סיפור בהמשכים איך תמיד זה קורה לי?!

[תהילה בצלאל]

הכל נפלא מלבד סימן הפיסוק "שני סימני שאלה".
לא יודעת האם האקדמיה ללשון מגומגמת מקבלת את הפיסוק הזה, אבל לי אישית הוא מציק.

הפרק עצמו - נהדר. תענוג להתאוורר ככה.

לא חושבת שיש בעיה עם זה. אני התלבטתי אצלי והעורכת בקבוצת ביקורת שינתה לי לשלוש סימני שאלה (!!!), העורכת שעוברת עכשיו - לא אמרה מילה על זה.
זה תלוי ברמת ההזדעקות במשפט. כך הבנתי.

 

[הלוחשת לתווים]

יש איזה פרק....? משהו?
אני מתגעגעת לצמד הזה

 

[Ayala10]

יש איזה פרק....? משהו?
אני מתגעגעת לצמד הזה

תודה שאת מחליפה אותי
כבר לא נעים לי

 

[לוטם]

יש איזה פרק....? משהו?
אני מתגעגעת לצמד הזה

תודה שאת מחליפה אותי
כבר לא נעים לי

תודה לכן על התזכורת...
בלי נדר פרק יעלה בקרוב (:

 

[לוטם]

"אלי, לך תעיר את מורדי".

אלי נשף ארוכות. "למה בכל פעם כשאני חוזר מהישיבה לשבת בבית אני צריך להיות השעון המעורר של מורדי?" הוא עיקם את פיו. "הבנאדם צריך להיות עם טיפת אחריות בשביל להתעורר מעצמו ולא להזדקק לחסדיו של אחיו המעורר".

"אתה באמת לא חייב ללכת ולהעיר אותו, אם אתה לא רוצה", אמא שלו לא מתעקשת. עיניה נעו מאלי אל הילדים ששחקו על הרצפה לצידה. "מי רוצה ללכת להעיר את מורדי?"
שתיקה עונה לה. התעלמות מוחלטת.
"אף אחד?" היא תוהה בקול.

"הוא מפחיד כשמעירים אותו", הקטנים מצחקקים. "הוא קופץ מהמיטה, צועק ומבהיל אותנו".

אלי התרומם ממקומו כמצביא המתכונן לצאת למלחמה. "אני אלך להעיר אותו". הכריז ונעלם אל תוך החדר, שתי דקות לאחר מכן הוא חזר לבדו. "הבחור לא קם".

"אין כזה דבר לא קם, תשפוך עליו מים. אם הוא לא יקום עכשיו הוא יהיה ער כל הלילה, חבל".

"הוא לא קם", אלי חזר על ההודעה לאחר דקה אחת נוספת ונטלת מים שהספיקה להתרוקן. "לא זז. לא מגיב. לא-"

"תבדוק אם הוא נושם!"

אלי בלע צחקוק. "נושם".

***​

06:12 בבוקר.

"בוקרררררר!!!!!" מורדי צץ לפתע, מלא מרץ. שיערו פרוע, חיוך על פניו. "קמתי היום מוקדם, אה?!" הוא מרוצה מעצמו, ממתין למחמאות על הבן הצדיק שקם מוקדם לתפילה.

"מוקדם מאוד". אלי מלמל לעצמו וסגר את המזוודה. בעוד רבע שעה יש לו אוטובוס חזרה לישיבה.

אבא שלהם בחן את מורדי ואת עליצותו. "בוקר טוב. מה נשמע?"

"שבת שלום", מורדי הנהן, עיניו נפערו לרגע כשהבחין בתיק שהיה אחוז בידיו של אביו. "תפילין?" תהה בקול.

"יום ראשון היום". אלי התאפק שלא להתפרץ בצחוק. "שבוע טוב".

"מה יום ראשון?" פיו של מורדי נותר פעור מעט. הוא הביט בשעון הקיר שהיה תלוי על הקיר שמולו, כאילו ממנו תבוא הישועה. "אין סיכוי!"

