וחבל גם שאנשים לא מודעים מספיק עד כמה סבל כאב צער בושה וחוסר אונים חווה אישה עם סימפי.
ממש ככה
הגעתי לביה"ח לשקילת ילוד בגלל סיבה רפואית אחרת בשבוע 37+6.
ב"ה הסיבה השניה לא חייבה זירוז אלא 'רק' מעקב במיון יולדות כל יומיים.(תדמיינו אישה עם סימפיזיוליזיס צריכה להגיע למיון כל יומיים על כל המשתמע...)
המעניין שבביה"ח אמרו לי שאם אין סכנה מוחשית לא מזרזים לפני 39+0 ואני ממש ביקשתי לזרז בכל זאת. ממש בכיתי להם שהבית לא עומד בזה ולא היה עם מי לדבר. (ברור שאם היו מוכנים הייתי שואלת רב קודם.)
הכאבים, החוסר תפקוד, הבעל, ילדים שחווים אמא במיטה (במקרה שלי- אם לא במיטה אז הליכון/ כסא גלגלים) זה משהו שמי שלא מכיר לא יבין.
וגם מי שמכיר סימפי' לא יכול לדון מי שרוצה ללדת בתחילת תשיעי. יש כ"כ הרבה רמות בסימפי'. סבלתי מנפילות. הייתי מאושפזת פעמיים אחרי נפילה, משבוע 21 עם הליכון, בנוסף לכל הנ"ל צירים מוקדמים ולח"ד גבולי.
(אגב, בהרבה מקרים, גם אצלי, אחרי הלידה יש הקלה ולא מסתדר לגמרי. אני כבר 10 חודשים אחרי הלידה ועדיין סובלת מכאבים מידי פעם למרות שטיפלתי בזה. מאמץ קצת מוגזם/ ישיבה על שרפרף נמוך/ שטיפת הבית או כל פעולה קצת בעייתית מחזירה לי את הכאבים ליום-יומיים)


Reactions: אוראל סולטן, מה נשמע???, גיי פייפן ועוד 3 משתמשים6 //