שיתוף - לביקורת רגעים כאלו...

[דיתי לינדר]

רגעים של יומיום- לא מתחייבת להעלות הרבה- מתחילה...
אם יש לכם רעיון לרגע ספציפי אני אשמח לנסות...


את מתרוממת ממיטה,

בבעתה,

לקולה של הפעוטה

המורעבת.

את אם אוהבת,

גרב גורבת,

לא שמה משקפיים,

מעדיפה לעצום עיניים...

בלגן שלא רואים לא נמצא.

משחררת קריצה.

רק קפיצה

מלחיצה

מבהירה לך שדרכת על ממצא.

וזה לגו.

ואגו

מנופח.

שהולך לפח

גם הבית שלי לא מסודר.

 

[דיתי לינדר]

2.

מחליטה להתיישב

ליד מחשב,

כותבת מייל מלבב

לחברת ילדות נשכחת.

את פותחת

בזכרונות מימי נחת,

על סמינר וקדחת,

על שירים כמו במקלחת,

על פעם אחת-

ש...

ואז את מביטה במסך,

מגלה שכתבת סך-

מילים בלי תכלית,

מילולית.

זה מייל באנגלית.

 

[צביה ר.]

וואו דיתי, זה מרענן ומהמם.
ממש אוהבת את הספוקן הקצבי והקליל הזה.
והרגעים האלה שכולנו יכולים להזדהות איתם...

אם יש לכם רעיון לרגע ספציפי אני אשמח לנסות...

הרגע הזה שאת מתעוררת בבוקר של אחרי הבדלה בתחושה של שבוע חדש וטוב, ואחרי רגע מבינה שעוד עשר שעות אמורה להיכנס כאן שבת...

מזכרונות מימי נחת

נראה לי יותר נכון: בזכרונות...

ואם אפשר עוד משהו קטן - גדול: פיסוק. ממש ישדרג ויוסיף להטעמה ולקצב הקריאה הנכון.

 

[RPO]

קצבי ויפהפה! כיף לקרוא!

 

[דיתי לינדר]

תודה על התגובות החמות!
אנסה לערוך...

הרגע הזה שאת מתעוררת בבוקר של אחרי הבדלה בתחושה של שבוע חדש וטוב, ואחרי רגע מבינה שעוד עשר שעות אמורה להיכנס כאן שבת...

@צביה ר.​

מוקדש לך- רגע שלך. של כולנו...

רק אתמול החג נגמר.

לא אל תדמיינו סוף מר,

רק בא נאמר-

שהבית צריך שיקום

ומיקום.

מחודש.

וקומקום.

מיובש.

ומקום.

לדבש.

ולדבשון,

הנבון,

שהבין

שהכי נכון-

ללכת לישון

משוועת לכרית,

ושוטפת קערית,

כורתת ברית-

עם מגב וסמרטוט

איזו שטות.

פשוט-

כך נראה בית בישראל

היום,

נורא ואיום.

אחרי שעה של עבודה,

ואישה שגירדה-

מרצפה ומעצמה.

כל שארית,

מזערית.

היא הולכת ישר למיטה.

ורק בדרך נופל מבטה.

על לוח שמציין כי מחר שבת!

ברוכה הבאה. מלכה!

 

[צביה ר.]

@דיתי לינדר תודה!!
לא יכולתי לתאר את הרגע הזה טוב יותר.

מלכה!

השבת או האישה?

 

[דיתי לינדר]

@דיתי לינדר תודה!!
לא יכולתי לתאר את הרגע הזה טוב יותר.


השבת או האישה?

ברור האישה וכי יש ספק?
יש למישהי עד רעיון למן רגע כזה?, קצת מרגיז. קצת עליז. כזה שראוי למילים, לצלילים?

 

[דודה]

@דיתי לינדר ,
הרעיון הזה מדהים, והביצוע עוד יותר!
מחכים לעוד!!

ואם את רוצה רגע מרגיז אותנטי, טרי מהיום-
חוזרת מהמכולת ומגלה שחסר לי עוד פריט נחוץ במיוחד...

 

[דיתי לינדר]

@דודה מוקדש לך...
אם למישהו יש רגע נוסף...

קטע מס 4-

ברעיון נתתי לה רשימה...

והיא - נשמה.

כמעט איבדה נשימה.

הצהירה "אני לא אשמה

שהסוכר נגמר,

ושמן הייתי בטוחה שקנו כבר

ולוכד לעכבר"-

היא אמרה בטון תמציתי:

"זה כזה מהותי?"

וחוצמיזה לא היה איכותי"

"ולמה הכל בבית הזה באחריותי?"

ואני אנחה,

מפריחה.

כולאת צרחה.

מוחה על שכחה.

נותנת שיחה

ותוכחה.

ומבטיחה.

לעצמי-

גיחה

לחנות,

זו ההזדמנות,

אני משננת בעקשנות.

ובלי הרפתקנות.

בשיא הרצינות.

עוברת להתכוננות.

מצטיידת בעט ודף,

רושמת על המדף -

ההוא חסר המסמר,

והחלב שנוטה להיגמר,

וחומר

לשטיפה.

ושמנת להקצפה.

וכפפה אקסטרה s.

כן זו שנגמרה אתמול

זהו.

כתבתי הכל.

עברתי על כל חדר,

עשיתי סדר.

הבטחתי לעצמי בלי נדר.

שהפעם יהיה אחרת.

יוצאת עם חוברת הוראות,

מלאה בהגהות,

ומציאות, של הרגע האחרון,

בשיר ורון,

ושיכרון, חושים.

אני מגלה כי כמה מרשים.

אבל נכון שזכרתי מגשים.

וקרשים.

קשקושים.

ועדשים

אבל אחרי ככלות,

כמה כיף לגלות,

שאין חלות.

לשבת.

וכך יוצאת שוב.

למסע חשוב

עד- לפעם הבאה...

 

[דודה]

אוי!
זה מדי טוב!
מדי אותנטי!
מדי קולע!

מהיום אדע שבמקום להיאנח בתסכול, אחרי תקלה, מזמינים אצלך קטע שהופך את כל מצב הרוח!!