שיתוף - לביקורת אימה במרתפי האל"ה

  • הוסף לסימניות
  • #1
ראשי כאב.

מה אני בעצם עושה כאן? על מה נעצרתי בצורה כזו?

אדם נכנס לחדר.

קצת היה מוזר לי לחשוב שהזקן ההוא הוא חוקר, אבל כך הוא הציג את עצמו.

"שלום לך, אני החוקר שהופנה אל תיקך" הוא פנה אליי.

"אהלן גם לך" עניתי קצר רוח "למה אני כאן? אפשר להבין מה עשיתי?"

"קודם לכל, אל לך לענות לי 'אהלן', אינני מבני ארצות ערב הנני אזרח מדינת ישראל העברית".

"אוקיי, אז שלום!"

"אנסה להבין. הנך רואה בי בן מדינה אחרת?"

"לא"

"אם כך, מדוע שוב חזרת וענית לי בשפה זרה?"

"מה אמרתי?"

"אוקיי".

"מה העצבים, למה אתה עובר נושא? שאלתי, מה אמרתי?"

"אוקיי!"

"אוקיי, הבנתי שאתה כועס ולא רוצה לומר לי..."

"לא! הנך מתאר את המציאות באורח שגוי לחלוטין! עניתי לשאלתך, ענית לי קודם במילה 'אוקיי' וזו אינה מילה בעברית!"

"אה, אוקיי! אה, לא, חס וחלילה! חח... בסדר, הבנתי!"

"עכשיו בנוגע לשאלתך מהו העוון בגינו נעצרת..."

"בדיוק! אשמח שתענה לי על זה סוף סוף!"

"המתן, אני אענה! מה עשה אדוני אתמול בשעות הצהריים?"

"בצהריים? מה עשיתי? שמרתי על ילדיי, אכלתי ארוחת צהריים, העליתי סיפור לאתר האינטרנט פרוג..."

"האח! על כך בדיוק ברצוני לשוחח עמך, על אותה רשומה שהעלית לאתר המרשתת פרוג, באותה רשומה שגית וכתבת משקפיים בלשון נקבה... ולאחר שהודית בפשעך, תמהת מדוע איננו מעדכנים את השפה כלשון בני האדם והכרזת עלינו שהננו כשופטי בית המשפט הגבוה לצדק..."

"עליכם? מי זה עליכם?"

"האקדמיה ללשון העברית כמובן, לא אמרו לך כשהובאת הנה?"

"לא! ואתה יודע מה? כל זה רק מראה כמה שאני צדקתי! צריך להעיף אתכם, ולשים בכיסא שלכם אנשים נורמלים!"

"אז אדוני אינו מעוניין להתנצל על הדברים, ולהתחייב שלהבא לא יערער אחר סמכותנו ושיקול דעתנו?"

"ממש לא!"

"אני מבין. נראה אם כך תגיד אף לאחר העינויים..."

"אתה מאיים עליי?"

"אכן כן" הוא אמר, והכריז "הכניסו את המענה!"

גופי נרעד באימה כשלעיני ההמומות הוכנס לחדר הד"ר אבשלום קור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לאחר דקה על מתקן העינויים: התירוני נא מכבליי, גופי דואב דיו, מעתה ועד עולם רק דיבורים מתוקנים יצאו את פי. מיתרי קולי ולשוני כעפר יהיו להחלטותיכם הנאצלות.

חן חן, התירוהו! מורשה הינך לפנות לדרכך

בדלת עם רגל בחוץ: אוקי, תודה רבה, כפרה עליכם אם אפשר רק את המשקפיים שלי הן חשובות לי ממש. ובורח!

ועכשיו ברצינות: נהדר כמו תמיד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
חחח גדול.
ממליצה לך לצרף לינק לקטע של אתמול לכל מי שפספס...
הרבה יותר מצחיק לקרוא את הקטע הנוכחי כשמבינים מה הרקע.

