סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

[ימים טובים יבואו]

"אוי, איזה עצוב לשמוע, טוב, פעם אחרת..." סיימה חני את השיחה מחייכת לעצמה, ומיד צעקה למוישה "ישששש! אימא שלך לא מגיעה!!"

קול מריר נשמע מהפלאפון "אני ממש שמחה לשמוע... בפעם הבאה פשוט תלחצי יותר חזק על הכפתור של הניתוק, בסדר?

10 שנים והיא לא הספיקה ליצור עם השויגער שלה מערכת יחסים יותר נורמלית?

 

[אייסקפה הפוך]

אנחנו ממש ממש ממש ממש

ספוילר

ממש ממש מאוד מאוד

ספוילר

לפחות אני, נראה לי

מחכים לפרק המשךך

 

[שועל ספרות.]

אנחנו ממש ממש ממש ממש

ספוילר

ממש ממש מאוד מאוד

ספוילר

לפחות אני, נראה לי

מחכים לפרק המשךך

לא מרגיש לי מתאים בימים קדושים אלו לפרסם טורים שאינם עוסקים במהות הימים.

בעז"ה אחרי יוה"כ הבעל"ט!

 

[אולטרא סגול]

נשמור את זה ל"ושמחת בחגך..".

 

[אייסקפה הפוך]

לא מרגיש לי מתאים בימים קדושים אלו לפרסם טורים שאינם עוסקים במהות הימים.

בעז"ה אחרי יוה"כ הבעל"ט!

נשמור את זה ל"ושמחת בחגך..".

נאה ומתקבל!

 

[אבואלה]

דווקא אפשר לתאר את כל ההבדלים בתפילות ימים נוראים של זו"צ, איך הבעל נוסע לישיבה וכו'

 

[שועל ספרות.]

נשמור את זה ל"ושמחת בחגך..".

בעז"ה נחשוב על משהו טוב. שיהיה מהודר.

דווקא אפשר לתאר את כל ההבדלים בתפילות ימים נוראים של זו"צ, איך הבעל נוסע לישיבה וכו'

נכון, אך זה לא על מהות הימים. ובימים נעלים אלו, אני חושב שעדיף (לי לפחות) להתעסק במהות.

אגב, יש טור מהסוג הזה...

צ'רלי קירק חי!

מקור https://www.flickr.com/photos/gageskidmore/54670961811/ יוצר Gage Skidmore כן קורי, אני כאן מבית המשפט בו אמורים השופטים להכריע את דינו של רוצחו הנאלח של צ'רלי קירק, טיילר רובינסון. האולם מלא מפה לפה, ככל הנראה גזר דין מוות די בטוח...

www.prog.co.il

 

[אייסקפה הפוך]

מועדים לשמחה!!
מחכים במתח לפרק הבא

 

[אולטרא סגול]

אתה אומר לא להפריע לזו"צ עד א' חשוון?
לתת להם קצת בין הזמנים לחגוג?

שיחזרו עם סיפורי חגים עסיסים...
מחכים...

 

[הטעם המושלם]

הם יצאו לביקור בקלפטעמהשמו...

 

[אולטרא סגול]

הם יצאו לביקור בקלפטעמהשמו...

תירוץ לא מתקבל...
איך היה להם סוכות?

 

[אולטרא סגול]

הם יצאו לביקור בקלפטעמהשמו...

זה בעיירה של אוראל סולטן, לא?
או שאני לא אוחזת.

שונאת עיירות עם שמות ארוכים מידי. מזל שהוא קרא להם רק מוישי וחני , אם זה היה טיפטיפה יותר ארוך או 2 שמות לא בטוח הייתי קוראת.

 

[הטעם המושלם]

זה בעיירה של אוראל סולטן, לא?
או שאני לא אוחזת.

שונאת עיירות עם שמות ארוכים מידי. מזל שהוא קרא להם רק מוישי וחני , אם זה היה טיפטיפה יותר ארוך או 2 שמות לא בטוח הייתי קוראת.

אכן התבלבלתי. לא נורא. קהילת הכתיבה היא יקום אחד.
ביקום הזה יש מדינות.
אחת המדינות היא מדינת הסאטירה.
במדינת הסאטירה גרים מוישי וחוי. בעל הבית שלהם הוא @שועל ספרות.
בבית אחר באותה מדינה נמצאת גם העירה קלאפטעמהשמו (לא זוכרת איך @אוראל סולטן קרא לה) שראש העיר שלה הוא @אוראל סולטן.
בסוכות נסעו מוישי וחוי לבקר את הסבתא וסבתא בעיירה קלאפטעמהשמו.
הסתבכו במריבה עם איוואן וטרם שבו.

 

[שנות אור]

מצחיק!!
בלעתי בחתיכה אחת

 

[אולטרא סגול]

מצחיק!!
בלעתי בחתיכה אחת

סכנת חנק, אין ביטוח.

 

[Yes it's me]

@שועל ספרות. אנחנו ממתינים בקוצר רוח...
אחרי החגים זה עכשיו

 

[אייסקפה הפוך]

אכן התבלבלתי. לא נורא. קהילת הכתיבה היא יקום אחד.
ביקום הזה יש מדינות.
אחת המדינות היא מדינת הסאטירה.
במדינת הסאטירה גרים מוישי וחוי. בעל הבית שלהם הוא @שועל ספרות.
בבית אחר באותה מדינה נמצאת גם העירה קלאפטעמהשמו (לא זוכרת איך @אוראל סולטן קרא לה) שראש העיר שלה הוא @אוראל סולטן.
בסוכות נסעו מוישי וחוי לבקר את הסבתא וסבתא בעיירה קלאפטעמהשמו.
הסתבכו במריבה עם איוואן וטרם שבו.

