שיר גשם באוקטובר

[מלי וייס]

אנשים הלכו
רחוק
לא יחזרו
לצחוק.
אנשים הלכו
השאירו חותם
לא נפרדו
בחייהם,
גם במותם.

שעות
זוועות
מי יוכל להכיל
עוד אחד
ועוד
ואין אפשרות
להציל.
רק להניח
פרחים
על קברי
נרצחים
בחיוך של
מנצחים.

מישהו גנב את הירח
השאיר לילה שחור
הוריקן של מלח
נתן לשמיים
לדמם,
לבכות
בעת קבלת הפנים
לנשמות
זכות.

בואו נלך הביתה
נסתתר מגשם
של דם
שמישהו הוריד
נהייה יחד
נלעס כאב
תקוות שריד.
בסוף אנחנו עם.

ועוד יום
עובר
ועוד יום.
כאב מצטבר
בכי מתגבר.
גשם
באוקטובר.

אנחנו עוד נרקוד
בסערת הגשם
נתרטב,
לא נחפש אשם.
הכל מאת
השם.
אנחנו עוד נרקוד.


לב אחד כתב את זה
כששמע את השיר גשם באוקטובר.
.

 

[הלוחשת לתווים]

אמאלה ואבאלה של שיררר
אחד היפים!!!!
(הכי אהבתי ששמרת על חרוזים- זה הכישרון האמיתי)

אם אפשר--

בחיוך של
מנצחים.

לא הבנתי כל כך את המשפט הזה..

 

[מלי וייס]

לא הבנתי כל כך את המשפט הזה..

זה נכתב בסערת רגשות, נתון לפרשנויות...
אבל התכוונתי לנצחון הרוח על הכאב
לנצחון שיבוא בסוף
לנצחון החיילים שנרצחו
ועוד על זו הדרך...
כך יצא

 

[מינדי שטרן]

וואוו מיוחדד 🎗

 

[סבתא חביבה]

דמעות דמעות
כתיבה מופלאה! מרגישים את סערת הרגשות ועדיין היתה שמירה על מסגרת ולא התפזרת.
אהבתי את המבנה של המשפטים, השורות החתוכות, החריזה.
שיר עצוב מאד, מלא רגש, ועם זאת בוגר.

לגבי זה:

בחיוך של
מנצחים.

אני אישית חשבתי שהכוונה לפוליטיקאים מנהלי המלחמה שמנסים לשדר ניצחון בעוד דם המתים עוד רותח על האדמה.
יפה שהשיר מאפשר פרשנות.

 

[ללמוד לכתוב]

שיר מיוחד ממש, אבל מה החרוז של זה?

השאירו חותם

 

[מלי וייס]

שיר מיוחד ממש, אבל מה החרוז של זה?

זה

גם במותם.

 

[ללמוד לכתוב]

זה

סליחה, טעיתי בציטוט - התכוונתי לזה:

בחייהם,

 

[מלי וייס]

סליחה, טעיתי בציטוט - התכוונתי לזה:

אין
לא לכל שורה יש חרוז