וסליחה שאני נאלצת קצת להחזיר אותך אל האימה במרתפים ושות' ;)
ולתקן קלות:

שהזקן ההוא הוא חוקר
"ההוא" מתייחס לנסתר, מישהו שלא נוכח כאן כרגע.
במקרה הזה צריך לומר: שהזקן הזה הוא חוקר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
טוב! חזק ביותר!
"אכן כן" הוא אמר, והכריז "הכניסו את המענה!"

גופי נרעד באימה כשלעיני ההמומות הוכנס לחדר הד"ר אבשלום קור.
זה
"אוקיי, הבנתי שאתה כועס ולא רוצה לומר לי..."

"לא! הנך מתאר את המציאות באורח שגוי לחלוטין! עניתי לשאלתך, ענית לי קודם במילה 'אוקיי' וזו אינה מילה בעברית!"
וזה!

ד.פ היה מתמוגג
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
אוי, זה ענק...
לא הפסקתי לצחוק.

ועכשיו לכמה הארות, ברשותך:

המרשתת :p.

'מכללה לאומית' בבקשה...

אבשלום קור
:unsure:

אבשלום קור מעולם לא היה באקדמיה (ליתר דיוק, הוא סירב להצטרף אליה כחבר, משום שהיא קוראת לעצמה 'אקדמיה' בלע"ז - וכמבואר לעיל.).

בכל זאת, קטע משעשע בהחלט, עם יכולות כתיבה גבוהות ומעולות. המשך כך.

מי זה ד.פ?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אבשלום קור מעולם לא היה באקדמיה (ליתר דיוק, הוא סירב להצטרף אליה כחבר, משום שהיא קוראת לעצמה 'אקדמיה' בלע"ז - וכמבואר לעיל.).
היכן מצאת בדברי רמז לכך שהנ"ל הינו חבר באקדמיה? הוא נמצא במרתפיהם בתור מענה בתשלום. :)
וסליחה שאני נאלצת קצת להחזיר אותך אל האימה במרתפים ושות' ;)
ולתקן קלות:

"ההוא" מתייחס לנסתר, מישהו שלא נוכח כאן כרגע.
במקרה הזה צריך לומר: שהזקן הזה הוא חוקר...
בהחלט. מקווה בשבילי שלא יעברו שם על הטור הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ממליצה לך לצרף לינק לקטע של אתמול לכל מי שפספס...
הרבה יותר מצחיק לקרוא את הקטע הנוכחי כשמבינים מה הרקע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
"אני מבין. נראה אם כך תגיד אף לאחר העינויים..."

"אתה מאיים עליי?"

"אכן כן" הוא אמר, והכריז "הכניסו את המענה!"

גופי נרעד באימה כשלעיני ההמומות הוכנס לחדר הד"ר אבשלום קור.
מאז חלפו ימים לא מעטים, והנחקר-החולה עדיין מסתגר בביתו, מתכרבל בכסותו,
ותוקע ראשו בכר רחב שסופג רק בקושי את יבבותיו התכופות על מה שעבר גופו ונפשו במתקן העינויים המחריד.

אז מה באמת קרה כששועל ספרות נחקר במרתפי האל"ה!
רשמתי מפיו את התיאור המצמרר והרי הוא מוגש לפניכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מאז חלפו ימים לא מעטים, והנחקר-החולה עדיין מסתגר בביתו, מתכרבל בכסותו,
ותוקע ראשו בכר רחב שסופג רק בקושי את יבבותיו התכופות על מה שעבר גופו ונפשו במתקן העינויים המחריד.

אז מה באמת קרה כששועל ספרות נחקר במרתפי האל"ה!
רשמתי מפיו את התיאור המצמרר והרי הוא מוגש לפניכם.
מומלץ!

משהו קטן.
למען הפרוטוקול, חשוב לי להדגיש. הטענה בגינה נעצרתי ( ;) ) לא הייתה שלא שגיתי (כי אני כן), אלא שהאקדמיה צריכה לשנות את העברית לפי לשון בני האדם ולא להיפך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אשכולות דומים

התיישבתי לארוחת הערב.

"מה קורה רחלי, מה נשמע? איך היו הילדים היום?" שאלתי בהתעניינות.

"גמרו אותי לגמרי..." אמרה אשתי באנחה. האמת היא שיכולתי לנחש מהמראה התשישות שלה...

"אויש..." הגבתי בצער.

"כן, ממש רקדו לי על הראש. אה, מה רציתי לומר לך? מה אתה אומר, אולי נקנה יויו?"

"לקנות יויו? זה יקר, לא?" שאלתי. לא מפרט לה את כל ויכוחיי עם חבריי, על כמה גרוע הסחף החברתי של כל הילדים למוצר היקר הזה.

"יקר יקר, אבל צריך".

"שיגעו אותך הילדים היום לגמרי, אה?"

"ממש לא קשור אליהם!"

"אולי נקנה חיקוי?"

"בשום אופן!

"לא שהבנתי למה, אבל אוקיי..."

"אפילו החלטתי על צבע!"

"חח"

"מה אתה צוחק? אני קונה משהו בשבילי, אני רוצה צבע שאני אוהבת".

"מה בשבילך? את לא רצינית, נכון?"

"רצינית לגמרי!"

"לא, פשוט לא שמעתי שזה נכנס גם לשכבת הגיל שלך..." אמרתי אחרי זמן העיכול.

"אתה צוחק עליי? אני נראית לך מבוגרת? סתם שתדע שיש לי חברות בעבודה יותר מבוגרות ממני שיש להן!"

"סורי, אני פשוט לא חשבתי ש..."

"בסדר, הכל טוב. בכל מקרה, צבע, אני רוצה צבע אפור יש אותו להרבה חברות שלי, ואהבתי..."

"אפור?? זאת לא בחירה קצת מוזרה? אני בכלל לא בטוח שיש כזה..."

"ודאי שיש! זה נפוץ בטירוף!"

" אוקיי, מוזר... אני לא ראיתי... בכל מקרה, אם זה מה שאת רוצה זה מה שנקנה..."

"בקיצור, כבר ביררתי מחירים, ב'בייבי זולי' יש עכשיו מבצע באלפיים מאה אמבטיה+טיולון!"
כשהגעתי לראשונה למשרדי GPT, לא חשבתי שזו הולכת להיות העבודה הכי ביזארית בחיי.

אולם ענקי. מפוצץ בשורות שולחנות, מאחוריהם ישבו מאות הודים, כל אחד עם מחשב דל מעודפי צה"ל, כוס פלסטיק עם צ'אי חמוץ, ואצבעות שריריות ומקלידות.

בכניסה חיכה לי גבר בשנות החמישים לחייו, עם חליפה שנראתה כאילו נרכשה בחנות צעצועים.

"ברוך הבא למחלקת הבינה הלא-ממש-מלאכותית של GPT!" הכריז בהתרגשות, וחייך לעברי חיוך רחב למדי, כאילו בלע כריך של ביטחון עצמי מוגזם בביס אחד.

"אמיתי?" שאלתי, תוהה אם פספסתי פנייה בדרך לעבודה.

"מאוד אמיתי," הנהן. "הנה, פה קורה כל הקסם."

הוא הוביל אותי פנימה. מעבר לדלתות ההזזה שבקושי זזו, התגלה האולם המרכזי, בו היה מספר עצום של אנשים נוספים.

"אלה שלנו," אמר בגאווה, מצביע על אלפי ההודים הנוספים שישבו באולם. "כל אחד מהם מקבל שאלה, מתרגם אותה לאנגלית בגוגל טרנסלייט, עונה תשובה, מתרגם בחזרה, ושולח. זה GPT."

"סליחה," שאלתי, "זה נשמע...קצת לא חוקי?"

"מה פתאום," הוא גיחך. "כולם פה מרוויחים דולר לחודש ברוטו. יש גם ימי גי'נג'ר."

בדיוק באותו רגע אחד ההודים הרים את היד. "הגיעה שאלה!" הוא קרא, כאילו הכריז שזכה בלוטו.

כולם נעמדו, מחאו כפיים. מסך ענק הציג את השאלה:

"מה יקרה אם אני אקח שני כדורי אקמול, אחד אדום ואחד כחול, ואז אכנס לחדר חשוך ואצעק 'הארי פוטר'?"

