התייעצות שביתת הנקה

  • הוסף לסימניות
  • #1
תינוקת שלא מסיכמה לינוק מעל שבוע
בוכה ועצבנית רוב היום
לא מסיכמה להכניס לפה בקבוק שאוב וכן תמל
מה עושים ???
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הולכים (היום) לרופא ושוללים פטריה, מחלת הפה, בקיעת שיניים, דלקת אוזניים.
או סתם וירוס....
בכל מקרה לענ"ד טעון בירור.

כמובן שיש פרמטרים נוספים :
גיל, חום, התנהגות כללית - בכי, חוסר שקט.

רפו"ש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הולכים (היום) לרופא ושוללים פטריה, מחלת הפה, בקיעת שיניים, דלקת אוזניים.
או סתם וירוס....
בכל מקרה לענ"ד טעון בירור.

כמובן שיש פרמטרים נוספים :
גיל, חום, התנהגות כללית - בכי, חוסר שקט.

רפו"ש.
כמובן שהלכנו לרופא לבדיקה
ואמרה שהכל תקין ב"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #10
קודם כל המון כח!
את מעלה לי דמעות שאני נזכרת בזה...
הבנתי שכל ילד עושה את זה לאמא שלו במוקדם או במאוחר :(
השאלה כמה את מוכנה להלחם על זה...
אז אחרי ששללת כל מה שרשמו למעלה
תנסי מגע עור לעור... מתוך שינה... עם פטמת סיליקון אולי... תו"כ מוזיקה שקטה וחדר חשוך
תשדרי רוגע ובטחון עצמי שאת כאן בשבילו ומתי שרק ירצה תתני לו, אם האמא לחוצה התינוק מרגיש את זה!
אני נאבקתי קצת אבל בסוף זה חזר על דרך המלך ב"ה...

כמובן להקפיד שיקבל את החלב בדרכים אחרות, גם אם לא בבקבוק, במזרק, בכפית, טפטפת וכו'
העיקר שלא יתייבש! תעקבי על הטיטולים לוודא שהם רטובים.

יועצת הנקה יכולה לעזור בזה מאד! יש להם רעיונות מחוץ לקופסא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בת כמה התינוקת?
בד"כ שביתות שלא קשורות לכאב פיזי קשורות לכאב רגשי
בגיל הפיצי זה יכול להיות אפילו שהאמא צעקה תוך כדי הנקה והבייבי נבהל ומאז סגר את הפה.
אם את בודקת את כל האפשרויות הפיזיות והכל תקין הייתי ממליצה לך לחשוב בכיוון הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אחרי כל מה שכתבו פה למעלה.
הייתי מנסה לדבר עם התינוקת, להגיד לה שאמא מאוד אוהבת אותה והיא דואגת לה,
ומאוד רוצה שהיא תאכל..
אפילו להגיע לזה שהחלב של אמא הכי טעים וכו'.
הקטנטנים האלו מבינים!!
אם היתה חוויה של עלבון או כעס ליד התינוקת את יכולה גם להעלות את זה ולהסביר....
כל שדר שיכול להרגיע את התינוק.
בין בדיבור בין במעשה אחר, הייתי ממליצה לנסות.

וסתם, עוד המלצה קטנה מניסיון.
פגישה אחת בשלושת המיימדים יכולה לעזור מאוד במצב.

הרבה כח!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מנסיון: היינו אצל חירופרקט ברחוב עזרת תורה בירושלים והוא סידר את זה באופן הטוב ביותר.............
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....


מוזמנים למצוא את הדמויות והדימויים.

אבא בהודעה: "בדקות האחרונות יצאנו המשותף אני ואמא למבצע 'זעקת הקרצוף' נגד החמץ בביתנו. כוחותינו ניקו כעת בעוצמה את הארונות העליונים בחדר השינה וחיסלו שם עשרות פירורים, זאת בנוסף להשמדת חמץ בכל רחבי הבית".

אמא בהודעה: "מבצע 'זעקת הקרצוף' יחסל את כל מערך השאור בביתנו, ויביא להחלפת משטר החמץ הנוראי!"

דובר צה"ח (צבא השמדת חמץ): 'במתקפה משותפת על חדרי השינה והילדים חוסלו הבוקר עשרות בייגלך עבשים ומאות שקדי מרק מהמרושעים שבחמץ!"

'פיקוד השורף'- 'בדקות הקרובות צפויה ארוחת בוקר הנושאת מאות גרמים של חמץ! יש להיכנס למרחב המטבח ולא לצאת משם עד לסיום הארוחה!'

דיווח על נפילת פירור בשידה בחדר השינה, כרגע לא ידוע על התחמצות חפצים נוספים.

כוחות הניקוי יצאו לסרוק זירות בהם נתקבלו דיווחים על נפילות פירורים...

דובר צה"ח: 'אמא פתחה כעת במסע ניקוי בלב חדר הילדים. נוקו עשרות מוקדי חמץ'.

חשש כי במתקפת ארוחת הצהריים אחד הילדים היה מתפזר ופיזר עשרות שקדי מרק ברחבי הבית.

