התייעצות מה אפשר לעשות עם שנאה ענקית לעבודות נקיון בבית

[האם לעבוד מהבית?]

זה מה שקורה אצלי. אז מה אפשר לעשות??? איך מתפטרים מיזה ?

איני יודע
אבל מה שברור לכאורה
שנקודת המוצא צריכה להיות עבודה על הפרפקציוניזם
ואיך גורמים לכך שהוא לא מפריע ליום יום ולא משניא וגורם להימנעיות מפעיליות מסוימות

 

[המליונרית]

זה מה שקורה אצלי. אז מה אפשר לעשות??? איך מתפטרים מיזה ?

בטוחה שזה זה? קצת מוזר כי פרפקציוניסטים יעשו הכל
אין דבר כזה פרפקציוניסטים רק ברצון

 

[האם לעבוד מהבית?]

בטוחה שזה זה? קצת מוזר כי פרפקציוניסטים יעשו הכל
אין דבר כזה פרפקציוניסטים רק ברצון

ודאי שיש
לפעמים הסבל שיש בעשיה של דבר בצורה פרפקציוניסטית גורם לאדם להימנע מעשית הדבר בכלל
זה דבר מאד מובן גם
האדם לא אמור לאהוב ולרצות לעשות דברים שהם סבל עבורו
זה נכון לומר שלפעמים הסבל מאי הסדר גורם לאדם להעדיף את הסבל שיש בעשיית הסדר
אבל לא בהכרח לפעמים אדם יאמר אוקי שישאר מבולגן העיקר שאני לא יצטרך להתמודד עם הפרפקציוניזם שיש בעשיית הסדר

 

[שירה עבאדי]

בטוחה שזה זה? קצת מוזר כי פרפקציוניסטים יעשו הכל
אין דבר כזה פרפקציוניסטים רק ברצון

בטח שיש.
זה נקרא דחיינות פסימית.
עד ש..עושים, אבל כשעושים, זה עד הסוף.

 

[ירושלמית לנצח]

לא קראתי לפני.
אבל לי מאוד עזר קורס של יעל זלץ.
כשהבנתי את ההיגיון של הדברים, ולמה כ"כ קשה לי עבודות בית (סיזיפי ולעולם לא נגמר, ומלא זמן וכו' וכו') ויצרתי שיגרה נעימה שמאפשרת לי לשמור על בית יחסית מסודר בזריזות זה נעים לי.
וגם אני טיפוס תחרותי, אז אני מאתגרת את עצמי עם סטופר לסיים דברים תוך זמן קצוב ואז אני כמובן מתגמלת את עצמי בהתאם (ואז יוצאת להליכה להוריד את זה...)

 

[המליונרית]

ודאי שיש
לפעמים הסבל שיש בעשיה של דבר בצורה פרפקציוניסטית גורם לאדם להימנע מעשית הדבר בכלל
זה דבר מאד מובן גם
האדם לא אמור לאהוב ולרצות לעשות דברים שהם סבל עבורו

טוב לא ידעתי
אצלי הבעיה הפוכה

 

[אחת שלומדת]

בטוחה שזה זה? קצת מוזר כי פרפקציוניסטים יעשו הכל
אין דבר כזה פרפקציוניסטים רק ברצון

אני בטוחה שזה זה. כי הפרפקציוניזם אצלי חולש על עוד תחומים בחיים.
אני לא מתיימרת לומר שזו הסיבה היחידה שאני לא עובדת, יש גם עצלות וחוסר כח.
אבל אם הייתי יודעת שכשאני אומרת לעצמי שלשטוף כלים נגמר בלשטוף כלים, ולא כולל לעשות אקונומיקה על כל השיש והגז, ועוד לעבור עם שיפוד על כל החריצים שבגז ומסגרת השיש הייתי ניגשת יותר בשמחה לעשות כלים.
אז ברור שאני בד"כ ממש נלחמת לעצור את עצמי בכלים, אבל אין לי סיפוק ואני כל הזמן מרגישה שאני צריכה לעשות עוד כדי שיהיה נקי.

 

[המליונרית]

אני בטוחה שזה זה. כי הפרפקציוניזם אצלי חולש על עוד תחומים בחיים.
אני לא מתיימרת לומר שזו הסיבה היחידה שאני לא עובדת, יש גם עצלות וחוסר כח.
אבל אם הייתי יודעת שכשאני אומרת לעצמי שלשטוף כלים נגמר בלשטוף כלים, ולא כולל לעשות אקונומיקה על כל השיש והגז, ועוד לעבור עם שיפוד על כל החריצים שבגז ומסגרת השיש הייתי ניגשת יותר בשמחה לעשות כלים.
אז ברור שאני בד"כ ממש נלחמת לעצור את עצמי בכלים, אבל אין לי סיפוק ואני כל הזמן מרגישה שאני צריכה לעשות עוד כדי שיהיה נקי.

אז אצלך או הכל או כלום?

 

[אופססס ;)]

אז אצלך או הכל או כלום?

אצלי זה בהרבה דברים או הכל או כלום.
כמובן שעם עומס החיים הפרפקציוניסטיות יורדת כי אני לא מצליחה להשיג אותה.
בניקיון לדוג' מה שהביא אותי לזה זה שחמותי אישה נקיה מאד מאד מאד ואוהבת לנקות ואני עם מושגים יותר בסיסיים. כשהתחתנתי התחלתי להסתכל בעיניים שלה וראיתי שבחיים אני לא יגיע לזה וזה ממש דרדר אותי מבחינת התפקוד שלי.
והיתה תקופה שאמרתי לבעלי שהוא ינקה כי יש סיכוי שככה הבית יהיה יותר נקי.
בשנים האחרונות אני מנקה ממש סביר. מה שנקרא שהילדים יהיו בסביבה הגיונית. מצד שני אני בתקופה של כלום (מול חמותי) השלמתי עם זה שלא משנה מה אני יעשה זה לא יהיה ברמה שלה. אם היא מגיעה אני כמובן משתדלת שיהיה נקי ומסודר במינימום. לא מתרגשת מכלום. הארונות מלוכלכים? סימן שבישלתי, וכן הלאה...

 

[האם לעבוד מהבית?]

אז אצלך או הכל או כלום?

אני פחות הייתי קורא לזה הכל או כלום
מצרף שיחה עם GPT בנושא

ספוילר: שיחה

הביטוי "הכל או כלום" מתאר גישה או חשיבה שבה יש רק שתי אפשרויות קיצוניות: או להשיג הכל (להיות מושלם, להצליח במלואו) או לא להשיג כלום (להיכשל לחלוטין). גישה כזו יכולה להיות לא ריאליסטית ולעיתים מגבילה, משום שהיא לא לוקחת בחשבון את האפשרות להצלחה חלקית או את הצעדים הקטנים בדרך להצלחה.

4o mini

You said:​

נכון לקרוא לפרפקציוניזם כך

ChatGPT said:​

כן, בהחלט אפשר לקרוא לפרפקציוניזם "הכל או כלום". זהו אחד המאפיינים של פרפקציוניזם, שבו האדם רואה את הצלחה או הכישלון כהצלחות מוחלטות או כישלונות מוחלטים, מבלי לקחת בחשבון את הדרך האמצעית או את הצעדים הקטנים בדרך למטרה. אנשים בעלי גישה פרפקציוניסטית עשויים להרגיש שהם חייבים להגיע לשלמות בכל תחום, ולפעמים זה מוביל לאכזבה או תסכול אם הם לא מצליחים להשיג את המטרה באופן מושלם.

4o mini

You said:​

לדעתי דווקא לא

ChatGPT said:​

אני מבין את נקודת המבט שלך. יש גישה נוספת שאומרת שפרפקציוניזם לא בהכרח קשור רק להכל או כלום. פרפקציוניסטים יכולים לשאוף לשלמות ולנסות לשפר את העבודה או התוצאה בכל זמן, גם אם הם לא מצפים לשלמות מוחלטת בכל מקרה. ייתכן שהם פשוט לא מוכנים לקבל פחות מהטוב ביותר עבורם.
זה תלוי כיצד מגדירים את הפרפקציוניזם, ואם מדובר בהשגת תוצאה מושלמת או בחתירה מתמדת לשיפור ושאיפה ליותר.
האם אתה רואה את זה בצורה שונה?

4o mini

You said:​

גם אם מצפים לשלמות מוחלטת זה לא אומר שבמה שהושג הם רואים כלוםאולי הם פשוט רואים שעוד לא הושג השלמות

ChatGPT said:​

נכון, זו תפיסה מעניינת. פרפקציוניסטים יכולים לראות את המצב כ"לא מושלם" ולא כ"כישלון", במובן שהם פשוט לא מרוצים מהמקום שבו הם נמצאים ומרגישים שהשגת השלמות עדיין לא הושגה. הם עשויים לראות את העבודה שלהם ככוח נהדר שעוד לא הושלם או לא הגיע לאותה רמת שלמות שהם שואפים אליה, ולא בהכרח להתייחס לזה כ"כלום". זה בהחלט ניואנס שיכול לשנות את איך שנבין את גישת ה"כל או כלום".

 

[אופססס ;)]

אני פחות הייתי קורא לזה הכל או כלום

זה כן או הכל או כלום כי בתור נשים שמנהלות בית (רוב מי שזה מעניין אותה זהם נשים...) אין לנו אפשרות לשקוע בבוץ של הכלום. לא תמיד אפשר נלהביא עזרה מבחוץ, לא תמיד הבעל פנוי או בנוי לזה וכו' ואז מגיעים למקום של התסכול ושעושים דברים ללא חשק

 

[המליונרית]

אני פחות הייתי קורא לזה הכל או כלום
מצרף שיחה עם GPT בנושא

ספוילר: שיחה

הביטוי "הכל או כלום" מתאר גישה או חשיבה שבה יש רק שתי אפשרויות קיצוניות: או להשיג הכל (להיות מושלם, להצליח במלואו) או לא להשיג כלום (להיכשל לחלוטין). גישה כזו יכולה להיות לא ריאליסטית ולעיתים מגבילה, משום שהיא לא לוקחת בחשבון את האפשרות להצלחה חלקית או את הצעדים הקטנים בדרך להצלחה.

4o mini

You said:​

נכון לקרוא לפרפקציוניזם כך

ChatGPT said:​

כן, בהחלט אפשר לקרוא לפרפקציוניזם "הכל או כלום". זהו אחד המאפיינים של פרפקציוניזם, שבו האדם רואה את הצלחה או הכישלון כהצלחות מוחלטות או כישלונות מוחלטים, מבלי לקחת בחשבון את הדרך האמצעית או את הצעדים הקטנים בדרך למטרה. אנשים בעלי גישה פרפקציוניסטית עשויים להרגיש שהם חייבים להגיע לשלמות בכל תחום, ולפעמים זה מוביל לאכזבה או תסכול אם הם לא מצליחים להשיג את המטרה באופן מושלם.

4o mini

You said:​

לדעתי דווקא לא

ChatGPT said:​

אני מבין את נקודת המבט שלך. יש גישה נוספת שאומרת שפרפקציוניזם לא בהכרח קשור רק להכל או כלום. פרפקציוניסטים יכולים לשאוף לשלמות ולנסות לשפר את העבודה או התוצאה בכל זמן, גם אם הם לא מצפים לשלמות מוחלטת בכל מקרה. ייתכן שהם פשוט לא מוכנים לקבל פחות מהטוב ביותר עבורם.
זה תלוי כיצד מגדירים את הפרפקציוניזם, ואם מדובר בהשגת תוצאה מושלמת או בחתירה מתמדת לשיפור ושאיפה ליותר.
האם אתה רואה את זה בצורה שונה?

4o mini

You said:​

גם אם מצפים לשלמות מוחלטת זה לא אומר שבמה שהושג הם רואים כלוםאולי הם פשוט רואים שעוד לא הושג השלמות

ChatGPT said:​

נכון, זו תפיסה מעניינת. פרפקציוניסטים יכולים לראות את המצב כ"לא מושלם" ולא כ"כישלון", במובן שהם פשוט לא מרוצים מהמקום שבו הם נמצאים ומרגישים שהשגת השלמות עדיין לא הושגה. הם עשויים לראות את העבודה שלהם ככוח נהדר שעוד לא הושלם או לא הגיע לאותה רמת שלמות שהם שואפים אליה, ולא בהכרח להתייחס לזה כ"כלום". זה בהחלט ניואנס שיכול לשנות את איך שנבין את גישת ה"כל או כלום".

במבחן התוצאה זה כן הכל או כלום
כי אישה פרפקציוניסטית שלא מנקה כי לא תגיע לשלמות אז הבית נראה השם ישמור
לא מבינה מה יעזור לדעת מה המניע. זה רק נותן תירוץ להמשיך לשקוע בבוץ

 

[אופססס ;)]

במבחן התוצאה זה כן הכל או כלום
כי אישה פרפקציוניסטית שלא מנקה כי לא תגיע לשלמות אז הבית נראה השם ישמור
לא מבינה מה יעזור לדעת מה המניע. זה רק נותן תירוץ להמשיך לשקוע בבוץ

דווקא אצלי ידיעת הבעיה פתרה חלק מהבעיה. כי זה לא שאני לא מסתדרת עם ניקיון אני פשוט רוצה להגיע לתוצאה יותר טובה (הרבה יותר טובה...) ואז במקום לעבוד על 'איך מנקים' התחלתי לעבוד על 'פרפקציוניזם' וראיתי בעוד כמה תחומים זה פוגש אותי.
היום אני במקום אחר לגמרי מאשר מה שהייתי לפני 5 שנים

 

[אחת שלומדת]

לא מבינה מה יעזור לדעת מה המניע. זה רק נותן תירוץ להמשיך לשקוע בבוץ

אני דווקא כן חושבת שזה מאד חשוב לדעת למה לא רוצים לנקות כי יש דברים שיש להם פתרון.
ונתתי בהודעה הראשונה שלי דוגמאות שחוויתי על עצמי והם ממש שיפרו את המצב.
לדוגמא:

-בנושא ניקיון, שתמיד יהיה את המלאי של החומרים הנדרשים לניקיון. למשל-אני שונאת סמרטוטים, רק מהמחשבה על לנקות אותם, זה דוחה את השטיפה. מסקנה: מחזיקה הרבה סמרטוטים ומחליפה בתדירות גבוהה. כנ"ל מגבונים כדי לנגב משטחים/שיש וכו.

לוודא ולהכין לכל דבר מקום מוגדר מראש. ככה יהיה לך יותר קל לסדר.

זו דעתי האישית כמובן וניתן לחלוק עליה

 

[שירה עבאדי]

דווקא אצלי ידיעת הבעיה פתרה חלק מהבעיה. כי זה לא שאני לא מסתדרת עם ניקיון אני פשוט רוצה להגיע לתוצאה יותר טובה (הרבה יותר טובה...) ואז במקום לעבוד על 'איך מנקים' התחלתי לעבוד על 'פרפקציוניזם' וראיתי בעוד כמה תחומים זה פוגש אותי.
היום אני במקום אחר לגמרי מאשר מה שהייתי לפני 5 שנים

כל הכבוד!
כשאני מתקדמת במשהו, אני מפרגנת לעצמי.
(בכל תחום, לאו דוקא בענין הבית)
צ’יפרת ת’צמך על זה?

 

[האם לעבוד מהבית?]

במבחן התוצאה זה כן הכל או כלום
כי אישה פרפקציוניסטית שלא מנקה כי לא תגיע לשלמות אז הבית נראה השם ישמור
לא מבינה מה יעזור לדעת מה המניע. זה רק נותן תירוץ להמשיך לשקוע בבוץ

ידיעת הבעיה
היא אחוזים ניכרים מהפתרון

 

[מרחבית]

יש את עיקרון ה 80/ 20. עיקרון פארטו, שהיה כלכלן מוערך.
80 אחוז מההון בעולם - שייך ל20 אחוז מהאנשים.
20 אחוז מהלקוחות מביאים ל 80 אחוז מהרווחים.
20 אחוז מהבאגים - גורמים ל 80 אחוז מהנפילות.
וכן הלאה.
זה איננו חוק מדויק - אך יש בו כיוון מאוד נכון בהרבה מקרים.

ולעניניינו -
20 אחוז מההשקעה - מייצרים 80 אחוז מהתוצאה.
בכל מיני תחומים.
ניקח את זה רגע לניקיון הבית.
את יכולה לשטוף רצפה עם כמויות קטנות יותר של מים, ובלי להזיז רהיטים כבדים - וזה ייקח לך 20 אחוז מההשקעה שצריך עבור שטיפה מושלמת. ויעניק לך 80 אחוז רצפה נקייה מול העיניים, ובית שנראה אחרת.
כדי להבריק יותר, וגם לשטוף תחת כל הרהיטים - את נדרשת להשקיע עוד 80 אחוז של השקעה - בשביל ה 20 אחוז הנוספים של התוצאה המושלמת.
חשוב שנהיה מודעים לזה, ונעשה בחירה ממקום שמבין מה קורה כאן.
כמובן האחוזים לא מדויקים, הם בשביל הבנת העניין.

כשמתחילים לנקות משהו ותוך זמן קצר הוא נקי בגדול - אבל יש צורך פנימי להמשיך בכל הפינות ועד הסוף - שלא יישאר שום כתם קטן וכדו' - לפעמים המודעות הזו יכולה לעזור.
האם שווה לי להשקיע עוד 80 אחוז כוח וזמן על מנת לנקות את ה20 אחוז שנשאר?
אצל פרופקציוניסטיות לפעמים זו השקעה גדולה עבור 5 או 3 אחוז, שבקושי נראים.
ואז השאלה שאפשר לשאול את עצמו תוך כדי - האם הפינות האלה והקרצופים של הכתמים הקטנים והבקושי נראים האלה - באמת שווים כזו השקעה?
חישוב של השקעה מול תוצאה.
לפעמים זה עוזר לעצור את הצורך להמשיךבאותו מקום, ועוברים לניקוי הדבר הבא.
וכשתוך הרבה פחות כוח וזמן, נראה הבית טוב ונעים - זה יכול לתגמל ולתת כוח לוותר על הצורך ליסודיות עד הסוף.

אחת לכמה זמן - אפשר וכדאי לתת מקום לצורך הזה ליסודיות ולמושלמות.

 

[אופססס ;)]

צ’יפרת ת’צמך על זה?

לא ממש. הצ'ופר הכי גדול זה ההקלה בחיים בלי לחץ ואובססיה.
זה לא משהו שאני יכולה להגיד עליו שראיתי את הגרף בפעולה.
אחרי תקופה אני יכולה לראות שפעם הייתי במקום אחר.

לדוג': (כתבתי את זה באשכול ויתורים)יש לי שיירת בנים בלע"ר. היה לי כיף להלביש אותם סט. עדיין זה כיף לי- אבל כשקלטתי שאני בהיסטריה בערב למצוא את כל חמש החולצות כדי להכניס אותם למכונה כדי שיחזרו לארון לפעם הבאה ופעם אחת השתרבבה מתחת לאיזו מיטה והראש שלי היה תפוס ב-'איך אני שולחת אותם כשאחד לא בסט'. הפסקתי עם זה.
(זו הייתה כזו אובססיה שאחת השכנות שאלה אותי יום אחד אם אני מרגישה טוב כי הבוקר הילדים יצאו לא אותו דבר... אולי אני צריכה עזרה)
היום יש לי חלק מהבגדים אותו דבר. לא מתרגשת אם הם לבושים אחרת מהשני. משתדלת מאד בשבתות שיהיו סט- גם הבת שנולדה אחריהם. ולא מתרגשת אם אחד הבנים רוצה דווקא סריג או חליפה אחרים מהשאר...

(האמת שחלק מהאסימון הזה נפל לי כששני הגדולים- שהיום הם כבר אחרי בר מצווה-לא רצו ללבוש אותו דבר. אחד היה שואל את השני-'אני לובש את החולצה הזו, איזה חולצה אתה לובש היום'? וחמותי התלהבה שהם מתחילים לבנות את האישיות של עצמם)

 

[-רות-]

אין לך אפשרות לנתק את הרגש?
יש הרבה דברים שאני לא אוהבת לעשות אבל עושה כי חייבת וזה תפקידי כאמא וכאישה
משתדלת להנעים לעצמי את הזמן ולצ'פר את עצמי
לא הולכת על גדול. כל יום סידור וטאטוא+ כביסות _ משהו גדול שצריך
פעם דלתות פעם תנור פעם כיריים פעם מדף בארון
כי להשתלט על הכל ביחד זה מורכב

מליונרית
התאפקתי ממש לא לשים לך כועס, תעריכי
ניסית פעם לעשות יום יום מה שאת ממש ממש ממש לא אוהבת?
אז אני כן, כל יום
וברור שאני מנתקת את הרגש, וברור שאני עושה את זה, אחרת מזבלה עירונית היתה בית מרקחת ליד הבית שלי
אבל זה לא קל בכלל
וכשלא אוהבים לעשות משהו - בדר"כ עושים אותו בעצלתים, ברגע האחרון ומתוך כעס ותסכול...

ומי מדבר על הניקיון הגדול?
אמתך הקטנה מתקשה בקיפול כביסה, שטיפת כלים וסידור רצפה, בסדר?
דלתות, תנור וכירים - אני עושה כשאני כבר מפחדת מהרווחה...

 

[+shira]

מזדהה מאד (אגב שווה לבדוק קש"ר גם אם נראה לך שאין קשר. אצל בנות הרבה פעמים כמעט לא קיימים התסמינים המוכרים וההפרעה מתאפיינת בדיוק בתופעה הזו - קושי גדול מאד לבצע פעולות מונטוניות, כאלה לא מאתגרות ומענייניות אותך.)
לי מאד מאד עזר לשמוע תוך כדי פודקאסטים והרצאות מעניינים, וגם לפנק את עצמי בקפה עם גלידה שווה אח"כ בבית הנקי