שיתוף - לביקורת טביעת הישימון

[אוראל סולטן]

מילים מתנפצות על החול
חרוטות בדם
רגליים יחפות על חוף רועד
שקיעות טובעות אל פני הים

לבבות קופאים בשמש
דממות זולגות בדמעה
וחורקת קרן גשם
ותריס נסגר עם סחרור חמה

אמא בישלה שתיקה
באש שמש כבויה
שרפה דלת חרוקה
שבמסתרי הנפש חבויה

ילדים הם לא משחק
רועד על אבן גיר
שלושה כתמים שוקעים
תפוזים ללא מחיר

פעם היו לי אנשים
היום נותרו רק השמות
ואין פנים לאופק
ועלה על גדותיו ישימון

אם תהיה לי זכות
יום אחד שאלה לתחום
אפתח את פי בהשתפכות
ואומר לצבא מרום

אם יש כאן משהו
למה אין בי כלום
אם אין טובע בשפיות
למה חותרים לדמדום

אם אין כאן דם
למה הוא עוד מתבוסס בעצמו

אם יש כאן ים
למה אני רואה רק
מוות

לע"נ הנרצחים במלחמה הי"ד. ובכללם בני משפחת ביבס ואמם, שהוחזרו לפני חודש לביתם. בארונות קבורה.

השם יקום דמם.

 

[ST.R]

כמה עומק.
הייתי צריכה לקרוא את זה שלוש פעמים כדי להתחיל להבין את זה..
כל המשחקי לשון, מילים שאפשר לטבוע בעומק שלהם...
אהבתי אותם הכי

לבבות קופאים בשמש
דממות זולגות בדמעה

שלושה כתמים שוקעים
תפוזים ללא מחיר

אם אין כאן דם
למה הוא עוד מתבוסס בעצמו

זה משהו!

 

[אוראל סולטן]

כמה עומק.
הייתי צריכה לקרוא את זה שלוש פעמים כדי להתחיל להבין את זה..
כל המשחקי לשון, מילים שאפשר לטבוע בעומק שלהם...
אהבתי אותם הכי



זה משהו!

תודה ענקית על התגובה המפורטת והחמימה!!!


דרך אגב - למי ששואל למה לא פיסקתי - זה בגלל ההארה של @הווה פשוט :

תמיד בשירים אני מתקשה להוסיף סימני פיסוק. זה מרגיש לי כמו לכלוכים.
שיר הוא יותר תמונה מאשר טקסט. צריך לקרוא אותו כמו דיסלקט, לגמוע את הכל ביחד.

אז החלטתי לנסות גם...

 

[ח.ד. וחלק]

מדהים ומיוחד!
תודה על השיר המרגש הזה.

 

[אוראל סולטן]

ת

מדהים ומיוחד!
תודה על השיר המרגש הזה.

תודה רבה!

 

[אוראל סולטן]

ביקורת מישהו?
אני רוצה לדעת בעיקר אם היה מספיק מובן, או שמא יותר מדי עמוק.

 

[איש המילה הכתובה]

איזה שיר מצמרר, נגע לי ישירות בנשמה. תודה רבה על זה!

 

[אוראל סולטן]

איזה שיר מצמרר, נגע לי ישירות בנשמה. תודה רבה על זה!

שכוייח עצום על המשוב המרגש!

 

[דודה]

גדול מדי על הלב האנושי...
אי אפשר להכיל כל כך הרבה עומק,
כל כך הרבה כאב.
צמרמורת.

 

[צביה ר.]

וואו!!!
שיר מרטיט ומיוחד, עשיר ועמוק!

יש שורות ממש עוצרות נשימה, כמו אלו:

דממות זולגות בדמעה

אמא בישלה שתיקה
באש שמש כבויה

תפוזים ללא מחיר

אם אין כאן דם
למה הוא עוד מתבוסס בעצמו

ולשאלתך, זה כן קצת עמוק מידי, וזה כל היופי!! זה בדיוק מה שמייחד אותו מלהיות עוד שיר מלחמה גנרי....

בנוגע לפיסוק - כידוע אני והווה פשוט חלוקים בעניין. לדעתי הוא בהחלט חסר.

 

[אוראל סולטן]

גדול מדי על הלב האנושי...
אי אפשר להכיל כל כך הרבה עומק,
כל כך הרבה כאב.
צמרמורת.

תודה רבה!!!
מנסים להבין כמה שנוכל, למרות שאנחנו יודעים שאף פעם לא נצליח באמת...

וואו!!!
שיר מרטיט ומיוחד, עשיר ועמוק!

יש שורות ממש עוצרות נשימה, כמו אלו:





ולשאלתך, זה כן קצת עמוק מידי, וזה כל היופי!! זה בדיוק מה שמייחד אותו מלהיות עוד שיר מלחמה גנרי....

בנוגע לפיסוק - כידוע אני והווה פשוט חלוקים בעניין. לדעתי הוא בהחלט חסר.

יישר כח גדול על התגובה המעודדת והפירוט.
לא ידעתי שאת סוברת אחרת... למה כן צריך פיסוק לדעתך?

 

[צביה ר.]

למה כן צריך פיסוק לדעתך?

בעיניי הפיסוק הוא כמו האינטונציה בדיבור. הטון העולה והיורד, המרווחים, הנשימות, השתיקות שבין לבין...
שיר (או כל קטע אחר) ללא פיסוק הוא קצת כמו דיבור מונוטוני ושטוח.
או אם ניקח דימוי מעולם אחר - כמו אוכל תפל שחסרים בו מלח ופלפל...
הפיסוק מטעים את השיר, מדגיש, מעמיק, ומקפיץ את חוויית הקריאה.

האמת- בשיר זה קצת פחות קריטי מבכל קטע אחר, כי מעברי השורות והפסקאות נותנים את אפקט האינטונציה, אבל לדעתי ממש לא מספיק.

זו כמובן רק דעתי, לא איזה כלל בלתי עביר.

 

[אוראל סולטן]

בעיניי הפיסוק הוא כמו האינטונציה בדיבור. הטון העולה והיורד, המרווחים, הנשימות, השתיקות שבין לבין...
שיר (או כל קטע אחר) ללא פיסוק הוא קצת כמו דיבור מונוטוני ושטוח.
או אם ניקח דימוי מעולם אחר - כמו אוכל תפל שחסרים בו מלח ופלפל...
הפיסוק מטעים את השיר, מדגיש, מעמיק, ומקפיץ את חוויית הקריאה.

האמת- בשיר זה קצת פחות קריטי מבכל קטע אחר, כי מעברי השורות והפסקאות נותנים את אפקט האינטונציה, אבל לדעתי ממש לא מספיק.

זו כמובן רק דעתי, לא איזה כלל בלתי עביר.

הבנתי. כדי לאזן אנסה בעז"ה בל"נ לעשות שיר אחד עם ואחד בלי...