מאמרים לפרשת פיקודי ועוד [ולהפטרה פרשת החודש]

[מבט חכ"ם]

לנוהגים לספר את 3 הסיפורים בשבת מברכים ניסן - מצורף בסוף ההודעה


"ויברך אותם משה", אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, (רש"י), אין הברכה יכולה לחול על כלי ריק, נדרש מהאדם שיפעל בעצמו ואז יעזרהו ה', זהו שאמר להם משה, "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם", השכינה תשרה- בתנאי - "שיהיה מעשה ידיכם, השתדלות".


ובצלאל עשה את כל אשר ציוָהו ה', דיוק, בצלאל לא רק עשה את המשכן אלא בכל דבר עשה את אשר ציוהו ה'.


"אלה פקודי המשכן משכן העדת" (לח, כא) איתא ברבינו בחיי: "המשכן" עם חמש האותיות בגימטריא ת"כ, כמניין שנות הבית השני: "משכן" בגימטריא ת"י, כמניין שנות הבית הראשון: "העד(ו)ת" - בגימטריא תע"ט, כמספר שנות המשכן עד בנין הבית. החתם סופר מוסיף על כך ואומר: ולמה חסר חמשה במספר שנות הבית שני וצריכים לצרף את חמש האותיות? לרמז על חמשה דברים שחסרו בבית שני, כמו שאמרו חז"ל (יומא נב: ארון, אש, שכינה, רוח הקודש ואורים ותומים.


"החדש הזה לכם ראש חדשים" (יב, ב) בשעה שבא משה ואמר לישראל: בחודש הזה אתם נגאלים, אמרו לו: רבנו משה, היאך אנו נגאלים ואין בידינו מעשים טובים? אמר להם: הואיל והקב"ה חפץ בגאולתכם, אינו מביט במעשיכם הרעים. במי הוא מביט? בצדיקים שבכם ובמעשיהם. (שיר השירים רבה ב, ח)


"וככה תאכלו אותו", אמר אחד מגדולי ישראל: אם נתבונן היטב בעיקר המילים על האכילה נראה שמהמילה "מָתְנֵיכֶם ועד ואכלתם" כל המילים מסתיימות באות ם' הסגורה, וזה להורות על כמה דברים, 1. אכילה עם פה סגור. 2. לא לדבר בזמן הסעודה. חוץ מדברי תורה שזה מרומז במילים "פסח הוא ל-ה'" דהיינו פה סח הוא לדברי ה' לדברי תורה. 3. ותחילת הפסוק הוא ר"ת או"ת "וככה תאכלו אתו", ללמדינו שיש כאן אות כלומר סימן לאכילה בקדושה ולפי כללי ההלכה והנימוס.


והיא שעמדה וכו' והקב"ה מצילינו מידם, ובאמת כל זה לטובתם של ישראל, שיהיו זוכים להתחדשות, כי אפילו שגם בכלל הבריאה יש התחדשות בכל יום כמ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אבל רצון השי"ת שתהיה התחדשות יתרה המיוחדת רק לבנ"י לבדם יותר מכל הנבראים, שתהיה מציאות שתתחדש בריאתם לגמרי והיו נעשים בריאה חדשה ממש, ולכן הקב"ה מצילינו מידם ואנו כנבראים מחדש.


לראש חודש ניסן: ב"אוהב ישראל [יא"צ ה' ניסן] מאריך בהתחדשות המתחדשת כל שנה בראש חודש ניסן".


ההכנה גדולה: מאמר חכם: לחתונה מגיעים המחותנים לפני הזמן, וכך לתפילה אנו אמורים לבוא לפני הזמן ולהיות מוכנים בזמן. ובוודאי בהכנות לקראת פסח, ולא מאחלים הכנות קלות אלא הכנות בקדושה וברוגע. כל מאמץ בימים אלו הוא נושא שכר בדומה ללימוד התורה בשבת ששווה פי אלף מלימוד בימי השבוע.


חודש ניסן - חודש האביב - אביב = אב י"ב, שחודש ניסן הוא אב ל-י"ב חודשי השנה.


*[יש הנוהגים לברך בירכת אילנות רק אחרי תקופת ניסן האחרונה - יש 4 שיטות.]


*[משנכנס אדר מרבים בשמחה ו]משנכנס ניסן מרבים באמונה, היה מעשה בחוזרת בתשובה שכל לילה אמרה כלפי שמיא "תורה רבה לך הקב"ה על הכל", והשכן מעליה היה ההיפך ממנה ולא סבל את זה, החליט להשתיקה ולעשות לה תרגיל, יום אחד קנה לה מוצרים הכין אותם בדלת ביתה, וכשהיא פתחה את הדלת וראתה את המוצרים - הודתה לה' על כל הטוב, הגיב לה השכן, זה לא ה' זה אני, הגיבה היא כלפי שמיא ואמרה: "תודה לך על כל הטוב שנתת לי ושסידרת שהשכן ישלם על כך"... ועוד: משנכנס ניסן מרבים באמונה, ויאמרו איש אל אחיו "מן הוא", "מן הוא" הם אותיות "אמונה".


*סיפר ה"פני מנחם" שבילדותו לקחו אביו ה"אמרי אמת" לאפיית מצות יותר וטייל עימו יותר מפעם אחת בימים שלפני פסח, והוסיף ה"פני מנחם", כשגדלתי היבנתי שזה היה גם עזרה מצידו לאימי הרבנית, שיהיה לה בית פנוי בעבודות ערב פסח.


*בדרשה מהאדמו"ר מטאלנא שליט"א [י-ם] בפני מחנכים לקראת פסח עמד על הנקודות במצוות "והגדת לבינך" ואמר: "יש ללמוד ממצוות "והגדת לבינך" - שעל אמירת ההגדה להיות בחמימות בבחינת "טופח על מנת להטפיח", כדי שהדברים יושרשו בליבות הבנים, ויוכלו אף הם להעבירם בבוא העת לבניהם אחריהם". והוסיף: "יכול מראש חודש", כדאי לאסוף סיפורים ואמירות מאלפים על חג הפסח, כדי שהילדים שכל כך מחכים ללילה קדוש זה, יוכלו לנצל ממנו את המירב, דבר שיתרום להם רגשות קודש לכל שנות חייהם".


פרשת השבוע היא הציר המרכזי סביבו נסוב שולחן השבת. בשעה שנכבד את הילדים לדבר, הם יחושו קשר לשולחן השבת ולתוכנו. כמו כן, הדבר מפתח את אישיותו של הילד ואת בטחונו העצמי בנשיאת דברים בציבור, כמו אצל מבוגר. חובה לשים לב כי בעת אשר הילד מדבר, יש להתייחס לדבריו בכובד ראש וברצינות הראויה, שכן "תוך כדי דיבור" הוא רוכש יכולת ביטוי עצמית משלו ואם חלילה נחייך ונגחך על טעויותיו, עלול הוא להיפגע והדימוי העצמי שלו ידעך פלאים; "נפלה לא תוסיף קום", עד אשר שוב לא יאמין בעצמו שיכול הוא להביע דברים בפני אחרים ויסרב לעשות כן שנית.


[בהלצה על הנעזרים האומרים "עשינו הרבה לחג" כשכוונתם יותר מימה שעושה בעה"ב עם העני עושה העני עם בעה"ב, רק הם האומרים אינם זוכרים את הפירוש הנכון, ובכן: מספרים במשל שפעם הפיל והעכבר עשו תחרות ריצה ובסיומה הסתכל העכבר אחורה וראה הרבה אבק ואמר לפיל תראה כמה הרבה אבק עשינו, הסתכל עליו הפיל ושאל, עשינו או עשיתי?...].


חודש טוב ומבורך מלא באמונה וישועה

 

[שמחה וברכה]

לראש חודש ניסן: ב"אוהב ישראל [יא"צ ה' ניסן] מאריך בהתחדשות המתחדשת כל שנה בראש חודש ניסן".

הייתי היום בבוקר בתפילת שחרית בבית כנסת אשכנזי ושם היתה שיחה אחרי התפילה וביקשתי העתק:
פרשת פרה ופרשת החודש וחודש ניסן: בחודש ניסן מתחדשים כל העולמות מגבוה שעל גבוה עד השפל שבשפלים, וניצרך קודם החודש להעביר את מה שמפריע והוא נגד ההתחדשות בטהרתם של ישראל שיהיו נכנסים לחודש ניסן בהתחדשות ... ימי חודש ניסן ימים גבוהים כ"כ שאין להם שום שייכות ונגיעה לכל עניין טומאת מת שזה הפוך מהחיות ולכן פרשת פרה לפני פרשת החודש להיטהר תחילה ורק אח"כ אפשר להשיג ימים גדולים אלו ... כל ימי ניסן יש אור מאותה מדרגה עליונה כפי שהיה בתחילה(לפני המעשה בפ' כי תשא)