבית קבועה

וכל זה אני אמור להבין?

לא. מה שנוגע אלינו זה ההמשך. יש לציין שחלק מכותרות הטבלה אינם מתאימים לנגזרים, ולכן ברשימות של נגזרים הנתון בטבלה מתיחס לערך אחר – לדוגמא בעמודה "כמות אג"ח לפדיון" הכוונה לשיעור הריבית הבסיס של העסקה, כאן 4.3181%.

שם נכס	מכירים
סוג נכס	כנ"ל
כמות	כמות היחידות
שווי בשקלים	שווי העסקה בשקלים
כמות שהושאלה	עמלת החלף – כאן 0 – כי העמלה כלול ברגל השני ל העסקה.
סוג מחיר	לא חשוב
כמות אגח לפדיון	שיעור ריבית
ריבית שנצברה	קנס בהפסקה מוקדמת של העסקה – כאן 0
TICKER	קוד נכס הבסיס של העסקה – SPTR - בלי ניכוי מס דיבידנדים!

רגע – יש כאן עוד חידוש. לא ידעתי שבקרנות ישראליות לא מנכים את מס הדיבידנדים?

אתה ממש לא היחיד!
כותב המאמר אינו וכו', אבל כן חקר את הנושא

עייפתי.
אני מזמין אותך ואת כהן הדיוט אלי למייל או לאישי להמשיך את הדיון המרתק

 

[השקעות R הון]

האשכול עבר ניפוי קל
נמחקו תארים לא מכבדים כלפי אישיים ונותר תוכן איכותי השנוי במחלוקת.

הדיון באשכול הוא לגבי מיסוי, עמלת החלפה, דמי ניהול ואיכות ההשקעה.
בקרנות האיריות המחקות מול הישראליות.
כמו כן עלה נושא השוואת תשואות הקרנות לאורך השנים.

@כהן הדיוט @יודי נדלר @מקור המיע האמין סבורים
שהקרנות הישראליות עדיפות.
לעומת @ה. שלמה ומנהלת הפורום @מקצועי בלבד הסבורים
שהאיריות עדיפות.

המשך דיון מחכים ומהנה.

 

[מקור המיע האמין]

האשכול עבר ניפוי קל
נמחקו תארים לא מכבדים כלפי אישיים

 

[מקור המיע האמין]

@כהן הדיוט @יודי נדלר @מקור המיע האמין סבורים
שהקרנות הישראליות עדיפות.
לעומת @ה. שלמה ומנהלת הפורום @מקצועי בלבד הסבורים
שהאיריות עדיפות.

ומה סובר @השקעות R הון ?

 

[השקעות R הון]

ומה סובר @השקעות R הון ?

אני בעד הקרנות האיריות
יחדתי לכך את פרק 42 בקלכלית.

 

[השקעות R הון]

נראה לי שהפן הזה
עדיין לא קיבל התייחסות באשכול

דיון - קרנות איריות - תמיכה באנטישמים?

בעקבות הדיווחים של ממשלת אירלנד להכיר במדינה פלסטינית, והיחס הרע שלהם כלפי ישראל, כמו למשל בהודעה הזאת של ראש ממשלת אירלנד המתפטר. חשבתם על זה שבעצם אנחנו בין אלו שממנים את האנטישמים האלו?

www.prog.co.il