זו הרגשה מאוד מתסכלת. הצורך לעשות משהו יומיומי שממש לא אוהבים.
כתבת על קושי בניקיון.
כדאי לבודד בצורה מדויקת איפה מופיע בעיקר הקושי הגדול.
האם לסדר את כן אוהבת ברמה סבירה?
האם לנקות בייבש את כן אוהבת ברמה סבירה? כמו ניקוי אבק, שואב, טאטוא.
ובתוך הניקוי הרטוב - האם הכל דוחה באותה מידה? שטיפת כלים? שירותים? רצפה? חלונות? או שרק חלק מזה.
או אולי דווקא ניקוי ייבש שנוא עלייך וניקוי רטוב אהוב יותר?
לפעמים מרוב שמנסים לעשות את מה שלא סובלים, לא עושים גם דברים אחרים שכן יכולים לעשות.
וכשמצליחים לבודד היכן הקושי המדויק - זה כבר צעד חשוב. זה יכול להיות יותר מדבר אחד, זה לא משנה. העיקר קודם כל המודעות המדויקת.
לאחר מכן את עושה את כל השאר, מה שלא כלול בקושי המיוחד, וזה כבר נותן המון - לך ולבית!
ואז חושבים על פיתרון מיוחד למה שבאמת לא אהוב במיוחד.
לדוגמא, אשה שמסתדרת טוב עם בישול ואפיה, עם כביסות, עם טיפול אוהב בילדים, עם סדר, אולי גם עם ניקיון נניח ביבש - היא יכולה לעשות את כל זה ולשאוב סיפוק רב.
נשאר העניין של ניקיון רטוב - בדוגמא הספציפית הזו.
ועל זה יש צורך לחשוב על פיתרון קצת אחר.
אולי לקחת עוזרת רק לתחום הזה, לפי הצורך.
אולי מישהו מבני הבית מתאים לו לעזור בתחום הזה.
אולי לוותר על שלמות בעניין הזה, ולעשות את המינימום הנדרש.
ואפשר שילוב של כל זה: יותר עזרה בבית בתחום שלא אהוב במיוחד - אם זה מתאים ושייך, הסתפקות ברמה סבירה ולא גבוהה בתחום זה, והזמנת עוזרת אחת לכמה זמן - למשהו יסודי יותר.
אני משערת שאת לאחר ניסיונות לא מעטים.
ואחרי ניסיונות לא מעטים שלא ממש צולחים - לא פעם זה פוגע מאוד גם בכל הדברים שכן יכולים ואוהבים לעשות. וחבל.
דעתי היא, שאי אפשר להילחם כל השנים על משהו שלא סובלים. אלא לבודד אותו ולמצוא פיתרון מתאים שלא דורש לעשות כל הזמן בכוח.
הנושאים החמים
