ב"ה
מסיימת להבריק את חדר הילדים ואז קולטת שמיכות זרוקות על הרצפה, ומחליטה החלטה נחושה שמהרגע היא מחנכת את הילדים לקפל שמיכות – חינוך של ערב פסח, עוד מעט הם ישכחו בינתיים היא עובדת קשה על זה.
ממשיכה בעבודה ואז קולטת כוס קפה חצי מלאה ושואלת את עצמה, מה זאת הכוס שלי? מתי הכנתי אותה? ולמה לא סיימתי אותה?
עם כוס הקפה ביד מתחילה להרים דברים ושואלת את כולם "למה זה פה".
בקופה לאחר קניה ענקית והמתנה ממושכת תמיד יעצרו אותה לבקש שתחליף תווי קניה במזומן, זה תמיד ייקח המון זמן ותמיד האלה הבאים בתור ירטנו על ההמתנה הממושכת.
על הבוקר מעמידה סיר או תבנית במידה והכיריים פנויות כדי שכל הרעבים של ערב פסח יקבלו מענה לפחות לארוחה אחת.
יש לה ארסנל תשובות מן המוכן לכל שאלה כמו מה יש לאכול - תפוח, מה נעשה עכשיו - תתפללו שחרית, מה נלבש - מה שלבשתם אתמול.
מחליטה שהשנה תחפף קצת בתריסים בדלתות בחומר החריף אבל לא מצליחה לעמוד בקבלות שלה.
מפחדת מפירורים ואז מחליטה לעמוד באומץ ובנחישות מול הפחד המשתק.
לא כועסת על שום דבר, לא על מה שנשפך, לא על מה שמתבלגן, לא על מה שאומרים לה או עונים לה, לא על מה שזרקו ולא על מה שמתבזבז עד שמגיע רגע האמת עם משהו מרגיז באמת.
מסתכלת על ידיה ולא מכירה אותם, חתך פה, כוויה שם, לא נורא גם זה יעבור.
מחליטה שלא תתכופף יותר, בכל זאת הגב אומר את שלו, וקוראת לכל המי ומי שיחלצו לעזרתה, עד שמגיע משהו כבד מאוד שצריך להזיז והוא כמובן עולה לה יקר מאוד בחישוב "הגבי".
מדליקה מוזיקה בשביל האווירה, מכבה בשביל לשמוע ת'ילדים, מגבירה בשביל לא לשמוע קיטורים, מנמיכה כי כבר יש יותר מידי הרבה רעש.
מסיימת לקפל הר גבוה של כביסה ואז מוצאת הר גבוה חדש שמישהו באדיבותו לא שכח להניח ממש ברגע האחרון.
זוכרת להחמיא לכולם על כל עזרה ומנסה להוציא עזרה מכמה בנים שפחות בעניין ולו הוצאת פח פעם אחת בלבד.
קוראת בהתרגשות מכתב מהבת הקטנה שכותבת לאמא שהיא נורא מעריכה את זה שסידרת את הסלון והמטבח.
שולחת את מי שיכול להמון שליחויות קניות של הרגע האחרון, גניזת קודש, מצות, וגם מאתרת שליחויות נוספות העיקר לשלוח.
נזכרת שחסר סיר סכו"ם מועך פירה נורמלי ומקציף חלב, ויוצאת באמצע הבישולים בין לבין הכביסה כדי לבחור את הדגם המוכר ליודעי ח"ן בלבד.
רושמת רשימות והכי נהנית למחוק בהן שורה.
מחליטה לקנות לעצמה מתנה יקרה לחג ברגע האחרון ועומדת בהחלטה בכבוד.
נזכרת שצריך עוד המון דברים ששכחה, נזכרת שבחול המועד החנויות סגורות ומזכירה לעצמה שבחול המועד היא נחה, חוץ מלהכין ארוחות כמובן ולשטוף כלים כמובן, אה, וגם לשטוף ריצפה.
מחשבת כמה ארוחות צריך ומתבלבל לה החשבון, כי השנה חוץ מערב פסח יש גם ערב שבת, וחמץ זו לא הארוחה הכי אטרקטיבית בשבילה.
שוכחת לאכול ואז החולשה מזכירה לה שהיא קיימת, גונבת כף מהסלטים שהיא מכינה, כן, גם זה סוג של ארוחה.
ממלמלת דברים לעצמה אף אחד לא יודע מה היא אומרת ומי הרגיז אותה הפעם, אבל לפחות היא אומרת את זה בשקט.
כל לילה לפני השינה היא אומרת לעצמה כל הכבוד על הרבה מאוד משימות ובראש על זה שהיא יכולה להיות עובדת ניקיון מצוינת, וכמובן שרק היא יודעת איך לעשות הכל הכי טוב.
על שפתיה תפילה ואמונה תמימה שהשנה זו השנה בוא תבוא גאולת עולמים לעם ישראל, והיא שרה ומזמרת בזמן שהיא שוטפת את הכלים ועוד מעט יבואו עוד כמה ילדים ויעזרו לה.
מוזמנים להוסיף עוד משפטים מעצמכם, יען היהודייה לא הכי מרוכזת סוף סוף ערב פסח.
הנושאים החמים
Reactions: טובבבבבבב, חוי!, דרור יקרא ועוד 6 משתמשים9 //