כבישים כמה תובנות ושאלות של נהג/ת חדש/ה...

  • הוסף לסימניות
  • #1
אחרי כמה נסיעות ראשונות בכבישים בין-עירוניים, עלו במוחי הקודח כמה תמיהות חזקות

א. איך יכול להיות שאני נוסעת קצת יותר מהמהירות המותרת וכולם עוקפים אותי?
ב. איך עוברים נתיבים כשהכול צפוף?
ג. איך נוסעים בגשם? בחושך בגשם?
ד. למה אין הפניה ליעדים גם בשמאל הכביש, במיוחד למקרה שאני צריכה לפנות שמאלה?
ה. למה אנשים נכנסים לכביש ראשי בלי לבדוק שפנוי?
ו. למה משאיות לא נוסעות בצד בשקט ובענווה אלא מנסות גם לעבור נתיבים בגמלוניות?
ועוד ועוד...

ולסיום, אשתף בתובנה שהתגבשה אצלי: לעבור מהנתיב האמצעי לימין או לשמאל כשעמוס, זה כמו לעבור לקופאית אחרת אחרי שחיכיתם חצי שעה...

מזדהים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
א. כי הם נוסעים הרבה יותר מהמהירות המותרת.
ב. פשוט לא עוברים, עד שמפתחים את המיומנות של מעבר בין נתיבים כשהתנועה דלילה יותר.
בכל מקרה, כששתי הנתיבים (או יותר) עמוסים, המעבר בין הנתיבים לא תמיד חוסך זמן.
כמו שכתבת, זה מזכיר מעבר קופות בסופר.
אני שמתי לב שזה יותר נותן תחושה של עשיה,במיוחד בפקק.
ג. בגשם נוסעים לאט מהרגיל, משתדלים להמנע ממעבר בין נתיבים, במיוחד בחושך, כי הטיפות שמצטברות על מראות הצד גורמות לתעתוע, וקשה לזהות את המרחק של המכוניות מאחור.
ד. לא יודעת.
ה. שאלה טובה.
ו. כנ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אחרי כמה נסיעות ראשונות בכבישים בין-עירוניים, עלו במוחי הקודח כמה תמיהות חזקות

א. איך יכול להיות שאני נוסעת קצת יותר מהמהירות המותרת וכולם עוקפים אותי?
ב. איך עוברים נתיבים כשהכול צפוף?
ג. איך נוסעים בגשם? בחושך בגשם?
ד. למה אין הפניה ליעדים גם בשמאל הכביש, במיוחד למקרה שאני צריכה לפנות שמאלה?
ה. למה אנשים נכנסים לכביש ראשי בלי לבדוק שפנוי?
ו. למה משאיות לא נוסעות בצד בשקט ובענווה אלא מנסות גם לעבור נתיבים בגמלוניות?
ועוד ועוד...

ולסיום, אשתף בתובנה שהתגבשה אצלי: לעבור מהנתיב האמצעי לימין או לשמאל כשעמוס, זה כמו לעבור לקופאית אחרת אחרי שחיכיתם חצי שעה...

