דרוש מידע אז בתכלס מה האופציות?- לימודי טיפול לאישה חרדית

[שירוNET]

כמההה קורסים לקחת בסמסטר???
היית צריכה להבחן יותר מפעם אחת כדי להשיג ממוצע גבוה?
והמתאם אימלה

לקחתי שלושה קורסים בסמסטר, ב"ה הממוצע שלי השתפר עם המבחנים (עשיתי מבחן אחד לכל קורס), מקווה בקרוב לשפר אותו עוד קצת באמצעות האפשרות של שיפור שלושה ציונים.
אז אני אעשה שוב את מבוא וחברתית, כמה רגיל... (בעיני זה הקורסים הכי מכשילים בתואר)
והמתאם- באמת אימלה ואבלה ממש.

 

[אסתי בראון]

קודם כל אתן מדהימות על היחס והתרומה מנסיונכן, באמת שאין מילים.
איזה תואר ראשון כתשתית הוא הכי רלוונטי ונותן חומר משמעותי? והאם יש תואר שני שאפשר
לעבור אותו לצד עבודה וחיים משולבים?

מנסיוני תואר ראשון בעבודה סוציאלית הוא תשתית מצויינת
ובמקביל תואר שני הוא קל יחסית מבחינת משך ואורך לימודים ועבודה במקביל

 

[נומנום]

לקחתי שלושה קורסים בסמסטר, ב"ה הממוצע שלי השתפר עם המבחנים (עשיתי מבחן אחד לכל קורס), מקווה בקרוב לשפר אותו עוד קצת באמצעות האפשרות של שיפור שלושה ציונים.
אז אני אעשה שוב את מבוא וחברתית, כמה רגיל... (בעיני זה הקורסים הכי מכשילים בתואר)
והמתאם- באמת אימלה ואבלה ממש.

מבוא ופיזיולוגית!!!!! המבחן בפיזיולוגית היה בלתי עביר
את חברתית עוד לא עשיתי... נתכונן

 

[mklj]

במילים אחרות את אומרת , שמטפל בלי תואר זה מטפל "בערך"..
הבנתי נכון?
אם כן איך יכול להיות שיש להם הצלחות מטורפות?

זה לא מטפל בכלל כמו שרוקח פרחי באך הוא לא רופא גם אם למד שנים ויש לו מלא הצלחות עם לחץ דם גבוה.
בהגדרה רופא זה מי שיש לו תעודה מוכרת כך מטפל.

 

[קולמוס קרמי]

לימודי תואר שני בטיפול באומנות, קצת מקצרים את הדרך.
אם יש לך תעודת הוראה, ניתן לעשות השלמה לתואר ראשון בחינוך בשנה אחת
ואז להשלים כמה קורסים (קורסי קדם לתואר שני טיפולי )כמו: תיאוריות באישיות, פסיכופתולוגיה, פסיכופיזיולוגיה, מבוא לפסיכולוגיה ופסיכולוגיה התפתחותית.
וכן נדרש להשלים 500 שעות אומנות. 300 מתוכם שעות פורמליות ממוסד מוכר כמו אשת חיל/שרנסקי ועוד 200 לא ממוסד מוכר. יכול להיות חוג אומנות/ציור.

 

[אאוטינג]

טיפול מיני בלי תשתית של תואר אקדמי רציני זה לא אחראי.
ייעוץ נישואים בלי תשתית זה לא אחראי.

מה שמבאס בעיקר זה כמו שכולן כותבות פה- החומר של התואר הראשון ברובו תיאורטי ומשמים
אז למה לבזבז לנו תזמן? איך סטטיסטיקה או חשבון ישנו לי את הגישה וההבנה בנפש?
הדבר היחיד שמעניין אותי בתואר זה התואר השני שאז זה גם לימודים פרקטיים
וגם מלא עבודה מעשית שהיא קריטית.
אבל למה התואר הראשון הוא חשוב? לא היה עדיף בזמן הזה להפציץ אותי בחומר פסיכולוגי
פרופר בלי לבדוק מה ממוצע הבגרויות שלי? למה כל המסביב עוזר למישהו?
בעיניי זה מנגנון בעייתי ומסורבל במדינה שבשביל להתמקצע בתחום שפיציפי את צריכה ללמוד
כל כך הרבה דברים לא קשורים שרחוקים מתחומי העניין שלך. ועל הדרך להרחיק את החלום מהגשמה בעוד כמה שנים.

 

[mklj]

מה שמבאס בעיקר זה כמו שכולן כותבות פה- החומר של התואר הראשון ברובו תיאורטי ומשמים
אז למה לבזבז לנו תזמן? איך סטטיסטיקה או חשבון ישנו לי את הגישה וההבנה בנפש?
הדבר היחיד שמעניין אותי בתואר זה התואר השני שאז זה גם לימודים פרקטיים
וגם מלא עבודה מעשית שהיא קריטית.
אבל למה התואר הראשון הוא חשוב? לא היה עדיף בזמן הזה להפציץ אותי בחומר פסיכולוגי
פרופר בלי לבדוק מה ממוצע הבגרויות שלי? למה כל המסביב עוזר למישהו?
בעיניי זה מנגנון בעייתי ומסורבל במדינה שבשביל להתמקצע בתחום שפיציפי את צריכה ללמוד
כל כך הרבה דברים לא קשורים שרחוקים מתחומי העניין שלך. ועל הדרך להרחיק את החלום מהגשמה בעוד כמה שנים.

תואר ראשון הוא תיאוריות שעליהם מתבססת העבודה המעשית.
נכון שיש גם קורסים מסביב אבל זה לא רק מתמטיקה ואנגלית.

 

[DvoraVidman]

מה שמבאס בעיקר זה כמו שכולן כותבות פה- החומר של התואר הראשון ברובו תיאורטי ומשמים
אז למה לבזבז לנו תזמן? איך סטטיסטיקה או חשבון ישנו לי את הגישה וההבנה בנפש?
הדבר היחיד שמעניין אותי בתואר זה התואר השני שאז זה גם לימודים פרקטיים
וגם מלא עבודה מעשית שהיא קריטית.
אבל למה התואר הראשון הוא חשוב? לא היה עדיף בזמן הזה להפציץ אותי בחומר פסיכולוגי
פרופר בלי לבדוק מה ממוצע הבגרויות שלי? למה כל המסביב עוזר למישהו?
בעיניי זה מנגנון בעייתי ומסורבל במדינה שבשביל להתמקצע בתחום שפיציפי את צריכה ללמוד
כל כך הרבה דברים לא קשורים שרחוקים מתחומי העניין שלך. ועל הדרך להרחיק את החלום מהגשמה בעוד כמה שנים.

אני מרגישה על עצמי כמה שהתואר הראשון שלי (בסוציולוגיה) משמעותי לי כל כך בבניית היותי אשת מקצוע טובה (בתחום הפיתוח הארגוני ובתחום פיתוח עובדים).
אני רואה את ההבדל מאנשי מקצוע שלמדו רק פרקטיקה. והוא עצום.

"אין דבר יותר שימושי מתיאוריה טובה", אני מרגישה את זה בכל יום בעבודה שלי.

בעיניי לא מיותר בכלל.

 

[ליליאן]

מה שמבאס בעיקר זה כמו שכולן כותבות פה- החומר של התואר הראשון ברובו תיאורטי ומשמים
אז למה לבזבז לנו תזמן? איך סטטיסטיקה או חשבון ישנו לי את הגישה וההבנה בנפש?
הדבר היחיד שמעניין אותי בתואר זה התואר השני שאז זה גם לימודים פרקטיים
וגם מלא עבודה מעשית שהיא קריטית.
אבל למה התואר הראשון הוא חשוב? לא היה עדיף בזמן הזה להפציץ אותי בחומר פסיכולוגי
פרופר בלי לבדוק מה ממוצע הבגרויות שלי? למה כל המסביב עוזר למישהו?
בעיניי זה מנגנון בעייתי ומסורבל במדינה שבשביל להתמקצע בתחום שפיציפי את צריכה ללמוד
כל כך הרבה דברים לא קשורים שרחוקים מתחומי העניין שלך. ועל הדרך להרחיק את החלום מהגשמה בעוד כמה שנים.

