ניהול תקציב הוצאות משפחה זוג + 3 ילדים

[ניקיית 4167]

יודעת לגבי מיניבר- קנינו לפני כמה שנים ולא הבנו מאיפה הפער העצום בחשבונות חשמל פתאום.
עד ששמנו לב שבחודשים שמצב ההרתחה כבוי הכל מסתדר כבעבר...
תחשבי רגע כמה עולה להרתיח כל כמה שעות כזה מיחם גדול? זה המון חשמל
(לא שותים שתיה חמה ולא זקוקים למים רותחים בשוטף אז זה אפשרי)

לכל אילו ששאלו מה זולל להם חשמל,
יש עוד זולל חדש בשוק והוא תאורת לד,
יש אמירה כזאת שלד זה לא יקר
אחרי שיפוץ שמנו לב שחשבון החשמל גבוה מאד!!!
בדקנו לעומק וגילינו שעל תאורת לד בסלון -שכולו מואר מפסי לד (כ60 מטר)-שילמנו כ400 שח בחודש
לא מדובר על 3 מטר מעל השיש במטבח.
(לא מתכוונים לסטות מנושא האשכול, רק מביאים עוד כיוון, פתחנו בעבר אשכול בנושא )

תודה רבה לכם,
העליתם עוד נקודות חשובות,
וקימתם: התורה חסה על ממונם של ישראל.......
יש לי מיחם חשמלי שהיה דולק כל היום בשביל פעמיים ביום לבקבוק לתינוק.
(מאתמול פשוט כבתי אותו)
וכן יש לי חדר שהוא גם סוכה ויש שם 10 מטר של נורות לד- שהיה דולק בכל שנה
ובזכות ההודעה שלכם ניתקנו אותו מהחשמל הרגיל!

 

[אין עוד מלבדו"]

תודה רבה לכם,
העליתם עוד נקודות חשובות,
וקימתם: התורה חסה על ממונם של ישראל.......
יש לי מיחם חשמלי שהיה דולק כל היום בשביל פעמיים ביום לבקבוק לתינוק.
(מאתמול פשוט כבתי אותו)
וכן יש לי חדר שהוא גם סוכה ויש שם 10 מטר של נורות לד- שהיה דולק בכל שנה
ובזכות ההודעה שלכם ניתקנו אותו מהחשמל הרגיל!

אם את לא צריכה מים רותחים את יכולה לשים בטרמוס

 

[אינסופית]

קופצת על האשכול
כמה עולה לכם הוצאות חודשי לזוצ בלבד בלי ילדים.
מרגיש לי שאנחנו מוציאים הרבה(לאחר השוואה יותר מזוגות עם ילד או שניים(או זהה להם)) ואני לא חושבת שאנחנו חיים ברמה גבוהה יותר.
לא רואה במה אפשר לחסוך(אולי מסעדות איזה 400 שח בחודש אבל רק זה) כל השאר נכתב ומחושבן
אשמח לשמוע את חכמת ההמונים הזוצים(לצערי לא רלוונטי אשכולות בנושא מ2022 המחירים הכפילו את עצמם...)
עריכה: בלי רכב

 

[אין עוד מלבדו"]

א - לקחת בערבון מוגבל סכומים שאנשים כותבים. כבר ראיתי מספיק פעמים בדיונים מהסוג הזה אנשים שכותבים סכום שנראה נמוך, ואז מתחילים לחפור קצת ולגלות שבעצם הוא לא כולל כל מיני דברים. יש אנשים ששוכחים לצרף את ההשלמות במכולת, או קניות שנעשות במזומן או בתווי קניה, או שאת החד פעמי הם קונים בסטוק ואת הטואלטיקה וחומרי הניקוי בסופר-פארם, והסכום שהם כתבו הוא רק מה שהם מוציאים בסופר.
ב - גם כשהסכומים אמינים, קשה להשוות בין משפחות. קודם כל צריך להשוות מספר נפשות וגילאים., אבל גם אחרי זה יש אנשים שאוכלים בעבודה וילדים שאוכלים בבית הספר, ויש כאלו שאוכלים הכל בבית.
יש גם הרגלים שונים שמשפיעים מאד על הסכום במצטבר בסופו של דבר. חד פעמי או מדיח? אבקת כביסה זולה או קפסולות של החברה הכי טובה? בשר בקר או כנפיים? קורנפלקס ושניצל מוכן או לחם אחיד ואוכל ביתי? וכן הלאה. קשה לדעת מה בדיוק גורם להבדל מול משפחות אחרות, ואם זה משהו שרלוונטי לשנות אותו או לא. מה שמועיל זה מיפוי הוצאות של המשפחה, אפשר להגיע מזה למסקנה האם ההוצאה הגיונית (לכם) או לא, הרבה יותר טוב מאשר להסתכל על הטוטאל של משפחה אחרת.

אני רואה בסופר משפחות שקונות כמעט כל מה שיש בחנות
הרבה מוצרים שהם מהירי הכנה או מוצרים שאפשר בלעדיהם עם קצת יותר מאמץ (כמו קטניות ברורות,שום כתוש, פירה אינסטנט וכו)
או מותגים יקרים. היום אפשר לקנות הכל - החכמה לקנות מה שבאמת צריך . לפעמים אני מפנקת את עצמי בדברים שיקלו עליי במטבח אבל לא הכנסתי את זה לסל קניות הרגיל שלי
אני מרגילה את הילדים שלי לאוכל פשוט וביתי למרות שיש לי את הכסף והאפשרות ברוך השם
דוגמא פצפונת שעולה לי בראש - אחת אמרה לי שהילדים שלה (בגיל של הילדים שלי)לא אוהבים לבן רגיל רק ורוד
הילדים שלי לא יודעים מה זה ולא חסר להם. יום אחד קניתי והם לא נגעו - עולה עוד חצי שקל ללבן להכפיל בחודש אני קונה 8 לשבוע *4 יוצא 16 שח הבדל לחודש
יש עוד דוגמאות רק אם תשימו לב

 

[ח.ג.ג'.]

אני רואה בסופר משפחות שקונות כמעט כל מה שיש בחנות
הרבה מוצרים שהם מהירי הכנה או מוצרים שאפשר בלעדיהם עם קצת יותר מאמץ (כמו קטניות ברורות,שום כתוש, פירה אינסטנט וכו)
או מותגים יקרים. היום אפשר לקנות הכל - החכמה לקנות מה שבאמת צריך . לפעמים אני מפנקת את עצמי בדברים שיקלו עליי במטבח אבל לא הכנסתי את זה לסל קניות הרגיל שלי
אני מרגילה את הילדים שלי לאוכל פשוט וביתי למרות שיש לי את הכסף והאפשרות ברוך השם
דוגמא פצפונת שעולה לי בראש - אחת אמרה לי שהילדים שלה (בגיל של הילדים שלי)לא אוהבים לבן רגיל רק ורוד
הילדים שלי לא יודעים מה זה ולא חסר להם. יום אחד קניתי והם לא נגעו - עולה עוד חצי שקל ללבן להכפיל בחודש אני קונה 8 לשבוע *4 יוצא 16 שח הבדל לחודש
יש עוד דוגמאות רק אם תשימו לב

יש המון דוגמאות כאלו. אבל החוכמה היא למצוא את הדוגמאות שמתאימות למשפחה, וכדי לעשות את זה בצורה יעילה צריך קודם כל לדעת לאן הכסף הולך.
זה נכון ברמת החלוקה לקטיגוריות של ההוצאות הכלליות, וזה נכון ברמת החלוקה לתתי-קטיגוריות של כל קטיגוריה בנפרד, כמו למשל סעיף הסופר.
כדי להצליח לשמור על איזון כלכלי לאורך זמן חשוב לשמור גם על תחושת רווחה ולא ליפול לדקדוקי עניות. יש גבול ליכולת של כל אחד להתאמץ לחסוך, ומי שמשקיע את המאמץ במקומות לא מועילים יוצא קירח מכאן ומכאן - גם מרגיש לחוץ וגם לא באמת חוסך.
16 ש"ח בחודש זה לא מה שעושה את ההבדל. הצטברות של הרבה סעיפים כאלו שבהם חוסכים 16 ש"ח כן יכולה לעשות את ההבדל, ואצל הרבה אנשים זו אכן הבעיה - כל סעיף בפני עצמו הוא "לא שווה את הטרחה לחסוך" אבל לא שמים לב שזה מצטבר. אבל מצד שני, להתחיל לחסוך בכל כך הרבה סעיפים קטנים זה מעיק ונותן תחושה של דקדוקי עניות, ועדיף קודם כל לחפש את הסעיפים שבהם יש הרבה "שומן". אם אפשר לחסוך מאות שקלים בחודש על ידי קניה זולה של בשר, למשל, חבל על הזמן לעמוד לברור קטניות או להתעקש עם הילדים על הלבן בשביל סכום הרבה יותר קטן. לכן תמיד השלב הראשון בהתייעלות כלכלית הוא לדעת לאן הכסף הולך.

הכי טוב לכתחילה לא להתרגל להוצאות המיותרות הקטנות, ואז באמת חוסכים את כל הסכומים הקטנים המצטברים הללו. אבל אלו דברים שיותר קל לא להתרגל אליהם לכתחילה מאשר לחזור אחורה אחרי שכבר רגילים. זה מתחיל עוד בהרגלים מהבית, והלבן הממותק הוא בדיוק דוגמה לזה. אנשים בכלל לא חושבים שילדים אמורים לאהוב לא מתוק, מרגילים אותם מההתחלה למתוק, ואז באמת קשה לחזור אחורה. גם בדברים אחרים הרבה יותר קשה לרדת באיכות חיים מאשר לכתחילה לשמור עליה נמוכה. יש אנשים שבשבילם לברור קטניות זה שטויות. מי שרגיל לקנות מוכן, יחשוב על זה בתור משימה גדולה ויהיה לו קשה לחזור אחורה ולהתרגל לברור. יש אנשים שרגילים לברור וזה לא נראה להם שטויות, לאנשים כאלו יתכן שכן שווה להשקיע את הכסף כדי לעלות ברמה.
החוכמה היא לדעת לעשות את זה במקומות שבהם זה באמת יתן את התמורה הכי טובה לכסף, ובפרופורציה לכמות הכסף שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבזבז. הנטיה הטבעית היא לעלות באיכות החיים כל הזמן, וצריך להיות במודעות לזה ולנתב את זה נכון.

 

[ח.ג.ג'.]

לא רואה במה אפשר לחסוך(אולי מסעדות איזה 400 שח בחודש אבל רק זה) כל השאר נכתב ומחושבן

אם זה באמת מחושבן כמו שצריך, ואת לא רואה במה אפשר לחסוך, אז הפתרון הוא הגדלת הכנסות.
פתרון אפשרי אחר הוא לחסוך גם במה שאת לא חושבת שאפשר... כלומר לחשוב מחדש מה מוגדר הכרחי ומה פחות.
ההגדרות האלו מאד נזילות, מה שאחד מחשיב הכרחי השני חי יפה מאד בלי. הנטיה האנושית היא להגדיר רצונות כצרכים.
כדאי גם לחשוב על רמת החיים של לפני 20 שנה ולהשוות לרמת החיים היום, זה נותן פרופורציות מה באמת הכרחי ומה לא. אני לא אומרת לכבס בנהר, גם רמת החיים של לפני עשרים שנה היא תרבות שפע.
בתור זו"צ זה הזמן לקבוע לעצמכם את סדרי העדיפויות המשפחתיים, באופן כזה שתוכלו לעמוד בכך שההוצאות רק הולכות וגדלות ככל שהמשפחה מתרחבת והילדים גדלים. אם קובעים לכתחילה סטנדרט גבוה מדי, קשה לרדת ממנו אחר כך. צריך להיות ריאליים מההתחלה.

 

[אין עוד מלבדו"]

יש המון דוגמאות כאלו. אבל החוכמה היא למצוא את הדוגמאות שמתאימות למשפחה, וכדי לעשות את זה בצורה יעילה צריך קודם כל לדעת לאן הכסף הולך.
זה נכון ברמת החלוקה לקטיגוריות של ההוצאות הכלליות, וזה נכון ברמת החלוקה לתתי-קטיגוריות של כל קטיגוריה בנפרד, כמו למשל סעיף הסופר.
כדי להצליח לשמור על איזון כלכלי לאורך זמן חשוב לשמור גם על תחושת רווחה ולא ליפול לדקדוקי עניות. יש גבול ליכולת של כל אחד להתאמץ לחסוך, ומי שמשקיע את המאמץ במקומות לא מועילים יוצא קירח מכאן ומכאן - גם מרגיש לחוץ וגם לא באמת חוסך.
16 ש"ח בחודש זה לא מה שעושה את ההבדל. הצטברות של הרבה סעיפים כאלו שבהם חוסכים 16 ש"ח כן יכולה לעשות את ההבדל, ואצל הרבה אנשים זו אכן הבעיה - כל סעיף בפני עצמו הוא "לא שווה את הטרחה לחסוך" אבל לא שמים לב שזה מצטבר. אבל מצד שני, להתחיל לחסוך בכל כך הרבה סעיפים קטנים זה מעיק ונותן תחושה של דקדוקי עניות, ועדיף קודם כל לחפש את הסעיפים שבהם יש הרבה "שומן". אם אפשר לחסוך מאות שקלים בחודש על ידי קניה זולה של בשר, למשל, חבל על הזמן לעמוד לברור קטניות או להתעקש עם הילדים על הלבן בשביל סכום הרבה יותר קטן. לכן תמיד השלב הראשון בהתייעלות כלכלית הוא לדעת לאן הכסף הולך.

הכי טוב לכתחילה לא להתרגל להוצאות המיותרות הקטנות, ואז באמת חוסכים את כל הסכומים הקטנים המצטברים הללו. אבל אלו דברים שיותר קל לא להתרגל אליהם לכתחילה מאשר לחזור אחורה אחרי שכבר רגילים. זה מתחיל עוד בהרגלים מהבית, והלבן הממותק הוא בדיוק דוגמה לזה. אנשים בכלל לא חושבים שילדים אמורים לאהוב לא מתוק, מרגילים אותם מההתחלה למתוק, ואז באמת קשה לחזור אחורה. גם בדברים אחרים הרבה יותר קשה לרדת באיכות חיים מאשר לכתחילה לשמור עליה נמוכה. יש אנשים שבשבילם לברור קטניות זה שטויות. מי שרגיל לקנות מוכן, יחשוב על זה בתור משימה גדולה ויהיה לו קשה לחזור אחורה ולהתרגל לברור. יש אנשים שרגילים לברור וזה לא נראה להם שטויות, לאנשים כאלו יתכן שכן שווה להשקיע את הכסף כדי לעלות ברמה.
החוכמה היא לדעת לעשות את זה במקומות שבהם זה באמת יתן את התמורה הכי טובה לכסף, ובפרופורציה לכמות הכסף שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבזבז. הנטיה הטבעית היא לעלות באיכות החיים כל הזמן, וצריך להיות במודעות לזה ולנתב את זה נכון.

מסכימה.
אני לא עושה את זה מדקדוקי עניות בכלל בכלל!
אני מרגישה טוב שאני מצליחה לחסוך בדברים שעם קצת מאמץ אפשרי
גדלתי בבית כזה וזה אוטומטי אצלי שלא קונים הכל מוכן. זה אני מודה להורים שלי כל יום
הם חיתנו ילדים כמעט בלי חובות והצליחו לחסוך המון בגלל הרגלי צריכה נכונים

לגבי הלבן זה בכלל מקטע בריאותי שאין לי שום עניין להרגיל ילדים לאכול מתוק

זה היה תשובה למי שכתב שלא מבין איך יש פער בקניות
זה תלוי בגיל הילדים כל עוד לילדים שלי אין דרישות אני לא קונה

 

[פירי]

זה נכון ברמת החלוקה לקטיגוריות של ההוצאות הכלליות, וזה נכון ברמת החלוקה לתתי-קטיגוריות של כל קטיגוריה בנפרד, כמו למשל סעיף הסופר.

זה אומר לפרט ממש אילו מוצרים קונים כל חודש?

לגבי הלבן זה בכלל מקטע בריאותי שאין לי שום עניין להרגיל ילדים לאכול מתוק

אלה דוגמאות כל כך אינדווידואליות שאין מה לדבר (ולשפוט) על זה בכלל
אפשר לפתוח את הראש, לפעמים הרגלים מתקבעים ופשוט לא חושבים שיש אולי דרך אחרת, אבל לא לתפוס דוגמה ספציפית

 

[הטעם המושלם]

זה אומר לפרט ממש אילו מוצרים קונים כל חודש?

תפרטי לעצמך, תוסיפי ליד זה את את המחיר.
למשל- חבילת לחם כל יומיים- 8שקל *4 חבילות לשבוע
קופסת גבינה- כל יום- 6 שקל * 5 בשבוע
תבנית בייצים לשבוע- 32 שקל לשבוע
ככה תעשי פירוט, אבל עד לפרטים הכי קטנים- אבל קבועים- אם את קונה חבילת גומיות קבוע כל חודשיים- תוסיפי את זה גם.
ככה את מגיעה למתוכננים.
תוסיפי עוד כ200 ללא מתוננים.

 

[אין עוד מלבדו"]

אלה דוגמאות כל כך אינדווידואליות שאין מה לדבר (ולשפוט) על זה בכלל
אפשר לפתוח את הראש, לפעמים הרגלים מתקבעים ופשוט לא חושבים שיש אולי דרך אחרת, אבל לא לתפוס דוגמה ספציפית

זה רק היה דוגמא למה יש פער בסכומי הקניות
ברור שמי הקניה השבועית שלו כוללת לדוגמא קורנפלקס/דגני בוקר/מעדנים/מוצרי סויה קפואים/חד פעמי -(את זה אין אצלי בבית למשל)
הקניות יקפצו לו ב500 לחודש לפחות

 

[הטעם המושלם]

תפרטי לעצמך, תוסיפי ליד זה את את המחיר.
למשל- חבילת לחם כל יומיים- 8שקל *4 חבילות לשבוע
קופסת גבינה- כל יום- 6 שקל * 5 בשבוע
תבנית בייצים לשבוע- 32 שקל לשבוע
ככה תעשי פירוט, אבל עד לפרטים הכי קטנים- אבל קבועים- אם את קונה חבילת גומיות קבוע כל חודשיים- תוסיפי את זה גם.
ככה את מגיעה למתוכננים.
תוסיפי עוד כ200 ללא מתוננים.

ואז אחרי שברור לך מה את קונה בכלל- את יכולה להוריד.
למשל- אם כל פעם את זורקת את כל הכיפות- אולי לקנות את החברות שפורסים לך עד הסוף? אותו מחיר, פחות בל תשחית, יותר פרוסות באותה חבילה, בחודשי זה יוצא משמעותי.
על לחם וחלב את לא תרוצי לסופר, אבל אולי קניה שבועית של רוב המוצרים תחסוך סכום משמעותי? ואז במכולת את קונה רק מה שנגמר/ צריך טרי כל יום/ בייצים שישברו בדרך מהסופר.

 

[אני וביתי]

חבילת לחם כל יומיים- 8שקל *4 חבילות לשבוע
קופסת גבינה- כל יום- 6 שקל * 5 בשבוע
תבנית בייצים לשבוע- 32 שקל לשבוע

זה תפס לי את העין
בשנים האחרונות קניתי אולי פעמים בודדות לחם במחיר הזה אני קונה באזור ה5 שקל לכיכר רגיל ביש/אושר עד /משנת יוסף/ מבצעים במכולות.
קופסת גבינה כנ"ל בעיקר לעבור לקופסאות גדולות חוסך במחיר.
ביצים מדיום? אני קונה ב25 26 גג.
לדעתי זה חיסכון של עשרות ומאות שקלים לחודש פערי המחירים במוצרי יסוד.

 

[פירי]

זה רק היה דוגמא למה יש פער בסכומי הקניות
ברור שמי הקניה השבועית שלו כוללת לדוגמא קורנפלקס/דגני בוקר/מעדנים/מוצרי סויה קפואים/חד פעמי -(את זה אין אצלי בבית למשל)
הקניות יקפצו לו ב500 לחודש לפחות

מסכימה. ונכון להצביע על זה כמו שעשית עכשיו, על מוצרים יקרים שמעלים את סעיף האוכל בהרבה
מקודם זה פשוט היה טיפה יותר שיפוטי ("אפשר בלעדיהם עם טיפה מאמץ") וזה פחות נכון, כי זה תלוי בצרכים

 

[הטעם המושלם]

אגב עוד תוספת אחת קטנה- נתתי דוגמאות שיש פה ל90% מהאנשים בכמויות כאלו או אחרות, אבל תכניסי כל מה שאת משתמשת. ותורידי מה שאת חושבת. אבל נתתי דוגמא איך לפי הפירוט את יכולה לראות מה אפשר לחסוך.

 

[אין עוד מלבדו"]

יש המון דוגמאות כאלו. אבל החוכמה היא למצוא את הדוגמאות שמתאימות למשפחה, וכדי לעשות את זה בצורה יעילה צריך קודם כל לדעת לאן הכסף הולך.
זה נכון ברמת החלוקה לקטיגוריות של ההוצאות הכלליות, וזה נכון ברמת החלוקה לתתי-קטיגוריות של כל קטיגוריה בנפרד, כמו למשל סעיף הסופר.
כדי להצליח לשמור על איזון כלכלי לאורך זמן חשוב לשמור גם על תחושת רווחה ולא ליפול לדקדוקי עניות. יש גבול ליכולת של כל אחד להתאמץ לחסוך, ומי שמשקיע את המאמץ במקומות לא מועילים יוצא קירח מכאן ומכאן - גם מרגיש לחוץ וגם לא באמת חוסך.
16 ש"ח בחודש זה לא מה שעושה את ההבדל. הצטברות של הרבה סעיפים כאלו שבהם חוסכים 16 ש"ח כן יכולה לעשות את ההבדל, ואצל הרבה אנשים זו אכן הבעיה - כל סעיף בפני עצמו הוא "לא שווה את הטרחה לחסוך" אבל לא שמים לב שזה מצטבר. אבל מצד שני, להתחיל לחסוך בכל כך הרבה סעיפים קטנים זה מעיק ונותן תחושה של דקדוקי עניות, ועדיף קודם כל לחפש את הסעיפים שבהם יש הרבה "שומן". אם אפשר לחסוך מאות שקלים בחודש על ידי קניה זולה של בשר, למשל, חבל על הזמן לעמוד לברור קטניות או להתעקש עם הילדים על הלבן בשביל סכום הרבה יותר קטן. לכן תמיד השלב הראשון בהתייעלות כלכלית הוא לדעת לאן הכסף הולך.

הכי טוב לכתחילה לא להתרגל להוצאות המיותרות הקטנות, ואז באמת חוסכים את כל הסכומים הקטנים המצטברים הללו. אבל אלו דברים שיותר קל לא להתרגל אליהם לכתחילה מאשר לחזור אחורה אחרי שכבר רגילים. זה מתחיל עוד בהרגלים מהבית, והלבן הממותק הוא בדיוק דוגמה לזה. אנשים בכלל לא חושבים שילדים אמורים לאהוב לא מתוק, מרגילים אותם מההתחלה למתוק, ואז באמת קשה לחזור אחורה. גם בדברים אחרים הרבה יותר קשה לרדת באיכות חיים מאשר לכתחילה לשמור עליה נמוכה. יש אנשים שבשבילם לברור קטניות זה שטויות. מי שרגיל לקנות מוכן, יחשוב על זה בתור משימה גדולה ויהיה לו קשה לחזור אחורה ולהתרגל לברור. יש אנשים שרגילים לברור וזה לא נראה להם שטויות, לאנשים כאלו יתכן שכן שווה להשקיע את הכסף כדי לעלות ברמה.
החוכמה היא לדעת לעשות את זה במקומות שבהם זה באמת יתן את התמורה הכי טובה לכסף, ובפרופורציה לכמות הכסף שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבזבז. הנטיה הטבעית היא לעלות באיכות החיים כל הזמן, וצריך להיות במודעות לזה ולנתב את זה נכון.

אנשים צריכים להיות ראלים אם אני יודעת על שכנה נתמכת מקופת צדקה וסל הקניות שלה פי 2 ממני
הרוב פינוקים ודברים לא בריאים
פשוט חבל לי עליה
היא יכלה לחסוך 500 שח לחודש רק מקניות (לשים בקופג למשל)

 

[הטעם המושלם]

בשנים האחרונות קניתי אולי פעמים בודדות לחם במחיר הזה יש/אושר עד /משנת יוסף/ מבצעים במכולות.
קופסת גבינה כנ"ל בעיקר לעבור לקופסאות גדולות חוסך במחיר.

זה המחירים בערך אצלינו.
למה כמה עולה אצלכם במכולת?

 

[אין עוד מלבדו"]

מסכימה. ונכון להצביע על זה כמו שעשית עכשיו, על מוצרים יקרים שמעלים את סעיף האוכל בהרבה
מקודם זה פשוט היה טיפה יותר שיפוטי ("אפשר בלעדיהם עם טיפה מאמץ") וזה פחות נכון, כי זה תלוי בצרכים

מתנצלת
כתבתי את התחושה שלי בלבד - מה שאני מרגישה מול המדפים כשאני בקניות

 

[אני וביתי]

זה המחירים בערך אצלינו.
למה כמה עולה אצלכם במכולת?

לא קונה במכולת מוצרים כמעט בעיקר משנת יוסף אושר עד יש ובמכירות ביצים פיתות עוגות וכדו.

 

[רחלה 123]

ביצים מדיום? אני קונה ב25 26 גג.

איפה יש במחיר כזה ?

 

[אליינה גילברט]

זה רק היה דוגמא למה יש פער בסכומי הקניות
ברור שמי הקניה השבועית שלו כוללת לדוגמא קורנפלקס/דגני בוקר/מעדנים/מוצרי סויה קפואים/חד פעמי -(את זה אין אצלי בבית למשל)
הקניות יקפצו לו ב500 לחודש לפחות

זה כל כך נכון!!!
שאני בסופר יש מחלקות שלמות שאני בכלל לא נכנסת אליהם! כל הקפואים סויה/חדפ/סוכריות ומאפים.
בקורונה התנדבתי לערוך קניות למשפחות בבידוד ורק אז קלטתי את הפער האדיר בסכומים.