מזדהים?
כי אנחנו ישראלים! בעלי מלונדון לא מבין מה קורה פה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ד. הנתיב השמאלי הוא נתיב עקיפה, ולכן הוא לא משמש לפניות כלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ה.
ו.
ז.
וכו' -
חשוב להפנים שהכבישים בישראל דומים יותר לקרקס/חדר בריחה/מסלול מירוצים מאשר ל"דרך" כהגדרתה הלשונית הפשוטה...
ההפנמה לוקחת זמן, אבל לאחר מכן השאלות תעלמנה מעצמן והנהיגה תהיה נעימה יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בגשם מפעילים מגבים כל הזמן, בחושך בגשם מדליקים אורות ונוסעים לאט ובזהירות.
באופן כללי לא להסתמך על מה אחרים צריכים או אמורים לעשות, ולדאוג כל הזמן למה אני עושה באופן הכי זהיר ונכון.
ואפשר להוסיף
- בערפל חזק מדליקים וינקרים (לא הוזכר בשום מקום ולא ידעתי קודם ותכלס עוזר)
- כשעוברים נתיב מהשמאלי לאמצעי, לשים לב שאין מישהו שבדיוק עובר שמאלה מהנתיב הימני לאותו נתיב .
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ברוכים הבאים לישראל!
הנהיגה בארץ קשה במיוחד הנהגים לא מוותרים ולא סלחניים.
באירופה אתה יכול ליסוע מאות ק"מ ואף אחד לא חוסם את הנתיב השמאלי פה בארץ יש הרבה מתנחלים על השמאלי
+משאיות שעוקפות.(מותר למשאיות לעקוף בהתאם לשילוט)
לגופן של שאלות בגשם מפעילים מגבים בודקים שהם באמת מורידים הכול ונוח ליסוע איתם ומאיטים כי הבלימה נחלשת.כנל בגשם בחושך.נס שאתה לא שואל על ערפל בדגש על ערפל סמיך כי זה באמת מורכב.(מפעילים אורות ערפל ונוסעים בשיא הזהירות)
בכביש בין עירוני בדרך כלל הפניות והשלטים בצד ימין.
בעיקרון הנסיעה היא בצד ימין זאת אומרת תמיד צריך ליסוע רק בצד ימין וככה באמת נוהגים באירופה.
הנתיב השמאלי מיועד לעקיפה או בצמתים להקלה על הגודש.לכן שמו שלטים בצד ימין.בבין עירוני יהיה גם שלטים גבוהים.מי שלא בודק שפנוי מסתכן בתאונה ומהמר על החיים שלו.מה שכן יש כאילו בפרט אוטובוסים שגולשים באיטיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
א. איך יכול להיות שאני נוסעת קצת יותר מהמהירות המותרת וכולם עוקפים אותי?
ב. איך עוברים נתיבים כשהכול צפוף?
ג. איך נוסעים בגשם? בחושך בגשם?
ד. למה אין הפניה ליעדים גם בשמאל הכביש, במיוחד למקרה שאני צריכה לפנות שמאלה?
ה. למה אנשים נכנסים לכביש ראשי בלי לבדוק שפנוי?
ו. למה משאיות לא נוסעות בצד בשקט ובענווה אלא מנסות גם לעבור נתיבים בגמלוניות?
ועוד ועוד...
א. וולקאם טו יזראל. שיעקפו, בהצלחה להם:) אל תבהלי מעקיפות וצפירות.
ב. זו מיומנות שמתפתחת, אם צפוף ואת לא מיומנת תשארי על הנתיב שלך.
ד. וייז מעולה גם למצבים כאלו. מומלץ
ה. לכן את גם צריכה להיות זהירה ואם יש נתיב השתלבות או צומת לבדוק ולהאט בעת הצורך.

בקיצור, להיות נהג זו מיומנות נרכשת, ונהיגה בכבישים בישראל על אחת כמה וכמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הפנסים הכתומים שנדלקים כשמאותתים ימינה או שמאלה,
אז המשולש מדליק את שניהם יחד, זה נקרא אורות חירום או מצוקה, משהו כזה.
קרה לי די בהתחלה כשנהגתי בערפל כבד (קשוח) וראיתי כמה שעושים אתזה (וזה חוץ מאורות ערפל)
זה עוזר קודם כל לראות את ההוא שלפני, ועל הדרך עוזר לאלו שמאחורה להבין איפה האופק בערך. בערפל כבד ממש לא רואים כלום.

לא חשבתי על זהo_O
כאילו תמיד בודקת שפנוי, אבל זה סוג סנכרון שלא התמקדתי בו באופן מיוחד...
לא צריך לשים לב באופן מיוחד,
רק לדעת בזוית החיצונית של העין שזה דבר שיכול להופיע פתאום
(כשאני בשמאלי ורוצה לעבור למרכז וגם להפך מהימני למרכז - כשיש יותר מ2 נתיבים).
בדרך כלל רואים אחד את השני ועוברים רק כשפנוי אבל לפעמים זה כמעט קורה.
ואם כן - אז להפסיק לעבור או להמשיך- תלוי מי נכנס יותר ומה קורה בנתיב שעזבנו.
זה נשמע מסובך יותר ממה שזה, פשוט להיות מודעים שזה קיים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
אחרי כמה נסיעות ראשונות בכבישים בין-עירוניים, עלו במוחי הקודח כמה תמיהות חזקות

