מידע שימושי בעלי תשובה!!! הפורום הזה למענכם! נא לקרוא את ההקדמה

[וואווווווווווווווווו]

אני חושבת שכל הקטע של הניואנסים שאת כותבת מדברים על קהילות כבדות כאלה, נגיד בספרדי אפשר להבין יחסית בקלות... וגם אם חוזר בתשובה עושה טעיות... לא חושבת שקרה משהו... לא הבנתי.. אנחנו מבחן קבלה? אנחנו כולנו חרדים את הקב"ה, לא את החברה.

 

[ניק 100377]

בלת''ק חלקי,
ניסיתי לעבור על האשכול אבל היה לי ארוך מידי,
דבר אחד תפס אותי- הורים בעלי תשובה שמרחיקים את ילדיהם מהסבא וסבתא החילונים???
-------
ההורים שלי בעלי תשובה- הכירו בשידוך ואחר כך התחתנו-
ההורים מצד האמא - דתיים מסורתיים- כיום כבר שומרים שבת,
הבני דודים מצד האמא בעבר היו חילונים עם סעודות שבת וכו', כיום כולם שומרים שבת אולי 2 לא..
מה שבטוח שאם בעבר הם היו מסתכלים עלינו בתוך "דוסים" היום הם מתגאים לנו על כל דבר שמקרב אותם ליהדות.

המשפחה מצד אבא שלי-
לא שומרת שבת ואפילו לא חלק.
אולי רק עושים סעודה וקידוש בשביל הרעיון.

אנחנו גדלנו כל חיינו שיש לנו משפחה מורחבת חילונים ושאנחנו לא כמוהם-
אם היינו עושים שבתות אצל סבתא וסבא מצד האמא- הם היו מכבדים ומארחים אותנו בצורה שמתאימה לנו-
אני זוכרת שסבתא שלי היתה מכבה את האור בלילה בלי שנשים לב כשכולם כבר עולים למעלה לחדרים ואז הייתי שואלת אותה למה? שאסור- היא היתה אומרת ה' יסלח לי..

בכל אופן שום דבר לא ערער לנו את המקום שלנו-
ולא היה לזה שום השפעה לחיינו-

אני חושבת שכשעושים מזה עסק זה נהיה יותר מורכב מאשר פשוט להכיר את הצדדים בשטח..

ועוד משהו,
באירועים כשהיה מעורב, מאז ומעולם היינו בצד יותר,
היו דואגים לנו ולאח של אמא שלי שגם חזר בתשובה- למנות כשרות מהדרין- מהודר!
ומלכתחילה היו דואגים לאולם שאין בו בעיות כשרות.
כשהיה שירים לא היינו מצטרפים לריקודים בגלל הצניעות-
אבל גם לא הדגשנו את "לא מתאים לנו"
היינו בחוץ משחקים עם הבני דודים וחוזרים כשמתאים.
לא בהדגשה על לצאת ולהכנס... אבל ידענו שזה לא מתאים לנו-

כיום אנחנו בקשר יום יומי עם המשפחה המורחבת נפגשים בשבתות ובאירועים ואפילו סתם ככה בימי חול.


עריכה:
אני חושבת שכשהחינוך והערך מהבית חזקים, לא משנה מה יעמוד מול הילדים, השמירה שלהם תהיה חזקה!
וכשמסתירים ולא מאפשרים שום דבר דווקא זה פותח דלת החוצה.

לגבי היחס לסבים-
תלוי מאד גם בהם. 2 צדדים למטבע.
מכיר משפחות שהסבים לא היו מוכנים לקבל את החזרה בתשובה, וניסו לחלן את הילדים בכל דרך,
ויש משפחות שזורמות ומוכנות להזמין קייטרינג לאירועים כדי שיהיה בד"ץ, שמעתי אפי' על סבתא שקנתה פאה ! בשביל להשתתף בכל המסיבות של הנכדות.

לגבי דודים/בני דודים- מסוכן הרבה יותר. בד"כ הם פחות מקבלים את השינוי, וקשר עם ילדים באותו גיל חושף יותר לצורת חיים אחרת.

לגבי הבדידות- אכן נקודה כואבת ביותר. לכן בקהילות של בעלי תשובה עושים שבתות גיבוש, סעודת פורים משותפת וכד'.

לגבי הזהות- יש מורכבות מול הציבור החרדי כי בעלי התשובה נהיו כאלה בגלל שהם אנשים חושבים. מה לעשות שהרבה מהציבור הוא לא כזה? אז לאט לאט הם נחשפים למשפחות חשובות מבחוץ וחלולות מבפנים, למנהלי מוסדות שמדברים על אידיאלים שהם פטורים מהם... דברים המקשים על הזדהות מוחלטת עם הציבור החרדי.
האם להיות חרדי זה מצווה? האם החרדי הממוצע הוא מושלם? ברור שלא. יש (כמו בכל חברה בעולם) גם צדדים שליליים כמו תחרות ופילוג למשל, ויתירה מכך- יש הרבה קודים/מנהגים "חרדיים" שהם נגד ההלכה! (זה הכי בולט בהלכות צניעות אבל נמצא בעוד תחומים בהם אין קשר בין מה שכתוב בספרים למציאות בציבור) רק שכך כולם עושים וזהו.

הניסוח הנכון לפי דעתי הוא: להיות חרדי זה לא שווה ללהיות עובד ה', יש חרדים שאינם עובדי ה' ויש עובדי ה' שאינם חרדים. אנחנו רוצים להיות עובדי ה', והמסגרת שהכי מאפשרת את זה היא בציבור החרדי. תכלס עם כל החסרונות זה האקלים שהכי מסייע לעבודת השם, אז בחרנו להצטרף. לדעתי זה נכון גם לחרדים מבית ולא רק לחזבתים
אני מכיר משפחות של בעלי תשובה שמה שמאפיין אותם זו ההתקדמות העיקבית, גם בגיל 70 אחרי עשרות שנים בעבודת ה' להמשיך להתעלות, להתחבר לעוד רב, לעוד ספר, לסוג אחר של עיון או ל"מחשבה"- הלוואי על כולנו. אז להגיד להם תהיו כמו כולם?

לא כל אחד שקורה לעצמו חרדי הוא באמת חרדי

 

[Panda]

אשכול מרתק בעיניי, תודה על השיתופים.
מתבקש אשכול דומה על חוצניקים

 

[מעצב פנימיות]

אשכול מרתק בעיניי, תודה על השיתופים.
מתבקש אשכול דומה על חוצניקים

זה האשכול..
אמר פעם אדם חכם שחוזרים בתשובה, מעבר לתהליך הדתי והרוחני,
הם עולים חדשים ממדינת ישראל למדינת החרדים.

ולמהגרים יש קשיי היקלטות, ולילדיהם יש קשיים אופיניים לבני מהגרים.
וככל שישנו פער מנטלי ותרבותי גדול יותר בין מדינת האם למדינה שאליה מהגרים כך באופן טבעי ישנם אתגרים וקשיים.
בין המהגרים יש כאלו שיש להם לדוגמה אינטליגנציה רגשית מפותחת יותר, או יכולות כלכליות משופרות או חוש יזמות מפותח והם מהר מאד משתלבים ומנצלים את היתרונות שלהם כמהגרים לתת ולקבל מהחברה החדשה שהגיעו אליה ערך מוסף.

לא כולם כאלה. חלק ניכר מהאנשים עובר קשיים ניכרים.
יש כאלה שמצליחים לעשות את התהליך נכון והופכים לחלק מהחברה ויש כאלה שהם או ילדיהם לפעמים מדרדרים יחסית למקום שהגיעו ממנו והופכים לשולי החברה החדשה שמאד רצו להיקלט בה.

היה פעם פרויקט בארץ שנקרא 'הסבר פניך לעולה'

זו המחויבות שלנו. להסביר פנים ולרכך את המעבר לעולים בדרך בית ה'.

 

[sol key]

לא כל אחד שקורה לעצמו חרדי הוא באמת חרדי

מה ההקשר בין התגובה שלי לתגובה שלכם?

ואגב לא הזכרתי בתגובה שלי את המילה חרדי!!

 

[שואל לעניין]

לא כל אחד שקורה לעצמו חרדי הוא באמת חרדי

לא נכון
חרדי זו הגדרה חברתית להבדיל מיראת שמים שזו עמדה פנימית
כל מי שנראה כמו חרדי, במוסדות חרדיים, בשכונה חרדית, הוא חרדי
בתוך החברה החרדית יש המון סוגים, הרוב יראי שמים, יש חרדים שלא יראי שמים.
אבל אי אפשר להיות ירא שמים ולפעול נגד התורה.

להפוך את המושג חרדי=צדיק זה מאד קורץ
ראשית כי אז אם אני חרדי אני כבר רגוע שאני מסתמא כבר צדיק
ומנגד כל מי שלא חרדי לא יכול להיות צדיק אז כולם לא שווים לדרגתי
זה מחזק את האגו אבל שגוי...
ואם תופסים חרדי בעייתי- במקום שזה יאיים עלי, יצריך ממני עבודה ותשומת לב למה אפשר להידרדר, אני פשוט מחליט שהא לא חרדי ושלום! אבל אני כן חרדי אז זה לא נוגע אלי...


כמו למשל להיות בת-ימי: כל מי שגר בבת-ים הוא כזה. אבל לא חייב להיות שהוא תואם לסטריאוטיפ של מה זה בת-ימי.
לעומת להיות אוהד הפועל- שאי אפשר להיות אוהד הפועל ולאחל הצלחה לביתר
(חיפשתי את הדוגמאות הכי רחוקות כדי לא לפגוע באף אחד פה)

 

[יוסייוסייוס]

זה האשכול..
אמר פעם אדם חכם שחוזרים בתשובה, מעבר לתהליך הדתי והרוחני,
הם עולים חדשים ממדינת ישראל למדינת החרדים.

ולמהגרים יש קשיי היקלטות, ולילדיהם יש קשיים אופיניים לבני מהגרים.
וככל שישנו פער מנטלי ותרבותי גדול יותר בין מדינת האם למדינה שאליה מהגרים כך באופן טבעי ישנם אתגרים וקשיים.
בין המהגרים יש כאלו שיש להם לדוגמה אינטליגנציה רגשית מפותחת יותר, או יכולות כלכליות משופרות או חוש יזמות מפותח והם מהר מאד משתלבים ומנצלים את היתרונות שלהם כמהגרים לתת ולקבל מהחברה החדשה שהגיעו אליה ערך מוסף.

לא כולם כאלה. חלק ניכר מהאנשים עובר קשיים ניכרים.
יש כאלה שמצליחים לעשות את התהליך נכון והופכים לחלק מהחברה ויש כאלה שהם או ילדיהם לפעמים מדרדרים יחסית למקום שהגיעו ממנו והופכים לשולי החברה החדשה שמאד רצו להיקלט בה.

היה פעם פרויקט בארץ שנקרא 'הסבר פניך לעולה'

זו המחויבות שלנו. להסביר פנים ולרכך את המעבר לעולים בדרך בית ה'.

לבעלי תשובה לא כדאי לזלזל ב'קוד הלבוש' החרדי
בלי קשר לעניין רוחני/ערכי, אלא מוסכמה חברתית
מה איכפת לך להקפיד תמיד על חולצה לבנה עם שרוול ארוך [לגבר] ?
קל, פשוט וזול
פשוט להתלבש כמו שמקובל בסביבה
מקסימום אפשר להתייעץ עם שכן/שכנה נחמדים מה מקובל

בלי לדון האם לבוש פלוני הוא נכון ערכית
ללבוש יש משמעות סוציולוגית גדולה וקל ופשוט להקפיד עליו

זה אולי מעצבן
אבל אם הגעת לעיר שכולם לובשים כובע אדום רחב שוליים, אז תלבש גם אתה
כמה כבר עולה, כובע אדום רחב שוליים ?
עשית את כל הדרך עד לכאן...
אז תקנה גם את הלבוש [המטופש...] שלובשים כאן.

 

[יוסייוסייוס]

לא כל אחד שקורה לעצמו חרדי הוא באמת חרדי

חרדי זה הגדרה סוציולוגית ולא דתית
יש מגזר ערבי ויש חרדל"י ויש חרדי
לכל חברה ישנם מוסכמות וכללים [חלקם טובים וחלקם מיותרים ...]

ויש לכל חברה שפה שונה
השפה החרדית דומה מאוד לעברית רגילה, אבל שונה.
יש ביטויים בשפה שקיימים רק בחברה החרדית ויש ביטויים שחרדי לעולם לא ישתמש.

לבעל תשובה יש משימה מורכבת, להיטמע בחברה אליה הוא מגיע.
זה לא משימה דתית אלא חברתית

בעיות רבות בחברה החרדית, הם בעיות שקיימות בכל חברה
אלא שבכל חברה הבעיה התאימה את עצמה למקום
בחברה החרדית יריבו השכנים על מרפסת סוכה ובעיר אחרת יריבו על מרפסת שמש.
זה החיים

 

[על אוטומט]

אני חרדית מבית, נשואה לבעל תשובה.
יש הבדל גדול בין בעל תשובה שחזר בגיל גדול (אחרי צבא וכו'...) לבין גיל צעיר (בעלי בגיל 15),
וכן, הבדל גדול איפה התחזק ובאיזה ישיבה למד.
בעלי למד בישיבה ליטאית לבעלי תשובה שההשקפה שמכניסים להם היא מאוד חזקה ככה שנכנסים ומשתלבים מאוד טוב בציבור החרדי.
(הרבה חברים של בעלי השתדכו עם חרדיות מבית)
חייבת לציין שמבחינת משפחה קיים קושי, עם החשיפה, והקשר עם ההורים.
אבל!!!!
להורים חילוניים קל להציב גדר ולומר- לא להראות לילדים בפלאפון וכו'...
ולעומת זאת, במשפחה שלי (החרדית) יש גם כן ספמרטפון וטאבלט, והרבה יותר קשה להם לקבל את הבקשה הלגיטימית הזאת!
כנ"ל לגבי הכשרות.
אנחנו מחמירים קצת יותר מההורים שלי, ולא נעים לנו לומר להם- את הכשרות הזו אנחנו לא אוכלים,
ובעלי בקלות אומר לאמא שלו- כשאנחנו באים תקני רק.....
אז יש צדדים לכאן ולכאן
אבל ללא ספק משפחה לא חרדית זה אתגר שצריך לדעת איך לצלוח אותו.
והכי חשוב- תפילות.!!!!!

 

[Panda]

ולעומת זאת, במשפחה שלי (החרדית) יש גם כן ספמרטפון וטאבלט, והרבה יותר קשה להם לקבל את הבקשה הלגיטימית הזאת!

בדיוק האתגר שלנו!
בשבת היינו צריכים להשתיק פעמיים גיסות לשנות נושא שדיברו ליד הילדים והן לא הבינו מה הבעיה כי אצלם....

 

[אילה הלומדת]

בהערצה לכל החוזרים בתשובה:
חלק מהגלות זה לא להבין. להשלים עם מציאות כואבת ביותר של ___ ושל ___ ושל ___
מעריצה אתכם שבחרתם בדרך הזו למרות המחירים היקרים מאד, שבארץ של גאולה לא היו.
מאחלת לנו האחים שלכם להתקדם ולהבין ולהכיל ולהגיע למעמד שלכם,
לגדלות הנפשית שלכם (אני לעבור דירה לא מסוגלת ... אתם עזבתם ה-כ-ל. נפש, סביבה, משפחה (חלקי לפחות))
מאיפה הכוחות האלו? אשמח שתטעינו אותנו גם בהם ותגלו איך הצלחתם באומץ להשאר בריאים בנפשכם
וחזקים כל כך.
רואה בסביבתי כאלו, יש לי חברה (תלמידה לשעבר מסמינר בבני ברק) שההורים שלה...
אין לי איך לתאר! הלוואי על כולם כזו אהבה בין הורים לילדים (ועוד...) כזה חינוך, כזו רכות, כזה... עוצמות של אמונה, וחום, ושימחה ועוד ________ אין לי מילים!
ועדיין, חסרים להם ניואנסים שבגללם לא התקבלו לסמינרים, ולראות אותם מסמל לי את הגלות:
כי לבנות שלי (וולף) אני מאחלת כאלו בנות בכיתה! כזו בריאות נפשית ורמה רוחנית גבוהה באמת!
והלוואי יבוא משיח והפורום הזה ינעל לעולמי עד...

 

[ש.י.ג]

שולם לחברי הפורום
אשמח למידע מילדים לבעלי תשובה
מה הייתם עושים עם אירועים של משפחה?

יש לנו ברית של דוד קרוב, הוא מוכן להביא בד"ץ איזה שנרצה העיקר שנגיע לאירוע עם הילדים!

מה דעתכם?

 

[ש.י.ג]

זה האשכול..
אמר פעם אדם חכם שחוזרים בתשובה, מעבר לתהליך הדתי והרוחני,
הם עולים חדשים ממדינת ישראל למדינת החרדים.

ולמהגרים יש קשיי היקלטות, ולילדיהם יש קשיים אופיניים לבני מהגרים.
וככל שישנו פער מנטלי ותרבותי גדול יותר בין מדינת האם למדינה שאליה מהגרים כך באופן טבעי ישנם אתגרים וקשיים.
בין המהגרים יש כאלו שיש להם לדוגמה אינטליגנציה רגשית מפותחת יותר, או יכולות כלכליות משופרות או חוש יזמות מפותח והם מהר מאד משתלבים ומנצלים את היתרונות שלהם כמהגרים לתת ולקבל מהחברה החדשה שהגיעו אליה ערך מוסף.

לא כולם כאלה. חלק ניכר מהאנשים עובר קשיים ניכרים.
יש כאלה שמצליחים לעשות את התהליך נכון והופכים לחלק מהחברה ויש כאלה שהם או ילדיהם לפעמים מדרדרים יחסית למקום שהגיעו ממנו והופכים לשולי החברה החדשה שמאד רצו להיקלט בה.

היה פעם פרויקט בארץ שנקרא 'הסבר פניך לעולה'

זו המחויבות שלנו. להסביר פנים ולרכך את המעבר לעולים בדרך בית ה'.

ולבטל את הפחד מהחשיפה אליהם

 

[על אוטומט]

שולם לחברי הפורום
אשמח למידע מילדים לבעלי תשובה
מה הייתם עושים עם אירועים של משפחה?

יש לנו ברית של דוד קרוב, הוא מוכן להביא בד"ץ איזה שנרצה העיקר שנגיע לאירוע עם הילדים!

מה דעתכם?

דבר ראשון, לשאול דעת תורה!!!
לפי דעתי מאוד תלוי מה אופי המשפחה המורחבת והארוע. עד כמה פרוץ...
(יש משפחות עם הרבה בני דודים צעירים שזה יכול להיות יותר בעייתי)
בברית בד"כ יש פחות בעיות. אין שירים בעיתיים וכדו'. אם אפשר לבקש מחיצה קטנה למשפחה, זה יכול להיות פתרון טוב.
אני חושבת שכדאי למצוא את הדרך כן להשתתף בארוע. זה מוכיח למשפחה שכשמכבדים אותנו, אנחנו מכבדים ומגיעים. ואי ההשתתפות בארועים זה לא נסיון להתחמק!!
ואם הוא מוכן להביא אוכל בכשרות טובה, זה התחלה טובה
וכמובן, להסביר לילדים שהדוד מביא אוכל בכשרות שלכם, ואתם באים כדי לכבד, ולא מתערבבים עם כולם.

 

[ש.י.ג]

דבר ראשון, לשאול דעת תורה!!!
לפי דעתי מאוד תלוי מה אופי המשפחה המורחבת והארוע. עד כמה פרוץ...
(יש משפחות עם הרבה בני דודים צעירים שזה יכול להיות יותר בעייתי)
בברית בד"כ יש פחות בעיות. אין שירים בעיתיים וכדו'. אם אפשר לבקש מחיצה קטנה למשפחה, זה יכול להיות פתרון טוב.
אני חושבת שכדאי למצוא את הדרך כן להשתתף בארוע. זה מוכיח למשפחה שכשמכבדים אותנו, אנחנו מכבדים ומגיעים. ואי ההשתתפות בארועים זה לא נסיון להתחמק!!
ואם הוא מוכן להביא אוכל בכשרות טובה, זה התחלה טובה
וכמובן, להסביר לילדים שהדוד מביא אוכל בכשרות שלכם, ואתם באים כדי לכבד, ולא מתערבבים עם כולם.

בסופו של דבר זה ילדים קטנים 2-10 ואני לא יכולה להדביק אותם לכיסא בתוך המחיצה

אולי ללכת רק לברית עצמה ולחזור?? זה לא ישבור את הילדים שהם רואים שכולם יושבים ונהנים והם חוזרים לביתם??

 

[שומע בקול ד']

יש לנו ברית של דוד קרוב, הוא מוכן להביא בד"ץ איזה שנרצה העיקר שנגיע לאירוע עם הילדים!

בלי להתייחס לעיקר השאלה (אני פשוט לא מבין בזה)
לנו היה קרוב דת''ל שהבטיח שהאוכל באירוע יהיה של קייטרינג בהשגחת בד''ץ ירושלים
הגענו מרחוק וגילינו שזה רבנות ירושלים מהדרין. נשארתי רעב והיתה עגמת נפש גדולה.
מסקנה: צריך לוודא מראש שהוא מבין באמת מה חשוב לנו, ולוודא במאה אחוז שההבטחה קוימה.

 

[י. שלמה כהן]

בלי להתייחס לעיקר השאלה (אני פשוט לא מבין בזה)
לנו היה קרוב דת''ל שהבטיח שהאוכל באירוע יהיה של קייטרינג בהשגחת בד''ץ ירושלים
הגענו מרחוק וגילינו שזה רבנות ירושלים מהדרין. נשארתי רעב והיתה עגמת נפש גדולה.
מסקנה: צריך לוודא מראש שהוא מבין באמת מה חשוב לנו, ולוודא במאה אחוז שההבטחה קוימה.

לכאורה המסקנה היא לוודאות מראש שאתם מדברים באותה שפה, מבחינתו בד"ץ ירושלים זה רבנות ירושלים, מבחינתם זה ממש לא.

 

[שפרה ר.]

שולם לחברי הפורום
אשמח למידע מילדים לבעלי תשובה
מה הייתם עושים עם אירועים של משפחה?

יש לנו ברית של דוד קרוב, הוא מוכן להביא בד"ץ איזה שנרצה העיקר שנגיע לאירוע עם הילדים!

מה דעתכם?

כמו שכתבו - לבדוק את עניין הבדצים. ב99% מהמקרים שהבטיחו שידאגו לנו לאוכל בכשרות טובה - זה לא ממש קרה...
אין להם את ההתמצאות, מהדרין יכול להיות רבנות ובד"צ זה גם בית יוסף.
לגבי האירוע עצמו - תלוי מאוד בסוג המשתתפים ובאופי האירוע. אם יש צפי לצעירים חוגגים וריקודים מעורבים - זה משהו אחד, ואם הקהל מבוגר יותר / ילדים / אירוע בסגנון מכובד יותר - זה משהו אחר.
מציעה לשאול רב שמכיר אותכם, ולתת לו את כל הנתונים הנ"ל

 

[משה שאחא]

בלת"ק
ההורים שלי גם חוזרים בתשובה,
רק שהם פשוט ידעו איך לעשות את זה...
או יותר נכון- איך לא לעשות את זה.
שניהם עובדים במשרות חשובות מאד אבל מאד לא מקובלות בציבור החרדי
והישיבות הכי טובות!! והסמינרים הכי טובים!
רודפים אחרי אחים שלי בישיבות והבנות בסמינרים.
ועכשיו כמה דוג' מחי היומיום-
יש קשר עם הסבים והסבתות אבל כמובן שלידנו הם כמעט בלי פלאפון ולא מדברים על ... לידנו
וכמובן שלא מתווכחים בהשקפות
לגבי הדודים והבני דודים-
כמעט ולא, וזה לא מפריע לנו בכלל, אולי להם
שהם היו קטנים היה צריך להזהיר אותנו מהם ומהשטויות שלהם,
(וגם אותם- הם בחיים לא מוציאים פלאפונים לידנו, אין מילים לא טובות,
יש לסבתא שלנו בריכה- וגם הקטנות נכנסות בלבוש צנוע ממש, הם לא באים בחוסר צניעות וכדו')
אבל ככל שהם גדלים אוטומטית "תפסנו מרחק"-
מעצמינו, זה פשוט מפחיד להיות לידם
ולפני גיל 9 הובהר להם עניין הנגיעות טוב טוב
אנחנו לא הולכים אליהם לבד בשופ"א
כמעט לא מגיעים לשבתות, אין- מצב שהם יגיעו בלבוש לא צנוע!!
יש לנו בחורי ישיבות בבית!
הם נותנים לנו כסף ואנחנו אומרים תודה רבה ואין עוד סבא וסבתא כאלה בעולם
לפני חודשיים היה לנו חתונה של דוד חילוני גמור
קנינו בגדים חדשים, תסרוקות, תכשיטים,
היינו בצילומים, בחופה,
5 דקות ריקודים ששמו בשבילנו שירי תרפפ"ו (כי הרבית...)
ולא משנה שזה היה מצחיק לראות את כל החילונים מקפצים בהלהבות "מראה כהןןןן"
וכמובן ששמו מין מחיצה
וברגע שהיא נפרצה והתחילו שירי ד' ישמור
אנחנו היינו בחוץ
זה הבעיה שלהם
הם רוצים אותנו בחתונות ובאירועים- שיכבדו.
ודרך אגב- הם מכבדים יופי, כי אנחנו חשובים להם, והם יודעים שאם לא יהיה שם לפי הכשרויות ורוח ההלכה שאנחנו מבקשים- אנחנו פשוט לא נהיה.
ועוד דוגמא- בבר מצוות-
(כפרה על הבר מצווה אבל בסדר)
אנחנו פשוט יושבים בשולחן בצד, עם אוכל משלנו, רק המשפחה שלנו שברוך ד' ממלאת להם חצי אולם והכל טוב
לגבי האיפון-
הם כן מכניסים אלינו (אחרי הכל זה החמצן...) אנחנו לא נוגעים לא מסתכלים
(סתם משהו חמוד-
הלכנו לנחם לפני כמה זמן את אחד הצדדים ואחת הדודות שהתלהבה לראות חרדי אמיתי
רצתה להצטלם עם אחותי בת 6 ואחותי עשתה לה כזה פרצוף ולא הסתכלה לפלאפון
ואז היא באה אלי "מה עשיתי לא בסדר? מה יש איזשיא בעיה? למה היא עשתה כזה פרצוף"? התגאתי
תכלס---
אנחנו מאד מכבדים אותם
מתקשרים אליהם כל שבוע, אוהבים אותם ומביאים להם הכי הרבה נחת
(עד שסבא שלי מברך את אח שלי ביש"ג "שתהיה טייס מצליח")
אבל מאד שומרים מרחק
ובלב מרחמים לראות את ההבדלים בין הילדים הטהורים שלנו, העדינות שלהם, השקט והרוגע
(אנחנו גדולים מהם במספר פי כמה וכמה והם עושים יותר רעש ממנו פי כמה וכמה)
לילדים ה.. שלהם
ולא רק
ואיך להקנות ערכים-
הפוך,
ההורים שלי שהיו שם,ואנחנו שמכירים יותר מכל חרדי אחר מה זה חילוני
יכולים להסביר לילדים שלנו, יכולים להדגים ולהראות להם הרבה יותר בקלות מה זה
"אשר בחר בנו..."
בהצלחה וסליחה על האורך

כחרדי מבטן ולידה פשוט מרגש לקרוא אשריכם שזכיתם

 

[מקצה הארץ-:)]

שולם לחברי הפורום
אשמח למידע מילדים לבעלי תשובה
מה הייתם עושים עם אירועים של משפחה?

יש לנו ברית של דוד קרוב, הוא מוכן להביא בד"ץ איזה שנרצה העיקר שנגיע לאירוע עם הילדים!

מה דעתכם?

הילדים חייבים להגיע?
אחרי הכל סה"כ ברית, או שזה כזה קריטי בגלל אופי הקירבה?!

לא יודע לאיזה מגזר אתם משתייכים, אך בד"כ ההוראה הכללית של גדו"י לא ללכת ולא לקחת את הילדים לשום ארוע שנוגד את כללי ההלכה והצניעות גם במחיר של פגיעה!!
הראיה הנכונה היא, אנחנו פגועים מהזלזול שלהם בקב"ה.
שמעתי משל - אם היינו רואים אחד שדורס חלילה את אבא שלו, איך היה מגיב?
כך אנחנו מרגישים אתם דורסים את הקב"ה ואנחנו צריכים ללכת לפי הגחמות שלכם..!?

(מיותר לומר שאי"צ לומר להם רק להחדיר בנו את זה)

ואגב, כך נהג מרן הגר"ע יוסף זצ"ל באירועים של משפ' שחלקם לא היו שומרי תו"מ. כך סיפר לא פעם בנו מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א.
וכן נהגו עוד גדולים רבים וטובים.

בקטנותינו, כך ההורים שלי נהגו בנו.
לא הלכנו (כמעט) לאף אירוע (!!)
והאמת שתודה לה' ולהם על כך. ולא מרגיש חסר בכלל.

ובכלל, תבררו מראש על רמת הכשרות של מקום הארוע - כולל סלטים קינוחים וכו' כך תדעו לפחות מה כן אפשר לאכול +/-

ראשית כל, זה ממש מיוחד שאתם מבקשים תובנות ועצות והדרכה, זה עצמו כבר ראוי לשבח
ישנם רבים בקרב בעלי התשובה שחושבים שאין צורך בעצות כלל, כי מה זה כ"כ מסובך
אבל אם במעבר ממדינה למדינה (שידוע שיש הבדלי מנטליות ביניהם) צריך עצות מהמקומיים, ק"ו במעבר בין חוגים שונים (אפילו מחסיד לחרדי רגיל, ולהיפך), וק"ו נכדו של ק"ו במעבר בין חילונים לחרדים, שהוא קיצוני ביותר
וזה אפילו רק מצד החלק הפרקטי של הדברים, גם בלי להכנס לענין הדתי והשמרני שלהם

בהקשר לזה, לדעתי ראוי לתת את הדעת מאוד על דבר שנתקלתי בו אצל בעלי תשובה
והוא חוסר ההבנה של "קוד לבוש" או שאר ענייני חיצוניות שיש אצל החרדים
לדעתי הבסיס לזה נובע משני דברים שקשורים אחד לשני:
א) החילוני לומד בתחילת דרכו על ה"חרדי האידיאלי", זה המקדיש את כל חייו לתורה ועבודת ה', מתגבר על כל שמץ של מידה רעה וכל כולו מלא בכוונות טובות בלבד, בקיצור: מלאך בדמות אדם
ולא עוד, אלא שהוא חושב שהדברים בהכרח מעוגנים במציאות, שהרי הציבור הזה לא נהנה בהנאות העולם השליליות שהחילוני נהנה מהם וכו', והרי זה בוודאי בגלל שהוא יותר ערכי ומרומם

אלא שלפתע הוא רואה לנגד עיניו ציבור שלם שמתנהג כ...ציבור
ציבור אנושי לחלוטין
עם היסחפויות אחרי החברה, שלא כולם הולכות בדיוק לכיוון החיובי, חנויות של אוכל ובגדים לרוב, ונהנתנות כללית (בדרך המותרת) בהבלי העולם, וכו' וכו'
והתשובה לזה היא שהנחת היסוד שגויה
אמת שאנחנו רוצים להיות עבדי ה' באופן המושלם ביותר, אבל יחד עם זה יש לנו את ההתמודדות שלנו, כציבור וכיחידים
המגמה שלנו היא להיות מלאך בדמות אדם, אבל בפועל אנחנו רחוקים מזה הרבה
והדרך האמיתית לא נמדדת דווקא בהווה, אלא באידיאל, בהכוונה, בשאיפה
ברצון האמיתי, שניכר בחינוך הילדים וכדו', שגם אם אבא יודע שהוא נהנתן וקשה לו להתגבר על זה, מ"מ הוא ידריך את הילד להיות כמו גדולי ישראל, שהם באמת מלאך בדמות אדם, והוא יזרח מאושר כשיראה שהבן שלו הולך בדרכיהם, למרות שאינם תואמים את מהלך חייו העכשווי

ואגב, הרבה הרבה מאותם הדברים השליליים שהחילוני עושה והחרדי לא, תלוי בסגנון החיים שהחרדי גדל עליו, שמנעו ממנו מראש את אותם הנסיונות הגדולים, ולא דווקא בגלל שבאו לו הנסיונות הללו והוא התגבר עליהם (למען הסר ספק: ברור שהחרדי מתגבר הרבה מאוד, וההתגברות היא חלק ממארג החיים שלו, אבל רוב ההתגברויות אינם ניכרות בחוש לעין כל)

ב) החילוני לומד בתחילת הדרך על נתינת דגש על הפנימיות והנשמה וכו', שהיא עיקר האדם וכו', ומתוך הדברים הוא לומד שאין ערך לחיצוניות של העולם הגשמי וכו'
והנה כשהוא מסתכל על הציבור החרדי, הוא רואה דברים מתמיהים בכל קנה מידה:
הקפדה יתרה על סטיגמות חברתיות ו"קוד(ש) לבוש", בצורה מוקצנת כ"כ, עד שאם מישהו יבוא עם גרביים לבנות, למשל, כבר ימתגו אותו כשונה וכסוג ב' (במקרה הטוב...)
וגם כאן, הנחת היסוד שגויה, כי הדרך להגיע לאותו האידיאל, שהוא העמדת חברה עושה רצון ה', מייצרת בהכרח את הצורך בהנחלת חיצוניות מתאימה
קוד הלבוש נועד לשמור עלינו כחברה מלוכדת, לבדל אותנו בכוונה תחילה משאר ההמון הנבער
למתג אותנו כעבדי ה'
והמיתוג הזה, הוא באמת משהו שבעיקרו "לא דתי" בכלל
אבל הוא צורך של כל חברה מתוקנת
ואגב, הוא גם מוכיח את עצמו בשטח
והעירוב תחומין שיש לבעל התשובה בענין הזה, יוצר אצלו תסבוכות:
וכי זה רצון ה'? אכפת לו אם הגרביים שלי יהיו בצבע כזה או אחר? שהכיפה תהיה בצבע כזה ובמרקם כזה? הרי כל לבבות דורש ה'!
והתשובה היא שה' דורש את הלבבות, אבל הלבבות האלה בהכרח נמצאים בתוך גוף, והגוף של הכלל מוביל לדרך אחרת, ובכדי לתת לו מסגרת חיצונית המחייבת (כי הגוף לא "מבין" בדברים פנימיים, אלא רק בחיצוניים), יש הכרח להשתמש בכלי הזה שנקרא "קוד לבוש"
אז כן, בסופו של דבר אכפת לו לה' שאתה לא רק תהיה "עבד שלו" אלא גם תפגין את העבדות לעיני כל, והחשוב מכל: לא תהיה עבד פרטי, אלא עבד המייצג את כלל העבדים, עבד שכל חזותו אומרת: "אנא עבדא דקודשא בריך הוא"

ולסיום אוסיף, נכון הוא שלפני כמה מאות שנים בכל ארצות הפזורה לא היה "לבוש יהודי אחיד"
אבל אין זה שייך לנושא שלנו, כי המותג נקבע בכל דור ודור לפי מה שהוא, ומה שמייצג בדור הזה את עבדי ה', זה הלבוש המיוחד הזה, ולכן מי שרוצה להשתתף - גם בחיצוניותו - ולהיות חלק מהלגיון של המלך, עליו ללבוש לבוש התואם לזה

הארכתי כי נ"ל שהדברים חשובים, ובפרט בשלב הזה של החיים
למותר לציין שהדברים נכתבים על דעתי בלבד, מתוך ההיכרות שלי עם השאלות הנ"ל, ואקווה שתהיה בהם רק תועלת

כל מילה!
היטבת לכתוב ולהגדיר, כרגיל.
(לא ראיתי שום התנשאות בתוכן)

אשכול מעניין. חשוב לי להוסיף כמה דברים, מנקודת הראייה שלי - כמי שעוסק בקירוב רחוקים ומקדיש לזה הרבה מזמנו.
ההיכרות שלי עם הנושא קצת שונה, ויש לי - כמובן, אינסוף עצות שלדעתי יכולות להועיל, אבל אני רוצה להתמקד בנקודה אחת מאוד חשובה.
חשוב לי לומר, שהדעה שלי עלולה להישמע לא פופולרית, וגם לא נעימה לאוזן החרדית הקלאסית. יחד עם זאת חשוב לי לומר, שהפעילות שלי היא ממוסדת, ואת ההנחיות קובעים גדולי ישראל.
הנקודה שחשובה מאוד לדעתי - היא הריכוך של הבום.
יש סטיגמות על חוזרים בתשובה. רובן לא נכונות. אבל אין להכחיש שהם עלולים להיראות בתחילת דרכם קצת מוזרים, במיוחד בנוף החרדי האותנטי. כחרדים - אנחנו מחונכים להיזהר מחריגות התנהגותיות שלא תואמות את השקפת העולם שלנו, וזה גורם נזק לכל הצדדים. לנו, כי מצוות שבין אדם לחברו הן לא המלצה, ולהם - כי הגישה לא מובנת, וקשה להם לתפוס ניואנסים.
חשוב להבהיר. הרבה מהחוזרים בתשובה, הם אנשים בוגרים ורציניים. אנשים שיש להם עבודה ומעמד. אנשים שהיחס אליהם - גם מצידנו, האברכים, היה יחס של כבוד והערכה. הם מתקרבים צעד, ועוד אחד, ועוד אחד, ואז - יום אחד, הם עושים את המעבר (בדרך כלל זה מתבטא בשינוי לבוש, אבל זה קיצוני יותר במעבר למקום חרדי יותר), ופתאום - בום. הם יורדים לשולי החברה, כועסים עליהם כשהם מתקשים להתמזג עם כולם, מעבירים עליהם ביקורת, ובדרך כלל - הם ירגישו שהצעד היה מוקדם מדי.
גם מצידם - יש לא מעט טעויות. הגדולה מכולם - היא הניסיון לראות את העולם דרך משקפיים רוחניות. קשה להם לראות מחזות שגרתיים, כמו חרדים שדואגים לחיצוניות שלהם, או מדברים בצורה שלדעתם לא הולמת. קל להבין, מה עובר עליהם בתקופה הקריטית הזו. מצד אחד - ביקורת על ניואנסים. מצד שני - אפס התחשבות בתובנות הרוחניות שלהם. המשמעות מבחינתם היא - שהציבור החרדי הוא לא מה שהוא נראה מבחוץ. מהר מאוד, המסקנה שלהם עלולה להיות - שהציבור החרדי, הוא רדוד. ציבור שמתעסק בצבע של גרביים ולא באמונה ותיקון המידות.
יש שעוברים את התהליך הזה איכשהו, ומבינים מתישהו - שהחיים הם מורכבים יותר ממה שנראה בהתבוננות ראשונית. אלו, אמנם יישארו לנצח עם התווית, אבל הם לפחות יישארו. בניגוד אליהם, יש את אלו שנשברים, ויש גם תופעה אחרת - לא פחות חמורה, שגם אותה אנחנו רואים. היא מתבטאת בכך, שהחוזר הטרי בתשובה - מגיע למסקנה, שאין אמת בעולם, ושהבריות כולן רודפות אחר השקר ושבויות בקליפות (המילים האחרונות, הן תמרור אזהרה מהבהב). במקרה הזה, עלול החזב״ת הטרי לצאת לדרך משלו, והוא מאבד אמון בכולם. כך, הוא מסוגל להופיע פתאום בבגדים חריגים - או להתעסק בספרות קבלית, שהוא רחוק מלהבין אותה כרחוק האברך החרדי מעולם הבילויים החילוני. הנזק - למותר לציין, כפול. הוא סובל, כי אם בתחילה הוא היה מוזר - בצעדים האלו הוא כבר יהפוך למנודה. מהצד השני, בעיניו - כולם פגומים ובעלי תאוות, והוא לא מוכן לקבל מאיש. הסוף - אם אתם שואלים, הוא משבר רציני שלא כולם שורדים אותו.
אז מה הפיתרון?!
התשובה לכך לא פשוטה, אבל היא עובדת. הדבר הטוב ביותר שאפשר להציע לחוזר בתשובה בתחילת דרכו, הוא - להמתין עם הניסיון להשתלב.
חוזר בתשובה בתחילת דרכו, לא אמור לעבור מיד לבני ברק או למודיעין עילית. גם לא ללבוש כובע וחליפה ולהתחיל במסלול של לימוד יום שלם. הוא לא כשיר לכך, וגם אם יש אחד ממיליון שכן - זה לא הוגן כלפי המשפחה, וזה מרחיק אותם. המסלול צריך להיות מדורג ואיטי. תחילה - מוסדות. ילדים במוסדות תורניים - זו הבטחה שהדור הבא כבר ייראה אחרת. הילדים שלו כבר יתחנכו ויגדלו על הניואנסים שהוא לא יצליח להכיר, והם אלו שיהפכו את האווירה לתורנית. שלב שני - הגבלה של טכנולוגיה. חסימה מעולה לכל הטלפונים (את זה אנחנו עושים בייעוץ עם אחד מהפוסקים הגדולים - כי המתקרב עדיין לא מפסיק את העבודה שלו, אבל היתרים כאלו - גדולים עלינו). עידוד להצטרפות לשיעורי תורה, ובעיקר - קשר ישיר עם מורה הוראה צעיר וכריזמטי שיודע להתנהל ברגישות במקרים מעין אלו, ולא להיבהל כששואלים אותו שאלות מורכבות.
מתי הוא יהיה אברך?! - לא בטוח שהוא יהיה. אין איסור לאדם להתפרנס, והוא קובע עיתים לתורה. האנשים האלו - מסוגלים לסיים ש״ס במסלול הדף היומי, ולהישאר צנועים - מתוך הערכה אמיתית ללומדי התורה. אנשים מהסוג הזה - נשארים במקום שלהם, בעבודה, במציאות המוכרת. הם לא מתערערים. בבין הזמנים הם באים ללמוד בבית המדרש, ובאופן כללי - הם חיים את חייהם, רק שבשונה מהעבר - הם עושים את זה מתוך אמונה אמיתית בדרך שלהם, וקיום של תורה ומצוות. למעשה, במקרה הזה - אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם מתחזקים מהם. הידיעה שאין כאן תחרות, ויש הערכה הדדית - מאפשרים לנו לקבל מהם. דרך אגב: הם האנשים שעושים הכי הרבה בשביל להביא אחרים לשיעורים ולפעילויות. הם הנציגים שלנו - במקומות העבודה, או בקרב המשפחה המורחבת.
ומה עם המוסדות של הילדים?! שאלה טובה. אתם בוודאי מבינים, שהרף לקבלה של תלמיד בתלמוד תורה בעיר חרדית, שונה מהרף בעיר חילונית - שם נשאר אותו אדם עם משפחתו וילדיו. בדרך כלל, תספיק המלצה של הרב המלווה, יחד עם בירור מקיף לגבי הבית והמשפחה. במידה והמשפחה שומרת תורה ומצוות, אין בבית מדיה מסוגים שונים, והאב קובע עיתים לתורה - אין סיבה שהוא לא יתקבל.
אם התלמיד יהיה טוב - אין סיבה שהוא לא ימשיך לישיבה קטנה טובה. בסופו של דבר, ואני אומר זאת מניסיון, הישיבות הטובות - מקבלות את המידע מהרבנים בתלמוד תורה, וגם אם זה יהיה מכשול בישיבה אחת או שתים - בסוף תימצא לו ישיבה טובה. כך, אותו אב שבצעירותו יכול היה להפוך לזבוב על הקיר בעיר חרדית, הופך להיות איש גאה ומאושר, עם משפחה של תלמידי חכמים, שבסופו של דבר משפיעה על הבית כולו.
המציאות שתיארתי, היא לא דמיונית. אני מכיר באופן אישי אנשים שעשו כך, בין הגילאים 20 - 30, והיום - יש סביבם משפחה חרדית לתפארת. אני מכיר גם כאלו שהתחילו תהליך, ואני רואה את הכיוון שאליו זה הולך, ולעומת זאת - ראיתי מקרים של מי שערער את כל שגרת חייו, ואני יכול לומר בוודאות - שאף פעם זה לא נגמר טוב. גם אם הוא עצמו יצא מזה בצורה נורמלית - המשפחה התפרקה או התנתקה.
כתבתי את הדברים בקיצור רב, כי יש בזה עוד הרבה מה לדון, להבהיר, לחקור ולחפור. אני מקווה שהקוראים יבינו לבד גם את הנקודות שלא כתבתי, ואני מתנצל מראש על כך שלא הקפתי את הנושא מכל כיוון שהוא.

אחה"מ מכת"ר נר"ו
אני בטוח שהתוכן משובח ומאיר, רק נשמח אם תוכל לחלק את התכנים, להוריד שורות, לעשות רווחים בין שורה לשורה.. וכו'
ממש התקשיתי לקרוא
תרחם על בעלי הקש"ר