אני חוששת שהמריבה הפכה למשהו חמור יותר ו @שועל ספרות. באמצע לעצור אותה.
אחרת להיכן נעלמו כולם?

ספוילר: תשבו קודם..

אולי חמותה של חני לא נותנת להם לצאת מהבית שלה בגלל השיחה ההיא

 

[ר' יעקב ישראל]

זה נראה ש @שועל ספרות. שלנו עוד לא התחבר מלפני סוכות.
מחכים בקוצר רוח.
תודה על הכתיבה המיוחדת שלך, ועל הזוית המצחיקה והמרעננת על החיים.

 

[שועל ספרות.]

פרק 14

"חני" מוישי היה במצב רוח טוב "מה אנחנו עושים עם התעודות זהות אנחנו צריכים לעשות חדש, לא?"

"כן, אני נראית בתמונה נורא..."

"לא, כי אני... היה לי עוד גשר בשיניים כך שאני נראה בול כמו סוס עם..."

"די, אל תגיד את זה!"

"חח"

"יאללה, יוצאים? זו תהיה יציאה כיפית!"

"שנייה, אני צריך לבדוק..."

"מה לבדוק?"

"חח צחקתי! ברור שאין מה לבדוק, יוצאים!"

"נבהלתי ממש..."

"צריך לזכור רק להביא את כל הדברים, את יודעת, שלא ניתקע שם על איזה מסמך שטותי ששכחנו..."

"כמובן שאתה צודק, אני הולכת להביא"

"מצוין, אני בינתיים מסתכל פה על איזה ספר..." אמר.

"מה, איזה ספר?"

הוא האדים כשראתה את שם הספר 'תעלומת המיליון - ציפיות האישה' "סתם, לא שיש לי בעיה, זה להבנה בזוגיות..."


"חני?" מושי היה מצוברח "איך עכשיו נתקענו עם זה... אנחנו צריכים לחדש את התעודת זהות..."

"חבל... אני נראית שם בתמונה דווקא די טוב, חבל לי..."

"אולי לא חייבים להחליף תמונה... כי אם חייבים אני בכלל במצב גרוע, אני נראה כמו קו..."

"אתה לא חייב להגיד את זה..."

"חח"

"טוב, נו... חגיגה זו לא תהיה היציאה הזו..." נאנחה חני.

"צודקת. צריך לבדוק אם אנחנו לא מפספסים משהו אולי?"

"אתה רציני?"

"מה?"

"ברור שצריך! אני הולכת לבדוק!" אמרה תוך שיצאה מהחדר.

הוא הוציא את הספר המאובק שהחביא לפני עשר שנים.

"תגיד..." היא התקרבה חזרה לחדר.

מוישה דחף את הספר במהירות מתחת לשולחן. מנסה לשלוף בכמה שיותר מהירות את פלאפונו לפני שתראה אותו יושב בצורה חשודה.

"כן, אל תשקיע במקומות האלה, זה לא רווחי..." ניסה לשוות עצמו עסוק בשיחה ערה. עד שאחז שהוא מדבר בלהט מוגזם מדי ולתוך מחשבון שקנה לילדים...

 

[שנות אור]

פרק 14

"חני" מוישי היה במצב רוח טוב "מה אנחנו עושים עם התעודות זהות אנחנו צריכים לעשות חדש, לא?"

"כן, אני נראית בתמונה נורא..."

"לא, כי אני... היה לי עוד גשר בשיניים כך שאני נראה בול כמו סוס עם..."

"די, אל תגיד את זה!"

"חח"

"יאללה, יוצאים? זו תהיה יציאה כיפית!"

"שנייה, אני צריך לבדוק..."

"מה לבדוק?"

"חח צחקתי! ברור שאין מה לבדוק, יוצאים!"

"נבהלתי ממש..."

"צריך לזכור רק להביא את כל הדברים, את יודעת, שלא ניתקע שם על איזה מסמך שטותי ששכחנו..."

"כמובן שאתה צודק, אני הולכת להביא"

"מצוין, אני בינתיים מסתכל פה על איזה ספר..." אמר.

"מה, איזה ספר?"

הוא האדים כשראתה את שם הספר 'תעלומת המיליון - ציפיות האישה' "סתם, לא שיש לי בעיה, זה להבנה בזוגיות..."


"חני?" מושי היה מצוברח "איך עכשיו נתקענו עם זה... אנחנו צריכים לחדש את התעודת זהות..."

"חבל... אני נראית שם בתמונה דווקא די טוב, חבל לי..."

"אולי לא חייבים להחליף תמונה... כי אם חייבים אני בכלל במצב גרוע, אני נראה כמו קו..."

"אתה לא חייב להגיד את זה..."

"חח"

"טוב, נו... חגיגה זו לא תהיה היציאה הזו..." נאנחה חני.

"צודקת. צריך לבדוק אם אנחנו לא מפספסים משהו אולי?"

"אתה רציני?"

"מה?"

"ברור שצריך! אני הולכת לבדוק!" אמרה תוך שיצאה מהחדר.

הוא הוציא את הספר המאובק שהחביא לפני עשר שנים.

"תגיד..." היא התקרבה חזרה לחדר.

מוישה דחף את הספר במהירות מתחת לשולחן. מנסה לשלוף בכמה שיותר מהירות את פלאפונו לפני שתראה אותו יושב בצורה חשודה.

"כן, אל תשקיע במקומות האלה, זה לא רווחי..." ניסה לשוות עצמו עסוק בשיחה ערה. עד שאחז שהוא מדבר בלהט מוגזם מדי ולתוך מחשבון שקנה לילדים...

חחח
כמה מצחיק


איזה גבר נדיר ש10 שנים אחרי החתונה עוד מסתכל בספרים כאלו

קולהקבוד!