איך אדע שהיועץ משכנתאות שלי דואג לי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מעבר לשירות, הזמינות והמהירות, שהוא עובד
איך אדע שהוא יביא לי תנאים טובים וריביות טובות?
אחרי שאני סוגר עם יועץ... אני כבר בידיים שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מעבר לשירות, הזמינות והמהירות, שהוא עובד
איך אדע שהוא יביא לי תנאים טובים וריביות טובות?
אחרי שאני סוגר עם יועץ... אני כבר בידיים שלו.
פשוט מאוד
לבחור מישהו שאתה מרגיש שניתן לסמוך עליו...
וגם אז אין מצווה לעצום עיניים אפשר בהחלט לשאול שאלות
ומותר לבקש להבין הכל
בשביל זה אתה משלם לו...
ואם אתה רוצה להיות רגוע מבחינת ריביות - הרבה מעלים לפורום את האישור עקרוני עמ לשמוע חוות דעת המומחים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מעבר לשירות, הזמינות והמהירות, שהוא עובד
איך אדע שהוא יביא לי תנאים טובים וריביות טובות?
אחרי שאני סוגר עם יועץ... אני כבר בידיים שלו.

ללכת עם ההצעה שלו לבנק אחר,
ולנסות לקבל משהו יותר טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ללכת עם ההצעה שלו לבנק אחר,
ולנסות לקבל משהו יותר טוב
בשביל זה אתה הולך ליועץ שיעשה לך את העבודה
פשוט תבקש מהיועץ שילך לעוד בנק לתמחר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
בשביל זה אתה הולך ליועץ שיעשה לך את העבודה
פשוט תבקש מהיועץ שילך לעוד בנק לתמחר.
ברור שהיועץ יגיד שהוא עשה מכרז בין כל הבנקים וזו ההצעה הטובה ביותר שהוא קיבל.
השאלה הייתה איך באמת ניתן לדעת שכך היא האמת, בתור אחד שלא באמת מבין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ברור שהיועץ יגיד שהוא עשה מכרז בין כל הבנקים וזו ההצעה הטובה ביותר שהוא קיבל.
השאלה הייתה איך באמת ניתן לדעת שכך היא האמת, בתור אחד שלא באמת מבין...
שאלה קשה. זה תדע רק מהמלצות. הבדיקה מה נתנו לאחרים. לשאול מבינים ..
ואי אפשר תמיד לדעת גם מזה. לפעמים היה תיק קשה. הכנסות קשות. וכו'. הריביות יהיו בהתאם. לקוח לבד בכלל לא היה מעביר.
לפעמים לבד לקוחות יכולים לדפוק תיק שאחרי זה גם יועץ לא תמיד יוכל לסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ברור שהיועץ יגיד שהוא עשה מכרז בין כל הבנקים וזו ההצעה הטובה ביותר שהוא קיבל.
השאלה הייתה איך באמת ניתן לדעת שכך היא האמת, בתור אחד שלא באמת מבין...
אם אתה הולך ליועץ שאתה שאול אותו שאלה ברורה בלי עיגולי פינות ואתה חושב שהוא ישקר לך בפנים אני ממליץ לך מאוד לא ללכת אליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני הבאתי ליועץ הצעה שחבר קיבל מיועץ אחר וביקשתי ממנו הצעה יותר טובה,
וקיבלתי...
שוב פעם סחור סחור...
אתה ביקשת ממנו שיעשה לך תמחור?
וגם אל כדאי להביא ראיה מתיק אחר, יש אלף סיבות למה זה משתנה מאחד לאחד, כגון אחוזי מימון דירוג אשראי וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
סיכום הדיונים בנושא הזה.
מי שרוצה ללכת להוציא לבד משכנתא שיעשה את זה בכבוד, וכן שיתייעץ עם מי שבא לו, עם הבנקאי בסניף או עם מי שהידע שלו בא מבנקאי, כמובן שיתבל עם התייעצויות כאן בפורום.
חושב שיש סיבות מספיק טובות לכך שהאחוזים שעושים את זה הולכים וקטנים, אך זה סופר לגיטימי.
רק מבקש בקשה קטנה - פשוט תהיו שלמים עם החלטתכם, אין צורך להצדיק צעד כזה או אחר דרך הכתמת המקצוע.
וממי שכן מתייעץ - קחו מישהו שאתם סומכים עליו, וגם אז תהיו אסרטיביים על רמת השירות ושישתף במה שעושה.
מהיכרות כיועץ פעיל - המקצוע רווי באנשים ישרים שרק טובת הלקוח מול עיניהם ולא סתם המוניטין של המקצוע עובר בהרבה את זה של המתווכים...
ב"ה גם הפרגון בין היועצים מצוין (ומכאן בא לעיתים מה שנחזה כציפוף שורות...) רמת זרימת הידע והשיתוף מסייע לכולם, וזה כנראה נזקף לראשונים שהתוו את כיוון התחום.
בהצלחה לכל היועצים והמתייעצים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נקודה סופר חשובה!
אנחנו לקחנו יועץ מקצועי
אבל הוא היה בטוח שאין בלתו
וכשביקשנו ממנו תמהיל הוא שאל אותנו מה אתם לא מאמינים לי?
לא הסכים לשלוח לנו את ההצעה בצורה מסודרת !
מה הייתם אומרים על זה?

(באיזה שהוא שלב גם פנינו ישירות לבנקאית כי הכרנו בכלל מהיכרות אישית -והתעכב מאוד - והיינו בהיסטריה על הכסף - כדי לשאול אותה מה קורה - בכלל חטפנו על הראש מה אנחנו מתערבים 😖)

מסקנה שלי - לא תמיד מומלץ ללכת לגדולים. אפילו שהם יקרים 🤨
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני הבאתי ליועץ הצעה שחבר קיבל מיועץ אחר וביקשתי ממנו הצעה יותר טובה,
וקיבלתי...
לפעמים אפילו הבדל של יומיים משנה את תמונת המצב בשוק. בלי קשר לירידת עוגנים.
היה לי לקוח שקיבל בהתחלה ריביות גבוהות למה שהייתי רגילה לקבל . הבנקאית הבטיחה לי שביום שהמרווח בבנק ירד היא תשפר את זה . ובאמת יומיים לפני החתימות השגנו לו משכנתא מדהימה.
וכל זה בטווח של שלשה שבועות שהמרווח עלה ואז ירד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לפעמים אפילו הבדל של יומיים משנה את תמונת המצב בשוק. בלי קשר לירידת עוגנים.
היה לי לקוח שקיבל בהתחלה ריביות גבוהות למה שהייתי רגילה לקבל . הבנקאית הבטיחה לי שביום שהמרווח בבנק ירד היא תשפר את זה . ובאמת יומיים לפני החתימות השגנו לו משכנתא מדהימה.
וכל זה בטווח של שלשה שבועות שהמרווח עלה ואז ירד.
מעניין מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מעניין מאוד
הנה האישור הראשון שהוא היה מצויין אבל בזמנו פועלים הביאו ל180 חודשים ריביות יותר טובות אבל עלויות הגיוס עלו באותה תקופה.


1747737187572.png




וזה יומיים לפני הביצוע
1747737521764.png
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מיועד לעזרה למשתמשי נטפרי.
אם גם אתם משתמשים באתר קנבה, אתם ודאי מכירים את ההתראה הזו (n) שמובילה ל
קישור הזה
1734256466388.png
וכעת אשמח לפתוח גמ"ח חדש מהצד של הנעזרים;) שבו מי שחסום ורוצה להוריד משהו יפרסם כאן ומי שלא בנטפרי ויכול להוריד לו יעדכן/יוריד וכו'
אשמח לתגובות ושיפורים, ולמשתמשים קבועים שיקחו ע"ע את החסד להוריד דברים נצרכים
בתודה מראש.
נכתב לאחר הנושאים הללו
ועוד ועוד......

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

להיות אמיתי. נקודה.jpg

יש רגעים בחיים שבהם אתה יושב מול לקוח, הקפה מתקרר לאט על השולחן, והמילים שאתה עומד לומר עלולות לפוצץ לך את התקציב החודשי. זה בדיוק מה שקורה לי כשאני מבין שהדבר שהכי יעזור ללקוח שלי לקדם את העסק שלו זה לא פרסום - אלא "הפניית לקוחות" מפה לאוזן.

הקול הקטן בראש מתחיל לצעוק: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין בדיגיטל! תמציא לו משהו עם אינפלואנסרים! תכין לו פרזנטציה עם גרפים יפים!" אבל אז מתעורר הקול השני, הזה שלא לימדו אותי עליו בקורס הפרסום: להיות אמיתי וכנה. לא עדכנו אותי שאני יאלץ להחזיק מאגרים של "כנות" אצלי במשרד. איפה זה כתוב בתיאור התפקיד?

המורה שלנו תמיד אמר: "זכרו - אתם לא רק פרסומאים, אתם סוכני שינוי תרבותי." הוא שכח להזכיר שלפעמים השינוי הכי גדול הוא לא ליצור פרסומת בכלל.

אז אני יושב מול יעקב, יועץ המשכנתאות שמשרדו הקטן בקומה מינוס של הבניין הישן בחזון איש, מרוהט כיסאות עור מתקלפים וארון תיקים מתכת אפור. העיניים שלו - כחולות ומעט עייפות מאחורי המשקפיים - מלאות תקווה ונחישות שקשה לא להתרגש ממנה. הוא מחזיק בתיק עור חום שנים, מלא בתיקים מוכנים להפקדה בבנק, מלא מרץ, ומוכן להשקיע בקמפיין ארצי שיהפוך אותו ל"יועץ המשכנתאות המוביל במגזר"
הוא מדבר על סקיצות, על אינצ'ים, על ראיון בעיתון משפחה כאילו זה איזה כלי קסם שיפתח בפניו שערים לאוצרות הלקוחות הפוטנציאליים. הקול שלו נרגש, כמעט רועד, כשהוא מסביר לי איך הוא רואה את עצמו מופיע בעמוד הראשון של "יתד נאמן" בשלישי.

אבל אני יודע משהו שיעקב לא יודע: הוא כבר יועץ המשכנתאות ידוע ולעוס. הלקוחות שלו מלאים הכרת הטוב, מספרים לחברים שלהם איך הוא הצליח להשיג להם ריבית טובה יותר מכל בנק, איך הוא היה זמין בטלפון גם רגע לפני סוף זמן ביעור חמץ כשהם פחדו שהעסקה תיפול.

הבעיה היחידה שלו זה שהוא לא מבין שהפרסום הכי טוב עבורו זה לבקש מהלקוחות המרוצים שלו להפנות אליו את החברים והמשפחה.
הלב נגד הארנק - הדביל הקטן על הכתף הימנית לוחש לי: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין חוצות! תמציא לו משהו עם 'קהל מותאם'! תכין לו אסטרטגיה של בריף בן 50 עמודים על משכנתאות לזוצי"ם!"

המלאך על הכתף השמאלית (שלא שילמתי עליו בלימודים) אומר: "תגיד לו את האמת. שיתמקד בשירות, שיטפח את הלקוחות הקיימים, שיבנה מערכת הפניות אסטרטגית."

ואז באמצע הקרב הזה, אני נזכר בחשבון הבנק שלי. בילדים שרוצים להירשם לקייטנה השכונתית. בהלוואה על הדירה.

אני נושם עמוק, מביט ביעקב בעיניים, ואומר לו את המילים הכי קשות שפרסומאי יכול לומר: "תקשיב יעקב, אל תפרסם יותר מדי. תבנה במקום זאת מערך הפניות מקצועית."

השקט שנוצר במשרד הוא כמו השקט שנוצר בבית כנסת אחרי שמכריזים "יעלה ויבוא". יעקב מביט בי כאילו זה עתה אמרתי לו שהבנק פשט את הרגל.
"איך זה, אתה פרסומאי ואתה אומר לי לא לפרסם?!" הוא שואל, והקול שלו מלא בבלבול קיומי.

אני מסביר לו שפרסום זה לא תמיד הפתרון. לפעמים הפתרון הוא "חבר מביא חבר" – מפה לאוזן. לעצור לרגע, ולחשוב, איך גורמים ללקוחות המרוצים להמליץ עליו לאחרים.

"אבל איך זה עובד?" הוא שואל, בצליל בקולו מזכירה לי את הבלבול של בעלי עסקים, כשהם מגלים שהפתרון הכי טוב הוא הכי פשוט.

"זה עובד כמו אפקט הדומינו, כל לקוח מרוצה יביא לך עוד שניים," אני עונה.

העובדה היא שחלק גדול של העסקים הקטנים, בתחומים שונים, לא צריכים פרסום מסובך. הם צריכים:
מחשבה, השקעה, מערכת הפניות חכמה, וקצת סבלנות.

אבל איך אני אסביר את זה לאשתי? "החודש הרווחתי פחות כי הייתי כנה עם הלקוחות"?

= = =

בסופו של יום, דוד משה הטמיע בעסק שלו במערכת הפניות חכמה. הוא התקשר להודות לי, ואפילו הציע לי משכנתא חינם (אבל אני לא צריך משכנתא - אז מה עושים?).

האמת? אני עדיין לא יודע איך לנהל את המאגר הזה של כנות שאני מחזיק במשרד. אין לזה מדריך הפעלה, אין לזה מחיר קטלוגי. אבל יש לו משהו שאף טכניקת פרסום לא יכולה לתת - יכולת להסתכל על עצמי במראה בלי לרצות להתחבא.

זו זכותי וחובתי המקצועית. גם אם זה "על חשבוני" לטווח הקצר. גם אם זה אומר שאני צריך ללמוד מחדש איך להיות פרסומאי - פרסומאי שלפעמים אומר "לא לפרסם".
סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה