פנאי קרוב ככל שתרצי- רותי קפלר

אמת מארץ תצמח · 9/10/25

נכתב ע"י פשוט מלכי:
מקור

פרוג, היכן שהוא.
אולי אפי' בפוסט של קפלר עצמה.

פשוט מלכי · 9/10/25

נכתב ע"י אמת מארץ תצמח:
פרוג, היכן שהוא.
אולי אפי' בפוסט של קפלר עצמה.

מצילים פה את כבודי.

חוה אייזן · 9/10/25

נכתב ע"י -דינה-:
אז אולי שנחמי תתגרש מבעלה הנאכס.
למה דודי?

אולי אפשר להיות אמיצים ולספר על הדפקות של הצד הזה של המטבע.
של כל הנשים האלה שממשיכות להיות נשואות כי ככה זה.
ויש להן בעלים מנותקים. והן קורעות לעצמן את הצורה ועדיין מכבדות בכל ישותן
זאת זוגיות? בעיני לא.
זה חיים לצד, ולא חיים ביחד.

זה שיש גירושי בעולם המערבי זה לא חידוש
אבל אולי אפשר גם להסתכל לאמת בפנים. ולראות כמה מהזוגות שכן חיים ביחד היה שווה להם לעשות סיבוב או שניים אצל יועץ.
כי לא, זה שהם יחד וזה שהם חיים בשלום לא אומר שהם חיים באהבה.

סליחה על הכנות

צודקת!

בתיה 123 · 9/10/25

נכתב ע"י שון שון:
נחמי לא תתגרש... בחיים. (צריך להסביר למה?)
בעלה ממש, אבל ממש לא נאכס.
זה שהוא קצת שלומפר ושכחן ומבולגן... נו באמת!! הוא מעריך אותה וביום פקודה יעשה הכל בשבילה!
זאת היא שצריכה ללמוד לבקש.. להסביר, לדבר.
תאמיני לי נחמי יותר מרגישה שיש לה בעל שחושב עליה ועוזר לה מאשר יפהלה.

שהיא בכלל... בעיני יפהלה היא הנאכסית הגדולה של הספר.
לא הייתי מסתדרת איתה דקה.
יש לה עוד תהליך ארוך מאוד לעבור בנושא של שיפור עצמי.

ואם כבר מדברים על סטיגמות!!!!!!!
להגיד שכל הנשים שנשואות לעילויים אין להם זוגיות?
זו אחת הסטיגמות הכי לא מוכחות והכי רדודות שיש.

זה שהם חיים ביחד ובשלום... זה קודם כל - אומר המון!
אהבה זה דמיון, זו מטרה לא מוגדרת, זה, סילחו לי - קשקוש הוליוודי.

לא יודעת מה איתך, אני מאמינה שהאבות והאימהות הקדושים ידעו איך לחיות
ואני לא חושבת שהיו להם בארון ספרי רומנטיקה שיסבירו להם שאהבה
זה מתנות ענקיות, מלא צחוקים ויציאות ובילויים (לא אמרתי שזה לא נחמד)

אהבה אמיתית זו הערכה שקטה, ענווה, נתינה בלי התחשבנות, הכרת הטוב בין בני זוג,
אין שום דבר מזה בזוגיות של דודי ויפהלה. לא משהו שמראים לנו.

שם יש תסכול, שליטה, חוסר שביעות רצון, חוסר הבנה, אנוכיות.
איזו אישה כשרה תעשה משהו שכל כך גורם כעס וחוסר אונים לבעל שלה (מסיבת הטבע)

נחמי היא אישה טובה לבעלה.
איזו שיחה מדהימה יש להם בסוף, שהיא מבינה פתאום את הצד שלו
שנותנים לו שנים ללמוד בשקט ולצאת הבעל האטום חרף רצונו..
איזה כבוד הדדי, איזה רצון להיות טובים ולהיטיב.
שמץ אנוכיות אין שם.

את כ"כ צודקת שהייתי חייבת לצטט אותך ולא להסתפק בשכויח
מילים כדורבנות!

נעמי 16 · 9/10/25

אני נהנית לראות איך כל אחד/ת פה הופך/ת להיות מדריך/כת כלות או חתנים
מלאי הגיגים על חיי נישואין ועל מי נכון או לא
או שאולי פשוט נסכם שחיי הנישואין של כל אחד שונים?
לא גדלנו פה לפחות שני עשור כדי להבין שיש הכל מהכול?
ושום דבר לא משוואה ריבועית
זה נושא הרבה יותר מורכב אפילו לרותי קפלר הסופרת האהובה (עליי בכל אופן)

שאיך הם הכירו או לא, כאילו אין זוגות מאושרים שהתחתנו בכל צורה שהקבה זימן להם. דיי עם זה, ועוד להפוך את זה למשווה זה פשוט לא

[

CCחיה · 9/10/25

קראתי עכשיו את הסיפור הקצרצר במוסף משפחה
דודי מהסיפור מזכיר לי בקווי המיתאר החיצוניים שלו
את דודי קפלר (סטטוסים).... הוא קשור לרותי קפלר?

ARD · 9/10/25

נכתב ע"י CCחיה:
קראתי עכשיו את הסיפור הקצרצר במוסף משפחה
דודי מהסיפור מזכיר לי בקווי המיתאר החיצוניים שלו
את דודי קפלר (סטטוסים).... הוא קשור לרותי קפלר?

גיסים.
האמת גם לי השם הזה, מיד הזכיר אותו...

השם נתן · 9/10/25

נכתב ע"י ARD:
גיסים.

בני דודים

עד מתי · 9/10/25

נכתב ע"י ARD:
גיסים.
האמת גם לי השם הזה, מיד הזכיר אותו...

לא גיסים
אבל יכול להיות שבהשראת גרושיו היא הכניסה גם בסיפור סוף כזה...

אגב, מי שמעניין אותה
יש לו בהידברות ראיון על הסיפור חיים שלו, מחכים ומצמרר

ימים שעברתי בחושך · 9/10/25

נכתב ע"י cv:
לא חושבת שמערכת יכולה לדרוש מסופרת דבר כזה.
בטח לא בסיפור נפרד שרק מתבסס על הסיפור.

אוף
הייתי רוצה המשך חי ובוגר
לומדים, מסתדרים, שילכו לטיפול מצידי
מסכנה אביטל!
בסוף, הם דווקא התאימו וחבל ממש הורס לי

ימים שעברתי בחושך · 9/10/25

נכתב ע"י קופיUX:
אגב,
כל מי שלא הבין מה זה 'מסיבת טבע' אליה הלכה יפי\יפית ב'שניה לפני האור',
הבין לצערינו למה הכוונה בפרעות שמחת תורה.

ממש, אבל ממש לא קשור!
למסיבה כזו היא לא היתה לוקחת את אביטל

פשוט מלכי · 9/10/25

נכתב ע"י ימים שעברתי בחושך:
ממש, אבל ממש לא קשור!
למסיבה כזו היא לא היתה לוקחת את אביטל

אבל היא כן לקחה את אביטל

צלמת סופר מקצועית · 9/10/25

נכתב ע"י פשוט מלכי:
אבל היא כן לקחה את אביטל

לאיזו מסיבה היא הלכה שפיספסתי?

