שיתוף - לביקורת איזה שעמום!

[כותב השורות]

אמרו לי לקום -
אז קמתי!
העולם נראה היה אותו הדבר
מאיר וזורח, וכל כך צפוי ומוכר, אפילו גם קצת מיותר...

אותם אנשים, אותם כעסים, אותם חיוכים, אותם בגדים -
שעוטפים את הכאב והמרמור שלא באמת קיים כי - הכל בראש... ומ'הלב' - למי אכפת?

ואני כלום קטן שלא מצליח לשנות את מדד האושר בעולם הזה
צועד באוטוסטרדה של אנשים שמתחרים ביניהם על 'הדבר הבא' ו'הדבר האמיתי'
יודע, על פי העבר ועל סמך תחושת הבטן שלי
שגם מחר אקום ואומר -
איזה שעמום, אלוקים!

ולמרות ועם זאת ועל אף שכזאת
כשאמרו לי לקום, לא המשכתי לישון
רק אמרתי בדיוק כמו שלשום ואתמול -
בשביל מה לי לקום?
בשביל מה היקום?
מסיבה קיומית או כדי סתם לנסות...
לכבות את האש ולהסיר מסיכות שתחתן מסתתרות עוד אלפי מסיכות...

אז אקום גם מחר כשיאמרו לי לקום
בידיעה שאקום עם אותו שעמום
רק מחר יום חדש, ויש לו סיכוי...
להפתיע אותי עם 'מוחין דגדלות'.

 

[.חיה פ]

וווואווו
ועוד פעם וואוווווווווווו
כי אין לי עוד מילה אחרתתתת
זה חזזזזזק פשוט חחזקקקקקק
ויפהה ברמות קיצוניות
אין מילים אין
כתיבה ורעיוןןןן, מבריקיםםםםםםם, נדיריםםם

 

[סבתא חביבה]

מים קרים לנפש עייפה
מדהים! לקרוא שוב ושוב ושוב ולא לשבוע!

 

[מהללו]

התחלת לכתוב קטע מדהים, אבל חסר כאן משהו.
המסר שרצית להעביר (במידה ורצית) לא ממש תקין.
למה לחשוב על מחר?
מחר יהיה מחר!
והיום זה היום!
גם לו יש סיכוי.
גם בו יש חלום.

אז מה,
כל יום נמתין למחר?

ושוב,
הקטע הזה יפה. יש בו פוטנציאל אדיר.
הוא אפילו יכול להיקרא שיר עם קצת שיפוץ ואבזור מתאים.
אני בעד שתיקח אותו לשם.

 

[כותב השורות]

התחלת לכתוב קטע מדהים, אבל חסר כאן משהו.

מסכים, לדעתי חסרה כאן 'משמעות'
וזו הסיבה שמשאירה את הקטע הזה 'משעמם' קצת ומדכא בדיוק כמו שהרגשתי...

המסר שרצית להעביר (במידה ורצית) לא ממש תקין.

הוא אפילו מסוכן, תיארתי מצב לא ממש טוב...

למה לחשוב על מחר?
מחר יהיה מחר!
והיום זה היום!
גם לו יש סיכוי.
גם בו יש חלום.

אז מה,
כל יום נמתין למחר?

זה באמת הפיתרון לטווח הארוך
לטווח הקצר לפעמים צריך רק להפוך דף בתקווה שתהיה איזו התפתחות בעלילה

ושוב,
הקטע הזה יפה. יש בו פוטנציאל אדיר.

כמו שכל נפילה יכולה להפוך למנוע צמיחה

הוא אפילו יכול להיקרא שיר עם קצת שיפוץ ואבזור מתאים.
אני בעד שתיקח אותו לשם.

דוד המלך בטוח היה עושה מזה שיר כמו שהוא עשה מכל הצרות שעברו עליו
אנסה...

ואולי בעצם זה כבר מיותר
כי היום קמתי שמח...
ואמרתי-
איזה עולם יפה! אלוקים!

 

[מהללו]

דוד המלך בטוח היה עושה מזה שיר כמו שהוא עשה מכל הצרות שעברו עליו
אנסה...

: )
שמתי לב שרוב רובם של השירים נכתבים כאשר הם כבר בגדר מיותרים עבור מי שכתב אותם.
אך לא עבור מי שקורא או שומע אותם.

אם תיתן אישור, אתקדם בל"נ הלאה עם הטיוטה הראשונית שבידי.

 

[כותב השורות]

שמתי לב שרוב רובם של השירים נכתבים כאשר הם כבר בגדר מיותרים עבור מי שכתב אותם.
אך לא עבור מי שקורא או שומע אותם.

אוי, לאאא!
מקווה שלא הבנתי נכון
אין לי מושג איך כותבים שיר אם לא מרגישים את הצורך והדחף העמוק הזה לתת מילים לחוויות נפשיות

אם תיתן אישור, אתקדם בל"נ הלאה עם הטיוטה הראשונית שבידי.

יש אישור, מסקרן מאוד לקרוא

בהצלחה

 

[מהללו]

אוי, לאאא!
מקווה שלא הבנתי נכון
אין לי מושג איך כותבים שיר אם לא מרגישים את הצורך והדחף העמוק הזה לתת מילים לחוויות נפשיות

אין לי ספק.
כוונתי היתה אחרת.
טעיתי. לא דייקתי במילים.

התכוונתי לומר כי ישנם קטעים\שירים שנכתבו מתוך רגע מסוים בחיים. אך עם הזמן, הם איבדו את הרלוונטיות שלהם עבור הכותב עצמו - מה שאין כן כלפי אחרים, שעתידים עוד לקרוא או לשמוע אותם.

יש אישור, מסקרן מאוד לקרוא

אולי.
בל"נ.