בקשו ממני לפרסם:
גם אני הייתי שם.
באולמי כתר הרימון ביום שלישי בלילה.
ראיתי אותכם/ן נכנסים מופתעים, המומים,
ואתכם התגובות:
"הזוי" "קטסטרופה" "לא נורמלים" "שגעון"
ועוד כהנה וכהנה בטויים מחמיאים...
כעסתם, התעצבנתם, התרגזתם, קטרתם
אבל מישהו מכולכם הוכיח שיש אפשרות אחרת??
אם הייתם שומעים שהמכירה הזולה והרווחית הזאת היא רק עבור משפחות הבחורים שלומדים בראשון לציון, או אולי גם למשפחות האברכים שבכוללים של עטרת שלמה ודאי הייתם שואלים למה אי אפשר לכולם???
אז איך אפשר לארגן בימים כל כך קצרים מכירה לקהל כל כך גדול ושכווווווווווווווווווולם יהיו מרוצים???
התגובות בפרוג היו ברובם של של התלונות.
אבל היום, אחרי שהתאוששתם מה"קטסטרופה" של כתר הרימון, נשארתם בבית עם סחורה איכותית וברווח של מאות שקלים.
כמה מכולכם טרחו לכתוב תודה רבה לכל המארגנים, האורזים, הסדרנים, ועוד ועוד שטרחו ודאי שעות על גבי שעות להביא לכולנו בצורה היעילה ביותר שניתן????
אז כמה שלחו את התודה????
אני שולחת!!!! ומודה!!!! ומברכת את "כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה"
הקב"ה ישלם שכרם!!!