א. איך יכול להיות שאני נוסעת קצת יותר מהמהירות המותרת וכולם עוקפים אותי?
ב. איך עוברים נתיבים כשהכול צפוף?
ג. איך נוסעים בגשם? בחושך בגשם?
ד. למה אין הפניה ליעדים גם בשמאל הכביש, במיוחד למקרה שאני צריכה לפנות שמאלה?
ה. למה אנשים נכנסים לכביש ראשי בלי לבדוק שפנוי?
ו. למה משאיות לא נוסעות בצד בשקט ובענווה אלא מנסות גם לעבור נתיבים בגמלוניות?
ועוד ועוד...

ולסיום, אשתף בתובנה שהתגבשה אצלי: לעבור מהנתיב האמצעי לימין או לשמאל כשעמוס, זה כמו לעבור לקופאית אחרת אחרי שחיכיתם חצי שעה...

מזדהים?
א. לא כולם עוקפים אותך. את שמה לב לאלו שכן. מספיק שהוא נוסע 2 קמ"ש יותר ממך כדי לעקוף אותך... אבל בהחלט תרבות הנהיגה כאן היא נסיעה מעל המותר, ודוחות הם חלק מהחיים.
ב. לא עוברים אם לא חייבים, ואם חייבים - מאטים מאוד ומחכים שיהיה פנוי...
קל יותר לתכנן מראש מעבר נתיב במקרה הצורך, ומראש להיות בנתיב הנחוץ.
ג. נוסעים לאט, ככה שתרגישי שאת רואה לאן את נוסעת ואת שולטת במצב. פעם הייתי אומרת שנסיעה בלילה היא 10 קמ"ש פחות, ונסיעה בגשם 10 קמ"ש פחות, ואם שניהם יחד - 20 ...
ולא להתחשב באלו שמתעצבנים וצופרים או מהבהבים... שיהנו... צריך לאפשר להם לעקוף אבל לא לעשות דברים שבעינייך מסוכנים רק כי למישהו אין סבלנות.
ד. האמת לא הבנתי. יש שלטים שמפנים לפניות שמאלה.
ה ו. תמיד יש מי שהוא לא בסדר, ואנחנו צריכים לעשות את שלנו ולהיזהר גם מהם. יש כבישים כמו כביש 6, בהם יש תמרור שאוסר על משאיות לנסוע בנתיב השמאלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ד. האמת לא הבנתי. יש שלטים שמפנים לפניות שמאלה.
אני הבנתי שהשאלה היא למה השלטים עצמם, שמפנים שמאלה הם לא בצד שמאל... (כי תכלס מי שצריך שמאלה, מסתכל שמאלה)
ודרך אגב, בקשר למשאיות, באירופה (או לפחות בחלק ממנה) אסור בכלל למשאיות לנסוע במשך היום, אלא רק בלילה..
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
קופצת על האשכול
אחרי נסיעת איימים בחורף שעבר- מה עושים בברד כבד, חוץ מלא להוציא את האף מהבית ואת הרכב מהחניה?
(הייתי חייבת להגיע לעבודה. ירד ברד בגובה 3-4 ס"מ!!!!!!!!!!! היה ה' ישמור... בעירינו, עיר הקודש תבבו"א שנמצאת בגובה 400 מטר בערך, יורד שלג פעם ביובל. אבל אז אנשים בנו בובות ברד! והוא גם נשאר כמה שעות!
זה נדיר, אבל רק יחסית. בערך כמו שלג בגובה דומה בירושלים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
משום מה לא תמיד עוזר או שלוקח זמן
יש הבדל בין חימום לקירור.
אחד מהם (אני לא זוכרת) עוזר די מיד אבל מחזיק מעמד לזמן קצר יחסית, והשני לוקח לו יותר זמן אבל מחזיק להרבה זמן.

מאוד חשוב *לא* לנקות את השמשה באופן ידני. זה גורם לסימנים מסנוורים שמאוד קשה להיפטר מהם לאורך ימים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה