חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[כל שם שתרצה]

הריטב"א בשבת (כא: ) כתב ..

בזכרוני שגם הובא בחזון עובדיה לסייע את דברי הביאור הלכה. אבל הלכה למעשה (לסמוך על דעה זו לכתחילה) נראה לי שעדיין אין כאן. לא כמו הלשון הברורה שהופיעה בפתרון הנ"ל.

 

[סבא ישראל]

כמדומני שכיון שהבאור הלכה עצמו כתב שכיון שלא הוזכר בשום פוסק ועכשיו מצאו כן לריטב"א יש שרצו יותר לסמוך על זה (כמובן לא למעשה אבל להלכה ולא למעשה)

 

[מתגעגע]

של מי/למי היה שייך פך השמן?
כד השמן של יעקב אבינו שלזה חזר כשנאבק עם המלאך, ויותר יעקב לבדו לכדו !!

נכון מאוד
אם כוונתך לש"ך על התורה לא מוזכר שם פך השמן של חנוכה כלל

 

[ירושלמי987]

הדלקה עושה מצוה וממ"נ, או שזו אבוקה או שזה נר אחד

לכאורה אתה צודק בטענתך
העתקתי רק מהאתר ההוא

 

[ירושלמי987]

לא חידה ולא שאילה
סתם ווארט יפה
האבודרהם מתרץ על קושית הבית יוסף שאם היו רק 7 ימים חנוכה היה יוצא שביום הרביעי לא היה הבדל בין בית שמאי לבית הלל
שמעתי מדרשן אחד ששאל, מה יקרה אם יהיה יום אחד שווה לשני הדיעות
אז אמר רעיון יפה
בן אדם צריך לדעת אם הוא במצב עליה (מוסיף והולך), או במצב ירידה (פוחת והולך)

 

[נכון מאוד]

נכון מאוד
אם כוונתך לש"ך על התורה לא מוזכר שם פך השמן של חנוכה כלל

מה שאני זוהר שזה מופיע במגלה עמוקות, פעם חיפשתי ולא מצאתי, אבל זה כן מובא בספרי חסידות !

 

[נכון מאוד]

מנין שנשים חייבות בארבע כוסות במקרא מגילה ובנר חנוכה?

אף הם היו באותו נס.
לרש"י שגם עליהם היה הגזירה כמובן,
ולרשב"ם, כי הנס נעשתה על ידיהן, פסח, בזכות נשים צדקניות נגאלו, פורים אסתר, חנוכה יהודית.

 

[מתגעגע]

אף הם היו באותו נס. לרש"י שגם עליהם היה הגזירה כמובן, ולרשב"ם, כי הנס נעשתה על ידיהן, פסח, בזכות נשים צדקניות נגאלו, פורים אסתר, חנוכה יהודית.​

התכוונתי למשהו פחות מוכר
שלשתם רמוזים בפסוק אחד!!!

 

[מתגעגע]

מה שאני זוכר שזה מופיע במגלה עמוקות, פעם חיפשתי ולא מצאתי, אבל זה כן מובא בספרי חסידות !

זה קשור לחידה:

חתום בחותמו של כהן גדול - מי הוא/היה הכהן הגדול?

 

[מתגעגע]

לא דקדקת. זה כתוב במפורש במקור חסד שם, שכותב בקצרה בדיוק את המובא בשמו. ראה שנית.
אלא שהוא לא כותב מקור ורק מפנה לסימן תרפח (שם נזכר רבי יוסף אחר: רבי יוסף אביוב).

מהדורת מוסד הרב קוק (כתוב שם: הדפסה חדשה, תשס"ז), עמוד שטו. מסתבר שזו המהדורה שהיתה לפני הרב באתר ההוא.

בדפוסים הישנים כתוב ר' יוסף אביו, ולכאורה זה מה שהביא את הטעות למרות שלא מובן מה הבינו מזה שכתב אביו
ועי' בס' תורת יעקב להגרי"ח סופר (דברי הימים סי' רמ"ג) שבשו"ת מהרש"ם (ח"ח סי' ר"ח) טעה בזה.

סוף סוף קיבלתי תגובה מאתר כסא רחמים (מפי הרב המשיב: הרב חנוך הכהן) בזה הלשון:

פתחתי גם אני את ספר חסידים סי’ ת”ס (מכון הרב קוק, עמ’ שט”ו), ובביאור מקור חסד הביא את הב”י, אולי לפניכם יש מהדורא אחרת. לגבי הב”י סי’ תרפ”ח, במקור חסד הנ”ל הביא מקור זה, ופתחתי שם וגם אני לא מצאתי כלום כדבריכם, רק מצאתי שם שהביא דברי ה”ר יוסף אביוב, ובדפוס הישן יותר מופיע ה”ר יוסף אביו, ואולי בזכרונו של הרב ראובן מרגליות שכתב אבי, והבין שזהו סבו, שהרי אביו הוא ה”ר אפרים זצ”ל כידוע.​

 

[נכון מאוד]

יותר שאלה פחות חידה:
ברמב"ם (הל' חנוכה פ"ד הי"ב) כתוב שצריך לחזר על הפתחים עבור נר חנוכה.
במגיד משנה (שם) כתב, שהמקור הוא מד' כוסות, והטעם משום פרסומי ניסא.
ברמב"ם (הל' שבת פ"ה ה"א) כתוב, שצריך לחזר על הפתחים, עבור נר שבת.
וכתב האור שמח (שם) שמקורו הוא, ממה שפסק הרמב"ם (סוף הל' חנוכה) שנר שבת קודם לנר חנוכה משום שגדול השלום, א"כ אם בנר חנוכה חייב לחזר על הפתחים כל שכן שבנר שבת חייב לעשות כן.
נמצא, שבשאר מצוות שאין את טעמים אלו, אינו חייב לחזר על הפתחים, והוא דין מיוחד היכן שיש פירסומי ניסא, ובנר שבת.
וכן מבואר (או"ח ס' תרנו' ס' א') שהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש.
וצ"ע שהרמב"ם (שם הי"ב) כתב "הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זיכרון הנס". ומשמע מדבריו שאם היה קידוש היום מדאורייתא היה מקדים קידוש היום, ורק "הואיל ושניהם מדברי סופרים" לכך יקדים נר חנוכה. ולכאורה פשוט כן מסברא שמצוה דאורייתא קודמת לנר חנוכה.

וא"כ הדין נותן שיצטרך לחזר עבור כל מצוה דאורייתא על הפתחים בכל ששן מנר חנוכה, וכמו נר של שבת שחייב לחזר על הפתחים עבורו מחמת שקודם לנר חנוכה. והרי ודאי שאינו כן, וכמ"ש לעיל דהמבזבז על יבזבז יותר מחומש.
וצריך עיון גדול מאד מאד.

וכנראה שהחיוב לחזרו על הפתחים הוא רק במצוות שיש בהן טעמים של פרסומי ניסא מפני השלום (או ד' כוסות שנתקן כנגד ארבע לשונות של גאולה) וזה חיוב מיוחד שהוא רק מדרבנן בגלל אותן סיבות למרות שבכללי 'אל יבזבז יותר מחומש'.
וכמובן שאין זה מראה על חומר ותוקף המצוות בעניין להקדימם לשאר מצוות, ורק בין מצוות אלו, אז בודקים מי מהן יותר חמורה להקדים.
ולכן, גם במצוות המסוימות שרבנן חייבו לבן אדם שידאג בכל מחיר שיהיה לו היכולת לקיים אותם,
אם אחד ניסה ולא הצליח וכבר נכנס השבת, ויש לו יכולת לקיים רק אחד מהן, ברור שמצווה דאו' קודמת, ואם אין בפניו לקיים רק מצוות מדרבנן, אז בודקים מי מהן יותר חשוב.

 

[נכון מאוד]

נכון מאוד
אם כוונתך לש"ך על התורה לא מוזכר שם פך השמן של חנוכה כלל

נכון מאוד, מצורף.

 

[נכון מאוד]

חתום בחותמו של כהן גדול - מי הוא/היה הכהן הגדול?

אברהם אאע"ה ? שם ? (מי עוד מכונה כהן גדול?)

 

[נכון מאוד]

לא הבנתי דבריך:
"טעמים של פרסומי ניסא מפני השלום" זה שני טעמים שונים. ד' כוסות זה פרסומי ניסא כמבואר במגיד משנה שהבאתי.
והכמובן שכתבת, הוא מובן לך, אבל באור שמח שהבאתי מבואר להיפך. ושאלתי היתה לפי דבריו.

לא כתבתי שזה אותו טעם, אלא שטעמים אלו הם יוצאי מן הכלל, ויש בהם מיוחדות שחז"ל חייבו עליהם לחזור על הפתחים, ועדיין יתכן שגם לאור שמח, שכותב, שמקורו הוא ממה שפסק הרמב"ם (סוף הל' חנוכה) שנר שבת קודם לנר חנוכה משום שגדול השלום, לא מתכוון שבכל המצוות יהיו כך.
אך בהחלט יתכן שטעיתי, ולא ראית את הנ"ל בפנים.

 

[מתגעגע]

אברהם אאע"ה ? שם ? (מי עוד מכונה כהן גדול?)

במקור שכתוב שם שפך השמן הוא הפך של יעקב אבינו כתוב גם מי הוא הכהן גדול

 

[מתגעגע]

מה שאני זוכר שזה מופיע במגלה עמוקות, פעם חיפשתי ולא מצאתי, אבל זה כן מובא בספרי חסידות !

במגלה עמוקות פ' וישלח (ד"ה ויבן לו בית) ויותר יעקב לבדו על פך שמן של חנוכה.
אמנם אין מדבריו הכרח שהיה פך השמן עצמו ממש
במקור של החידה חידש כן להדיא על פי דברי הש"ך הנ"ל

 

[כל שם שתרצה]

במגלה עמוקות פ' וישלח (ד"ה ויבן לו בית) ויותר יעקב לבדו על פך שמן של חנוכה.
אמנם אין מדבריו הכרח שהיה פך השמן עצמו ממש
במקור של החידה חידש כן להדיא על פי דברי הש"ך הנ"ל

מצאתי שהרב ברכת שמואל (בעל ברכת הזבח) מפרש ע"פ הש"ך הנ"ל, שהפך היה חתום בחותמו של 'אהרן הכהן'!
ובספר בהעלות הנרות (עמ' רפז) מחדש ע"פ דרשת 'לבדו - לכדו', שהכהן הגדול היה יעקב אבינו עצמו, 'שהיה כהן כמובא במדרש'.

 

[נכון מאוד]

מצאתי שהרב ברכת שמואל (בעל ברכת הזבח) מפרש ע"פ הש"ך הנ"ל, שהפך היה חתום בחותמו של 'אהרן הכהן'!
ובספר בהעלות הנרות (עמ' רפז) מחדש ע"פ דרשת 'לבדו - לכדו', שהכהן הגדול היה יעקב אבינו עצמו, 'שהיה כהן כמובא במדרש'.

מאוד מעניין !!
אגב, מובא (אולי בפענח רזא) שהשמן היה מוחבא בחלל מקלו, וכך זה נשאר ליעקב למרות שאליפז לקח הכול !

 

[נכון מאוד]

מהרש"ל (נראה לי שרמז בהקדמתו)

נכון מאוד, מצורף ציטוט מספר קב הישר !

 

[כל שם שתרצה]

התכוונתי למשהו פחות מוכר
שלשתם רמוזים בפסוק אחד!!!

הרוקח בספר 'יורה חטאים':
ואמרה האשה אמן אמן. אמן ר"ת: ארבע כוסות, מקרא מגילה, נר חנוכה. מכאן סמך שהנשים חייבות באלו ג'.
ובמנורת המאור (אלנקווה) כתב (בשם מדרש) רמז אחר: אמן ר"ת אגדה [של פסח], מגילה, נר שבת.

ויש מקום בראש להכריע ולקיים שניהם, כי בפסוק כתוב פעמיים 'אמן'. ובכן יהי האחד לזה והאחד לזה. ובמקום מגילה הכפולה יש ליתן מקוה.
ויותר ראוי היה לכלול שני הנרות כאחד (כמו שכתוב 'הזהיר בנר' ויש מפרשים שהכוונה לשניהם), ולהוסיף מצות חלה, באופן שכזה: אמן אמן - ארבע כוסות, מגילה, נדה, אגדה [של פסח], מראשית עריסותיכם, נר [חנוכה ושבת].