"ישנת במשך כל השבת". אמא שלהם התערבה מהמטבח. "לפחות קמת עם מרץ. יש כמה תיקונים בבית שאני צריכה שתעשה, אולי גם תחפש עבודה, זה יהיה מעולה".

מורדי נע על מקומו באי נוחות הולך וגובר. לא מאמין לעובדות שהניחו בפניו כעת. "זה לא יכול להיות, נו, תהיו רציניים רגע".

"אני רצינית. אתה יכול גם לשאול את אלי". אמא אדישה. "ניסנו להעיר אותך עם נטלה מלאת מים. לא הגבת".

גבותיו של מורדי כמעט ונתקעו בקו המסמן את סוף מצחו. הוא נע על מקומו בסיבוב מהיר, נעצר בדיוק אל מול אחיו. "אלי!!!"

"דבר מהר". אלי בוחן את סביבתו, מוודא שכל חפציו ארוזים. "יש לי אוטובוס לישיבה בעוד שניה".

"איזה יום היום?"

"ראשון". אלי נד בראשו. עונה את אותה תשובה שמורדי כבר שמע. "ישנת כל השבת, כמו שכבר נאמר כאן".

"אין מצב". פניו של מורדי מחמיצות סופית.

אלי משך בכתפו והעמיד את המזוודה לידו, מתקדם לעבר הדלת. "ישנת כמו מת".

"מת?" מורדי מצמץ בעיניו. "אז אולי היה לי מוות קליני? יכול להיות?"

"לא נראה לי". אלי צינן, בסיפוק הולך וגובר, את התרגשותו של מורדי. "השם לא היה מחזיר אותך לכאן. היה שולח אותך ישר לגיהינום".

"אולי הוא החליט להביא לי ייסורים בעולם הזה כדי לכפר על כל העוונות שלי". על פניו של מורדי עלתה הבעת פנים של השלמה עם מר גורלו הנקבע לו בבית דין של מעלה, בשמיים, במוות הקליני שחווה לפני שעות ספורות.

"בשביל זה לא היית צריך מוות קליני". אלי עולץ שוב, מנפץ למורדי את דמיונותיו. "כנראה שישנת סתם ככה יותר מידי. מפליא נכון?! לא מוות קליני ולא כלום".

"אולי תחליפו נושא?!" אמם נלחצת. "מוות קליני על הבוקר? רק על זה יש לכם לדבר עכשיו?!"

מורדי ואלי צחקו בקול. אלי הרצין לפתע, עיניו נעצרות על חולצתו של אחיו. "מורדי, מה יש לך בכיס?"

"איזה כיס?" מורדי טפח על כיסי מכנסיו. "הם ריקים, בשבת אין סיגריות, פלאפון, אתה יודע..."

"של החולצה".

"אה". מורדי שלף מכיסו חבילת קרטון קטנה. "סוכריות. מגעילות רצח. הן שלך?"

"אתה לא שפוי, מורדי".

"אני יודע". מורדי טלטל בין אצבעותיו את קופסת הסוכריות. "מה התחדש עכשיו?"

אלי חשק את שפתיו. "אכלת את הסוכריות האלה מתישהו?"

"כן. ביום שישי בבוקר. נראה לי".

"התעלומה נפתרה!" אלי הכריז, שולף תוך כדי דיבור את חבילת הסוכריות מבין ידיו של מורדי.

"מה?" אבא, אמא ומורדי שלחו אל אלי מבטים תוהים. "מה גילית?"

"אחרי התאונה שלי היו לי קצת נדודי שינה-"

"אתה חושב שמעניין אותי עכשיו הצרות שלך?" מורדי נשף, "תגיד שאתה רוצה את הסוכריות שלך בחזרה כי אתה מסכן, אל תדאג. אני לא אקח לך אותן שוב-"

אלי גלגל את עיניו, תוקע את כף ידו על פיו של מורדי. "אלה כדורי שינה, אחי היקר".

 

[לוטם]

אשמח לתגובות (:

 

[Ayala10]

אשמח לתגובות (:

על ההתחלה היה אפשר "לעלות" על זה, שזה כדורי שינה....
אהבתי

(יאללה לפרק הבא...)

 

[הלוחשת לתווים]

חחחחחחחחחחחחחחחח ענקקקק
אוי זה טוב!!

מוצלח ביותר!
אני דווקא לא עליתי על ההתחלה שזה כדורי שינה.
לקח לי זמן...

 

[hadassah m]

זה פשוט טוב

 

[yael305]

אויי זה טווווב
אני בבית חולים עכשיו עם סבא שלי והייתי צריכה ממש להתאפק כדי לא לצחוק בקול, לא נעים...

 

[hadassah m]

אויי זה טווווב
אני בבית חולים עכשיו עם סבא שלי והייתי צריכה ממש להתאפק כדי לא לצחוק בקול, לא נעים...

רפואה שלימה לסבא היקר

 

[yael305]

רפואה שלימה לסבא היקר

אמןן
תודה!!

 

[נ. גל]

לא יודעת מה אתכם, כן צפוי או לא צפוי - פשוט נהנתי מכל שורה, לא חיכיתי לפאנצ' עד שהוא הגיע.
פרק נפלא. אם כבר שסיפור כלשהוא בעולם יתעסק במוות, שכר ועונש - ההומור קריטי בדרך.
תודה.

 

[לוטם]

על ההתחלה היה אפשר "לעלות" על זה, שזה כדורי שינה....
אהבתי

תודה!

(יאללה לפרק הבא...)

נתחיל לעבוד עליו

חחחחחחחחחחחחחחחח ענקקקק
אוי זה טוב!!

מוצלח ביותר!
אני דווקא לא עליתי על ההתחלה שזה כדורי שינה.
לקח לי זמן...

אויי זה טווווב

תודה

אני בבית חולים עכשיו עם סבא שלי והייתי צריכה ממש להתאפק כדי לא לצחוק בקול, לא נעים...

רפואה שלמה

לא יודעת מה אתכם, כן צפוי או לא צפוי - פשוט נהנתי מכל שורה, לא חיכיתי לפאנצ' עד שהוא הגיע.
פרק נפלא. אם כבר שסיפור כלשהוא בעולם יתעסק במוות, שכר ועונש - ההומור קריטי בדרך.
תודה.

ממש תודה
כיף לשמוע-לקרוא את התגובות שלכן.

 

[ELIZABET]

"לא נראה לי". אלי צינן, בסיפוק הולך וגובר, את התרגשותו של מורדי. "השם לא היה מחזיר אותך לכאן. היה שולח אותך ישר לגיהינום".

השורה הזאת.... אלי ומורדי קלאסי.
התגעגעתי.

 

[אורייה]

צפוי המשך מתישהו?
הסיפור הזה הוא אחד ה-סיפורים מחכה לעוד המוןןןןןןןןןן

 

[לוטם]

צפוי המשך מתישהו?

בעזרת השם אולי מוצ"ש או ראשון...

הסיפור הזה הוא אחד ה-סיפורים מחכה לעוד המוןןןןןןןןןן

תודה

 

[%תמר%]

לדעתי זה חייב ספר!!!!!!!!!!!!!!!!
זה מתבזבז פה.

 

[הלוחשת לתווים]

לדעתי זה חייב ספר!!!!!!!!!!!!!!!!
זה מתבזבז פה.

שששששששששששש
אל תגלוווו,
שלא יפסיק פתאום הסיפור כי 'יום אחד הוא יצא כספר, אז חבל לגלות את ההמשך'...

 

[לוטם]

לדעתי זה חייב ספר!!!!!!!!!!!!!!!!
זה מתבזבז פה.

תודה (: כיף לשמוע!

שששששששששששש
אל תגלוווו,
שלא יפסיק פתאום הסיפור כי 'יום אחד הוא יצא כספר, אז חבל לגלות את ההמשך'...

אבל אין מה לדאוג... בינתיים אני לא מפסיקה את הסיפור אפשר להירגע. (יש תכנונים אחרים)

אמנם כתבתי שאעלה פרק, אבל לא הספקתי, וכנראה שזה גם לא יקרה השבוע, אז נחכה עם זה עוד קצת.