דובר צה"ח: אמא פתחה כעת במסע ניקוי בלב חדר השירות.

דיווח ראשוני על לכידת עוגיית עבאדי מתחת למיטה בחדר ילדים, ושליפתה משם להמשך טיפול כוחות הניקוי.

דובר צה"ח: 'קופסת ממתקי חמץ חוסלה כעת על ידי ילדי הבית בלב המטבח'.

אבא שוקל כניסה לניקוי המטבח עם חומרים שעדיין לא השתמשו בהם מתחילת הניקוי!

נשק יום הדין- דיווח על שימוש בסנט מוריץ בניקוי התנור.

חשש כבד אצל אמא כי אבא לא יביא לניקוי יסודי מהחמץ עקב לחץ פנימי מהילדים להביא לסיום הניקוי.

אבא פרסם את רשימת חמש עשרה הנקודות על שמירת הניקיון מחמץ עד הפסח.

אבא: "השמדנו את כל מערך הפירורים והשאור, והבאנו לקריסת משטר החמץ בבית!"

גורמים בקרבת אמא: בניגוד לטענת אבא, עשרות מוקדי חמץ עדיין לא נוקו לחלוטין! הנקודות שפורסמו לא ריאליות. מעריכים שמדובר בהטעיה לקראת מהלך ניקוי כללי- אבא שלח לקנות עוד עשרות מוצרי ניקיון...

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

  • תודה
Reactions: ~yg~1 //
4 תגובות
מכיוון שהגנטיקה שלי העניקה לי שינים חלשות, בשילוב עם אהבה לכל מה שמתוק...
אני מתאבד על ציחצוח השיניים של ילדיי.
מרגע בקיעת השן, בהתחלה במברשת סיליקון שמתלבשת על האצבע, ולאחמ"כ במברשת לילדים.
שלא תחשבו שזה קל, לא תמיד הם משתפים פעולה, מקווה שכשהם יגדלו הם יידעו להודות לי.
-
רציתי לשתף בחורים שנהיו לבת שלי והטיפול. מקווה שיהיה לתועלת.
אני אקדים ואציין את אחת הסיבות שבגללה נהיו לה חורים -
הבת שלי בת שנה ו 10 חודשים - מכיוון שהייתה בלי מוצץ, הייתה נרדמת עד לפני חודש רק עם בקבוק מטרנה
(וכן אילו התעוררה באמצע הלילה הייתה בוכה ומקבלת קצת מטרנה בבקבוק)
למעשה היה כל כך קל לגמול אותה ואני אשתף בתהליך - א. אמרתי לה שנגמר לנו המטרנה, ועכשיו אין מטרנה יש רק מים.
היא כמובן בכתה, וכך היא נרדמה (אשתי כמובן ברחה מהזירה, היא לא עומדת בבכי).
תוך פחות משבוע היא שכחה מהמוצר הזה. ונרדמת בקלות עם מים.
מה שמדהים זה שאשתי פחדה להפסיק עם המטרנה כי היא לא אכלה טוב.
(אני מאידך טענתי שלא שמעתי על ילדה שמתה מרעב, אם היא תהיה רעבה היא תאכל).
והדבר המדהים הוא שמאז שהפסקנו עם המטרנה היא פשוט התחילה לאכול כמו בן אדם.
ועוד דבר מדהים לא פחות, חששנו מה יהיה אם היא תתעורר בלילה, כיצד היא תירדם שוב,
ומה שקרה זה שהיא פשוט הפסיקה להתעורר!!! (בעצם אולי היא מתעוררת ושותה מהבקבוק מים?! בכל אופן אותנו היא לא מעירה...)
-
שורה תחתונה לאחרונה גיליתי שבשינים שבצד הפה (הטוחנות הראשונת למעלה) נהיו כתמים חומים, שהיו נראים לי כמו חורים.
קבעתי תור לרופא שינים, הרופאה עשתה צילום וראו שבצד אחד יש חור מהצד,
ובצד השני של הפה יש בשן שתי חורים, אחת מהצד ואחת מלמטה שאוטוטו הייתה מגיעה לשורש.
אז ככה, אשתי כמובן לא העיזה להגיע למרפאה ולשמוע את הצרחות.
אז אני לקחץי את הילדה, ישבתי על הכיסא והילדה שלי עלי, הרופאה מכניסה את הצילום (שכמובן גדול ופוצע את החיניכים הרגישות של הילדה שלי, אבל אני רגיל לדם הזה מהציחצוח שינים כל יום)
ואז אני סוגר ותופס לה בחוזקה את הלסת שלא תזוז ותפתח את הפה. 3 צילומים וצרחות אימים.
כמובן אני תוך כדי מחבק אותה ומעודד אותה שעוד רגע זה נגמר, ושזה קצת כואב ועוד רגע עובר
-
לאחר שרואים בצילום את שלושת החורים, הרופאה גם כמעט נשברת נוכח הבכי, אני מעדיף לסיים עם הסתימות
(פעם הבאה היא לא תרצה להיכנס לרופאה, ועכשיו אנחנו כבר מילא פה, והיא מילא כבר בוכה...)
בסוף הרופאה מבינה שאכן נכון לסיים את הטיפלו ולא לחכות שבועיים לתור ולחור שילך ויגדל
אז אני מתיישב שוב על הכיסא, הפעם היא שוכבת בכיסא ואני יושב ורוכן עליה
מחזיק לה את הידים והרגלים, מנסה לומר לה מילים מרגיעות, היא כמובן צורחת את נשמתה
הרופאה מכניסה לפה שלה את הצבת המיוחדת שנועלת את הפה על מצב פתוח,
הם שמים לה גז צחוק שלא עושה כלום חוץ מלהסיט את האנרגיה שלה אליו להוריד אותו...
שלש נגיעות עם הקודח, החורים נקיים, צ'יק צ'אק שלש נגיעות חומר מילוי
וזהו - הילדה יוצאת עם שלל מתנות, מרגיעה את הנשימה מהבכי
משלמים 58 ש"ח והבייתה. מהיום מצחצחים שינים גם בבוקר... בל"נ, לפחות בבקרים פחות עמוסים
-
אז למה אני משתף את כל זה?
א. לעורר מודעות על חשיבות הציחצוח - אין שום הבדל בין השן שלכם לשן שבקעה לתינוק.
שניהם צריכים צחצוח.
ב תתעקשו עם הילדים שלכם על הציחצוח, לא אמור להיות על זה דיון, פשוט תקבעו עובדה, כמו שהולכים לישון ולהתקלח הולכים לצחצח.
אין להם יכולת הבנה כמה זה חשוב, זה האחריות המלאה שלכם.
ג. תצחצחו יסודי, ותעקבו לראות שאין חורים וכתמים על השיניים
ד מצאתם חורים אל תתמהמהו - רוצו להיבדק
ה אל תרחמו, קשה לכם - תשלחו את הבעל
ו ללא ספק יש השפעה לגנטיקה, אבל ללא ספק הציחצוח יוריד את כמות החורים, וכן תוכלו לגלות אותם מהר,
ובנוסף השינים והפה של הילד שלכם פשוט יהיו נקיים במובן הכי פשוט של המושג ניקיון
בהצלחה

-
ודרך אגב אני גר בנווה יעקב, והלכתי למרפאה פרטית שיש לי קרוב לבית, תוך כדי שאני ממתין בתור יוצאת רופאה ערבית
אז אני שואל את המזכירה (יהודייה) - הרופאה שלי יהודייה?
אז היא עונה לי - יש כאן במרפאה רק רופאים ערביים... (לפני שהחברה מהמרכז מתעלפים אציין שבירושלים כמעט כל הנהגים בתח"ץ ערבים, רוב הרוקחים, וכחצי מהרופאים, דו קיום לעילא ולעילא, ושהתל-אביבים לא יספרו לי סיפורים)
מה לעשות? בירושליים גרים בעיקר חרדים שלא הולכים להיות רופאים, וערבים שכן.
נא לא להסיט את הדיון לנושא הזה.

(בהזדמנות אחרת אספר מה אני חושב על הרמה המקצועית שלהם ועל ה'חפפנות' שנמצאת עמוק בתרבות השבט)
אבל לסתימה קלה לא כ"כ איכפת לי.
(אם כי באופן עקרוני סתימה שלא בוצעה טוב תהפוך לטיפול שורש, אולי פעם הבאה אני אחפש יהודים)
מה עושים?
איך אני עולה על הגורם לזה?
מדי שבוע הוא מעלה חום למשך יומיים-שלושה, נשאר איתי בבית עוד יום כי כמובן אי אפשר לחזור למטפלת לפני 24 שעות בלי חום,
שלושה ימים נוספים שקט, ואז- שוב! ואנחנו בסרט הזה כבר חמישה שבועות.
הייתי אצל שלושה רופאים שונים בקופה, כל פעם מחדש אני שומעת את האבחנה ה'מפתיעה'- וירוס, חכו בבית יומיים עד שהחום יירד.
בפעם האחרונה דרשתי בדיקות דם, נשמע לא הגיוני שילד נדבק בתדירות כזו בווירוסים ויותר סביר שיש פה משהו שלא מטופל ומתפרץ שוב ושוב.
הרופא הואיל בטובו לתת הפניה לבדיקה, אבל אמר מראש שגם אם יראו מדדי דלקת זה לא אומר כלום מבחינתו, ולפני חמישה ימי חום אין מה לבדוק אם מדובר בחיידק. אז ב"ה לא הגענו לחמישה ימים, ואחרי יומיים הילד חזר לעצמו.
היום הוא קם שוב עם חום גבוה, ערכנו בדיקה ובתוצאות אני רואה שה-PCR עומד על 28.1, ובנוסף יש עוד ערכים חריגים:

1766585415488.png
1766585452130.png

יכול להיות שבאמת מדובר רק בווירוסים חולפים?
או שיש כאן משהו שמחייב בדיקה יותר מעמיקה?
מציינת שהילד מעט משתעל, לא בצורה חריגה, ומאד מנוזל ומלא ליחה כבר תקופה ארוכה.
אשמח מאד לעזרה מהמנוסים, תודה מראש!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה