מישהו יודע מה קורה עם ההמשך של הספר יחידאי?

במהלך השנה שחלפה יצא הספר "יחידאי".
הוא היה יפהיפה.
אמור לצאת חלק נוסף.
משהו יודע מתי???

הספר "דולאן" (ספר המשך ל"יחידאי") יצא בעז"ה בפורים הקרוב.
למרות ההפצרות והשכנוע המסיבי של המו"ל הבכיר של "אור החיים" להוציא את הספר בעונת המכירות הנוכחית, הוא הסכים לבסוף עם הסופרת שעדיף להוציא את הספר כשהוא בשל ומושלם ככל האפשר.
ולכן פעם בשנתיים נשמע כמו פשרה טובה.
אני מנצל את הבמה להודות בשם הסופרת (זו אשתי, למי שעוד לא יודע...) למגיבים הרבים בכתב ובעל פה בבמות השונות, שהחמיאו והודו כל כך - חלק מהתגובות הדהימו וריגשו אותנו מאוד.
זה נותן חשק וכח להמשיך
 
למה באקסל יש תור כמה עולה בכול חנות עדיף שיהיה תחת איזה הוצאה יצאה ואז נדע ששם הכי זול(y)
ומי שהולך ממילא לקנות לא ירוץ לחנות בעיר אחרת:unsure::unsure:
אפשרי לראות באתר לבד מה המחיר
ההול מודגש בצבע אחר
 
צריך קודם לקורא, ואחר כך להבין עם הספר מעורר שנאה מגדרית או לא….

גם למ. ארבל יש ספר [בלתי הפיך] שמאחורה כתוב על המוסד שמנסה להפיל את הציבור החרדי. זה יכול אולי לעורר אנטגוניזם מסוים, אבל בסוף העלילה הייתה הגיונית ויפה, שלא היה שום טענה על טקסט הגב
מסכימה
קודם כל את צודקת בעקרון.
אבל רק לקרוא את הכריכה מעורר אנטגוניזם לא מסוים בכלל.
וחוץ מזה, אם אני לא טועה קראתי ספר שלו (שהגיבור בשם רוני, על הטלפונים הכשרים)
והרעיון אותו רעיון.
מרגיש כאילו לסופר הייתה איזו תקלה או תקרית או משהו בסגנון עם מישהו/מישהם במגזר החילוני
וזה משפיע על הספרים שלו.
הכתיבה אגב יפה מאד לדעתי.
ומסכימה.

רק חבל שהלך על קיצון בתיאורים, זה באמת טיפה מרתיע מה ואיך שכתוב בתקציר. כאילו למה לא ללכת על סולידיות שלפחות תגרום לאנשים להרים את הספר שלך מהמדף, לתת לו צאנס ולגלות את השקפת העולם שלך בהמשך, במקום להדוף אותם הרחק ממנו מיד בהתחלה?
 
תודה על המענה.

בערל: מעבר לעניינים סודיים, האם ניתן לכתוב ללא הגבלה בגנות השלטון לכל גווניו, בלי לחשוש להתנכלות מהם?
שמערל: לא יודע. בכל זאת, חופש הביטוי...
בערל: מתי שנוח להם! עד שזה מגיע אל החרדים...
שמערל: לי יש שאלה אחרת בקטע הזה. אתה לא חושש שהרעיונות שלך יתנו להם חשק להשתמש בפועל נגדנו?

שואל באמת, מישהו כאן התמודד עם זה?...
זה קרה לי. עתון מסוים ביקש ממני סיפור, וכשהבאתי לו את זה סודה של מדינת ישראל הוא סרב לפרסם בגלל שזה לא פוליטקלי קורקט
 
