דיון אסטרטגיית השקעות אקטיבית שמשמרת את רוב מעלות ההשקעה הפאסיבית.

  • הוסף לסימניות
  • #21
עבודת תזה מגישים בתואר שני במסלול מחקרי (אפשר לעשות תואר שני לא מחקרי ללא עבודת תזה)

דוקטורט זו עבודת מחקר לתואר שלישי.

קודם עושים תזה בתואר השני, ואחר כך אם רוצים, ממשיכים לדוקטורט בתואר שלישי.
ללא תזה, לא ניתן להמשיך לדוקטורט גם אם יש תואר שני (בארץ).
נו ו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לפחות כאן בפורום, מציגים את הפאסיבי בתור אחד שרוצה למקסם את ערך ההשקעה,
וטוענים שהשקעה אקטיבית לא מצליחה להכות את המדד.
ממש לא רק פונקציה של התעסקות
קשה מאד לנצח את השוק לאורך שנים בפעולות אקטיביות
האסטרטגיה הכי טובה עובדת עד שהיא לא. ובדרך כלל אתה מבין את זה בדיעבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בסוף אתה צריך לחזות את השוק-כי מה תעשה אם זה ירד דרסטית כשאתה ממונף
ואפילו לא תספיק למכור
ההתאוששות תהיה קשה וארוכה הרבה יותר מהשקעה רגילה שעד שהיא לא נמחקת ב100% אתה יכול להאמין ולצפות שהיא תחזור לעצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
תכתוב בבקשה ברור מה האסטרטגיה.
באיזה שלב אתה מוכר רגיל וקונה ממונף? ובאיזה שלב מוכר ממונף וקונה ברור, ואח"כ נוכל לדון.
האסטרטגיה היא אסטרטגיית השקעה אקטיבית הכוללת קנייה ומכירה של מניות מדד S&P 500 בהתאם לשינויים במחיר המדד, תוך שימוש במינוף.

פעולות:

קנייה: בכל ירידה של 5% ממחיר השיא של המדד, קנה מניות בהתאם ליחס מינוף קבוע מראש.

מכירה: בכל התקרבות מחדש לשיא.

יחס מינוף:

ירידה של 5% מהשיא: מינוף של 5%

ירידה של 10% מהשיא: מינוף של 11%

ירידה של 15% מהשיא: מינוף של 18%

ירידה של 20% מהשיא: מינוף של 26%

ירידה של 25% מהשיא: מינוף של 35%

ירידה של 30% מהשיא: מינוף של 45%

ירידה של 35% מהשיא: מינוף של 56%

ירידה של 40% מהשיא: מינוף של 68%

ירידה של 45% מהשיא: מינוף של 81%

ירידה של 50% מהשיא: מינוף של 95%

חישוב מינוף:

המינוף מחושב על בסיס ההון העצמי הנוכחי, ולא על בסיס ההון העצמי ההתחלתי או סכום ההשקעה.

הערות:

האסטרטגיה מתבססת על זיהוי שיאים חדשים וירידות מהם.

בכל שלב של ירידה, קנה מניות נוספות ותאזן את המינוף לרמה הרצויה.

בכל שלב של עליה, מכור חלק מהמניות כדי להקטין את המינוף.

@s976 איך עושים סימולציה על דבר כזה?
 

קבצים מצורפים

  • גיליון ללא שם (1).xlsx
    KB 52.7 · צפיות: 24
  • הוסף לסימניות
  • #25
ירידה של 5% מהשיא: מינוף של 5%

ירידה של 10% מהשיא: מינוף של 11%

ירידה של 15% מהשיא: מינוף של 18%

ירידה של 20% מהשיא: מינוף של 26%

ירידה של 25% מהשיא: מינוף של 35%

ירידה של 30% מהשיא: מינוף של 45%

ירידה של 35% מהשיא: מינוף של 56%

ירידה של 40% מהשיא: מינוף של 68%

ירידה של 45% מהשיא: מינוף של 81%

ירידה של 50% מהשיא: מינוף של 95%
זה דרך בטוחה לקופת צדקה.
אחרי מינוף הראשון כל ירידה משפיעה יותר בגלל המינוף.
(נקודה למחשבה - ירידה מ 40% עד 50% מהשיא זה בעצם ירידה של 16% מנקודת ירידה של 40%)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
זה דרך בטוחה לקופת צדקה.
אחרי מינוף הראשון כל ירידה משפיעה יותר בגלל המינוף.
(נקודה למחשבה - ירידה מ 40% עד 50% מהשיא זה בעצם ירידה של 16% מנקודת ירידה של 40%)
חישוב מינוף:

המינוף מחושב על בסיס ההון העצמי הנוכחי, ולא על בסיס ההון העצמי ההתחלתי או סכום ההשקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אבל מינפת וחישבת אותו גם כשהוא ירד 40%
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש כאן שתי שאלות:
א) האם יש אסטרטגיה מנצחת לתזמן את השוק?
ב) האם כדאי לקנות קרן ממונפת?

