מתנצל אם היה נשמע כביקורת.
תודה, כי זה היה ביקורת.
אבל כל המעלה בפורום היא שבמקום לכתוב בשבח או להפך.
פשוט להציג נתונים וכך המתחרים או אוהדיהם. או כל מי שיודע מידע שיכול לאתגר את הנתונים שכתבת יוכלו לפרוש לפנינו יכתבו את השגותיהם ונקבל רושם שקוף מקסימלי ומאוזן.
בדיוק זה מה שאני מנסה לעשות, וכמו שראית השקעתי מזמני לערוך טבלת ניתונים מקצועית
מה שאתה אומר מרשים מציע לכל מי שיודע נתונים המאתגרים מידע זה . לכתוב בצורה צפופה בכדי שנוכל לסכם את הנתונים לכל המתעניינים.
בכללות למי שלא הבין: היעילות המוצהרת היא ל6000 מחזורים אבל חברה מסוימת מכריחה להשאיר 20% מהסוללה טעונה ע"מ לשמור על כשירותה. לעומת המתחרה לדברי
ניוד חשמל שמאפשר לנצל 90% מהסוללה. המשמעות היא מי שירכוש קוט"ש מותקן. יקבל רק 0.9/0.8 בהתאמה. כך שהמחיר לדוגמא בכדי להגיע לקוט"ש מותקן נזדקק ל1.11 או לחילופין 1.25 קוטש ע"מ לקבל קוט"ש שימושי.
חישוב מדויק ! וזאת בנוסף לכך שהסיבה שזה רק 80 % זה בגלל שזה חומר פחות איכותית, וייצור ישן יותר,
מה ההפסד בכל מחזור טעינה כמה חשמל מתבזבז בדרך? כי זה עוד הפסד שצריך לחשב ברכישת הסוללות!
אם אתה צריך 1 kWh נטו לצרכן, חלק ב‑0.8–0.85 → תצטרך להטעין ~1.2–1.25 kWh.
או להיפך: טעינת 5 kWh → תקבל ~4–4.3 kWh שימושיים.
תלוי באיכות של הממיר וכן בBMS של המצבר,
ככול שהם יותר גובוהים הנצילות יותר טובה
ומה הדגרדציה הצפויה בכל שנה לסוללות לפי החברות?
ראשית, עצם השאלה:
כמעט כל סוללה מאבדת אחוז מסוים מהקיבולת מדי שנה – זו תופעה טבעית וצפויה, ולא בהכרח מעידה על תקלה.
התשובה המלאה:
הנושא מורכב, משום שרוב החברות מדברות על ירידה של 30 % בסיום 6000 פריקות וטעינות, אבל הן נשענות על הצהרות היצרן של תאי הליתיום עצמם (ה"חומר הגולמי").
הבעיה היא שההצהרה “המקורית” הזו מגיעה עם לא מעט הסתייגויות – כמו תנאי אוורור, ניהול חום, איכות ה־BMS, רמת הגימור של המארז ועוד. לכן בפועל, שיעור הדגרדציה תלוי מאוד באיכות המערכת השלמה סביב התאים, ולא רק בתא הליתיום עצמו.
המסקנה:
כדי לתת תשובה מדויקת למצב בשטח, חייבים איש מקצוע
ואמין שמבין ב־
כלל מרכיבי המערכת, ויודע לוודא שהאריזה, מערכת הניהול והקירור ועוד עומדות בדרישות. רק כך ניתן להעריך בצורה אמינה את קצב הירידה בקיבולת לאורך השנים.



Reactions: טונקס, מוטי 200, נחמה ביתרית ועוד 63 משתמשים66 //