נערך לאחרונה ב:
"לך תכבוש את הרוטוויל", נהגו לומר אזרחי אולדנמאר, בעצב ובחיוך עייף של ייאוש.
ולא. איש לא ניסה לכבוש את המבצר האדיר השוכן בראש צוק מאיים וצריחיו נישאים עד לעננים.
איש גם לא העז להילחם במה שנראה כאילו נחרט באבן: שלטון בית לורנור - והעבר המפואר - לא יחזרו עוד. בני הדור הזה, כך היה נדמה, נותרו רק על מנת לכתוב את פרקי הסיום של ממלכה שגוועה בעשן.
רוח מזרחית נשבה בין ארמונות הבירה, קרה כפלדה, והיכתה בגבם של הלוחמים האחרונים שנותרו – חשופים, עייפים, מול המהפכן מארדום.
במרתפי הארמון נרקב המלך, שבמדי אסיר הוכתר – ומעולם לא חבש כתר.
חיל הצללים, בפיקודו של הבוגד הגדול מכולם, הפך את הארץ לאיי חרבות.
בערי הדרום הושמו חיילים במצור; הגבולות נסגרו; העם נשבר.
המצב היה גרוע מייאוש. החידלון השתרש. התקווה – נכחדה.
אבל בלילה, בין הבתים החרבים, עוד נשמע קול:
"לך. לך תכבוש את הרוטוויל.
עלה תעלה. ויכול תוכל."
האם עוד יימצא מישהו שייענה לקריאה האולי-אחרונה?
מישהו שיקום, וילחם, וישיב חיים לממלכה הגוועת?

אולדנמאר.
1757361809464.png
 
שמערל: אז מישהו התייחס אליך, ככה מיד?
בערל: כן. אחד. הווה פשוט.
שמערל: חוסך במילים? אתה מתכוון שהוא פשוט ענה לך בהווה, כאן ועכשיו?
בערל: לא. השם שלו "הווה פשוט"... הייתי שמח לדבר איתו. נראה לי בדיוק מתאים למה שאני מחפש. לנסות?
שמערל: אולי.

היי, אתה שם? מוכן ליצור איתי קשר? אפשר במייל או אפילו בשיחה לא מזוהה. אולי?...
לרשום לך מייל או מספר שלי?
אפשר ליצור איתו קשר דרך המייל שכתוב בספרים שלו. ('זה כבה סיפור אחר' ו'אפקט גן עדן' למקרה שלא קראת. ספרים מדהימים, אגב.)
כאן אסור לכתוב מילים פרטיים.
 
"לך תכבוש את הרוטוויל", נהגו לומר אזרחי אולדנמאר, בעצב ובחיוך עייף של ייאוש.
ולא. איש לא ניסה לכבוש את המבצר האדיר השוכן בראש צוק מאיים וצריחיו נישאים עד לעננים.
איש גם לא העז להילחם במה שנראה כאילו נחרט באבן: שלטון בית לורנור - והעבר המפואר - לא יחזרו עוד. בני הדור הזה, כך היה נדמה, נותרו רק על מנת לכתוב את פרקי הסיום של ממלכה שגוועה בעשן.
רוח מזרחית נשבה בין ארמונות הבירה, קרה כפלדה, והיכתה בגבם של הלוחמים האחרונים שנותרו – חשופים, עייפים, מול המהפכן מארדום.
במרתפי הארמון נרקב המלך, שבמדי אסיר הוכתר – ומעולם לא חבש כתר.
חיל הצללים, בפיקודו של הבוגד הגדול מכולם, הפך את הארץ לאיי חרבות.
בערי הדרום הושמו חיילים במצור; הגבולות נסגרו; העם נשבר.
המצב היה גרוע מייאוש. החידלון השתרש. התקווה – נכחדה.
אבל בלילה, בין הבתים החרבים, עוד נשמע קול:
"לך. לך תכבוש את הרוטוויל.
עלה תעלה. ויכול תוכל."
האם עוד יימצא מישהו שייענה לקריאה האולי-אחרונה?
מישהו שיקום, וילחם, וישיב חיים לממלכה הגוועת?

אולדנמאר.
צפה בקובץ המצורף 2058664
האמת שעד לשנה - שנתיים האחרונות לערך כמעט ולא היו עוד ספרים בסגנון של ממלכה במבחן (לא באה להשוות, פשוט זו ההקבלה הכי קרובה שלי לסגנון הזה של ממלכות). עד כדי כך ששקלתי להתחיל לכתוב בעצמי ספר בסגנון, נראה לי שהעבודה נחסכה:ROFLMAO:.

הספר הזה נראה מרשים ביותר, מסקרן מאוד לקרוא!
 
מקווה בעז"ה בל"נ שבשנה הקרובה. (לא רוצה להבטיח. פעם אחרונה שעשיתי את זה הייתה לפני שנה פלוס ועד עכשיו אני תקוע עם הספר בעריכה... :))
אה, ותודה רבה על הדחיפה והעידוד!!!
יש קבוצה של קוראי בטא? אשמח להצטרף ולעזור :)
 
אאל"ט יכולים להרחיק או לחסום כאלה שמפרסמים מיילים בפורום איש את רעהו...
נכון מאוד. עכשיו בדקתי וראיתי שאסור.
אפשר בשיחה פרטית.

נ.ב: מישהו יכול להעלות בבקשה את הכריכה של החדש של גרשונוביץ? אני לא מוצא אותה בשום מקום. (קוראים לספר 'ציפור נפש'.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

חיכיתי לו כל כך הרבה זמן. ידעתי שהוא בדרך, שמעתי את השמועות על בואו עוד לפני שראיתי אותו. אמרו לי שהוא מגיע מרחוק, חוצה גבולות ומרחקים רק כדי להגיע לכאן, למקום שבו אני נמצא. הלב שלי דפק בעוצמה – לא מפחד, אלא מהידיעה שהרגע הגדול שלנו מתקרב.

"הוא כבר כאן," לחשו לי באוזן. לא הייתי צריך יותר מזה. יצאתי לקראתו בכל הכוח. לא עצרתי לשאול שאלות, לא הבטתי לצדדים. כל מה שרציתי זה לראות אותו, להרגיש אותו, לסגור את המרחק שנפתח בינינו במשך שנים של המתנה דרוכה.

הוא היה חזק, ככה זכרתי אותו בסיפורים. הוא נע בנחישות, כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותו. ככל שהתקרבתי, הרגשתי כמה אנחנו דומים – שנינו מהירים, שנינו ממוקדים, שנינו נעים על מסלול שנקבע מראש ואי אפשר לשנותו. רציתי לצעוק לו: “אני כאן! אני מגיע!", אבל הרוח שרקה סביבי ובלעה את הכל.

המרחק הלך והצטמצם. ראיתי אותו בבירור עכשיו, דמות חדה. חשבתי על כל הפעמים שדמיינתי את הרגע הזה, איך אני פשוט אפול לזרועותיו והכל ייגמר. רציתי לעצור את המרוץ המטורף שלו, להגיד לו שהגיע הזמן לנוח, שהוא לא צריך להמשיך יותר.

הוא לא האט. הוא המשיך לדהור לעברי, ואני אליו. זה היה הרגע שבו הבנתי שזה המפגש היחיד שיהיה לנו אי פעם. לא תהיה שיחה, לא יהיו זכרונות, רק הרגע הזה של האיחוד המוחלט.

התקרבנו עוד, עד שיכולתי להרגיש את החום שהוא מפיץ. "הנה אנחנו," חשבתי לעצמי, "סוף סוף ביחד." פתחתי את ידי בחיבוק הכי חזק שיכולתי לגייס. לא רציתי לתת לו לעבור אותי. רציתי לעצור אותו כאן, בנקודה הזו, שלא יפגש עם שום אדם.

המפגש היה עוצמתי מכל מה שדמיינתי. חיבוק של אש, איחוד של פלדה בפלדה. לשבריר שנייה היינו אחד, שלמים יותר מאי פעם.

ואז, דממה.

על הקרקע, הילד הקטן שהסתכל לשמיים ראה רק שני פסים לבנים שהפכו לענן של זהב. הוא לא ידע שמעליו, "חץ" הרגע תפס את ה"בליסטי" ששלחו אליו, ושניהם נעלמו ברוח כדי שהילד יוכל להמשיך לשחק בשקט.
0 תגובות
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה