שיתוף - לביקורת סיפור שרוצה להיות ספר

[הדר 310]

וואו. קראתי את התיאור שלך.
דמעות. פשוט דמעות.
אם את מתכוונת לכתוב את זה כספר, ואם את מתכוונת להשקיע גם בכתיבה ובהגשה (ויש לך את זה. לגמרי. יכול להדגיש לך המון קטעים שממש אהבתי, אם תרצי, כמו הכותרת המוצלחת לדוגמא...) - מובטח לך שהספר ייחטף מהמדפים. (ואם יש מסר מיוחד על אחת כמה וכמה)
רק לא הבנתי בתור מה הצבת כאן את הקטע, כי הוא כתוב נהדר, אבל כשיתוף. לא כפרק בסיפור ולא כתקציר.
בהתאם לתשובתך - נשמח לתת גם ביקורת.
בהצלחה.

תודה רבה!
האמת היא שכתבתי את זה לגמרי לעצמי כדי לפרוק, ואז ראיתי שיצא לא רע וחשבתי על הרעיון להוציא ספר.
אז לא יודעת איך להגדיר את זה כל כך, אבל כמו שכתבו פה כמה - זה הכי דומה לתקציר לספר, אז אשמח ממש לביקורת.
ו-כן, מסקרן אותי איזה קטעים אהבת

 

[הדר 310]

ספרים כאלו, בדר"כ יגרמו יותר נזק מאשר תועלת.

וואולמה את חושבת??
יש המון המון אנשים שעוברים סיפור כזה או דומה.
הרבה יותר ממה שנראה...
והרבה מאוד לא מודעים בכלל.

 

[פרפרזה]

כל הכבוד על האומץ לשתף!
הטקסט נכתב מנקודת מבט רטרופרספקטיבית. לדעתי כדי להפוך אותו ל'סיפורי' באמת, צריך לחוות מחדש את האירועים ולכתוב מנקודת מבט של מי שחי את הסיפור.
בהצלחה גדולה!

 

[הדר 310]

כל הכבוד על האומץ לשתף!
הטקסט נכתב מנקודת מבט רטרופרספקטיבית. לדעתי כדי להפוך אותו ל'סיפורי' באמת, צריך לחוות מחדש את האירועים ולכתוב מנקודת מבט של מי שחי את הסיפור.
בהצלחה גדולה!

וואו זה ממש נכון!
שאלה חצופה, תהיי מוכנה אולי לקחת שורה מהסיפור ולהמיר אותה לנקודת מבט כזו?
אני רוצה להיות בטוחה שהבנתי כי זה נשמע לי ממש חשוב...

 

[הדר 310]

כל הכבוד על האומץ לשתף!
הטקסט נכתב מנקודת מבט רטרופרספקטיבית. לדעתי כדי להפוך אותו ל'סיפורי' באמת, צריך לחוות מחדש את האירועים ולכתוב מנקודת מבט של מי שחי את הסיפור.
בהצלחה גדולה!

ועוד משהו, חשוב לי מאוד התובנות מהסיפור הזה והלקחים.
אפשר להעביר אותם גם מנקודת מבט של הווה?
וזה אומר באמת להיכנסלנעליים של אז ולהיזכר, מה הרגשתי אז? מה עוד לא ידעתי?
זה ממש עבודה.

 

[חנה ש.]