ימים שעברתי בחושך · 9/10/25

נכתב ע"י חדר האוצרות:
אני לא אההבתי את ההסללה
שחיה ומוישי שפינדר חיו חיים טובים ונעימים
ודודי התגרש
חיה באותה מידה יכלה להתגרש גם היא... זה יכול לקרות לכולם ה' לא שואל אותנו איזה ניסיונות נעבור

משהו בקשר של חיה ובעלה היה פחות וואו מדודי.
הרגשה שלי.
תקנו אותי אם אני טועה...
ולכן, אם חיה בסיפור היתה מתגרשת לא היה לי מדי אכפת.
על דודי - כן. ראיתי בספר מאמצים שלו, התחברתי לדמות שלו, אהבתי איך הוא מתאר
שהוא התחבר לאלוקים והרגיש את האמונה
(ממש בכיתי בקטע הזה, ולא, לא חוויתי את זה בחיים)
התכווצתי כשאמא שלו צעקה עליו (איפה הראש שלך? ולמה הוא לומד מדעים ולא גמרא - משהו כזה)
ולא כי הייתי שם. פשוט רותי, הבאת לנו את התחושות שלו ממקום מאוד פנימי ורגיש. אהבנו אותו.
את חיה? לא יודעת. היו בה חלקים פחות מגניבים (לא אהבתי את ה'שאלת רב' לגבי השידוך של שפינדר. בחילה.)

פשוט מלכי · 9/10/25

נכתב ע"י ימים שעברתי בחושך:
משהו בקשר של חיה ובעלה היה פחות וואו מדודי.

מאוד תואם התחלה של קשר, לא משהו חריג

NAN. · 9/10/25

יש המון סיבות למה זוגות חרדים מחזיקים יותר מעמד (סטטיסטית).
חינוך לערכי משפחה מגיל צעיר, דגש על מה שצריך ומה שנכון ולא מה שבא לי, הכנעה, וגם, המון פחד ממה שיגידו, זה משחק תפקיד משמעותי.
כל זה לא אומר שמודרנים לא חיים בטוב, זו סטיגמה שהייתי מצפה לראות בעיתון כמו המודיע או המבשר. לא בעיתון הזה ובטח מכותבת השורות, שהספרים שלה ממש פותחים את החשיבה.
ודודי ויפה'לה היו זוג איכותי למרות כל הבעיות וזה בלט מכל קטע בספר.
אז הגירושין מפתיעים.
יחד עם זאת, נושא יפה שראוי לכתבה עליו יותר , מסר יפיפה ומתאים לסוכות.

א-ירושלמית · 9/10/25

מתי הספר יצא לאור?
אני חושבת שבטווח הזמן הזה היו יכולים לקרות עשרות שינויים לרעה

כתר מלוכה · 9/10/25

נכתב ע"י NAN.:
כל זה לא אומר שמודרנים לא חיים בטוב, זו סטיגמה שהייתי מצפה לראות בעיתון כמו המודיע או המבשר. לא בעיתון הזה ובטח מכותבת השורות, שהספרים שלה ממש פותחים את החשיבה.

יתכן שזה תלוי הרבה בסיבת הפתיחות.
לא הרי מי שנולד מודרני למי שנהיה כזה.
גם אם חיים בטוב, לפעמים יש יותר סיכויים לגירושין.
אם מדובר למשל בשוברי מסגרות, שנהיו פתוחים יותר ממשפחתם, יש הגיון שישברו עוד מסגרות.
אם זה אנשים שרוצים יותר למצות וליהנות ממה שיש לעולם להציע, יש הגיון שכשזה מתנגש עם ההנאות של אחרים למשל הבן זוג, הקשר מתפרק. [לתאוה יבקש נפרד]
ובאופן כללי ככל שיותר קרובים לתרבות המערבית יש פחות מחסומים לאדם לעשות מה שבא לו, וזו מציאות - ממש לא סטיגמה.
לא נראה לי שהעולם המערבח מתבייש בנתונים האלו.

את הסיפור במשפחה לא קראתי, אבל את הספר קנינו בזמנו וקראתי אותו רק פעם אחת. הוא לא עשה לי טוב, היתה בו נטיה להבין יותר את הפתוחים, ולשנוא את הצדיקים, היתה הרגשה כללית שהם יותר טפשים ונודניקים.
אני מאמין שבקריאה שניה הייתי רואה שהדברים יותר מורכבים.

אני מבין מהנידון כאן שהסיפור עבר שינוי ברושם שקיבלתי ממנו.