ההודי המסור קיבל את השאלה. פתח את גוגל טרנסלייט, הדביק, גיחך, והקליד בתשומת לב:

"יתכן ותהפוך לאיש עם משקפיים וצלקת. נסה ותעדכן."

מתרגם. שולח. כולם מוחאים כפיים. אצלו זה 13 שנה של לימודים באוניברסיטת מומבי, בשביל המשפט הזה.

לאחר מכן, החלו להגיע רצף של שאלות נורמליות לחלוטין למחשבי העובדים:

"מה קורה אם גולש חתול בתוך חור שחור?"

- "החתול יימתח ויהפוך לפסטה קוסמית. נא לא לנסות בבית."

"למה פסנתר אפשר להפיל אבל פיל אי אפשר לפסנתר?"

-"לך תשאל פסטה קוסמית."


התקרבתי לאחד, שהיה נראה עמל קשות מול שאלה מורכבת:

"מה אם אפיל חתול על פרוסת לחם מרוחה בחמאה, ואשאיר אותו באוויר?"

ההודי חשב רגע, ואז ענה:

"היקום יתכנס לנקודת קריסה פילוסופית."

בהמשך היום הגיעו עוד שאלות כמו: "איך לגרום לכלב שלי לדבר פולנית?" או: "אם אני אוכל ביצה קשה בשבת, האם מותר לי להתקלח עם גרביים?" או גם: "תכתוב לי שיר על סבא שלי שהיה ליצן ועבד אצל פוטין." אבל אני לא אכתוב לכם כאן את כל התשובות, לא מפני שהם לא מעניינות, אלא בגלל שאני כבר לא זוכר מי ענה מה. (מה אשמתי שכמו אצל הסינים, גם כאן כולם נראים כמו אורז מעוך?)

היה שקט באולם. כל פעם שמישהו ענה תשובה מצחיקה במיוחד, הונף שלט שעליו היה כתוב 'תשובה ויראלית' ונשמעה תרועת שופר דיגיטלי.

עמדתי בצד, מנסה להבין איפה בדיוק הAI פה.

"הם גאונים," לוחש לי המנהל, "אחד מהם אפילו הצליח לשכנע משתמש שהוא רופא שיניים."

"מה, יש לו תואר ברפואת שיניים?"

"לא, יש לו שן אחת."

ואז זה קרה.

דלת המתכת נפתחה.

גבר גבוה, עטוי ז'קט עור, בעל קובץ A4 ביד אחת ותמונה של אילון מאסק ביד השנייה, נכנס. על בגדו היה תג עם לוגו של OpenAI, ועל עיניו משקפי שמש שאמרו 'אני בינה, ואתה לא.'

הרוח שהוא הביא איתו גרמה לכמה מסכים להיכבות. כולם שתקו, מבועתים. ואז אחד צעק "איייי-איי-אייייי!" וכולם נעלמו, נכנסים לתוך מקרר פצפון, כאילו היה זה תרגול של בחורי ישיבות הנמלטים מצה"ל, ולא של סתם אורז מעוך בעל פרצוף הודי.

רק אני והמנהל נשארנו.

"מה זה היה?!" לחשתי.

המנהל נאנח, הוריד את כובע המצחייה וחייך.

"זה נציג הפיקוח של OpenAI. אם הוא תופס אותם, הוא מגלה שGPT זו לא מערכת, אלא קבוצה של הודים עם טרנזיסטור."

"ואז מה קורה?"

"הם מאבדים את הרישיון לעבוד על מחשבים, וחוזרים לדבר עם לקוחות דרך הצ'אט של אתרוג."

"אבל למה אתם בורחים? אולי הוא בא לעזור?"

המנהל צחק. "לא, הוא בוחן למה GPT ענה למישהו שבשביל לעצבן את חבר שלו הוא צריך לשרוף בגדים ולשיר בלופ שיר של M.B.D"

"וזה לא פתרון?" שאלתי

המנהל חשב לרגע, ואז סינן:

"תכלס, זה עבד לו."

תודה ענקית לע.ש. על הרעיון המקורי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה