מדריך מקצועי סופרות חדשות מקהילת כתיבה, איך עשיתן את זה?

[ת.עקבי]

אם תעשו קצת סדר ותקבצו את השאלות יהיה קל יותר לענות, כי די התבלבלתי...
בכל אופן, עונה מה שרלוונטי ונוגע אליי -
כשהתחלתי לפרסם פה, אליסיר כבר היה גמור (לפני אב של שנה שעברה). באותה תקופה כבר סגרתי מול רוסט, מאור החיים. אממה - את העריכות סיימתי באזור שבט, תאריך ההול המקורי, ומפה דברים נמשכו ונמשכו... עד שיצא לפני כחודש.

אתחיל בשאלה של @סיפור8 , כי לדעתי היא הכי חשובה פה, מכורח הזמן ואילוציו.
אין זמן מיותר לכתיבה. יש לנו 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע. אבל גם בתוך ה24/6 האלה יש זמנים מנוצלים טוב יותר ויש פחות. מודה שאת אליסיר כתבתי מאד מהר, הייתי ישנה כל יום ב3 בלילה, קמה ב6... לא היו לי חיים, אפשר לומר (למרות שזו הייתה תקופה מאד כיפית!). אחר כך, היה לי די ברור שאי אפשר להמשיך כך. איזנתי לפרק בשבוע.
היום, אחרי הרבה נסיונות ובדיקות, גיליתי שהכי טוב לי זה לקבוע את זמן הכתיבה שלי בתחילת השבוע, שאז הבית מסודר עקב ארגון טרום השבת. אז מוצ"ש אני מתקתקת מה שאפשר כדי שיום ראשון-שני יהיו לי פנויים לכתיבה.
אם תמיד זה מצליח? ממש לא... ואז אני בהחלט גולשת ל3 בלילה. מה שכן, הבחנתי שברגע שאני מתארגנת פיזית לשעת הכתיבה שלי - הראש שלי מגיע מסודר יותר, ההשראה מתלבשת עליי והאצבעות רצות.
גם ההשראה לא תמיד באה, כמובן. במקרה שכזה, והיו לי תקופות מאד נוראיות שנמשכו מעל לחודש-חודשיים, ממשיכה לכתוב. לא רואה אופצייה אחרת.

לגבי עריכות. בכנות, חושבת שמי שלא עבר עריכה על ספר אחד - חבל לו להמשיך לספר הבא. עריכה פותחת כל כך הרבה הבנות לגבי כתיבה, לגבי עלילה, שחבל להבין באיחור מה יכולנו לעשות טוב יותר ויעיל יותר.
עריכה זה דבר קשוח. מאד. אבל כל דרך קשה - משתלמת.

 

[חנה ש.]

אותי מעניין,
אחרי שיש לכם ספר ביד לא תמיד קל לעניין הוצאת ספרים בספר שלכם,
ולהוציא לאור לבד צריך כישורים מסוימים, האם הנושא של ההוצאה לאור עצמו לא תוקע אתכם?

 

[ת.עקבי]

אותי מעניין,
אחרי שיש לכם ספר ביד לא תמיד קל לעניין הוצאת ספרים בספר שלכם,
ולהוציא לאור לבד צריך כישורים מסוימים, האם הנושא של ההוצאה לאור עצמו לא תוקע אתכם?

אישית, לא נתקלתי בבעיה מול הוצאות לאור. מה שכן - צריך לקחת בחשבון שהול הוא עסקי, לא רווחה שדואגת לעמ"י שיהיה להם ספר טוב לחג.
כששולחים להוצאה - צריך לשווק את הספר, לתמצת בכמה מילים פתיחה מושכת, לתאם מועד נכון (חודש לפני עונת ספרים, חודש הספר וכו' - ממש לא מועד טוב לנסות לעניין בספר שלכם) ואם אחרי כמה ימים לא מקבלים תגובה כלשהיא, פשוט לכתוב: אשמח לתשובה, מעוניינת לבדוק מול הולים נוספים.
ככה. הכי פשוט וחד. שיווקיות זה העניין.
אם בכל זאת הולים נמנעים? אז שווה לשלוח את הספר למישהו שמבין בכתיבה (או לכל הפחות בקריאה). מישהו שיעז להגיד לכם בפרצוף את הבעיה, וכשיודעים אותה - הפתרון כבר נמצא בהישג יד.

 

[אינדה]

אבל הבעיה לי, שכתבתי לא רק ספר אחד, וכבר בכמה מהם זה קורה לי...(ובגלל זה התחלתי להעדיף סיפורים קצרים, גם בגלל זה וגם בגלל שהם מפתחים מאוד את המקוריות ואת רמת הכתיבה.)

גם אני. תאמין לי שגם אני!!! כתבתי איזה חמישה ספרים עד שניגשתי לעריכה. כיום אני חוזר לכתוב אותם מחדש.

(אגב, אם מותר לשאול, אם איזה עורך אתה עובד?)

שלמה דודק

אפשר גם להשתמש בשיטות תסריטאיות (כגון כתיבת מערכות וכו'), או לנסות לתכנן עלילה שלמה מראש עם תקציר והכל (קשה אבל בהחלט שווה), אבל בכל מקרה, פעם קראתי על זה הרבה ואני יודע שמסתובבות שם הרבה עצות טובות. (אך גם גרועות, כך שיש לקחת בחשבון...)

אני מתכוון לשאול אחרי שכבר יש תקציר מסודר והכל, לפעמים הכתיבה עצמה נתקעת או שפתאום הכל זרם ומגלים שהעלילה הייתה קצת בנאלית ולא באמת התפתחה כפי שחשתנו בהתחלה. ואולי אפשר לנפח עוד [לא במריחה] בעוד מערכה לגיבור. [ולא עוד זירה אלא להכניס את הגיבור לעוד קונפליקט כזה שיהיה לו קשה לצאת ממנו].
יש לי ספר כזה שאני עצרתי באמצע. כי העלילה שלךו ממש קצרה משהו כמו 78,000 מילה. ולא בא לי לסיים, ומצד שני העלילה קצת נתקעת.
מה עושים? [חוץ מהפיתרון שכבר הזכרתי!].

 

[ת.עקבי]

אני מתכוון לשאול אחרי שכבר יש תקציר מסודר והכל, לפעמים הכתיבה עצמה נתקעת או שפתאום הכל זרם ומגלים שהעלילה הייתה קצת בנאלית ולא באמת התפתחה כפי שחשתנו בהתחלה. ואולי אפשר לנפח עוד [לא במריחה] בעוד מערכה לגיבור. [ולא עוד זירה אלא להכניס את הגיבור לעוד קונפליקט כזה שיהיה לו קשה לצאת ממנו].
יש לי ספר כזה שאני עצרתי באמצע. כי העלילה שלךו ממש קצרה משהו כמו 78,000 מילה. ולא בא לי לסיים, ומצד שני העלילה קצת נתקעת.
מה עושים? [חוץ מהפיתרון שכבר הזכרתי!].

מה צורת העבודה שלך? כותב מהודק לתקציר, או דינאמי?

 

[אינדה]

מה צורת העבודה שלך? כותב מהודק לתקציר, או דינאמי?

גם וגם

 

[חוה אייזן]

אשכול מרתק
(פתחתי מסקרנות וגיליתי שאני מכותבת שם)
הספר שלי הוא מעט שונה בז'אנר
כשחלמתי על ספר ביכורים
היה לו שם, עלילה מבוססת, סיפור אמיתי ומוכר ואפילו פרק ראשון קרוב ללבי שנכתב (בטעות) בגיל 16
ואם חשבתי על ספר שירה,
היה לי הרבה חומר לפני ששכול ושבי כיכבו אצלי בכותרות

"עוטף מציאות" לא תכנן לפרוץ החוצה
זה פשוט קרה
לא ישבתי לכתוב אותו כספר
אלא אספתי רסיסי רגשות ופאזל של מילים שנרקמו בנפרד וביחד
בצל מציאות מורכבת

התהליך כולו אחר
לכן אני לא בטוחה שאוכל להועיל הרבה בשאלות שנכתבו לעיל
אבל אם יש משהו ספציפי שיעזור- בשמחה
(לגבי גרפיקאית אני עשיתי ברוך השם בחירה שאני מרוצה ממנה מאד)

 

[ת.עקבי]

גם וגם

בגדול אי אפשר לעשות פה פלאים, אבל תעשה חושבים עם עצמך - מתי קורה שהדמות "יוצאת משליטה" ואיך אתה מגיב לזה. מתעל את זה להתפתחות עלילתית אחרת או דוחק אותה בכוח לגבולות התקציר?
גם יעזור לך לדבר עם אנשים על זה. ממש כאילו אתה נמצא במקום של הדמות ולא יודע מה לעשות ואיך להתקדם. דאגה בלב ישיחנה - עובד גם פה.

 

[ק. כצן]

באמת שאני לא מאמינה, שאני כותבת כאן בערב חג איך יש לכולם זמן?
בכל מקרה אם כבר הדיון כל כך התפתח אספר איך אני מתחילה ספר. זה אמנם אולי לא מתאים לכולם, אבל אולי יעזור למישהו.
קודם כל, יש לי בראש את המסר שהדמות צריכה להעביר. כמעט כל דמות. אם יש מוטו - קו מנחה, יותר קשה לאבד את הדרך.
כלומר עוד לפני שהכתיבה מתחילה, אני יודעת בערך מה יהיו ההתמודדויות ולאן זה יוביל בסופו של דבר.
בהצלחה לכולם, הכנות נעימות לחג וחג שמח!

 

[אוראל סולטן]

אני מתכוון לשאול אחרי שכבר יש תקציר מסודר והכל, לפעמים הכתיבה עצמה נתקעת או שפתאום הכל זרם ומגלים שהעלילה הייתה קצת בנאלית ולא באמת התפתחה כפי שחשתנו בהתחלה. ואולי אפשר לנפח עוד [לא במריחה] בעוד מערכה לגיבור. [ולא עוד זירה אלא להכניס את הגיבור לעוד קונפליקט כזה שיהיה לו קשה לצאת ממנו].
יש לי ספר כזה שאני עצרתי באמצע. כי העלילה שלךו ממש קצרה משהו כמו 78,000 מילה. ולא בא לי לסיים, ומצד שני העלילה קצת נתקעת.
מה עושים? [חוץ מהפיתרון שכבר הזכרתי!].

גם לי זה קורה לפעמים...

הפתרון בד"כ הוא לתת לאנשים / לעורך לקרוא ואז לראות מה לא בסדר פה (וכן יש את מה ש @ת.עקבי כתבה בשם מ.קינן, שאם הסיפור שלך נתקע, סימן שכנראה הייתה טעות קטנה באחד המהלכים שלו, ולאחר שתמצא הטעות ותתוקן, אזי הסיפור יזרום יותר בקלות.)

אם זה לא עובד שווה לעזוב את הסיפור ולחזור אליו אחרי שסיימת כמה, לפעמים תגלה שאתה יכול לשנות לגמרי את לוז העלילה (מה שקרה ליונה ספיר בדופליקטים ולאנוכי הקטון במספר סיפורים שונים...)

אם זאת, לפעמים עדיף להשאיר את הסיפור באורך שלו, וכפי שאמר @הדוויג - סיפור טוב יהיה כזה גם אם הוא באורך של 270 דף. לא צריך למרוח ולמלא סתם. אם מרגישים שהסיפור יבש אפשר לשנות חלק קריטי עלילתי / להזיז נקודה קטנה בפרקים הקודמים ולראות לאן זה מתפתח מכאן. (זו כבר הוספה שלי כסיכום (בערך) של הנאמר בפסקאות הקודמות...)

 

[חני גרשון]

מה קורה במצב שנתקעים ואין איך להמשיך את העלילה. או שמגלים פתאום שאין איך לפתח את העלילה. [העלילה לא מתפתחת לשום כיוון. מין בלאק שחוסם את היצירה].

השאלה מזכירה לי תיאור דומה מאוד שמובא בספר 'תכתבו'. [שאגב, אני מאוד בקורתית בנוגע לרמה ספרותית ודורשת מספר להיות ברמה גבוהה מאוד כדי לסמן וי עליו. והספר הזה נותן מתכונים מדוייקים מאוד לרמה גבוהה].
הוא אומר, שכשנתקעים - ואתה מתאר כאן תקיעה עם דמות, לא עם עלילה [זאת נתקעת רק אם כתבת משהו באמת לא הגיוני ואתה מגלה שמציאותית העלילה לא מסתדרת... אבל אני מוצאת שלרוב אפשר למצוא דרך לסדר גם דברים לא הגיוניים. זה העולם שלנו, לא?] זה בגלל שהדמות לא ברורה לך. המטרה והרצון שלה בסיפור לא מספיק חזק. בהתחלה לא הבנתי למה הוא התכוון.
אבל אז נתקעתי. והוא צדק...
עכשיו אם העלילה נגמרת פתאום באמצע - אז לא, לא כדאי להוסיף פתאום עוד קונפליקט. וממש לא כדאי לסבן את הציבור. א - אפשר ללכת אחורה להוסיף פרק או שניים על דמות אחרת. [בספר שלי, אולדנמאר, הרגשתי בשלב כלשהו שהעלילה משעממת בהתחלה. אז הוספתי את לוחמי הדרום - שמופיעים בהמשך הספר יותר, והקדמתי את הכניסה שלהם לסיפור. אני לא יכולה לתאר כמה זה הוסיף...]
ב - כשעוברים בפעם השניה על הספר אחרי שכבר כתבו את הפרק האחרון, ומעמיקים בדמויות - כי רק אז מכירים אותן באמת, אפשר להוסיף סצנות על הדמויות הראשיות - נניח החברות שלו עם ידיד נעורים הוא חלק משמעותי מהסיפור, אפשר נגיד לכתוב פרק - כחלק מעלילה, בה הוא נזכר באיזו חוויה מהעבר, חוויה חזקה שקישרה ביניהם. או סצנה שלו עם אבא שלו, כשהדמות היא אחת שסובלת מחוסר ביטחון עצמי בגלל הילדות שלו.
מקווה שהסברתי את עצמי טוב מספיק... וממליצה מאוד לקרוא את תכתבו. הוא יענה על כל שאלה שהאשכול הזה יעלה ועוד הרבה.
כן, הוא מדבר גם על עריכה.

ומגלים שהעלילה הייתה קצת בנאלית

עלילה בנאלית מגיעה בדרך כלל - או מרצון לא חזק של הדמות, הוא לא רוצה משהו בכל מחיר שיגרום לו להתגבר על הקשיים בסיפור. או שהמטרה שלו לא מספיק ברורה - מה הוא מנסה להשיג בחיים שלו עכשיו? מה הוא רוצה ממנו בכלל? במקרה כזה, הסיפור יאבד את הכיוון שלו והדמות תקפץ בין כמה נתיבים ותבלבל את השכל, והסיפור יהיה לא ברור ולא מדבר ללב. ועוד מקרה מצוי - זה שההפרעות הן מינימליסטיות. אין קונפליקטים רציניים. וקונפליקט רציני - זה אחד שמתמודד עם הדמות ומעמיד אותה לדילמה אמיתית. לא זבוב שמנסה לעצור רכב מירוצים, כן?
צריך להיות קרב רציני. בכמה מישורים. כן, תתעללו בגיבורים. שהמטרה שלו תופרע על ידי סיבות אישיותיות, פנימיות, על ידי סביבה - משפחה למשל, שלא רוצה שיפעל ככה, ועל ידי הפרעה חיצונית.
עכשיו ככל שההפרעה קשה יותר, והמטרה נחשקת יותר, והרצון בוער יותר - הסיפור יהיה סוחף, בלתי ניתן לעצירה. כי זה יבער בכולנו.
אם לדמות לא מספיק חשוב להשיג את מה שהוא רוצה - אז למה שאני אלך איתו? המטרה שלו באמת לא נראית חשובה מספיק. אז שירים ידיים, ילך לישון ושיפסיק לבזבז לי את הזמן...

 

[עליבאבא]

שאלה: באם יש רעיון קצת עמוק לספר, איך מפתחים ממנו עלילה?

 

[חני גרשון]

שאלה: באם יש רעיון קצת עמוק לספר, איך מפתחים ממנו עלילה?

הרבה מאוד פעמים עלילה נבנית על הדמות. כלומר, כשבונים רצונות, מטרות והפרעות לדמות בדרך כלל נבנית גם עלילה. או לפחות שלד של עלילה. וכשבונים קשת דמות - בכלל, העלילה מקבלת יותר ויותר פרטים. וכשבונים את דמויות המשנה ונותנים להן סיפור חיים העלילה מתגבשת עוד יותר.
זאת דרך אחת, והיא זאת שאני משתמשת בה. יש לי רעיון כללי, כיוון מסויים - התחלה וסוף, התחלה וסצנה שאני מאוד רוצה להגיע אליה... ואז אני בונה דמויות, מה שתוך כדי יוצר לי עלילה, ואז אני עובדת להפוך אותה למרתקת.

ישנן עוד דרכים, אבל אני לא יכולה להציע אותן -כי אני לא מתמחה בהם. בספר תכתבו מסבירים איך לבנות עלילה באופן ברור מאוד. [כן, אני יודעת שאני מזכירה את הספר הזה בכל הודעה. א - כי הרבה מאוד ממה שאני אומרת למדתי משם, ולכן אך הוגן יהיה להזכיר את המקור, וב- כי זה באמת ספר כל כך טוב. אם עובדים איתו נכון, הוא יכול לחסוך עריכה ספרותית יקרה וליצור ספר בלתי נשכח שאף עורכת לא הייתה מצליחה ליצור.]
טוב, חפרתי עליו.
ואני מזהירה - גם אמשיך...

 

["ואילו פינו מלא..."]

שאלה שבטח כבר דנו עליה - עד כמה רווחי להוציא ספר? האם הסופרות הידועות עובדות בעוד משהו מלבד כתיבה?

 

[עליבאבא]

שאלה שבטח כבר דנו עליה - עד כמה רווחי להוציא ספר? האם הסופרות הידועות עובדות בעוד משהו מלבד כתיבה?

והיכן משיגים את הספר הזה?