סטטיסטיקה עוזרת להבין מחקרים ושיטות מחקר
שהתואר הראשון מלא בהם.

 

[ליליאן]

מה שמבאס בעיקר זה כמו שכולן כותבות פה- החומר של התואר הראשון ברובו תיאורטי ומשמים
אז למה לבזבז לנו תזמן? איך סטטיסטיקה או חשבון ישנו לי את הגישה וההבנה בנפש?
הדבר היחיד שמעניין אותי בתואר זה התואר השני שאז זה גם לימודים פרקטיים
וגם מלא עבודה מעשית שהיא קריטית.
אבל למה התואר הראשון הוא חשוב? לא היה עדיף בזמן הזה להפציץ אותי בחומר פסיכולוגי
פרופר בלי לבדוק מה ממוצע הבגרויות שלי? למה כל המסביב עוזר למישהו?
בעיניי זה מנגנון בעייתי ומסורבל במדינה שבשביל להתמקצע בתחום שפיציפי את צריכה ללמוד
כל כך הרבה דברים לא קשורים שרחוקים מתחומי העניין שלך. ועל הדרך להרחיק את החלום מהגשמה בעוד כמה שנים.

עוד כיוון של הרבה פחות השקעה וכן עזרה בלתי מבוטלת לאנשים
או עבודת ביניים
היא ליווי רוחני לאנשים באשפוז/מחלות כרוניות/סופניות.

אני קצת זלזלתי בתחום
עד שפגשתי בלוווי אצלי מישהו שניצל עד תום את השירות הפסיכולוגי של המרפאות חוץ
ולא היה לו (או לא היה מוכן) לשלם על פרטי.
והתמודד באמת מול המון המון המון עומס טכני נפשי רגשי משפחתי, המון התלבטויות.
בסוף קיבל לווי רוחני מיוחד למחלה שאובחן בה, מטעם בית החולים.
והוא פורח ממש
הרבה יותר ממה שהיה עם הפסיכולוגים בעבר.
כזה אדם שלא היה צריך לעשות עבודה של שינוי עמוק
(כי הוא היה מאוד יעיל בטיפול בכל באמת)
אלא רק (ממש לא רק, כן?)
לקבל כתף ויד ולווי ממי שמכיר מה הוא עובר, ושם בשבילו, ויש לו כלים מיוחדים למצב שלו.

יש ללמוד את זה במכללה ירושלים.

 

[ליליאן]

עוד כיוון של הרבה פחות השקעה וכן עזרה בלתי מבוטלת לאנשים
או עבודת ביניים
היא ליווי רוחני לאנשים באשפוז/מחלות כרוניות/סופניות.

אני קצת זלזלתי בתחום
עד שפגשתי בלוווי אצלי מישהו שניצל עד תום את השירות הפסיכולוגי של המרפאות חוץ
ולא היה לו (או לא היה מוכן) לשלם על פרטי.
והתמודד באמת מול המון המון המון עומס טכני נפשי רגשי משפחתי, המון התלבטויות.
בסוף קיבל לווי רוחני מיוחד למחלה שאובחן בה, מטעם בית החולים.
והוא פורח ממש
הרבה יותר ממה שהיה עם הפסיכולוגים בעבר.
כזה אדם שלא היה צריך לעשות עבודה של שינוי עמוק
(כי הוא היה מאוד יעיל בטיפול בכל באמת)
אלא רק (ממש לא רק, כן?)
לקבל כתף ויד ולווי ממי שמכיר מה הוא עובר, ושם בשבילו, ויש לו כלים מיוחדים למצב שלו.

יש ללמוד את זה במכללה ירושלים.

ולפעמים זה במקביל לפסיכולוגים של המחלקה

 

[מאה מם]

ושם אני עומדת ושואלת- אז מה כן?? לא יכול להיות איזה פתרון חלקי לנשים חרדיות כמוני
שבזבזו את מיטב שנותיהן על תחום טכנולוגי לא קשור כדי 'לפרנס בית של תורה',
ועכשיו עם בעל וילדים רוצות סוף סוף להגשים את עצמן?

הזדהות כואבת עם פותחת האשכול, לרגע תהיתי אם לא אני כתבתי את השורות הנ"ל.
ספציפית מחפשת להתמקצע יותר בכיוון של נוער מתמודד/בסיכון. יש דרך מקוצרת ללמוד את זה, חוץ מהמסלול הארוך של תואר ראשון בעוסי"ת ואח"כ בעו"ס קלינית?

 

[שיליבי]

איך סטטיסטיקה או חשבון ישנו לי את הגישה וההבנה בנפש?

היא מפתחת את היכולת לשקול דברים בצורה הגיונית, לברור מכל הידע שמקיף אותנו את הידע הנכון, ולהבין מחקרים.
יכולות שחשובות לכל מקצוע לדעתי

* אומרת את זה אחרי קורס אחד בסטטיסטיקה עכשיו אני בשני

 

[GRN]

מה שמבאס בעיקר זה כמו שכולן כותבות פה- החומר של התואר הראשון ברובו תיאורטי ומשמים
אז למה לבזבז לנו תזמן? איך סטטיסטיקה או חשבון ישנו לי את הגישה וההבנה בנפש?
הדבר היחיד שמעניין אותי בתואר זה התואר השני שאז זה גם לימודים פרקטיים
וגם מלא עבודה מעשית שהיא קריטית.
אבל למה התואר הראשון הוא חשוב? לא היה עדיף בזמן הזה להפציץ אותי בחומר פסיכולוגי
פרופר בלי לבדוק מה ממוצע הבגרויות שלי? למה כל המסביב עוזר למישהו?
בעיניי זה מנגנון בעייתי ומסורבל במדינה שבשביל להתמקצע בתחום שפיציפי את צריכה ללמוד
כל כך הרבה דברים לא קשורים שרחוקים מתחומי העניין שלך. ועל הדרך להרחיק את החלום מהגשמה בעוד כמה שנים.

הכשרת אנשי מקצוע אינה המטרה היחידה (ואפילו מדויק יותר: העיקרית) של מוסד האקדמיה, וזאת הסיבה...

 

[dag]

הכשרת אנשי מקצוע אינה המטרה היחידה (ואפילו מדויק יותר: העיקרית) של מוסד האקדמיה, וזאת הסיבה...

איזה עוד מטרות יש?

 

[DvoraVidman]

איזה עוד מטרות יש?

האקדמיה בוכה מעלבון עכשיו...
האוניברסיטאות רואות את תפקידן כמוסדות להרחבת הידע האנושי, והכלי העיקרי להשגת המטרה הוא מחקר.

 

[+shira]

@אאוטינג וואי כמה אני מבינה את התסכול שלך, אבל מהניסיון שלי אחרי כמעט שנתיים שדשדשתי במקום בגלל הניסיון למצוא פתרונות קסם יש לי המלצה אחת: להתחיל את הדרך הארוכה, וכמה שיותר מהר.
יכול להיות שיש קיצורי דרך, אבל תסתכלי על זה ככה - הבחירה הראשונה שלך בתור אשת טיפול לעתיד היא איפה ואיך ללמוד. והבחירה הזאת לכשעצמה יכולה ללמד הרבה על המקצועיות והאמינות שלך.

אני מרגישה על עצמי כמה שהתואר הראשון שלי (בסוציולוגיה) משמעותי לי כל כך בבניית היותי אשת מקצוע טובה (בתחום הפיתוח הארגוני ובתחום פיתוח עובדים).
אני רואה את ההבדל מאנשי מקצוע שלמדו רק פרקטיקה. והוא עצום.

"אין דבר יותר שימושי מתיאוריה טובה", אני מרגישה את זה בכל יום בעבודה שלי.

בעיניי לא מיותר בכלל.

לתחושתי זה נכון מאד, רק רוצה לציין ששמעתי מאיש מקצוע בכיר מאד שהוא גם פסיכולוג קליני וגם עו"ס קליני (גבר חילוני פריבילג עם שפע של זמן ומשאבים) שאם חייבים לבחור רק אחד משני המסלולים, יש יתרון מסוים לעבודה סוציאלית, שבה מהרגע הראשון כמעט יש דגש משמעותי על הכשרה מעשית ופרקטיקה. לטענתו עו"ס קליני בשנה הראשונה אחרי לימודים והתנסות מעשית של 4 שנים בד"כ יהיה איש טיפול מנוסה ובשל יותר מפסיכולוג קליני באותה נקודה.
אישית אני בכל זאת מתבאסת שתנאי החיים שלי לא מאפשרים לימודי פסיכולוגיה, כי התיאוריה הטיפולית מדברת אלי עוד יותר מהפרקטיקה ואם לא היה לי בית לפרנס הייתי ממשיכה בכלל למסלול אקדמי ומחקרי.

 

[מירי עוס]

אני יודעת שהיא עושה פסיכותרפיה במקום ציבורי אבל היא גם פסיכותרפיסטית- זה בגלל זה?
ולטיפול דיאדי מי הכי מתאים?

לעניות דעתי פסיכולוג התפתחותי רשאי לטפל.
פסיכותרפיה נותן הרבה עומק וכלים לעבודה הטיפולית הקלינית, ולכן הרבה מטפלים טובים לומדים את ההכשרה הזו בנוסף להכשרה שלהם.
בגיל הרך, הרבה מן הפעמים ההמלצה היא על טיפול אצל פסיכולוגיים התפתחותיים, מאחר וחלק ובגיל זה התסמינים הקליניים מקורם בקשיים בהתפתחות/ קשר הורה-ילד או שמצריכים הבנה בדקויות בשלבים אלו. פסיכולוגים התפתחותיים לומדים הרבה על תהליכי התפתחות בנוסף לפתלוגיות וכו.
למרות שגם פסיכולוגיים קליניים/חינוכיים לומדים רבות תחומים אלו.
בסוף, משנה מהו התחום בו הפסיכולוג השתלם, במה מתמקד.
לגבי טיפול דיאדי- שוב, משנה מה תחום ההכשרה של המטפל הספיציפי אליו את בוחרת ללכת. עד כמה עובדת באופן הזה.
יכולה לומר, למשל, שמערכת הציבורית הספציפית בה אני עובדת, עיקר הידע והנסיון של עבודה טיפולית דיאדית/משפחתית מצוי בידי העוסים במרכזים הטיפוליים ופחות בידי הפסיכולוגים מהשפח. כחלק מהגדרות התפקיד ותחומי ההתערבות של כל אחת מהפרוסיות, ולא כי אין להם את הכלים/היכולת ללמוד, לעבוד ולהתמקצע בתחום.

 

[דרמה זה לא סיפור]

לדעתי אם עסקינן באישה בשלב שיש כבר בית עם ילדים ב"ה, עדיף ללמוד עבודה סוציאלית או טיפול באומנות ואח"כ להשלים את הידע התיאורטי בלימודי פסיכותרפיה.
בצורה כזו לדעתי (ולדעתי בלבד) אין הבדל ברמת הידע והמקצועיות שלא נופלת מפסיכולוג קליני ומצד שני ניתן להתפרנס ביתר קלות לאורך התהליך.

 

[dag]

האקדמיה בוכה מעלבון עכשיו...
האוניברסיטאות רואות את תפקידן כמוסדות להרחבת הידע האנושי, והכלי העיקרי להשגת המטרה הוא מחקר.

ראשית מחילה ממי שצריך
הרחבת הידע זה המטרה או אמצעי?
בסוף המטרה שיהיה טוב לאנושות שאחד האמצעים זה טיפול?