נראה לי שתקחי קטע אחד קצרצר ותנסי להרחיב אותו.
תתארי את הרגשות שלך, תיצרי התנגדות פנימית - קונפליקט,
תצרי מתח - שלא יהיה ברור מה הולך לקרות, מה את תחליטי,
תתארי את הרגשות שלך ביחס אליך, ביחס לאמא וביחס לאבא,
את יכולה לבחור את עצמך כדמות ולתת לה מאפיינים כמו: תמימות,
ניסיון לרצות.
בכלל כדאי לאפיין את הדמויות ואז הן תיכנסנה לסיפור באופן מעורר הזדהות,
כדאי להתחיל מהאמצע או מהסוף, כמו איזו שאלה על מה שקרה בסוף הביקור
ואז לחזור להתחלה.
צריך נקודת שיא.
הכי חשוב זה להתחיל להרחיב, תנסי להיזכר בדו- שיח, בויכוח פנימי דו שיח מאוד מקדם
את מה שקורה בספר, בדמויות נוספות, תצרי קצת מונולוגים.
ותתחילי לאט בקצב איטי תנסי לחזור לשם, לתחושות, למה שאכן קרה, שיהיה איזו שרשרת של
מקרים שאכן קרו - אולי תרשמי אותם בראשי פרקים.
כל פרק הוא יחידה בפני עצמה וראוי לכבוד שלו.
חוץ מזה תעשי קצת מחקר על המקרים האלו על ההשלכות שלהם על הגורמים ותשלבי קצת ידע אבל בצורה מעניינת
כמו למשל מפגש עם איש מקצוע אבל תתני לו גם זווית ייחודית כמו האישה ששנאתי ללכת אליה אבל
היא הבינה אותי יותר מידי טוב.
את יכולה לכתוב קטע ולהעביר לבינה ג'י פי טי היא יכולה לעזור לך להרחיב את הקטע או להציע כיוונים
או זכרונות, עדיף שתבקשי ממנה לשמור על הסגנון שלך ורק לתקן ניסוח או להוסיף דימוי, או להציע זווית כתיבה
שיותר מושכת.
בהצלחה.

 

[הטעם המושלם]

זה מהמם בתור סיפור קצר, כמו מין תקציר שמשמש כסיפור בפני עצמו.
לספר תקחי כל קטע- כל חלק מהסיפור, תפרטי לפני ואחרי, בתוך, תוסיפי דמויות ורקע.
לדוגמא- 3 פרקים ראשונים- חיים בבית על סף גירושין מנקודת מבט של ילדה. (תקראי את הספר בית בובות).
2 פרקים- מלחמות עולם על הסכמי משמורת.
3 פרקים- את כן הולכת לאבא וכל הזמן שומעת כמה זה רע.
5 פרקים- את משתכנעת, מפסיקה ללכת לשבתות.
וכן הלאה. בכל חלק את מוסיפה תיאורים מהאחים שלך, תיאורים חיים על המפגשים, על השיחות טלפון.
שחזורים של האחים, קטעי יומן מהאחים ואפילו מהאבא/ אמא/ גם וגם.

 

[הדר 310]

נראה לי שתקחי קטע אחד קצרצר ותנסי להרחיב אותו.
תתארי את הרגשות שלך, תיצרי התנגדות פנימית - קונפליקט,
תצרי מתח - שלא יהיה ברור מה הולך לקרות, מה את תחליטי,
תתארי את הרגשות שלך ביחס אליך, ביחס לאמא וביחס לאבא,
את יכולה לבחור את עצמך כדמות ולתת לה מאפיינים כמו: תמימות,
ניסיון לרצות.
בכלל כדאי לאפיין את הדמויות ואז הן תיכנסנה לסיפור באופן מעורר הזדהות,
כדאי להתחיל מהאמצע או מהסוף, כמו איזו שאלה על מה שקרה בסוף הביקור
ואז לחזור להתחלה.
צריך נקודת שיא.
הכי חשוב זה להתחיל להרחיב, תנסי להיזכר בדו- שיח, בויכוח פנימי דו שיח מאוד מקדם
את מה שקורה בספר, בדמויות נוספות, תצרי קצת מונולוגים.
ותתחילי לאט בקצב איטי תנסי לחזור לשם, לתחושות, למה שאכן קרה, שיהיה איזו שרשרת של
מקרים שאכן קרו - אולי תרשמי אותם בראשי פרקים.
כל פרק הוא יחידה בפני עצמה וראוי לכבוד שלו.
חוץ מזה תעשי קצת מחקר על המקרים האלו על ההשלכות שלהם על הגורמים ותשלבי קצת ידע אבל בצורה מעניינת
כמו למשל מפגש עם איש מקצוע אבל תתני לו גם זווית ייחודית כמו האישה ששנאתי ללכת אליה אבל
היא הבינה אותי יותר מידי טוב.
את יכולה לכתוב קטע ולהעביר לבינה ג'י פי טי היא יכולה לעזור לך להרחיב את הקטע או להציע כיוונים
או זכרונות, עדיף שתבקשי ממנה לשמור על הסגנון שלך ורק לתקן ניסוח או להוסיף דימוי, או להציע זווית כתיבה
שיותר מושכת.
בהצלחה.

תודה על ההשקעה והפירוט!!
וואו כתבת מלא דברים סופר חשובים שאני צריכה לשמור לעצמי באיזה מקום כדי לא לשכוח...
זה לא מייאש? איך אפשר לכתוב בחופשיות ומד שני לשים לב לכך כך הרבה פרמטרים??
קצת מפחיד אותי להיעזר בבינה, היא הרי יכולה לכתוב את כל הספר לבד בלעדי .

 

[הדר 310]

זה מהמם בתור סיפור קצר, כמו מין תקציר שמשמש כסיפור בפני עצמו.
לספר תקחי כל קטע- כל חלק מהסיפור, תפרטי לפני ואחרי, בתוך, תוסיפי דמויות ורקע.
לדוגמא- 3 פרקים ראשונים- חיים בבית על סף גירושין מנקודת מבט של ילדה. (תקראי את הספר בית בובות).
2 פרקים- מלחמות עולם על הסכמי משמורת.
3 פרקים- את כן הולכת לאבא וכל הזמן שומעת כמה זה רע.
5 פרקים- את משתכנעת, מפסיקה ללכת לשבתות.
וכן הלאה. בכל חלק את מוסיפה תיאורים מהאחים שלך, תיאורים חיים על המפגשים, על השיחות טלפון.
שחזורים של האחים, קטעי יומן מהאחים ואפילו מהאבא/ אמא/ גם וגם.

תודה תודה תודה!!
אני לא צריכה להתחיל עם איפיון דמויות?
נקודת המבט של האמא לא תגרום לאנשים להתחבר אליה? ()

 

[הטעם המושלם]

תודה תודה תודה!!
אני לא צריכה להתחיל עם איפיון דמויות?
נקודת המבט של האמא לא תגרום לאנשים להתחבר אליה? ()

ברור שצריך להתחיל מאפיון דמויות. אבל זה יכול להיות מאוד פשוט- להצמד למקור, או להחליף בין דמויות. למשל את תפקיד הבוגר מתפקד הבכור/ המוזיניק במקומך ועוד.
לגבי נקודת המבט של אמא שלך את יכולה להתאים אותה. למשל להביא את הצורות שבהן היא עולה על השיחות שלכם ועוד כשהיא מספרת עליהם ועוד.

 

[חנה ש.]

קצת מפחיד אותי להיעזר בבינה, היא הרי יכולה לכתוב את כל הספר לבד בלעדי .

הבינה מכוונת, צריך לשאול אותה את השאלות הנכונות,
יכול להיות שזה יותר עבודה כי את כל הזמן מדייקת,
תראי איזה כיוון יפה היא הביאה פה.

ChatGPT - שיפור סיפור ילדות

Shared via ChatGPT

chatgpt.com

 

[ליליאן]

וואי, הדר...
מה עברת...
קשה להאמין שזה קרה באמת...

אתם בקשר היום?

המסר באמת חשוב.
את גם כותבת מעולה.



בשולי הדברים על שת הגעה במוצ"ש:
זה כן חשוב להגיע במן
והורה לא משמורן לא אחז את זה
כי לא הא נלחם עם הילדים בבוקר ביום ראשון
בשבתות קיץ.
אבל זה במאמר מוסגר על הורים שבד"כ מטיבים לדואגים לקשרים טובים של הלדים עם ההורה השני.

 

[ליליאן]

חשבתי שאת מספרת לנ ובקצרה ממש על מה הספר יספר, ולא פרק מתוכו.

מצטרפת

 

[ליליאן]

ספרים כאלו, בדר"כ יגרמו יותר נזק מאשר תועלת.

למה?

 

[ליליאן]

וואולמה את חושבת??
יש המון המון אנשים שעוברים סיפור כזה או דומה.
הרבה יותר ממה שנראה...
והרבה מאוד לא מודעים בכלל.

כי נוח לציבור החרדי לעצום עיניים
להגיד: לי זה לא יקרה
להגיד: אם קוראים ומדברים על גירושים, מתגרשים בסוף.

מה שלא יודעים כל עוצמי העיניים
שבסוף בחורות טובות מבתים טובים
נקלעות למצבים האלה
ול יודעות איך לנהוג
שאין מי שידריך
כי אף חד א עבר את זה בסביבה הקרובה
ולא נתנו להציף את הנושא המרחב הציבורי

בתוך עשרות אם לא מאות נשים שאני מכירה.

 

[הדר 310]

וואי, הדר...
מה עברת...
קשה להאמין שזה קרה באמת...

אתם בקשר היום?

המסר באמת חשוב.
את גם כותבת מעולה.



בשולי הדברים על שת הגעה במוצ"ש:
זה כן חשוב להגיע במן
והורה לא משמורן לא אחז את זה
כי לא הא נלחם עם הילדים בבוקר ביום ראשון
בשבתות קיץ.
אבל זה במאמר מוסגר על הורים שבד"כ מטיבים לדואגים לקשרים טובים של הלדים עם ההורה השני.

תודה.
זה נשמע מאוד לא טוב, בייחוד שהמסר של הספר יהיה בעז"ה "אל תפספסו את הקשר עם ההורים",
אבל אני כבר שנתיים לא בקשר איתה.
מאז שאבא ניפטר.
לא מסוגלת, כועסת, ובנוסף זה קשר הרסני ומסוכן ממש.
אולי בעתיד דברים ישתנו.

ומקבלת את דברייך על החזרה במוצ"ש, אך רק יחד עם המאמר המוסגר!

 

[הדר 310]

להגיד: אם קוראים ומדברים על גירושים, מתגרשים בסוף.

מטופש ומעצבן.
ובגלל זה לדעתי חובה ספרים כאלה על המדפים.

 

[ליליאן]

תודה.
זה נשמע מאוד לא טוב, בייחוד שהמסר של הספר יהיה בעז"ה "אל תפספסו את הקשר עם ההורים",
אבל אני כבר שנתיים לא בקשר איתה.
מאז שאבא ניפטר.
לא מסוגלת, כועסת, ובנוסף זה קשר הרסני ומסוכן ממש.
אולי בעתיד דברים ישתנו.

ומקבלת את דברייך על החזרה במוצ"ש, אך רק יחד עם המאמר המוסגר!

זה נשמע מאוד הגיוני מובן ומתבקש
זה חוזר על עצמו בסיפורים של ילדים שעברו ניכור הורי
גם המשפט שלך 'לא ידעתי למה אני לא רוצה ללכת'
וגם הניתוק קשר

 

[הדר 310]

חשבתי שאת מספרת לנ ובקצרה ממש על מה הספר יספר, ולא פרק מתוכו.

מצטרפת

כתבתי בזמנו שיר סיפור שמספר את הסוף -

https://www.prog.co.il/threads/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%A9%D7%9E%D7%97-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9B%D7%9D.986594/

 

[debugger]

וואולמה את חושבת??
יש המון המון אנשים שעוברים סיפור כזה או דומה.
הרבה יותר ממה שנראה...
והרבה מאוד לא מודעים בכלל.

כי נוח לציבור החרדי לעצום עיניים
להגיד: לי זה לא יקרה
להגיד: אם קוראים ומדברים על גירושים, מתגרשים בסוף.

מה שלא יודעים כל עוצמי העיניים
שבסוף בחורות טובות מבתים טובים
נקלעות למצבים האלה
ול יודעות איך לנהוג
שאין מי שידריך
כי אף חד א עבר את זה בסביבה הקרובה
ולא נתנו להציף את הנושא המרחב הציבורי

בתוך עשרות אם לא מאות נשים שאני מכירה.

כאן נכנסת השאלה הקריטית,
האם ספר עלילתי הוא ספר תמיכה פסיכולוגית?
או שאתה פונה לקהל הרחב, או שאתה מייעד אותו למי שצריך.
ומנסיון אישי שלי, ספרים כאלו יכולות להכניס נערות ובחורות למערבולת רגשית שקשה להחלץ ממנה.
תחליטי למי את פונה.

תודה תודה תודה!!
אני לא צריכה להתחיל עם איפיון דמויות?
נקודת המבט של האמא לא תגרום לאנשים להתחבר אליה? ()

זה הכי נכון שיש!
בספר טוב אין שיפוט ראשוני כלפי דמויות. תני לכולם להבין את הנפשות הפועלות