כנראה אין לכם תשובה מכרעת לאף אחת מהשאלות ולכן אתם מציעים להשקיע את הקרן בצורה פאסיבית, ולתזמן את השוק רק כלפי המינוף.

וכאן הבן שואל:
ממה נפשך:

אם יש לכם אסטרטגיה שמצליחה לתזמן את השוק, ולהשיג באמצעות התזמון יותר מהמדד, אז תעשו את זה עד הסוף, ובזמן הירידה תצאו לגמרי מהשוק כדי שלא תפסידו מהידירה, ואם יש לכם אומץ, כדאי להשקיע בשורט בזמן הזה כדי להרויח יותר (יש גם קרנות ממונפות בשורט).

אבל אתם לא רוצים לצאת לגמרי מהשוק, ובצדק, כי מי שניסה לתזמן את השוק, בד"כ השיג פחות מהמדד,
אז תשקיעו בצורה פאסיבית לגמרי.

ואם אתם בעד קרנות ממונפות, ניתן לעשות זאת גם בצורה פאסיבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
יש כאן שתי שאלות:
א) האם יש אסטרטגיה מנצחת לתזמן את השוק?
ב) האם כדאי לקנות קרן ממונפת?

כנראה אין לכם תשובה מכרעת לאף אחת מהשאלות ולכן אתם מציעים להשקיע את הקרן בצורה פאסיבית, ולתזמן את השוק רק כלפי המינוף.

וכאן הבן שואל:
ממה נפשך:

אם יש לכם אסטרטגיה שמצליחה לתזמן את השוק, ולהשיג באמצעות התזמון יותר מהמדד, אז תעשו את זה עד הסוף, ובזמן הירידה תצאו לגמרי מהשוק כדי שלא תפסידו מהידירה, ואם יש לכם אומץ, כדאי להשקיע בשורט בזמן הזה כדי להרויח יותר (יש גם קרנות ממונפות בשורט).

אבל אתם לא רוצים לצאת לגמרי מהשוק, ובצדק, כי מי שניסה לתזמן את השוק, בד"כ השיג פחות מהמדד,
אז תשקיעו בצורה פאסיבית לגמרי.

ואם אתם בעד קרנות ממונפות, ניתן לעשות זאת גם בצורה פאסיבית.
א) בא נצא בהנחה שאי אפשר לתזמן את השוק
ב) לא דיברתי כאן על קרן ממונפת אלא על מינוף מהברוקר(וזה שונה מאד).

האסטרטגיה היא לא לתזמן את השוק אלא להשקיע יותר ע"י השקעה יותר גדולה, ומכיון שהברוקר לא נותן למנף יותר מפי 2 אז האסטרטגיה בנויה בצורה כזאת שגם כשיהיה ירידה של 50 אחוז במדד המינוף לא יגיע לפי 2 .
(כמובן שזאת הנחה לא מחייבת ויכול להיות שהמדד ירד ביותר מ50 אחוז ורק נתתי דוגמא, ואפשר לחשב את זה גם למי שחושש מירידה של יותר מ50 בצורה שהמינוף לא יגיע לפי 2 גם אחרי ירידה של 60/70 אחוז).

ואם תשאל למה לא למנף 33 אחוז מהתחלה?
התשובה היא שכשממנפים אחרי ירידה יש הרבה יותר סיכויים לעלייה מעכשיו ולכן כמה שהמדד יורד ממנפים יותר .
ב. נשלם הרבה יותר רבית מכיוון שההלוואה תהיה לטווח הרבה יותר ארוך.

ואם תשאל למה לא למנף הכל רק אחרי ירידה גדולה של 30/40 אחוז שאז הסיכוי לעלייה מעכשיו גודל משמעותית,
התשובה היא שאם נחכה רק לירידות הגדולות אז רק פעם בכמה שנים נהיה ממונפים ונפסיד את העניין של ההשקעה אחרי ירידות קטנות (והעליות שאחריהן) שיש כמעט כל שנה .

יכול להיות שבאמת הכסף של המינוף לא יכה את המדד , אבל ההשקעה בכללותה בוודאי תכה את המדד , מכיון שאנחנו כל הזמן מושקעים עם הקרן ורק אחרי ירידות אנחנו משקיעים גם ע"י הלוואה.

מקווה שהובנתי.
אשמח לשמוע הסכמות שאלות ופירכות.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
פעולות:

קנייה: בכל ירידה של 5% ממחיר השיא של המדד, קנה מניות בהתאם ליחס מינוף קבוע מראש.

מכירה: בכל התקרבות מחדש לשיא.
עריכה: מכירה רק כשמגיעים בחזרה לשיא הקודם.
בכל שלב של ירידה, קנה מניות נוספות ותאזן את המינוף לרמה הרצויה.

בכל שלב של עליה, מכור חלק מהמניות כדי להקטין את המינוף.
עריכה: בשלבים של עלייה לא מוכרים חלק מהמניות כדי להקטין את המינוף.
(להפך- בזמנים של עלייה יש רווחים אז אפשר לקנות עוד ועדיין להישאר בתחום המינוף המותר).


נ.ב. מכיון שנתתי לבינה מלאכותית לערוך לשונית את ההודעה אז יצאו כאלה טעויות ולא שמתי לב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
תן דוגמה עם מספרים למה שאתה מתכוון
המינוף מחושב על בסיס ההון העצמי הנוכחי, ולא על בסיס ההון העצמי ההתחלתי או סכום ההשקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@s976 איך עושים סימולציה על דבר כזה?
אפשר לעשות סימולציה. צריך לדעת תכנות אבל.
לי אין זמן לזה. יכול לעשות תמורת תשלום סמלי של 1,000 ש"ח
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #35
תסביר איך יש לך הון עצמי 60% אחרי ירידה של 50% ??
ההון העצמי הוא לא 60 אחוז, הוא 60 ש"ח (מתוך 120 מהסך הכולל של ההשקעה, זאת אומרת שאני ממונף פי 2 מהסכום שלי).
וזה עוד אחרי שמינפת כל הדרך?
כל הדרך מינפתי בהשוואה לכסף שנשאר לי לאחר הירידה,(לא כולל הכסף של הברוקר).

אני אתן את אותה הדוגמה של האקסל במילים :
1) התחלתי עם הון עצמי של 105 כשהמדד היה בשיא.
2)היתה ירידה של 5 אחוז ונשארתי עם 99.75 .(עדיין ללא מינוף)
3)מינפתי 5% על ההון שלי ונהיה לי 104.74.

שלב ב':
1)ירידה של עוד 5% (10%- מהשיא).(ההון שלי הוא עכשיו 94.76).
2)מינוף של 11% על ההון שלי שהוא 94.76 = 105.19.

שלב ג:
1)ירידה של עוד 5% (-15% מהשיא).ההון העצמי הוא 90.02.
2)מינוף של 18% עליו = 106.23.

וכן הלאה וכן הלאה
יוצא בסוף שבירידה של 50% אני ממונף פי2 מההון העצמי.
הכל מפורט באקסל שצירפתי עם כל החישובים והנוסחאות.
מקווה שהובנתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ההון העצמי הוא לא 60 אחוז, הוא 60 ש"ח (מתוך 120 מהסך הכולל של ההשקעה, זאת אומרת שאני ממונף פי 2 מהסכום שלי).

כל הדרך מינפתי בהשוואה לכסף שנשאר לי לאחר הירידה,(לא כולל הכסף של הברוקר).

אני אתן את אותה הדוגמה של האקסל במילים :
1) התחלתי עם הון עצמי של 105 כשהמדד היה בשיא.
2)היתה ירידה של 5 אחוז ונשארתי עם 99.75 .(עדיין ללא מינוף)
3)מינפתי 5% על ההון שלי ונהיה לי 104.74.

שלב ב':
1)ירידה של עוד 5% (10%- מהשיא).(ההון שלי הוא עכשיו 94.76).
2)מינוף של 11% על ההון שלי שהוא 94.76 = 105.19.

שלב ג:
1)ירידה של עוד 5% (-15% מהשיא).ההון העצמי הוא 90.02.
2)מינוף של 18% עליו = 106.23.

וכן הלאה וכן הלאה
יוצא בסוף שבירידה של 50% אני ממונף פי2 מההון העצמי.
הכל מפורט באקסל שצירפתי עם כל החישובים והנוסחאות.
מקווה שהובנתי.
הבנתי מה שאתה מתכוון. מינוף שכתבת זה המינוף המצטבר. אתה כל פעם משלים עד לסכום הראשוני.
אם כן זה לא בהכרח לקופת צדקה.

רק תתקן את החישוב של הירידה - פעם שניה זה לא 5% אלא 5 לחלק ל0.95 שזה 5.26% וכן הלאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
הבנתי מה שאתה מתכוון. מינוף שכתבת זה המינוף המצטבר. אתה כל פעם משלים עד לסכום הראשוני.
אם כן זה לא בהכרח לקופת צדקה.

רק תתקן את החישוב של הירידה - פעם שניה זה לא 5% אלא 5 לחלק ל0.95 שזה 5.26% וכן הלאה
אני רוצה לדעת גם אם יש מישהו שחולק על ההנחה שאסטרטגיה כזאת בוודאי תכה את המדד ואם כן אז מה ההסבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני רוצה לדעת גם אם יש מישהו שחולק על ההנחה שאסטרטגיה כזאת בוודאי תכה את המדד ואם כן אז מה ההסבר.
אין מי שלא יחלוק עליך בגלל המילה הזאת.

בגדול צריך לדעת כמה זמן תשב עם מינוף וכמה ריביות תשלם.
לשבת עם מינוף של חצי מהתיק ולשלם 5% ריבית זה מוריד לך הכנסה של 2.5% שנתי
יש לך גם דרישות מרגין.
וכמובן יש סיכון לירידה של יותר מ-50%
אבל חשוב מאד לזכור כאן גם פן הרגשי. האם תוכל להיות רגוע כשבכל מקום יצעקו שהשוק אכן יירד יותר מ-50%??
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ההון העצמי הוא לא 60 אחוז, הוא 60 ש"ח (מתוך 120 מהסך הכולל של ההשקעה, זאת אומרת שאני ממונף פי 2 מהסכום שלי).

כל הדרך מינפתי בהשוואה לכסף שנשאר לי לאחר הירידה,(לא כולל הכסף של הברוקר).

אני אתן את אותה הדוגמה של האקסל במילים :
1) התחלתי עם הון עצמי של 105 כשהמדד היה בשיא.
2)היתה ירידה של 5 אחוז ונשארתי עם 99.75 .(עדיין ללא מינוף)
3)מינפתי 5% על ההון שלי ונהיה לי 104.74.

שלב ב':
1)ירידה של עוד 5% (10%- מהשיא).(ההון שלי הוא עכשיו 94.76).
2)מינוף של 11% על ההון שלי שהוא 94.76 = 105.19.

שלב ג:
1)ירידה של עוד 5% (-15% מהשיא).ההון העצמי הוא 90.02.
2)מינוף של 18% עליו = 106.23.

וכן הלאה וכן הלאה
יוצא בסוף שבירידה של 50% אני ממונף פי2 מההון העצמי.
הכל מפורט באקסל שצירפתי עם כל החישובים והנוסחאות.
מקווה שהובנתי.
יש לך טעות בחישוב ואני אנסה להסביר,
1. יש לך 105, ירידה של 5% = 99.75,
2. אתה ממנף ב 5%, זאת אומרת שהברוקר מלווה לך 4.98, ובסה"כ אתה משקיע 104.74
3. יש ירידה נוספת של 5% זאת אומרת שהפסדת 5.24, ואתה על 99.5,
עכשו תוריד את ההלוואה שאתה צריך להחזיר לברוקר בסך 4.98, ואתה מגיע ל 94.48, ולא כמו שכתבת 94.76,

שלב ב:
1. לוקח 94.48, ממנף ב 11%, זאת אומרת הלוואה בסך 10.39, בסה"כ אתה משקיע 104.87
2. ירידה של 5% הפסדת 5.24, , והתיק על 99.63,
3. תחזיר את ההלוואה על סך 10.39, ואתה מגיע ל 89.24, ולא כמו שכתבת 90.02

וכן הלאה


מקווה שהובנתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אין מי שלא יחלוק עליך בגלל המילה הזאת.

