- הוסף לסימניות
- #1
הדלת נפתחת ונטרקת בסערה שומעים את זה עד לפה,
זה נשמע שהוא עצבני וטעון היום
מזל שאני פה בחדר
אני מרגישה שהוא מתקרב למטבח (רגע איפה אמא?)
אוי הוא נכנס למטבח הוא מוציא עכשיו קיטור על אמא (וואי וואי אלו צעקות הוא עצבני במיוחד היום)
מסכנה אמא מה היא אשמה שהכל מתנקז אליה (לא הכל זה עוד יגיע אלי מניסיון)
בעצם הוא הרבה יותר מסכן, אבל כולם סובלים בגללו,
אוי ווי הוא מתקרב לחדר אני מפפחחחדת (מזל שאני מוסתרת עם השמיכה מתחת למיטה )
הוא נכנס (הוא מתנשם בכבידות) רק שלא ימצא אותי (הפעם הוא נראה הרבה יותר טעון)
חבל שאני לא יכולה לצעוק או לפחות לפנות למישהו ולספר לו על מה שקורה שיעשה משהו בנידון ושהדבר הזה ייפסק
(כן אני יודעת שאנשים לא מבינים מה זאת אומרת אני לא יכולה לספר לאף אחד אבל זוהי המציאות וחבל שכך)
אוי הוא מתחיל לחפש כנראה הוא מחפש אותי האם אני אצליח הפעם להיחלץ ממנו? הלוואי אבל אני לא מאמינה,
הוא מחפש על המיטה לא מוצא הוא הולך לארון (אולי הוא ישקע באיזה קריאת ספר מותחנית, שייתן לי כמה דקות של חסד)
לא הוא סוגר את הארון
אוי לא הוא מתקרב כדי לחפש מתחת למיטה
הוא כבר מרים את השמיכה
אוי הוא רואה אותי (אני כבר יכולה לראות את הלבן (או אדום) של העינים שלו)
הוא מושך אותי בכוח אל מחוץ למחבואי
הוא לוקח אותי ומטיח אותי על המיטה,
ועוד לפני שהוא מצליח להתקרב אלי מתפרץ לו אשד הדמעות, אשר מתחילות ללחלח את הציפה שעלי, וכשהפנים שלו פוגשות אותי אני כבר ספוגה דמעות,
דמעות על עוד יום קשה שהיה לו בחיידר,על עוד יום שהוא הסתבך עם כולם בגלל הקשים שלו,
ושוב אני היא זאת שסופגת את הדמעות,
אבל מה לעשות שלכרית אין פה, כך שאין לי למי לפנות, ואין לי למי לספר,
ומה שנשאר לי זה רק ללטף אותו ב'רכות' שיש בי ולהמשיך לספוג עוד ועוד,
ולקוות שבסוף יהיה לו טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ..........
זה נשמע שהוא עצבני וטעון היום
מזל שאני פה בחדר
אני מרגישה שהוא מתקרב למטבח (רגע איפה אמא?)
אוי הוא נכנס למטבח הוא מוציא עכשיו קיטור על אמא (וואי וואי אלו צעקות הוא עצבני במיוחד היום)
מסכנה אמא מה היא אשמה שהכל מתנקז אליה (לא הכל זה עוד יגיע אלי מניסיון)
בעצם הוא הרבה יותר מסכן, אבל כולם סובלים בגללו,
אוי ווי הוא מתקרב לחדר אני מפפחחחדת (מזל שאני מוסתרת עם השמיכה מתחת למיטה )
הוא נכנס (הוא מתנשם בכבידות) רק שלא ימצא אותי (הפעם הוא נראה הרבה יותר טעון)
חבל שאני לא יכולה לצעוק או לפחות לפנות למישהו ולספר לו על מה שקורה שיעשה משהו בנידון ושהדבר הזה ייפסק
(כן אני יודעת שאנשים לא מבינים מה זאת אומרת אני לא יכולה לספר לאף אחד אבל זוהי המציאות וחבל שכך)
אוי הוא מתחיל לחפש כנראה הוא מחפש אותי האם אני אצליח הפעם להיחלץ ממנו? הלוואי אבל אני לא מאמינה,
הוא מחפש על המיטה לא מוצא הוא הולך לארון (אולי הוא ישקע באיזה קריאת ספר מותחנית, שייתן לי כמה דקות של חסד)
לא הוא סוגר את הארון
אוי לא הוא מתקרב כדי לחפש מתחת למיטה
הוא כבר מרים את השמיכה
אוי הוא רואה אותי (אני כבר יכולה לראות את הלבן (או אדום) של העינים שלו)
הוא מושך אותי בכוח אל מחוץ למחבואי
הוא לוקח אותי ומטיח אותי על המיטה,
ועוד לפני שהוא מצליח להתקרב אלי מתפרץ לו אשד הדמעות, אשר מתחילות ללחלח את הציפה שעלי, וכשהפנים שלו פוגשות אותי אני כבר ספוגה דמעות,
דמעות על עוד יום קשה שהיה לו בחיידר,על עוד יום שהוא הסתבך עם כולם בגלל הקשים שלו,
ושוב אני היא זאת שסופגת את הדמעות,
אבל מה לעשות שלכרית אין פה, כך שאין לי למי לפנות, ואין לי למי לספר,
ומה שנשאר לי זה רק ללטף אותו ב'רכות' שיש בי ולהמשיך לספוג עוד ועוד,
ולקוות שבסוף יהיה לו טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב ..........
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים

Reactions: שמואלזון, SH0548549432, גל של תקווה ועוד 6 משתמשים9 //