בגדול צריך לדעת כמה זמן תשב עם מינוף וכמה ריביות תשלם.
לשבת עם מינוף של חצי מהתיק ולשלם 5% ריבית זה מוריד לך הכנסה של 2.5% שנתי
הזמן שהשוק נמצא -50 מהשיא הוא בכלל לא ארוך, תבדוק נתונים הסטוריים.
וכמובן יש סיכון לירידה של יותר מ-50%

(כמובן שזאת הנחה לא מחייבת ויכול להיות שהמדד ירד ביותר מ50 אחוז ורק נתתי דוגמא, ואפשר לחשב את זה גם למי שחושש מירידה של יותר מ50 בצורה שהמינוף לא יגיע לפי 2 גם אחרי ירידה של 60/70 אחוז).
יש לך גם דרישות מרגין.
דרישת המרגין בIB היא כשמגיעים לפי 2 (אולי קצת לפני).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
@השקעות R הון @ה. שלמה
נראה לי טוענים שבמדד לא ממונף אין גרר תנודתיות
אני חושב שיש גרר בכל דבר כי ירידה מגבוה יותר גדולה מירידה בנמוך
ושמסתכלים על השוק בכללותו הוא עובד לפי אחוזים
ופה מגיע השאלה שלי אם בעצם מחשבון ריבית דריבית לא מדויק כי שאני מזין תשואה כלשהי נניח 10% זה לא מתחשב לפי התנודתיות שהייתה בדרך

אני יצרף המחשה
זה 10% ממוצע לשנה עם תנודתיות קלה יחסי
מה יהיה ערכו של 100$ בהפקדה חד פעמי
לעומת אם היינו מחשבים 10% קבוע כמו בהרבה ממחשבוני הריבית דריבית

שנה 1: 17.52%
שנה 2: -0.91%
שנה 3: 6.59%
שנה 4: 5.03%
שנה 5: 20.43%
שנה 6: 18.64%
שנה 7: 25.10%
שנה 8: 0.94%
שנה 9: 10.99%
שנה 10: -0.77%
שנה 11: 4.89%
שנה 12: 13.50%
שנה 13: -0.87%
שנה 14: 4.30%
שנה 15: 17.83%
שנה 16: 14.68%
שנה 17: 4.95%
שנה 18: 16.01%
שנה 19: 22.62%
שנה 20: -1.47%

במקרה פה ההבדל לא יהיה גדול כמעט
ולכן זה דיון תיאורטי ויש פה 2 חלקים א. האם בכל מדד יש גרר תנודתיות ב. על מחשבוני ריבית דריבית

אשמח נטו להחכים
מחפש ללמוד יותר על סיכון של בועות בהשקעות, ובמיוחד בשוק ההון.
במהלך ההסטוריה היו הרבה בועות שהתפוצצו. כלומר, השקעות בנכסים שאין להם (או כמעט ואין להם) מהות פיננסית אמיתית, או נכסים שהמחיר שלהם לא מצדיק את ההחזקה בהם והסיבה להחזיק אותו היא הציפיה שכולם ימשיכו לקנות או להחזיק בהם.
הסיכון בזה הוא שתהיה התפוצצות וירידת ערך חדה, או אובדן ערך וחוסר התאוששות.

דוגמאות:
בועת הדוט-קום (שנת 2000) אופיינה בחברות שצירפו את המילה ".com" לשמן ושווין קפץ. השווי נמדד בעיקר לפי מספר קליקים. ובסוף מדד הנאסד"ק ירד ב-90%, ולקח למדד 13-14 שנים לחזור לרמתו המקורית.

בועת מחירי הדיור בארצות הברית (2008) מחירי בתים הגיעו לנקודה שהיה קשה להצדיק את ההיגיון הכלכלי בהחזקתם, ההתפוצצות נבעה מעליית הריבית והכניסה למיתון כלכלי, מה שגרם לקושי כלכלי, אבטלה וצורך במימוש נכסים. הירידות החלו ב2008, והגיעו לשפל בערך בשנת 2012. ולקח כ-6 שנים עד שמחירי הדיור בארה"ב חזרו לרמת השיא שלהם לפני המשבר.

הזהב, נכס עם שימוש אמיתי מועט מאוד (פחות מ-1% מהביקוש), כאשר רוב הביקוש (99%) הוא ספקולטיבי. לא התפוצץ במובן הקלאסי, אך היו תקופות ארוכות של חוסר תשואה .לדוגמה, 13-14 שנים מ-2010 עד 2023, בהן מחירו לא עבר את 2,000 דולר, כולל ירידות משמעותיות בדרך.

מניות הקורונה, למשל מנייות של זום, פייזר או פלנטיר (שבנתים כן מתאוששת?) רצו בעליות חדות של מאות אחוזים בחודשים בודדים, ואחר כך ירדו במהירות חזרה לרמות טרום העלייה או אף נמוך מכך.
שלא לדבר על תופעות כמו NFT's של קופים וכדו שזה כמו בועת הצבעונים בהולנד.

בקיצור, החשש היום שלמשל הביטקוין הוא בועה (כולם קונים אחרי שראו שאחרים הרוויחו. אין ערך אמיתי) או אפילו שוק ההון כולו כאשר כולם קונים במחירים גבוהים מאד. ומה לגבי נדלן בישראל? אולי גם פה יש סינוור מהעליות הגדולות שהיו בעשורים האחרונים, ואין כבר קשר למחיר הגיוני לנדלן?

אשמח ללמוד ולשמוע את דעתכם על הנושא. מה האסטרטגיה שאפשר ליישם כדי להימנע מבועות, ואיזה נתונים צריך להכיר. (אני יוצא מנקודת הנחה שבמציאות יש בועות. אני מתעלם מתאוריות כלכליות שכופרות במושג הזה. באופן כללי אני לא מתעניין בתאוריות מאקרו כאלו ואחרות, אלא יותר מתעניין בנתונים רלוונטים)
1769630703938.png
אז הדולר צונח.
ומהר יחסית.
נשברים כאן מחסומים פסיכולוגיים של 30 שנה...
הדולר עומד על פחות מ3.10 שקלים.
מה זה אומר לנו?

נתחיל מהסוף: פשוט להמשיך להשקיע!

הדולר יעלה או ירד?
אנחנו כידוע לא מנסים לחזות את העתיד, אלא להתנהל בהווה בצורה החכמה ביותר.
אז אולי לגדר את המט"ח זה הפיתרון!

מה זה גידור?
דוגמה לגידור: חקלאי שחושש מירידת מחירי החיטה, חותם מראש על חוזה למכירת היבול במחיר קבוע. כך, גם אם מחיר השוק יצנח, ההכנסה שלו מוגנת.
כך גם בדולר יש אנשים טובים... שבתשלום כמובן ישמחו לספק לנו את הביטוח הזה...

וכעת נשאלת השאלה מדוע לא לגדר מט"ח.
כן אני יודע שכל האנשים עם השמות המפוצצים, יודעים לדקלם לא כדאי לגדר מט"ח בהשקעה ארוכת טווח, בא ננסה להבין את זה במתמטיקה טהורה בשביל להסביר זאת לעצמנו, כך שנהיה בטוחים יותר בעצמנו.
אז הנה החישוב הפשוט, גידור מט"ח עולה סביב האחוז, (עלות גידור פשוטה סביב 1%, ובקרן מנוטרלת [-מגודרת] פער עלות דמי ניהול למנוטרלת - 0.5%, היות ואין קרנות איריות מנוטרלות שקליות נצטרך לקנות קרן ישראלית מה שמעלה את המחיר בעוד 0.15 בממוצע, בנוסף יש מיסוי על דיבידנים גבוה יותר בכ 0.35% בשנה, 0.5+0.35+0.15= 1% שוב חזרנו לאותה תוצאה של אחוז)
הבה נניח שהדולר יאבד מהערך שלו 1.5% בשנה, אז ללא גידור נפסיד 1.5%, ואם גידור נפסיד 1% בשנה. אז הפער בין גידור ללא גידור הוא סיכון של 0.5% בשנה בממוצע.
הבה נניח שאני משקיע ל10 שנים בהנחה של תשואה ממוצעת של 10% שנתי.
אז ההפסד שלי מירידת הדולר היא 5% סה"כ, והתשואה היא סביב 122%!, ואם הדולר יתחזק אזי המגדר בוודאות רק יפסיד!

כדי שעלות הגידור (10%) תצדיק את עצמה הדולר יהיה חייב להיחלש עוד 10% מעכשיו ולרדת לשער של 2.781 לשקל.

כמובן שאם אנחנו משקיעים לטווח של 20 שנה הוא יצטרך לרדת עוד הרבה יותר!

מקווה שנהנתם!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה